שינויים

. מסביב לקוטב הצפוני הים בדרך כלל מכוסה בשכבת קרח בעובי של עד 2-3 מטרים. בחורף הקרח מתפשט דרומה ובעבר הוא הגיע עד סקוטלנד בקיץ הוא נסוג ומכסה אזור קטן יחסית מסביב לקוטב. עם תחילת שינויי האקלים הקרח החל לסגת עוד ועוד עד כדי כך שאומרים שעד 2030 הקרח יכול להתחיל להיעלם לגמרי במהלך הקיץ. התופעה הזו, גורמת לפגיעה במינים שונים של בעלי חיים, כמו לדוגמה דובי הקוטב אשר מתקשים לצוד בגלל העדר קרח.  

. מסביב לקוטב הצפוני הים בדרך כלל מכוסה בשכבת קרח בעובי של עד 2-3 מטרים. בחורף הקרח מתפשט דרומה ובעבר הוא הגיע עד סקוטלנד בקיץ הוא נסוג ומכסה אזור קטן יחסית מסביב לקוטב. עם תחילת שינויי האקלים הקרח החל לסגת עוד ועוד עד כדי כך שאומרים שעד 2030 הקרח יכול להתחיל להיעלם לגמרי במהלך הקיץ. התופעה הזו, גורמת לפגיעה במינים שונים של בעלי חיים, כמו לדוגמה דובי הקוטב אשר מתקשים לצוד בגלל העדר קרח.  

=== השפעת צמצום שטחי השלג והקרח על האקלים ===

=== השפעת צמצום שטחי השלג והקרח על האקלים ===

כאשר נמס השלג והקרח יותר קרינת שמש נספגת בקרקע ומחממת אותה וזה תורם להתחממות העולמית מה שגורם לכך שיותר קרח ושלג נמס וחוזר חלילה. הדבר יוצר לולעת משוב מחזקת. בינתיים האדם יכול לעצור אותה - בסביל זה צריך לתקן את האקלים: להפסיק לפלוט גזי חממה לשקם יערות ועוד.

כאשר נמס השלג והקרח יותר קרינת שמש נספגת בקרקע ומחממת אותה וזה תורם להתחממות העולמית מה שגורם לכך שיותר קרח ושלג נמס וחוזר חלילה. הדבר יוצר לולעת משוב מחזקת. בינתיים האדם יכול לעצור אותה - בשביל זה צריך לתקן את האקלים: להפסיק לפלוט גזי חממה לשקם יערות ועוד.

צמצום שטחי השלג והקרח פוגע באקלים בחצי הצפוני של כדור הארץ בגלל ההשפעה על הזרמים באטמוספירה. כאשר הקרח והשלג מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. זרם אוויר זה המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה לאוויר החם דרומה ממנה. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך המסת הקרח גורמת לכך שהזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. כתוצאה מכך מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום לבצורת.  

צמצום שטחי השלג והקרח פוגע באקלים בחצי הצפוני של כדור הארץ בגלל ההשפעה על הזרמים באטמוספירה. כאשר הקרח והשלג מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. זרם אוויר זה המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה לאוויר החם דרומה ממנה. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך המסת הקרח גורמת לכך שהזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. כתוצאה מכך מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום לבצורת.  

התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה ל[[קרחון|נסיגת קרחונים]] ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז [[1980]] הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [http://www.nichols.edu/departments/Glacier/Bill.htm] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [http://www.geo.unizh.ch/wgms].

התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה ל[[קרחון|נסיגת קרחונים]] ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז [[1980]] הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [http://www.nichols.edu/departments/Glacier/Bill.htm] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [http://www.geo.unizh.ch/wgms].

 

== הערות שוליים ==

== הערות שוליים ==