שינויים

ישנן הגדרות שונות למושג הון חברתי, אבל לכולן יש הנחה משותפת לפיה לרשתות חברתיות יש ערך כלכלי - הן כחלק חיוני לתהליכי הייצור והן לתמיכה ושיפור [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. כשם שמכונות ([[הון תעשייתי]]) או השכלה באוניברסיטה ([[הון אנושי]] או תרבותי) יכולים להעלות את ה[[פריון כלכלי|פריון]] (הן האישי והן הקולקטיבי), כך גם קשרים חברתיים יכולים להשפיע על הפריון של פרטים ושל קבוצות.  

ישנן הגדרות שונות למושג הון חברתי, אבל לכולן יש הנחה משותפת לפיה לרשתות חברתיות יש ערך כלכלי - הן כחלק חיוני לתהליכי הייצור והן לתמיכה ושיפור [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. כשם שמכונות ([[הון תעשייתי]]) או השכלה באוניברסיטה ([[הון אנושי]] או תרבותי) יכולים להעלות את ה[[פריון כלכלי|פריון]] (הן האישי והן הקולקטיבי), כך גם קשרים חברתיים יכולים להשפיע על הפריון של פרטים ושל קבוצות.  

==רקע==

==רקע==

המושג "הון חברתי" היה בשימוש כבר משנת 1890, אבל הפך למושג שנמצא בשימוש רחב רק לקראת סוף שנות ה-90 של המאיה ה-20.  

המושג "הון חברתי" היה בשימוש כבר משנת 1890, אבל הפך למושג שנמצא בשימוש רחב רק לקראת סוף שנות ה-90 של המאה ה-20.  

במחצית הראשונה של המאה ה-19, [[אלקסיס דה טוקוויל]] ביצע הבחנה לגבי החברה בארצות הברית שנראה כי היא יכולה להגדיר את ההון החברתי. הוא הבחין כי תושבי ארצות הברית נוטים להתכנס במספר הגדול ביותר שאפשרי במגבלות הזמן הפנוי של מפגשים חברתיים כדי לדון בכל מיני נושאים הנוגעים למדינה, לכלכלה או לעולם. הרמות הגבוהות של [[שקיפות]] גרמו ליותר [[מעורבות]] מצד האנשים ודבר זה אפשר ל[[דמוקרטיה]] לעבוד טוב יותר.  

במחצית הראשונה של המאה ה-19, [[אלקסיס דה טוקוויל]] ביצע הבחנה לגבי החברה בארצות הברית שנראה כי היא יכולה להגדיר את ההון החברתי. הוא הבחין כי תושבי ארצות הברית נוטים להתכנס במספר הגדול ביותר שאפשרי במגבלות הזמן הפנוי של מפגשים חברתיים כדי לדון בכל מיני נושאים הנוגעים למדינה, לכלכלה או לעולם. הרמות הגבוהות של [[שקיפות]] גרמו ליותר [[מעורבות]] מצד האנשים ודבר זה אפשר ל[[דמוקרטיה]] לעבוד טוב יותר.  

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] שייסדה את הזרם של [[עירוניות מתחדשת]] השתמשה במונח דומה להון חברתי -  "ערכן של רשתות". איש מדעי המדינה Robert Salisbury קידם את המושג כמרכיב קריטי ליצירתן של קבוצות אינטרסים במאמר שלו "An Exchange Theory of Interest Groups" משנת 1969. הסוציולוג [[פייר בורדייה]] השתמש במונח הון חברתי במאמר Outline of a Theory of Practice ולאחר מספר שנים הוא סיפק תיאור מדוייק יותר כשהוא מבדיל בין הון חברתי לבין [[הון תרבותי]], [[הון סימבולי]] ו[[הון כלכלי]]. הסוציולוגים James Coleman,  Barry Wellman ו-Scot Wortley אימצו את ההגדרה של Glenn Loury משנת 1977 ופיתחו והפיצו את המושג.  

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] שייסדה את הזרם של [[עירוניות מתחדשת]] השתמשה במונח דומה להון חברתי -  "ערכן של רשתות". איש מדעי המדינה Robert Salisbury קידם את המושג כמרכיב קריטי ליצירתן של קבוצות אינטרסים במאמר שלו "An Exchange Theory of Interest Groups" משנת 1969. הסוציולוג [[פייר בורדייה]] השתמש במונח הון חברתי במאמר Outline of a Theory of Practice ולאחר מספר שנים הוא סיפק תיאור מדוייק יותר כשהוא מבדיל בין הון חברתי לבין [[הון תרבותי]], [[הון סימבולי]] ו[[הון כלכלי]]. הסוציולוגים James Coleman,  Barry Wellman ו-Scot Wortley אימצו את ההגדרה של Glenn Loury משנת 1977 ופיתחו והפיצו את המושג.  

בסוף שנות ה-1990 המושג של הון חברתי צבר פופולריות והפך למוקד של תוכנית מחקר של [[הבנק העולמי]] ושל מספר ספרים בזרם המחקר המרכזי ביניהם של איש מדעי המדינה [[רוברט פטנאם]] (Robert Putnam) בספרו "לשחק כדורת לבד" (Bowling Alone) ובעבודתו המשותפת של פטנאם עם  Lewis Feldstein - הספר Better Together

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 המושג של הון חברתי צבר פופולריות והפך למוקד של תוכנית מחקר של [[הבנק העולמי]] ושל מספר ספרים בזרם המחקר המרכזי ביניהם של איש מדעי המדינה [[רוברט פטנאם]] (Robert Putnam) בספרו "לשחק כדורת לבד" (Bowling Alone) ובעבודתו המשותפת של פטנאם עם  Lewis Feldstein - הספר Better Together.

==סוגי הון חברתי==

==סוגי הון חברתי==

==גורמים המשפיעים על הון חברתי==

==גורמים המשפיעים על הון חברתי==

לפי פרופסור רוברט פאטנם יש מספר גורמים שתורמים להרס ההון החברתי. בין הגורמים המודרניים החשובים ביותר ניתן לציין את היציאה של נשים לעבודה, [[פרבור]] ו[[השפעות חברתיות של הטלוויזיה]]. "אנשים רואים 'חברים' במקום לרכוש לעצמם חברים".[http://www.haaretz.co.il/misc/1.924473]

לפי פרופסור רוברט פטנאם יש מספר גורמים שתורמים להרס ההון החברתי. בין הגורמים המודרניים החשובים ביותר ניתן לציין את היציאה של נשים לעבודה, [[פרבור]] ו[[השפעות חברתיות של הטלוויזיה]]. "אנשים רואים 'חברים' במקום לרכוש לעצמם חברים".[http://www.haaretz.co.il/misc/1.924473]

לפי פטנאם יש מספר דרכים בהן [[קהילה|קהילות עירוניות]] יכולות לשקם ולבנות הון חברתי לדוגמה קבוצות קריאה, חוגי כדורגל לילדים, חגיגות שכונתיות, פיקניקים שכונתיים וכו'. בעקבות מפגשים אלה נוצרים עוד מפגשים ועוד קבוצות ופעילויות בתוך הקהילה. אחד הדברים שיכולים לצמוח מכך מכונה על ידי פטנאם 'שגשוג כללי': "רמות הביטחון של חברי הקהילה או הארגון עולות כל כך שאנשים פשוט עושים טובות זה לזה כי הם יודעים שהם יקבלו את תמורתן מחבר קהילה אחר. הנורמה הכללית היא של עזרה הדדית, וכך כולם מרוויחים".<ref name="Putnam2011"/>

לפי פטנאם יש מספר דרכים בהן [[קהילה|קהילות עירוניות]] יכולות לשקם ולבנות הון חברתי לדוגמה קבוצות קריאה, חוגי כדורגל לילדים, חגיגות שכונתיות, פיקניקים שכונתיים וכו'. בעקבות מפגשים אלה נוצרים עוד מפגשים ועוד קבוצות ופעילויות בתוך הקהילה. אחד הדברים שיכולים לצמוח מכך מכונה על ידי פטנאם 'שגשוג כללי': "רמות הביטחון של חברי הקהילה או הארגון עולות כל כך שאנשים פשוט עושים טובות זה לזה כי הם יודעים שהם יקבלו את תמורתן מחבר קהילה אחר. הנורמה הכללית היא של עזרה הדדית, וכך כולם מרוויחים".<ref name="Putnam2011"/>

===תנאים לשם יצירת קשרים חברתיים===

===תנאים לשם יצירת קשרים חברתיים===

בשנות ה-1950 הגדירו [[סוציולוגיה|סוציולוגים]] שלושה תנאים הכרחיים לחברים טובים: קרבה, אינטראקציות חוזרות ונשנות בלתי מתוכננות, וסביבה המעודדת אנשים לוותר על מגננות חברתיות ולתת [[אמון]] באחרים. לפי רבקה ג’. אדמס, מרצה לסוציולוגיה ולימודי זקנה באוניברסיטת צפון קרוליינה שבגרינסבורו, זו הסיבה שאנשים כה רבים מכירים את חבריהם לחיים בימי הלימודים באוניברסיטה (ובישראל - בצבא).[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1792170] לאחר גיל 30 אנשים מתקשים להכיר חברים חדשים בגלל מחסור בהזדמנויות כאלה.  

בשנות ה-50 של המאה ה-20 הגדירו [[סוציולוגיה|סוציולוגים]] שלושה תנאים הכרחיים לחברים טובים: קרבה, אינטראקציות חוזרות ונשנות בלתי מתוכננות, וסביבה המעודדת אנשים לוותר על מגננות חברתיות ולתת [[אמון]] באחרים. לפי רבקה ג’. אדמס, מרצה לסוציולוגיה ולימודי זקנה באוניברסיטת צפון קרוליינה שבגרינסבורו, זו הסיבה שאנשים כה רבים מכירים את חבריהם לחיים בימי הלימודים באוניברסיטה (ובישראל - בצבא).[http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1792170] לאחר גיל 30 אנשים מתקשים להכיר חברים חדשים בגלל מחסור בהזדמנויות כאלה.  

בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מציין [[דן אריאלי]] כי הטיסות התכופות והמעברים התכופים של מדינות בעקבות שינוי עבודות בארצות הברית, גורמים אולי לשיפור ב[[יעילות פארטו]] של שוק העבודה, אבל גורמים גם לקושי גדל במציאת בני זוג וביצירת קשרים חברתיים.

בתחום של [[כלכלה התנהגותית]] מציין [[דן אריאלי]] כי הטיסות התכופות והמעברים התכופים של מדינות בעקבות שינוי עבודות בארצות הברית, גורמים אולי לשיפור ב[[יעילות פארטו]] של שוק העבודה, אבל גורמים גם לקושי גדל במציאת בני זוג וביצירת קשרים חברתיים.

מאמר משנת 2011 מאת עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון טוען שהון חברתי הוא מושג חשוב למתכנני ערים. הטענה היא שתכנון עירוני נכון יכול להגדיל את כמות ההון החברתי וכן שמתכנני ערים יכולים להשתמש בו למטרות מגוונות: עבור אפיון שכונות, כבסיס לקידום תכניות של פיתוח והתחדשות עירונית, כמרכיב מרכזי בהיחלצות מ[[עוני]] ומרכיב המסייע לשמור על יציבות שכונות לאורך זמן. באמצעות עיצוב עירוני, עירוב חברתי בשכונות מגורים וקידומו של שיתוף ציבור, יכולים מתכננים לתרום להעלאת רמתו של ההון החברתי, לתועלתם של פרטים וקבוצות חברתיות ולקידומן של מטרות תכנוניות.<ref name="ccrs2011">עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון  [http://www.ccrs.technion.ac.il/files/2014/11/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%992010-1.doc הון חברתי: משמעותו, מדידתו והקשרים בינו לבין תכנון עירוני], פורסם בביטאון איגוד המתכננים בישראל, תכנון, כרך  8(2), 2011, עמ' 20-43 </ref>

מאמר משנת 2011 מאת עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון טוען שהון חברתי הוא מושג חשוב למתכנני ערים. הטענה היא שתכנון עירוני נכון יכול להגדיל את כמות ההון החברתי וכן שמתכנני ערים יכולים להשתמש בו למטרות מגוונות: עבור אפיון שכונות, כבסיס לקידום תכניות של פיתוח והתחדשות עירונית, כמרכיב מרכזי בהיחלצות מ[[עוני]] ומרכיב המסייע לשמור על יציבות שכונות לאורך זמן. באמצעות עיצוב עירוני, עירוב חברתי בשכונות מגורים וקידומו של שיתוף ציבור, יכולים מתכננים לתרום להעלאת רמתו של ההון החברתי, לתועלתם של פרטים וקבוצות חברתיות ולקידומן של מטרות תכנוניות.<ref name="ccrs2011">עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון  [http://www.ccrs.technion.ac.il/files/2014/11/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%992010-1.doc הון חברתי: משמעותו, מדידתו והקשרים בינו לבין תכנון עירוני], פורסם בביטאון איגוד המתכננים בישראל, תכנון, כרך  8(2), 2011, עמ' 20-43 </ref>

[[פרויקט המקומות הציבוריים]] הוא ארגון שמטרתו היא לקדם תכנון קהילתי של המרחב הציבורי. הגישה העיקרית של הארגון נקראת "עשיית מקום" Placemaking.הוא מנסה להפוך את המקומות הציבוריים כמו רחובות או כיכרות למקומות חיוניים ושוקקים שעוזרים לתת שירותים לקהילה.  

[[פרויקט המקומות הציבוריים]] הוא ארגון שמטרתו היא לקדם תכנון קהילתי של המרחב הציבורי. הגישה העיקרית של הארגון נקראת "עשיית מקום" Placemaking. הוא מנסה להפוך את המקומות הציבוריים כמו רחובות או כיכרות למקומות חיוניים ושוקקים שעוזרים לתת שירותים לקהילה.  

===השפעות של אי שוויון על הון חברתי===

===השפעות של אי שוויון על הון חברתי===

במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות ה[[אמון]] ששוררת בחברה ובין [[אי שוויון כלכלי|השוויון בהכנסות]]. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארצות הברית ובסקרים אחרים עם סטטיסטיקה של [[אי שוויון בהכנסה]].

במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות ה[[אמון]] ששוררת בחברה ובין [[אי שוויון כלכלי|השוויון בהכנסות]]. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארצות הברית ובסקרים אחרים עם סטטיסטיקה של [[אי שוויון בהכנסה]].

[[רוברט פוטנאם]], פרופסור למדע המדינה בהרווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין [[אי שוויון כלכלי]]. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארצות הברית וגם באיטליה. לטענת פוטנאם, משנת 1965-70 ארצות הברית הפכה להיות פחות שוויונית ויחד עם זה הגיעה גם מגמה של ירידה בחיבוריות החברתית והפוליטית.  

[[רוברט פטנאם]], פרופסור למדע המדינה בהרווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין [[אי שוויון כלכלי]]. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארצות הברית וגם באיטליה. לטענת פטנאם, משנת 1965-70 ארצות הברית הפכה להיות פחות שוויונית ויחד עם זה הגיעה גם מגמה של ירידה בחיבוריות החברתית והפוליטית.  

הכלכלן [[ג'וזף שטיגליץ]] עוסק בשנים האחרונות בהשפעות של [[אי שוויון כלכלי]] על התפקוד הכלכלי. לקראת צאת ספרו שיקרא ""מחיר האי-שוויון" פרסם מאמר שדן במספר השלכות של עליה באי השוויון:[http://www.themarker.com/markets/1.1727615] בין יתר ההשלכות של אי השוויון על הכלכלה מציין שטיגליץ שתי השפעות של אי שוויון הגורמות לשחיקת הון חברתי ובכך לפגיעה בתפקוד החברתי.  

הכלכלן [[ג'וזף שטיגליץ]] עוסק בשנים האחרונות בהשפעות של [[אי שוויון כלכלי]] על התפקוד הכלכלי. לקראת צאת ספרו שיקרא ""מחיר האי-שוויון" פרסם מאמר שדן במספר השלכות של עליה באי השוויון:[http://www.themarker.com/markets/1.1727615] בין יתר ההשלכות של אי השוויון על הכלכלה מציין שטיגליץ שתי השפעות של אי שוויון הגורמות לשחיקת הון חברתי ובכך לפגיעה בתפקוד החברתי.  

* אי שוויון גדל גורם לשחיקה של הון חברתי, כולל שחיקה של [[הוגנות]]. דבר זה גורם לעובדים לתחושת מרמור ולכן לטענת שטיגליץ פוגע במוטיבציה שלהם לעבוד.  

* אי שוויון גדל גורם לשחיקה של הון חברתי, כולל שחיקה של [[הוגנות]]. דבר זה גורם לעובדים לתחושת מרמור ולכן לטענת שטיגליץ פוגע במוטיבציה שלהם לעבוד.  

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בשבילי בדרך?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", [[אמרטיה סן]], 1977<ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}  

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בשבילי בדרך?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", [[אמרטיה סן]], 1977<ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}  

סן תוקף הנחה זו בהקשר של [[מוצרים ציבוריים]] מצטט את Leif Johansen שטוען כי "שום חברה לא יכולה להתקיים ללא נורמות וכללי התנהגות כלשהם. נורמות וכללים הם הכרחיים עבור כדאיות, בדיוק בתחומים שבהם אין תמריצים כלכליים ולא ניתן ליצור כאלה. <ref name="sen1977"/> הכלכלן [[דן אריאלי]] לדוגמה מדגים בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] את הקשיים הרבים שבהם נתקלים אנשים בעלי נטיה פתולוגית לשקר, שמתקשים להשיג עבודה ולשמור עליה. אריאלי גם בוחן ושולל את הרעיון לפיו אנשים מרמים או לא לפי תמריץ כלכלי פשוט.  

סן תוקף הנחה זו בהקשר של [[מוצרים ציבוריים]] מצטט את Leif Johansen שטוען כי "שום חברה לא יכולה להתקיים ללא נורמות וכללי התנהגות כלשהם. נורמות וכללים הם הכרחיים עבור כדאיות, בדיוק בתחומים שבהם אין תמריצים כלכליים ולא ניתן ליצור כאלה. <ref name="sen1977"/> הכלכלן [[דן אריאלי]] לדוגמה מדגים בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] את הקשיים הרבים שבהם נתקלים אנשים בעלי נטייה פתולוגית לשקר, שמתקשים להשיג עבודה ולשמור עליה. אריאלי גם בוחן ושולל את הרעיון לפיו אנשים מרמים או לא לפי תמריץ כלכלי פשוט.  

ללא כל אמון באנשים אחרים, קשה לקיים [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים כמו משפחות, משטרה, זכויות קניין,  חוזי עבודה וכו'. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] אבנר גרייף לדוגמה, שואל - אם משטרה ובתי משפט אמורים לשמור על זכויות הקניין ועל קיום חוזים, מי שומר על השוטרים? מה מונע ממי שרוצה לגנוב לשחד גם את השוטרים ובתי המשפט? ולמה שופטים רציונליים ואנוכיים לא יקחו שוחד? ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] שואל שאלה דומה - האם קיומה של חברה יכול להתקיים על פחד היררכי - כך שכולם רק פוחדים מפני השוטרים, והשוטרים עצמם מפחדים מפני שוטרים שנמצאים מעליהם וכך הלאה. לפי הררי דבר זה אינו סביר, והמנגנון הנפוץ יותר להשגת [[סדר חברתי]] ושיתופי פעולה הוא על ידי [[מיתוס]].  

ללא כל אמון באנשים אחרים, קשה לקיים [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים כמו משפחות, משטרה, זכויות קניין,  חוזי עבודה וכו'. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] אבנר גרייף לדוגמה, שואל - אם משטרה ובתי משפט אמורים לשמור על זכויות הקניין ועל קיום חוזים, מי שומר על השוטרים? מה מונע ממי שרוצה לגנוב לשחד גם את השוטרים ובתי המשפט? ולמה שופטים רציונליים ואנוכיים לא יקחו שוחד? ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] שואל שאלה דומה - האם קיומה של חברה יכול להתקיים על פחד היררכי - כך שכולם רק פוחדים מפני השוטרים, והשוטרים עצמם מפחדים מפני שוטרים שנמצאים מעליהם וכך הלאה. לפי הררי דבר זה אינו סביר, והמנגנון הנפוץ יותר להשגת [[סדר חברתי]] ושיתופי פעולה הוא על ידי [[מיתוס]].  

הסקרים הלאומים של תחלואה פסיכיאטרית בקרב מבוגרים בגילאי 16-64 בבריטניה  מראים כי ההבדל המשמעותי ביותר בין קבוצה זו לבין אנשים בלי מחלות נפשיות היא מעורבות חברתית.<ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008,  p91.</ref>  רשת חברתית ראשית (המוגדרת כמספר הכולל של קרובי משפחה וחברים קרובים) של 3 או פחות מנבאת את ההסתברות לבעיות נפשיות נפוצות (CMDs) בעתיד אפילו כאשר מנטרלים הפרעות נפשיות נפוצות מהעבר.<ref>Brugha TS, Weich S, Singleton N, Lewis G, Bebbington PE, Jenkins R, Meltzer H (2005) ‘Primary group size, social support, gender and future mental health status in a prospective study of people living in private households throughout Great Britain’ Psychological Medicine 35: 705–714.

הסקרים הלאומים של תחלואה פסיכיאטרית בקרב מבוגרים בגילאי 16-64 בבריטניה  מראים כי ההבדל המשמעותי ביותר בין קבוצה זו לבין אנשים בלי מחלות נפשיות היא מעורבות חברתית.<ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008,  p91.</ref>  רשת חברתית ראשית (המוגדרת כמספר הכולל של קרובי משפחה וחברים קרובים) של 3 או פחות מנבאת את ההסתברות לבעיות נפשיות נפוצות (CMDs) בעתיד אפילו כאשר מנטרלים הפרעות נפשיות נפוצות מהעבר.<ref>Brugha TS, Weich S, Singleton N, Lewis G, Bebbington PE, Jenkins R, Meltzer H (2005) ‘Primary group size, social support, gender and future mental health status in a prospective study of people living in private households throughout Great Britain’ Psychological Medicine 35: 705–714.

</ref><ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008, p19.</ref> ממצאים אלה משתקפים בתוצאות סקרים, שמראים כי אנשים רוצים לבלות יותר זמן עם אנשים שחשובים להם.  

</ref><ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008, p19.</ref> ממצאים אלה משתקפים בתוצאות סקרים, שמראים כי אנשים רוצים לבלות יותר זמן עם אנשים שחשובים להם.  

לטענת רוברט פטנאם רשתות חברתיות טובות משרות ביטחון ומשפיעות על הזהות העצמית של חבריהן ועל בריאותם. הון חברתי גבוה בקהילות הוא המנבא הטוב ביותר לרווחתן, ויש בהן תמותת תינוקות נמוכה יותר, פחות הריונות בגיל ההתבגרות, הישגים גבוהים לתלמידים וסיכויים גבוהים יותר להצליח בחיים.<ref name="Putnam2011"/>

לטענת רוברט פטנאם רשתות חברתיות טובות משרות ביטחון ומשפיעות על הזהות העצמית של חבריהן ועל בריאותם. הון חברתי גבוה בקהילות הוא המנבא הטוב ביותר לרווחתן, ויש בהן תמותת תינוקות נמוכה יותר, פחות הריונות בגיל ההתבגרות, הישגים גבוהים לתלמידים וסיכויים גבוהים יותר להצליח בחיים.<ref name="Putnam2011"/>

[[אמון]] הוא סוג של הון חברתי לפי חשיבה זו, ולכן גם [[כסף]] ו[[אשראי]] נשענים בצורה חזקה על קיום של הון חברתי מסוג אמון. כסף מבוסס על האמון של הקונה כי הוא יוכל להשתמש בכסף בעתיד כדי לקנות מוצרים דומים. ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי יצירת אמון בכסף בכלל, ובפרט במטבע מסוג מסוים (לדוגמה כסף רומי) הייתה דבר קשה שדורש השקעת מאמץ מצד מי שמנפיק את המטבע (בדרך כלל השלטונות). הררי מביא דוגמאות מתוך [[ההיסטוריה של הכסף]], כיצד מטבע שקיבל מספיק אמון יכול להיות דבר שימושי גם מעבר לגבולות הפורמליים שלו (לדוגמה המטבע הרומי ששימש גם בהודו, היכן שהאימפריה הרומית לא שלטה).הררי מדגים גם כי אמון בכסף, יכול להתקיים אפילו בין יריבים צבאיים ואידיאולוגיים - כלומר גם במדינות שנמצאות במלחמה עם המדינה המנפיקה (שימוש במטבעות מוסלמים בקרב נוצרים בזמן המלחמה בספרד), וכיצד אמון במטבע מסויים יכול להאבד במהירות ויחד איתו גם ערכו של המטבע (לדוגמה אובדן ערך המטבע ברומניה לאחר נפילת שלטון צ'אוצ'סקו).  

[[אמון]] הוא סוג של הון חברתי לפי חשיבה זו, ולכן גם [[כסף]] ו[[אשראי]] נשענים בצורה חזקה על קיום של הון חברתי מסוג אמון. כסף מבוסס על האמון של הקונה כי הוא יוכל להשתמש בכסף בעתיד כדי לקנות מוצרים דומים. ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי יצירת אמון בכסף בכלל, ובפרט במטבע מסוג מסוים (לדוגמה כסף רומי) הייתה דבר קשה שדורש השקעת מאמץ מצד מי שמנפיק את המטבע (בדרך כלל השלטונות). הררי מביא דוגמאות מתוך [[ההיסטוריה של הכסף]], כיצד מטבע שקיבל מספיק אמון יכול להיות דבר שימושי גם מעבר לגבולות הפורמליים שלו (לדוגמה המטבע הרומי ששימש גם בהודו, היכן שהאימפריה הרומית לא שלטה).הררי מדגים גם כי אמון בכסף, יכול להתקיים אפילו בין יריבים צבאיים ואידיאולוגיים - כלומר גם במדינות שנמצאות במלחמה עם המדינה המנפיקה (שימוש במטבעות מוסלמים בקרב נוצרים בזמן המלחמה בספרד), וכיצד אמון במטבע מסויים יכול להאבד במהירות ויחד איתו גם ערכו של המטבע (לדוגמה אובדן ערך המטבע ברומניה לאחר נפילת שלטון צ'אוצ'סקו).  

[[אשראי]] מבוסס על אמון מסויים של המלווה בלווה, וביכולת ההחזר שלו. כמו כן המלווה והלווה גם יחד צריכים להאמין כי בעתיד תתרחש עוד [[צמיחה כלכלית]], וללווה יהיה יותר כסף כך שהוא יוכל להחזיר למלווה את סכום הלוואה המקורי ועוד [[ריבית]]. אמנם במקרים רבים הוא יכול לקחת בטוחות כמו ערבים, הוראה לעיכול נכס, אבל מימוש בטוחות כאלה ידרוש ממנו זמן ולפעמים השקעת כסף ואנרגיה ([[עלויות עסקה]]) כך שעליו לבסס אמון בלווה כדי להגדיל את הסיכוי של החזר ההלוואה.

[[אשראי]] מבוסס על אמון מסויים של המלווה בלווה, וביכולת ההחזר שלו. כמו כן המלווה והלווה גם יחד צריכים להאמין כי בעתיד תתרחש עוד [[צמיחה כלכלית]], וללווה יהיה יותר כסף כך שהוא יוכל להחזיר למלווה את סכום הלוואה המקורי ועוד [[ריבית]]. אמנם במקרים רבים הוא יכול לקחת בטוחות כמו ערבים, הוראה לעיכול נכס, אבל מימוש בטוחות כאלה ידרוש ממנו זמן ולפעמים השקעת כסף ואנרגיה ([[עלויות עסקה]]) כך שעליו לבסס אמון בלווה כדי להגדיל את הסיכוי של החזר ההלוואה.

===ביקורת מערכתית===

===ביקורת מערכתית===

גישה אחרת בכלכלה אקולוגית, שקרובה יותר ל[[מערכות מורכבות]], כופרת בגישה של הון, וטוענת כי זהו מושג אנטי- מערכתי, או דימוי בעייתי הלקוח מהניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסי]] אשר משתמש ב[[ניתוח שולי]]. [[הון]] הוא מושג פיננסי בו ניתן לחבר ולחסר סכום זהה ואין חשיבות ל[[החוק השני של התרמודינמיקה|סדר בזמן]] או במרחב, ליחסים. דבר זה קיים כאשר מחברים ומחסרים כסף או [[הון כערימת חול|גרגרים בערימות חול]].  

גישה אחרת בכלכלה אקולוגית, שקרובה יותר ל[[מערכות מורכבות]], כופרת בגישה של הון, וטוענת כי זהו מושג אנטי- מערכתי, או דימוי בעייתי הלקוח מהניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסי]] אשר משתמש ב[[ניתוח שולי]]. [[הון]] הוא מושג פיננסי בו ניתן לחבר ולחסר סכום זהה ואין חשיבות ל[[החוק השני של התרמודינמיקה|סדר בזמן]] או במרחב, ליחסים. דבר זה קיים כאשר מחברים ומחסרים כסף או [[הון כערימת חול|גרגרים בערימות חול]].  

לעומת זאת, ב[[מערכות מורכבות]] אין הומוגניות ויש חשיבות למיקום היחסי בין הרכיבים או ליחסים ביניהם. לדוגמה מכונית היא מערכת מורכבת עם רכיבים שכל אחד מהם נמצא במיקום מרחבי וביחסים עם חלקים אחרים, אין הגיון לחסר מרכב "2 קילו חלקים" ואז להוסיף לו 3 פעמים "1 קילו חלקים", ולקבל רכב ש"גדל" בקילו חלקים. בגלל שיש הרבה יותר דרכים לחבר חלקים בצורה לא נכונה מאשר בצורה נכונה ([[עקרון אנה קרנינה]]) סביר שנקבל רכב שלא נוסע או לא מתפקד. השאלה היא איזה רכיבים החסרנו, איזה רכיבים הוספנו, ואיך חיברנו את הרכיבים החדשים. באופן דומה בהון חברתי קשה לכמת קשרים חברתיים, או כאשר הם יכולים להיות בעלי אופי אחר, שלב אחר ביחסים וכו'.  

לעומת זאת, ב[[מערכות מורכבות]] אין הומוגניות ויש חשיבות למיקום היחסי בין הרכיבים או ליחסים ביניהם. לדוגמה מכונית היא מערכת מורכבת עם רכיבים שכל אחד מהם נמצא במיקום מרחבי וביחסים עם חלקים אחרים, אין הגיון לחסר מרכב "2 קילו חלקים" ואז להוסיף לו 3 פעמים "1 קילו חלקים", ולקבל רכב ש"גדל" בקילו חלקים. בגלל שיש הרבה יותר דרכים לחבר חלקים בצורה לא נכונה מאשר בצורה נכונה ([[עקרון אנה קרנינה]]) סביר שנקבל רכב שלא נוסע או לא מתפקד. השאלה היא איזה רכיבים החסרנו, איזה רכיבים הוספנו, ואיך חיברנו את הרכיבים החדשים. באופן דומה בהון חברתי קשה לכמת קשרים חברתיים, או כאשר הם יכולים להיות בעלי אופי אחר, שלב אחר ביחסים וכו'.  

אין משמעות גם למצב שבו לקחנו מכונית תקינה, והוספנו לה עוד משאבת שמן. או לקחנו מכונית עם גלגל מפונצ'ר והוספנו לו עוד מראה. - מצב המכונית לא השתפר בגלל תוספת זו, היות ושינוי אמיתי ברכב הוא מערכתי ותפקודי ולא שולי. יש צורך בשינוי שישתלב במבנה שאר המערכות של הרכב כדי להגיע לשינוי משמעותי בתפקוד של הרכב - לדוגמה אם רוצים לשפר את בטיחות הנסיעה במכונית, יש צורך להוסיף חגורת בטיחות המתחברת למרכב המכונית במקומות הנכונים.

אין משמעות גם למצב שבו לקחנו מכונית תקינה, והוספנו לה עוד משאבת שמן. או לקחנו מכונית עם גלגל מפונצ'ר והוספנו לו עוד מראה. - מצב המכונית לא השתפר בגלל תוספת זו, היות ושינוי אמיתי ברכב הוא מערכתי ותפקודי ולא שולי. יש צורך בשינוי שישתלב במבנה שאר המערכות של הרכב כדי להגיע לשינוי משמעותי בתפקוד של הרכב - לדוגמה אם רוצים לשפר את בטיחות הנסיעה במכונית, יש צורך להוסיף חגורת בטיחות המתחברת למרכב המכונית במקומות הנכונים.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Social_capital הון חברתי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Social_capital הון חברתי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://socialcapital.wordpress.com/ הבלוג social capital], מאת Thomas Sander, מנהל Saguaro Seminar's בהרווארד.  

* [http://socialcapital.wordpress.com/ הבלוג social capital], מאת Thomas Sander, מנהל Saguaro Seminar's בהרווארד.  

;מאמרים:

;מאמרים:

* [http://reut-institute.org/Data/Uploads/Articles%20and%20Reports%20from%20other%20organizations/social%20capital.pdf הון חברתי] מכון רעות.  

* [http://reut-institute.org/Data/Uploads/Articles%20and%20Reports%20from%20other%20organizations/social%20capital.pdf הון חברתי] מכון ראות.  

* עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון [http://www.ccrs.technion.ac.il/files/2014/11/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%992010-1.doc הון חברתי: משמעותו, מדידתו והקשרים בינו לבין תכנון עירוני], פורסם בביטאון איגוד המתכננים בישראל, תכנון, כרך 8(2), 2011, עמ' 20-43  

* עינת אמויאל ופרופ' נעמי כרמון, [http://www.ccrs.technion.ac.il/files/2014/11/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%A2%D7%9D-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8-%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%992010-1.doc הון חברתי: משמעותו, מדידתו והקשרים בינו לבין תכנון עירוני], פורסם בביטאון איגוד המתכננים בישראל, תכנון, כרך 8(2), 2011, עמ' 20-43  

* ד"ר איציק גונן, [http://www.oranim.ac.il/sites/heb/sitecollectionimages/documents/shdemot/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%99%20%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%9C%D7%A9%D7%9D%20%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%20%D7%91%D7%99%D7%97%D7%93/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A7-%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%9F.pdf מנהיגות ליצירת הון חברתי ובניין קהילה], בתוך ספר "שדמות": בינוי קהילה - פיתוח הון חברתי כבסיס לקהילתיות מתחדשת,  2010 בהוצאת משרד הרווחה ומכללת אורנים

* ד"ר איציק גונן, [http://www.oranim.ac.il/sites/heb/sitecollectionimages/documents/shdemot/%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%99%D7%9E%D7%99%20%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%9C%D7%A9%D7%9D%20%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%20%D7%91%D7%99%D7%97%D7%93/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99-%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A7-%D7%92%D7%95%D7%A0%D7%9F.pdf מנהיגות ליצירת הון חברתי ובניין קהילה], בתוך ספר "שדמות": בינוי קהילה - פיתוח הון חברתי כבסיס לקהילתיות מתחדשת,  2010 בהוצאת משרד הרווחה ומכללת אורנים

* ד"ר אילן תלמוד וויקטוריה בראט, [http://soc.haifa.ac.il/~talmud/pdf/577.pdf הון חברתי: סקירה ביקורתית ומבט מהסוציולוגיה של הרנטה] החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה, Israeli Sociology 2003, 5 (2) 435-452

* ד"ר אילן תלמוד וויקטוריה בראט, [http://soc.haifa.ac.il/~talmud/pdf/577.pdf הון חברתי: סקירה ביקורתית ומבט מהסוציולוגיה של הרנטה] החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה, Israeli Sociology 2003, 5 (2) 435-452

* [http://textologia.net/?p=17816 סיכום מאמר: ג’יימס קולמן – הון חברתי ויצירתו של הון אנושי] המקור - Coleman, James S. 1988. “Social capital in the creation of human capital.”  American Journal of Sociology, Vol. 94: S95-S120.

* [http://textologia.net/?p=17816 סיכום מאמר: ג’יימס קולמן – הון חברתי ויצירתו של הון אנושי] המקור - Coleman, James S. 1988. “Social capital in the creation of human capital.”  American Journal of Sociology, Vol. 94: S95-S120.