שינויים

מנגנונים שונים של חינוך, הרגלי תזונה ותהליכים מטבוליים שונים גורמים לכך ש[[הרגלי אכילה]] והרגלי [[שתייה]] שנרכשו בגיל צעיר, כמו גם נטייה ל[[השמנה]], עלולים להמשך גם בגיל מבוגר יותר.  

מנגנונים שונים של חינוך, הרגלי תזונה ותהליכים מטבוליים שונים גורמים לכך ש[[הרגלי אכילה]] והרגלי [[שתייה]] שנרכשו בגיל צעיר, כמו גם נטייה ל[[השמנה]], עלולים להמשך גם בגיל מבוגר יותר.  

* תאי השומן הקיימים בגוף מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד.  

* '''הגדלת כמות תאי השומן בילדות''' תאי השומן הקיימים בגוף מתחלקים ומתרבים עד גיל מסויים בדרך כלל עד גיל 18-20. מעבר לגיל זה התאים אינם מתרבים. ילד שהשמין הוא בעל תאי שומן רבים יותר יחסית לילד רזה יותר, כמבוגר, הילד השמן יכול להוריד ממשקלו על ידי הקטנת כמות אחוז השומן שנמצא בכל תא שומן, אבל הוא אינו יכול להוריד את מספר תאי השומן שצבר כילד.{{הערה|יפית קסלר, [https://healthy.walla.co.il/item/2805346 8 דברים שלא ידעתם על השומן בגוף שלכם], וואלה, נובמבר 2014}}

* צריכה של "מזון זבל" דל בסיבים ובערכים תזונתיים ועתיר בקלוריות. מזון בעל ערך גליקמי גבוה כמו לחם לבן, סוכר, אורז לבן וכו' גורם לתחושת שובע זמנית. פירוק מהיר של הסוכרים לדם גורם לתחושת התרגעות ו"היי". אבל כיוון שהמזון מתפרק במהירות הוא מצריך אכילה נוספת לאחר תקופה קצרה יותר, יחסית ל[[מזון מלא]] כמו אורז מלא או לחם מחיטה מלאה או מזונות עתירי סיבים כמו ירקות שונים שמתפרקים יותר לאט ולכן יוצרים תחושת שובע ארוכה יותר.  

* '''צריכה של "[[מזון זבל]]" דל בסיבים ובערכים תזונתיים ועתיר בקלוריות'''. מזון בעל [[ערך גליקמי]] גבוה כמו [[לחם לבן]], [[סוכר]], אורז לבן וכו' גורם לתחושת שובע זמנית. פירוק מהיר של הסוכרים לדם גורם לתחושת התרגעות ו"היי". אבל כיוון שהמזון מתפרק במהירות הוא מצריך אכילה נוספת לאחר תקופה קצרה יותר, יחסית ל[[מזון מלא]] כמו אורז מלא או לחם מחיטה מלאה או מזונות עתירי סיבים כמו ירקות שונים שמתפרקים יותר לאט ולכן יוצרים תחושת שובע ארוכה יותר.  

* התרגלות למלח - מזון מלוח יותר מגביר את תחושת התיאבון ומגביר את הצמא ולכן מעודד שתייה (שהיא לרוב שתייה ממותקת). לכן לחברות רבות, מסעדות ועוד יש אינטרס להגביר את צריכת המלח. צריכה ממושכת של מלח בכמות גבוהה מידי עלולה לגרום התרגלות למזון מלוח מידי. אנשים כאלה ממליחים את המזון שלהם וגורמים לעצמם נזק בריאותי על ידי הגברת העומס על הכליות ועל ידי יתר לחץ דם. ניתן להגביר את צריכת המלח על ידי הסוואת המלח בטעמים חריפים אחרים כגון הכנסתו למזון ממותק, במרקים ובמאכלים חריפים. מי שרגיל לרמות גבוהות של מלח מרגיש שמזון בלי כמות עודפת של מלח הוא תפל. אפשר להוריד בהדרגה את כמות המלח ועם הזמן לא מרגישים צורך בעודף מלח.  

* '''התרגלות ל[[מלח]]''' - מזון מלוח יותר מגביר את תחושת התיאבון ומגביר את הצמא ולכן מעודד שתייה (שהיא לרוב שתייה ממותקת). לכן לחברות רבות, מסעדות ועוד יש אינטרס להגביר את צריכת המלח. צריכה ממושכת של מלח בכמות גבוהה מידי עלולה לגרום התרגלות למזון מלוח מידי. אנשים כאלה ממליחים את המזון שלהם וגורמים לעצמם נזק בריאותי על ידי הגברת העומס על הכליות ועל ידי יתר לחץ דם. ניתן להגביר את צריכת המלח על ידי הסוואת המלח בטעמים חריפים אחרים כגון הכנסתו למזון ממותק, במרקים ובמאכלים חריפים. מי שרגיל לרמות גבוהות של מלח מרגיש שמזון בלי כמות עודפת של מלח הוא תפל. אפשר להוריד בהדרגה את כמות המלח ועם הזמן לא מרגישים צורך בעודף מלח.  

* מזון חריף - גם מזון חריף מגדיל את השתייה ואת התיאבון. עם הזמן מזון חריף פוגע בפקעיות הטעם שעל הלשון וגורם לכך שהאדם חש פחות ופחות בחריפות המזון.

* '''מזון חריף''' - גם מזון חריף מגדיל את השתייה ואת התיאבון. עם הזמן מזון חריף פוגע בפקעיות הטעם שעל הלשון וגורם לכך שהאדם חש פחות ופחות בחריפות המזון.

* יש הטוענים (לדוגמה בסרט [[!Fed Up]]) כי בדומה למלח צריכה של מזון מהיר, צריכת סוכר בכמות רבה, ומזון עתיר שומן הם הרגלי תזונה ואף בעלי מאפיינים של התמכרות. בגלל האפקט של הספקת סוכר מהירה לדם יש טענה דומה לגבי משקאות מתוקים, לחם לבן וכו'.  

* '''התרגלות לסוכר''' - יש הטוענים (לדוגמה בסרט [[!Fed Up]]) כי בדומה למלח צריכה של מזון מהיר, צריכת [[סוכר]] בכמות רבה, ומזון עתיר שומן הם הרגלי תזונה ואף בעלי מאפיינים של התמכרות. בגלל האפקט של הספקת סוכר מהירה לדם יש טענה דומה לגבי משקאות מתוקים, לחם לבן וכו'. לפי הפסיכולויגית וחוקרת התזונה, Nicole Avena, צריכה של סוכר או מזונות עתירי פחמימות כמו דגני בוקר, שולחת סינגל חיובי במוח של דופמין, שאומר למוח שכדאי לצורך עוד מהסוכר. כאשר אוכלים ארוחה מזינה יש הנאה ממנה, אבל עם הזמן הנאה זו יורדת. לעומת זאת בסוכר המצב שונה - אם אוכלים ממנו בכמות קטנה או אוכלים אותו בצורה נדירה, ההשפעה שלו דומה לארוחה מזינה ויש התרגלות עם הזמן של הסניגנל, לעומת זאת אם צורכים אותו בכמות גדולה, רמות הדופמין לא יורדות ואכילת הסוכר ממשיכה להיות מתגמלת, במובן זה של "[[התמכרות]", סוכר מתנהג קצת בדומה לסמים. {{הערה|1=Nicole Avena, [https://www.youtube.com/watch?v=lEXBxijQREo How sugar affects the brain] סרטון של TED-Ed, 7 בינואר, 2014}}{{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=rY5Bafa1Qdc Dr. Nicole Avena - The New Science of Sugar Addiction], 15 בדצמ׳ 2014}}

* [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה מוגברת בטלוויזיה]], מעודדת צריכה של חטיפים, מזון מהיר ומשקאות מתוקים. הן כהרגלי נשנוש בזמן הצפייה והן כ"חינוך" על ידי פרסומות ובתכנים של התוכניות עצמן. אכילה מול הטלוויזיה, ובמידה פחותה אכילה תוך כדי הסחת דעת לדוגמה קריאה בזמן הארוחה הופכת בעצמה להרגל.

* '''[[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|צפייה מוגברת בטלוויזיה]]''', מעודדת צריכה של חטיפים, מזון מהיר ומשקאות מתוקים. הן כהרגלי נשנוש בזמן הצפייה והן כ"חינוך" על ידי פרסומות ובתכנים של התוכניות עצמן. אכילה מול הטלוויזיה, ובמידה פחותה אכילה תוך כדי הסחת דעת לדוגמה קריאה בזמן הארוחה הופכת בעצמה להרגל.

* התרגלות לטעמים מהילדות. אנשים רבים מעדיפים אוכל מוכר מילדותם הן בגלל מנגנון התרגלות של הטעם המרקם והריחות והן בגלל היבטים פסיכולוגיים של שייכות, נחמה, נוסטלגיה וכו'.  

* '''התרגלות לטעמים מהילדות'''. אנשים רבים מעדיפים אוכל מוכר מילדותם הן בגלל מנגנון התרגלות של הטעם המרקם והריחות והן בגלל היבטים פסיכולוגיים של שייכות, נחמה, נוסטלגיה וכו'.  

* מנגנוני השמנה פסיכולוגיים - [[השמנה]] גוררת מגוון היבטים פסיכולוגיים שיכולים להשפיע על הרגלי התזונה. בין היתר השמנה עלולה לגרור דימוי עצמי נמוך, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, ודבר זה מלווה ב[[מתח נפשי]]. מתח נפשי עלול לגרור השפעות לוואי כגון [[מניעת עישון|התחלת עישון]] או אכילת נחמה.

* '''מנגנוני השמנה פסיכולוגיים''' - [[השמנה]] גוררת מגוון היבטים פסיכולוגיים שיכולים להשפיע על הרגלי התזונה. בין היתר השמנה עלולה לגרור דימוי עצמי נמוך, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, ודבר זה מלווה ב[[מתח נפשי]]. מתח נפשי עלול לגרור השפעות לוואי כגון [[מניעת עישון|התחלת עישון]] או אכילת נחמה.

* דיאטות כאסח - דיאטות בזק שאמורות לספק הרזיה מהירה גורמות לגוף להיכנס לדחק ולאמץ מנגנוני יעול אנרגטי שמעלים בהמשך את המשקל. מנגנונים כמו פגיעה ברקמות שריר בגוף משפיעות למשך כל החיים.   

* דיאטות כאסח - דיאטות בזק שאמורות לספק הרזיה מהירה גורמות לגוף להיכנס לדחק ולאמץ מנגנוני יעול אנרגטי שמעלים בהמשך את המשקל. מנגנונים כמו פגיעה ברקמות שריר בגוף משפיעות למשך כל החיים.   

* הרגלי [[צפייה בטלוויזיה]], הרגלי שינה, שתיית קפה, [[עישון]] והרגלי [[פעילות גופנית]] - כל הגורמים האלה משפיעים על איכות וכמות המזון ומושפעים ממנו. בעוד עישון מדכא את התיאבון, כמות גדולה של מזון ממותק לפני השינה, או שתיית קפה, או צפייה בטלוויזיה עלולות לפגוע באיכות השינה. הליכה מאוחרת לישון או קימה באמצע הלילה קשורות בעצמן לאכילה לילית. פעילות גופנית סדירה עשויה להשפיע גם על הרגלי התזונה - מחד היא עלולה ליצור רושם מוטעה לפיו מותר לאכול הכל ובכמות גדולה, מאידך היא עשויה להגביר את המוטיבציה להקטין צריכה של מזון לא בריא, ולגרום לתחושה גרועה יותר עקב צריכה של מזון כזה.  

* '''הרגלים שונים''' - הרגלי [[צפייה בטלוויזיה]], [[הרגלי שינה]], שתיית קפה, [[עישון]] והרגלי [[פעילות גופנית]] - כל הגורמים האלה משפיעים על איכות וכמות המזון ומושפעים ממנו. בעוד עישון מדכא את התיאבון, כמות גדולה של מזון ממותק לפני השינה, או שתיית קפה, או צפייה בטלוויזיה עלולות לפגוע באיכות השינה. הליכה מאוחרת לישון או קימה באמצע הלילה קשורות בעצמן לאכילה לילית. פעילות גופנית סדירה עשויה להשפיע גם על הרגלי התזונה - מחד היא עלולה ליצור רושם מוטעה לפיו מותר לאכול הכל ובכמות גדולה, מאידך היא עשויה להגביר את המוטיבציה להקטין צריכה של מזון לא בריא, ולגרום לתחושה גרועה יותר עקב צריכה של מזון כזה.  

הרגלי תזונה וטעמים של הילד נשארים לפעמים לכל החיים. מסיבות אלה כדאי לתאגידי מזון להשקיע הרבה בשיווק מזון עתיר סוכר, שומן ומלח לילדים, שכן חלק מהם יהפוך לצרכנים לכל החיים.

הרגלי תזונה וטעמים של הילד נשארים לפעמים לכל החיים. מסיבות אלה כדאי לתאגידי מזון להשקיע הרבה בשיווק מזון עתיר סוכר, שומן ומלח לילדים, שכן חלק מהם יהפוך לצרכנים לכל החיים.