שינויים

[[תמונה:Emergent Macroeconomics.jpg|left|thumb|240px|תמונת שער של הספר מאקרו כלכלה מגיחה]]

[[תמונה:Emergent Macroeconomics.jpg|left|thumb|240px|תמונת שער של הספר מאקרו כלכלה מגיחה]]

'''מאקרו כלכלה מגיחה''' (באנגלית: '''Emergent Macroeconomics''') הוא שם של ספר עיון אודות [[מאקרו כלכלה]] על פי גישה של [[מערכות מורכבות]] ובמיוחד, [[מידול מבוסס סוכנים]] של סוכנים הטרוגניים כדי להסביר את הנושא של [[מחזורי עסקים]] (תנודות קצרות טווח בתוצר המקומי הגולמי).  

'''מאקרו-כלכלה מגיחה''' (באנגלית: '''Emergent Macroeconomics''') הוא שם של ספר עיון אודות [[מאקרו-כלכלה]] על פי גישה של [[מערכות מורכבות]] ובמיוחד, [[מידול מבוסס סוכנים]] של סוכנים הטרוגניים כדי להסביר את הנושא של [[מחזורי עסקים]] (תנודות קצרות טווח בתוצר המקומי הגולמי).  

שמו של הספר מתייחס לנושא של [[הגחה]].  

שמו של הספר מתייחס לנושא של [[הגחה]].  

* ANTONIO PALESTRINI – University of Teramo, Italy

* ANTONIO PALESTRINI – University of Teramo, Italy

המסר המרכזי של הספר הוא שהטרוגנית של הסוכנים הכלכליים היא דבר חשוב לניתוח המאקרו כלכלי, וכי אינטראקציות חברתיות (לא דרך מוסד השוק) בין הסוכנים הכלכליים מגבירות את ההשפעה של ההטרוגניות על התנהגות של משתנים מאקרו כלכליים. המגמות המאקרו-כלכליות נובעות מאינטראקציות חברתיות של סוכנים הטרוגניים. האינטראקציה וההתאמה כוללות דינמיקה ברמה הפרטית, והן אינן קבועות אלה מורכבות. שיווי משקל מיקרו-כלכלי הוא תנאי מספיק לקיום של שיווי משקל מאקרו כלכלי אבל הוא לא תנאי הכרחי ברמת הסוכן הבודד, שיכול לבצע שינויים והתאמות כך הזמן. התנהגות זו יכולה להתקבל על ידי [[מודל מבוסס סוכנים]].  

המסר המרכזי של הספר הוא שהטרוגנית של הסוכנים הכלכליים היא דבר חשוב לניתוח המאקרו-כלכלי, וכי אינטראקציות חברתיות (לא דרך מוסד השוק) בין הסוכנים הכלכליים מגבירות את ההשפעה של ההטרוגניות על התנהגות של משתנים מאקרו-כלכליים. המגמות המאקרו-כלכליות נובעות מאינטראקציות חברתיות של סוכנים הטרוגניים. האינטראקציה וההתאמה כוללות דינמיקה ברמה הפרטית, והן אינן קבועות אלה מורכבות. שיווי משקל מיקרו-כלכלי הוא תנאי מספיק לקיום של שיווי משקל מאקרו-כלכלי אבל הוא לא תנאי הכרחי ברמת הסוכן הבודד, שיכול לבצע שינויים והתאמות כך הזמן. התנהגות זו יכולה להתקבל על ידי [[מודל מבוסס סוכנים]].  

המבוא לספר נכתב על ידי הכלכלן [[ג'וזף שטיגליץ]].  

המבוא לספר נכתב על ידי הכלכלן [[ג'וזף שטיגליץ]].  

הכלכלה הנאו-קלאסית בדרך כלל מאמצת את שתי ההנחות, ומניחה כי כל מערכת כלכלית בנויה ממספר רב של רכיבים זהים ומבודדים, שכל אחד מהם מהווה [[סוכן מייצג]] Representative Agent, ולכן אפשר להגיע לפתרון הכללי על ידי סכימה של כל הבחירות שמבוצעות כל ידי כלל הסוכנים.

הכלכלה הנאו-קלאסית בדרך כלל מאמצת את שתי ההנחות, ומניחה כי כל מערכת כלכלית בנויה ממספר רב של רכיבים זהים ומבודדים, שכל אחד מהם מהווה [[סוכן מייצג]] Representative Agent, ולכן אפשר להגיע לפתרון הכללי על ידי סכימה של כל הבחירות שמבוצעות כל ידי כלל הסוכנים.

עם זאת, ברור שבמציאות יש שוני בין אנשים ופירמות שונות, ולכן יש קושי לבצע את הסכימה הזאת. בעיה זו ידועה בשם '''בעיית הסכימה''' Aggregation problem. אם מתחילים מהמשוואות שמתארות את רמת המיקרו מה אפשר להגיד על משוואות המאקרו? בעיית הסכימה היא בעלת היסטוריה ארוכה. גורמן (Gorman (1953) ) הראה שהתנאים לצבירה נכונה (לפיה ניתן לקבל את המאקרו מהמיקרו) הם צרים מאוד וכמעט לעולם אינם מתקיימים. אחרים (Stoker) הציעו צבירה סטוכסטית או שיטות אחרות. אולם ברור כי קיימת כאן בעיה.

עם זאת, ברור שבמציאות יש שוני בין אנשים ופירמות שונות, ולכן יש קושי לבצע את הסכימה הזאת. בעיה זו ידועה בשם '''בעיית הסכימה''' Aggregation problem. אם מתחילים מהמשוואות שמתארות את רמת המיקרו מה אפשר להגיד על משוואות המאקרו? בעיית הסכימה היא בעלת היסטוריה ארוכה. גורמן (Gorman (1953)) הראה שהתנאים לצבירה נכונה (לפיה ניתן לקבל את המאקרו מהמיקרו) הם צרים מאוד וכמעט לעולם אינם מתקיימים. אחרים (Stoker) הציעו צבירה סטוכסטית או שיטות אחרות. אולם ברור כי קיימת כאן בעיה.

===יסודות מיקרו-כלכליים למאקרו-כלכלה===

===יסודות מיקרו-כלכליים למאקרו-כלכלה===

ההנחה השנייה נובעת מתוך הראשונה. והיא כי הסוכנים הכלכליים הם זהים לחלוטין - סוכן מייצג או "רובינזון קרוזו", שהבחירות שלו לגבי צריכה, השקעה ושעות עבודה הן הגדלים המצרפיים לנפש. (Plosser 1989, p.55)

ההנחה השנייה נובעת מתוך הראשונה. והיא כי הסוכנים הכלכליים הם זהים לחלוטין - סוכן מייצג או "רובינזון קרוזו", שהבחירות שלו לגבי צריכה, השקעה ושעות עבודה הן הגדלים המצרפיים לנפש. (Plosser 1989, p.55)

ההנחות המפשטות האלה הן מפשטות מידי לדעת החוקרים, אבל הן מכשיר שבאמצעותו ההנחות של תאווה, רציונליות,  

ההנחות המפשטות האלה הן מפשטות מידי לדעת החוקרים, אבל הן מכשיר שבאמצעותו ההנחות של תאווה, רציונליות, ושיווי משקל הן תנאים הכרחיים ומספיקים כדי לבסס תאוריה מאקרו-כלכלית. ומסיבה זו, הם טוענים, המאקרו-כלכלה הסטנדרטית היא לא ברת אימות (falsifable) כיוון שהיא הפכה לענף אקסיומטי.

ושיווי משקל הן תנאים הכרחיים ומספיקים כדי לבסס תאוריה מאקרו-כלכלית. ומסיבה זו, הם טוענים, המאקרו-כלכלה הסטנדרטית היא לא ברת אימות (falsifable) כיוון שהיא הפכה לענף אקסיומטי.

===החלטות כלכליות בהקשר של אינטראקציה חברתית===

===החלטות כלכליות בהקשר של אינטראקציה חברתית===

כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו-קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את  Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינטראקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (social interaction economics).

כמה חוקרים, גם מתוך האסכולה הנאו-קלאסית, טענו בתוקף כי יש להבין כיצד היחסים החברתיים משפיעים על חלוקת משאבים. אלו כללו את  Leibenstein, 1950, ארוו 1971, ו-Pollack, 1975. הם זכו להתעלמות עד תחילת שנות ה-90, עם גוף חדש של עבודות, להבנה ומילדו של הקשר חברתי של החלטות כלכליות, הקרוי בדרך כלל "כלכלה חברתית חדשה" או "כלכלת אינטראקציה חברתית" (Durlauf and Young, 2001) (Social interaction economics).

הרקע החברתי בו נמצאים הסוכנים הכלליים משפיע בצורה חזרה על החלטות כלכליות שלהם. דבר זה מבוצע על ידי מספר מנגנונים:

הרקע החברתי בו נמצאים הסוכנים הכלליים משפיע בצורה חזרה על החלטות כלכליות שלהם. דבר זה מבוצע על ידי מספר מנגנונים:

מודלים של אינטראקציה חברתית מספקים בדרך כלל כמה תכונות מעניינות. לדוגמה:  

מודלים של אינטראקציה חברתית מספקים בדרך כלל כמה תכונות מעניינות. לדוגמה:  

* שיווי משקל מרובה, לדוגמה כאשר המרכיב החברתי של התועלת (לדוגמה כאשר יש לחץ חברתי להתאים את רמת ההשכלה לרמת ההשכלה המקובלת באוכלוסייה), הוא גבוה יותר מאשר המרכיב הפרטי (לדוגמה החזר ההשקעה העתידי עקב השכלה גבוהה יותר). (Brock and Durlauf, 2001)

* [[שיווי משקל מרובה]], לדוגמה כאשר המרכיב החברתי של התועלת (לדוגמה כאשר יש לחץ חברתי להתאים את רמת ההשכלה לרמת ההשכלה המקובלת באוכלוסייה), הוא גבוה יותר מאשר המרכיב הפרטי (לדוגמה החזר ההשקעה העתידי עקב היקף השכלה גבוה יותר). (Brock and Durlauf, 2001)

* חוסר ארגודיות (Non-ergodicity) בגלל שיש השפעה של הנתיב ההיסטורי של השיווי משקל הסטטי ובגלל מעברי פאזה (בהקשר זה, מעבר ממצב מרובה שיווי משקל למצב בעל שיווי משקל יחיד), עם המעבר של ערכי סף בין היחס של תועלת חברתית ופרטית. (Durlauf, 1993)

* חוסר ארגודיות (Non-ergodicity) בגלל שיש השפעה של הנתיב ההיסטורי של השיווי משקל הסטטי ובגלל מעברי פאזה (בהקשר זה, מעבר ממצב מרובה שיווי משקל למצב בעל שיווי משקל יחיד), עם המעבר של ערכי סף בין היחס של תועלת חברתית ופרטית. (Durlauf, 1993)

* קיום של "מכפיל חברתי"  (Social multiplier) בהתנהגות (Glaeser et al., 2002)

* קיום של "מכפיל חברתי"  (Social multiplier) בהתנהגות (Glaeser et al., 2002)

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מיקרו כלכלה כבסיס למאקרו כלכלה]]

* [[מיקרו-כלכלה כבסיס למאקרו-כלכלה]]

* [[מידול מבוסס סוכנים]]

* [[מידול מבוסס סוכנים]]

* [[הגחה]]

* [[הגחה]]