שינויים

מבחינת שיקולים של [[קיימות]] השיפור בפריון החקלאי מושג בדרך כלל על ידי [[חקלאות תעשייתית]] שגוררת בעיות שונות כמו [[אובדן קרקע]] [[ברוא יערות]] והסתמכות על [[דלק מחצבי]] ו[[משאבים מתכלים]] אחרים להפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] וכן יוצרים [[זיהום תעשייתי]] - היבטים אלה מכרסמים ביכולת של החקלאות לשמור על תפקודה לאורך זמן.

מבחינת שיקולים של [[קיימות]] השיפור בפריון החקלאי מושג בדרך כלל על ידי [[חקלאות תעשייתית]] שגוררת בעיות שונות כמו [[אובדן קרקע]] [[ברוא יערות]] והסתמכות על [[דלק מחצבי]] ו[[משאבים מתכלים]] אחרים להפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] וכן יוצרים [[זיהום תעשייתי]] - היבטים אלה מכרסמים ביכולת של החקלאות לשמור על תפקודה לאורך זמן.

===מחלות צמחים ובעלי חיים===

===מחלות חקלאיות===

היבט חשוב בחקלאות הוא מרוץ מתמיד בין החקלאים ומדענים שונים ובין בני האדם לבין יצורים אחרים שרוצים לאכול את הצמחים החקלאיים או להדביק אותם במחלה. חרקים, ובעלי חיים אחרים כמו מכרסמים וסוגי ציפורים שונות וכן חיידקים, חד תאיים ופטריות מאיימים על התנובה החקלאית ובריאות הצמחים ובעלי החיים המגודלים במסגרת החקלאות.  

מחלות שמשפיעות על בעלי חיים או גידולים חקלאיים עלולת להיות בעלות השפעות הרות אסון על זמינות המזון, במיוחד אם לא קיימות "תוכניות מגרה" למקרים כאלה.  דוגמה היסטורית בולטת למצב כזה היא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] שגרם לרעב המוני והגירה של מיליוני אירים. [[Ug99]] שפוגע ב[[חיטה]] ויוצר את מחלת "חידלון הקנה" עלול לגרום לאובדן 100% מהיבול בשדה. מחלה זו קיימת בשדות חיטה במספר מדינות באפריקה ובמזרח התיכון והיא עלולה להתשפט במהירות למדינות אחרות. דוגמה נוספת למחלה חקלאית היא [[מחלת פנמה]] שפוגעת בבננות והובילה כבר להרס מוחלט של בננות ממין "קבנדיש". דוגמאות למחלות של בעלי חיים בחקלאות היא התפרצות של [[מחלת הפה והטלפיים]] ו"מחלת הפרה המשוגעת".

מצד חיידקים, וירוסים וסוגי פטריות שונות יש תהליכים של התרגלות ל[[חומרי הדברה]] ולהגנות שונות (במסגרת ברירה גנטית ו[[הנדסה גנטית]] שפותחו על ידי חקלאים כדי להגן על צמחים. דוגמאות למחלות של בעלי חיים כוללות [[עמידות לאנטיביוטיקה |התרגלות לאנטיביוטיקה]] של מחלות שונות והתפרצות של [[מחלת הפה והטלפיים]] ו"מחלת הפרה המשוגעת". בשנת 2013 הודיעה ארצות הברית על הקטנת השימוש באנטיביוטיקה שניתנת לחיות, במאמץ להאט את ההתרגלות לאנטיביוטיקה.  

יש חשיבות ל[[מגוון גנטי]] של צמחים ובעלי חיים בחקלאות בין היתר על ידי [[בנק זרעים]] ושימור של [[גזעי בר של צמחי תרבות]] - לדוגמה שימור זני בר של חיטה. המגוון הגנטי מאפשר התמודדות טובה יותר מול מחלות. חוקרים מחפשים מינים שעמידים למחלות וחוקרים גנטיקה שלהם בנסיון להכניס אותה לזנים מודרניים.  

דוגמה למחלות של צמחים כוללות את [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]],  [[Ug99]] שפוגע ב[[חיטה]] ואת [[מחלת פנמה]] שפוגעת בבננות. היבט דומה הוא התרגלות של חרקים, לדוגמה חגבים או [[ארבה]] וכן מיני תולעים הפוגעים בעצים לחומרי הדברה מסוגים שונים.  

קיים  מרוץ מתמיד בין החקלאים ומדענים לבין גורמי מחלות, שכן קיים תהליך אבולוציני של עמידות מחוללי מחלות להגנות שונות כולל [[חומרי הדברה]]. דוגמה מרכזית בתחום היא [[עמידות לאנטיביוטיקה |התרגלות לאנטיביוטיקה]] של חיידקים שונים הגורמים למחלות שונות. בשנת 2013 הודיעה ארצות הברית על הקטנת השימוש באנטיביוטיקה שניתנת לחיות, במאמץ להאט את ההתרגלות לאנטיביוטיקה. באופן דומה חיידקים, וירוסים וסוגי פטריות שונות מקיימים תהליכים של התרגלות ל[[חומרי הדברה]] ולהגנות שונות (במסגרת ברירה גנטית ו[[הנדסה גנטית]]) שפותחו על ידי חקלאים כדי להגן על צמחים.  

 

שמירה על המזון לבני האדם מפני בעלי חיים כוללת גם מאבק מתמיד בחולדות, מיני ציפורים שמנסים לפרוץ ל[[ממגורה|ממגורות]]. כמו כן בני אדם נלחמים בציפורים המנסות לאכול דגים מ[[בריכות דגים]].

   

   

[[סיכוני אסון עולמיים|תרחיש "יום הדין"]] עבור החקלאות ועבור האנושות כולה, שורטט בספר המדע הבדיוני "בכלות העשב" על ידי ג'ון כריסטופר. בספר מתרחשת מחלה ב[[דגנים]] אשר מתפשטת במהירות בגידולי האורז והחיטה והתוצאה היא [[רעב המוני]], ומלחמת הכל בכל.

[[סיכוני אסון עולמיים|תרחיש "יום הדין"]] עבור החקלאות ועבור האנושות כולה, שורטט בספר המדע הבדיוני "בכלות העשב" על ידי ג'ון כריסטופר. בספר מתרחשת מחלה ב[[דגנים]] אשר מתפשטת במהירות בגידולי האורז והחיטה והתוצאה היא [[רעב המוני]], ומלחמת הכל בכל.

===פרבור ועיור===

===פרבור ועיור===