שינויים

'''מחזור עסקים''' או '''מחזור גאות ושפל''', או '''מחזור כלכלי''' הוא מושג בכלכלה המתייחס לתנודות הנצפות בפעילות הכלכלית לאורך מגמה ארוכת טווח יותר של [[צמיחה כלכלית]]. מחזור העסקים כולל תקופות של '''גאות''', או האצה בצמיחה הכלכלית, שבינהן יש תקופות של '''שפל''' או צמיחה כלכלית איטית יותר, או אף '''מיתון''' ודעיכה של הפעילות הכלכלית.  

'''מחזור עסקים''' או '''מחזור גאות ושפל''', או '''מחזור כלכלי''' הוא מושג בכלכלה המתייחס לתנודות הנצפות בפעילות הכלכלית לאורך מגמה ארוכת טווח יותר של [[צמיחה כלכלית]]. מחזור העסקים כולל תקופות של '''גאות''', או האצה בצמיחה הכלכלית, שביניהן יש תקופות של '''שפל''' או צמיחה כלכלית איטית יותר, או אף '''מיתון''' ודעיכה של הפעילות הכלכלית.  

תנודות אלה נמדדות בדרך כלל על ידי שימוש ב[[תוצר מקומי גולמי]]. מקובל להגיד שבתקופת גאות יש גם הקטנה של אחוזי ה[[אבטלה]] ובתקופות שפל יש גידול באבטלה, והקטנה של הכנסות העובדים. למרות השם "מחזור" תנודות אלה בצמיחה הכלכלית אינן בעלות דפוס חזוי בדומה למחזורים אחרים.  

תנודות אלה נמדדות בדרך כלל על ידי שימוש ב[[תוצר מקומי גולמי]]. מקובל להגיד שבתקופת גאות יש גם הקטנה של אחוזי ה[[אבטלה]] ובתקופות שפל יש גידול באבטלה, והקטנה של הכנסות העובדים. למרות השם "מחזור" תנודות אלה בצמיחה הכלכלית אינן בעלות דפוס חזוי בדומה למחזורים אחרים.  

המחקר של מחזורי עסקים, הוא אחד הנושאים המרכזיים בתחום ה[[מאקרו כלכלה]] ולאורך השנים עסקו בו כלכלנים רבים, כולל לדוגמה [[ג'ון מיינרד קיינס]], או [[יוזף שומפטר]]. אבל עד היום אין הסבר מוסכם לסיבות המדוייקות שגורמות לתופעה זו.  

המחקר של מחזורי עסקים, הוא אחד הנושאים המרכזיים בתחום ה[[מאקרו-כלכלה]] ולאורך השנים עסקו בו כלכלנים רבים, כולל לדוגמה [[ג'ון מיינרד קיינס]], או [[יוזף שומפטר]]. אבל עד היום אין הסבר מוסכם לסיבות המדוייקות שגורמות לתופעה זו.  

==גישות הניתוח העיקריות==

==גישות הניתוח העיקריות==

   

   

===גישת שיווי משקל===

===גישת שיווי משקל===

גישת '''שיווי המשקל''' או '''הגישה האקסוגנית''' או '''הרחבה אימפולסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנציאליות לינאריות ודטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמיניסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).

גישת '''שיווי המשקל''' או '''הגישה האקסוגנית''' או '''הרחבה אימפולסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנציאליות לינאריות ודטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמיניסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).

גישה זו היא המקובלת כיום (2008) על רוב הכלכלנים בתחום, אך יש לה בעיות. קשה לדוגמה להסביר מדוע זעזועים קטנים גורמים לתנודות גדולות. טיעון ידוע הוא לדוגמה זה של מחזור עסקים ריאלי בריבוי סקטורים (Long and Plosser, 1983). ככל שמכלילים בניתוח יותר סקטורים עסקיים או תעשיות, צריכה התנודתיות המצרפית לשאוף לאפס מהר מאוד. דבר זה נובע מחוק המספרים הגדולים (חוק מתמטי לגבי התנהגות של מספר רב של הסתברויות לא קשורות), והוא נשען על ההנחות כי כל סקטור מושפע מעת לעת ממחזורים יחודיים לו, שמתפלגים בצורה דומה אך בלתי קשורים זה לזה. היות ומחזורים חיוביים ושליליים מבטלים זה את השפעתו של זה, בכלכלה המורכבת מ-N סקטורים שכל אחד מהם הוא בערך 1/N מהתמ"ג - התנודה הכוללת צריכה לשאוף לאפס בקצב של 2 בחזקת N (לוקאס 1981).  

גישה זו היא המקובלת כיום (2008) על רוב הכלכלנים בתחום, אך יש לה בעיות. קשה לדוגמה להסביר מדוע זעזועים קטנים גורמים לתנודות גדולות. טיעון ידוע הוא לדוגמה זה של מחזור עסקים ריאלי בריבוי סקטורים (Long and Plosser, 1983). ככל שמכלילים בניתוח יותר סקטורים עסקיים או תעשיות, צריכה התנודתיות המצרפית לשאוף לאפס מהר מאוד. דבר זה נובע מחוק המספרים הגדולים (חוק מתמטי לגבי התנהגות של מספר רב של הסתברויות לא קשורות), והוא נשען על ההנחות כי כל סקטור מושפע מעת לעת ממחזורים יחודיים לו, שמתפלגים בצורה דומה אך בלתי קשורים זה לזה. היות ומחזורים חיוביים ושליליים מבטלים זה את השפעתו של זה, בכלכלה המורכבת מ-N סקטורים שכל אחד מהם הוא בערך 1/N מהתמ"ג - התנודה הכוללת צריכה לשאוף לאפס בקצב של 2 בחזקת N (לוקאס 1981).  

זאת ועוד, תחת הנחות כלליות למדי, בנייה כזו של הסקטורים צפויה למתן השפעות של זעזועים בעקבות קשר של ביקוש לגורמי ייצור בין התעשיות (Dupor, 1999). לכן, כדי שמודל מחזור עסקים נאו קלאסי מרובה סקטורים יהיה מסוגל לדמות תנודות מצרפיות גדולות דומות לאלו המתקיימות במציאות, יש צורך ללכת לזעזועים חיצוניים מצרפיים - אך דבר זה נדחה בצורה חזקה על ידי הראיות האמפיריות.

זאת ועוד, תחת הנחות כלליות למדי, בנייה כזו של הסקטורים צפויה למתן השפעות של זעזועים בעקבות קשר של ביקוש לגורמי ייצור בין התעשיות (Dupor, 1999). לכן, כדי שמודל מחזור עסקים נאו-קלאסי מרובה סקטורים יהיה מסוגל לדמות תנודות מצרפיות גדולות דומות לאלו המתקיימות במציאות, יש צורך ללכת לזעזועים חיצוניים מצרפיים - אך דבר זה נדחה בצורה חזקה על ידי הראיות האמפיריות.

===הגישה האנדוגנית===

===הגישה האנדוגנית===

==ביקורת==

==ביקורת==

אחת המגבלות של שתי הגישות וכן של התאוריה הכללית המודרנית שעוסקת בתנודות מאקרו כלכליות, קשורה לחוסר היכולת להגדיר מה הם היחסים בין כללי ההתנהגות ברמה המיקרו-כלכלית לבין הקטגוריות הכלליות ברמת המאקרו. הקושי הוא מצד אחד כיצד לנהוג בהטרוגניות הגדולה בין ישויות כלכליות, ומצד שני העובדה כי בעולם האמיתי הסוכנים לא מקבלים החלטות בצורה עצמאית ומנותקת, אלא משפיעים זה על זה על ידי רשתות חברתיות שונות.

אחת המגבלות של שתי הגישות וכן של התאוריה הכללית המודרנית שעוסקת בתנודות מאקרו-כלכליות, קשורה לחוסר היכולת להגדיר מה הם היחסים בין כללי ההתנהגות ברמה המיקרו-כלכלית לבין הקטגוריות הכלליות ברמת המאקרו. הקושי הוא מצד אחד כיצד לנהוג בהטרוגניות הגדולה בין ישויות כלכליות, ומצד שני העובדה כי בעולם האמיתי הסוכנים לא מקבלים החלטות בצורה עצמאית ומנותקת, אלא משפיעים זה על זה על ידי רשתות חברתיות שונות.

==מודלים שונים==

==מודלים שונים==

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מאקרו כלכלה מגיחה (ספר)]]

* [[מאקרו-כלכלה מגיחה (ספר)]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==