שורה 1: |
שורה 1: |
| '''חברת השפע''' (באנגלית: '''The Affluent Society''') הוא אחד מספריו הנודעים של הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]]. הספר, שיצא לאור בשנת 1958 מתייחס ל[[היסטוריה של הכלכלה]] ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית. | | '''חברת השפע''' (באנגלית: '''The Affluent Society''') הוא אחד מספריו הנודעים של הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]]. הספר, שיצא לאור בשנת 1958 מתייחס ל[[היסטוריה של הכלכלה]] ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית. |
| | | |
− | גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך [[מוצר פרטי|צריכה פרטית]] (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושירותים ציבוריים]], פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי, חברתי ונפשי, הגדלת [[אי שוויון כלכלי|הפערים]] וכן לתוצאות לא רצויות נוספות. | + | גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמקיסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך [[מוצר פרטי|צריכה פרטית]] (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושירותים ציבוריים]], פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי, חברתי ונפשי, הגדלת [[אי שוויון כלכלי|הפערים]] וכן לתוצאות לא רצויות נוספות. |
| | | |
| גלבריית טען, שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור. | | גלבריית טען, שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור. |
שורה 20: |
שורה 20: |
| | | |
| ===כלכלה והמסורת של מחסור=== | | ===כלכלה והמסורת של מחסור=== |
− | [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]] ו[[תומס מלתוס]] תארו בכשרון רב את הסביבה הכלכלית שהם ראו סביבם, סביבה שהם מצב העניינים הנורמלי של העובד הממוצע היה לחיות על סף רעב. מלתוס טען כי כל גידול בעושר יוביל ל[[גידול אוכלוסין|גידול עצמי של האוכלוסייה]] בצורה שתוביל לחזרה לאותה רמת עושר או אותה רמת מחסור שהייתה קודם לכן. ריקרדו טען כי היתרונות של צמיחה כלכלית יעברו בסופו של דבר אל בעל האדמות וליזמים דבר שישאיר את העובדים בשכר רעב. בעוד סמית דיבר במונחים של אגרגציה, הוא החזיק בגרסה פסימיסטית למדי בשאלה מי יהיה הנהנה העיקרי של העושר החדש, בגלל כוח המיקוח היחסי של מעסיקים לעומת עובדים: לא קשה לטענתו לחזות מי מהם נהנה מיתרון במקרה של מחלוקת. "אין חוקים בפרלמנט נגד חבירה לשם הוזלה של שכר העבודה, אבל יש חוקים רבים שנועדו למנוע חבירה כדי להעלות אותו. " לא הוצאו פתרונות או תקוות לשינוי המצב. | + | [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]] ו[[תומס מלתוס]] תארו בכשרון רב את הסביבה הכלכלית שהם ראו סביבם, סביבה שהם מצב העניינים הנורמלי של העובד הממוצע היה לחיות על סף רעב. מלתוס טען כי כל גידול בעושר יוביל ל[[גידול אוכלוסין|גידול עצמי של האוכלוסייה]] בצורה שתוביל לחזרה לאותה רמת עושר או אותה רמת מחסור שהייתה קודם לכן. ריקרדו טען כי היתרונות של צמיחה כלכלית יעברו בסופו של דבר אל בעל האדמות וליזמים דבר שישאיר את העובדים בשכר רעב. בעוד סמית דיבר במונחים של אגרגציה, הוא החזיק בגרסה פסימיסטית למדי בשאלה מי יהיה הנהנה העיקרי של העושר החדש, בגלל כוח המיקוח היחסי של מעסיקים לעומת עובדים: לא קשה לטענתו לחזות מי מהם נהנה מיתרון במקרה של מחלוקת. "אין חוקים בפרלמנט נגד חבירה לשם הוזלה של שכר העבודה, אבל יש חוקים רבים שנועדו למנוע חבירה כדי להעלות אותו". לא הוצאו פתרונות או תקוות לשינוי המצב. |
| | | |
− | עמדות אלה לא היו בלתי-הגיוניות, נראה היה כי עוני מחפיר נמצא בכל מקום. עוני מחפיר באמצע של צמיחה כלכלית לא נראה גרוע יותר מאשר עוני מחפיר על רקע קפאון כלכלי, ועד אז לה פותחו חלופות. | + | עמדות אלה לא היו בלתי-הגיוניות, נראה היה כי עוני מחפיר נמצא בכל מקום. עוני מחפיר באמצע של צמיחה כלכלית לא נראה גרוע יותר מאשר עוני מחפיר על רקע קיפאון כלכלי, ועד אז לה פותחו חלופות. |
| | | |
| המחצית השנייה של המאה ה-18 הפריכה את "[[חוק הברזל של ריקרדו]]" לפיו משכורות ישארו לנצח ברמות של קיום בסיסי. החוק הוחלף, במסגרת הפיתוח של התאוריה התחרותית (במסגרת [[המהפכה השולית]], על ידי התחזית כי המשכורות יתאימו ל[[תפוקה שולית]] של העבודה. דבר זה איפשר מצב שבו מחסור בעובדים יוביל לעליה בשכר, וכן אפשר הבדלים בשכר בהתבסס על מיומנות והשכלה. הרעיון לפיו הגורל הנצחי של רוב האנושות יהיה לחיות על סף רעב מת לאיטו, אבל המוסכמה לפיה החיים הכלכליים ישארו לא מאד טובים נשארה. לקראת סוף המאה ה-18 גדל מאד [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון הכלכלי]]. מבשר יום הדין של מארקס. | | המחצית השנייה של המאה ה-18 הפריכה את "[[חוק הברזל של ריקרדו]]" לפיו משכורות ישארו לנצח ברמות של קיום בסיסי. החוק הוחלף, במסגרת הפיתוח של התאוריה התחרותית (במסגרת [[המהפכה השולית]], על ידי התחזית כי המשכורות יתאימו ל[[תפוקה שולית]] של העבודה. דבר זה איפשר מצב שבו מחסור בעובדים יוביל לעליה בשכר, וכן אפשר הבדלים בשכר בהתבסס על מיומנות והשכלה. הרעיון לפיו הגורל הנצחי של רוב האנושות יהיה לחיות על סף רעב מת לאיטו, אבל המוסכמה לפיה החיים הכלכליים ישארו לא מאד טובים נשארה. לקראת סוף המאה ה-18 גדל מאד [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון הכלכלי]]. מבשר יום הדין של מארקס. |
שורה 43: |
שורה 43: |
| * [http://en.wikipedia.org/wiki/Affluent_society חברת השפע] בוויקיפדיה האנגלית | | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Affluent_society חברת השפע] בוויקיפדיה האנגלית |
| * [http://abridge.me.uk/doku.php?id=the_affluent_society סיכום הספר] באתר Abridge Me | | * [http://abridge.me.uk/doku.php?id=the_affluent_society סיכום הספר] באתר Abridge Me |
− | * [https://sdintro.wordpress.com/2015/04/03/wants/ מה אנשים רוצים?], בלוג "סוציאל דמוקרטיה למתחילים". 03/04/2015 | + | * [https://sdintro.wordpress.com/2015/04/03/wants/ מה אנשים רוצים?], בלוג "סוציאל דמוקרטיה למתחילים", 03.04.2015 |
− | * רבקה שפק ליסק, [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3384.htm "חברת השפע" – העידן הפוסט תעשייתי עפ"י התיאוריה של ג'ון קנט גלברייט], emago, 06/18/2010 | + | * רבקה שפק ליסק, [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3384.htm "חברת השפע" – העידן הפוסט תעשייתי עפ"י התיאוריה של ג'ון קנט גלברייט], emago, 06.18.2010 |
− | * פרופ' יורם קירש, [https://www.youtube.com/watch?v=tyy-jtY1RRE הרצאה-אחרינו המבול ?כלכלת חברת השפע-בעיות ופתרונות], 29/09/2014 (קשור לנושא אבל בצורה חלשה יותר) | + | * פרופ' יורם קירש, [https://www.youtube.com/watch?v=tyy-jtY1RRE הרצאה-אחרינו המבול ?כלכלת חברת השפע-בעיות ופתרונות], 29.09.2014 (קשור לנושא אבל בצורה חלשה יותר) |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |