שורה 79: |
שורה 79: |
| ==השפעות של תעשיית הבשר== | | ==השפעות של תעשיית הבשר== |
| ===רווחת בעלי החיים === | | ===רווחת בעלי החיים === |
− | השפעה מרכזית של תעשיית הבשר היא פגיעה ברווחה של בעלי החיים שמגודלים ונשחטים במסגרת קיומה. ביקורת על השפעה זו מגיעה משני כיוונים שונים. הכיוון האחד הוא '''רווחת בעלי החיים''' - ולפי תפיסה זו הניצול ההרג של בעלי החיים הוא לגיטימי בפני עצמו, אבל יש לבצע דברים אלה ללא "סבל מיותר" או "סבל מוגזם" לבעלי החיים. הגישה השניה היא של [[זכויות בעלי חיים]] אשר שוללת באופן כללי גידול והרג של בעלי חיים לשם מאכל, גם אם היבטים אלה מבוצעים בצורה "הומאנית" כביכול. | + | השפעה מרכזית של תעשיית הבשר היא פגיעה ברווחה של בעלי החיים שמגודלים ונשחטים במסגרת קיומה. ביקורת על השפעה זו מגיעה משני כיוונים שונים. הכיוון האחד הוא '''רווחת בעלי החיים''' - ולפי תפיסה זו הניצול ההרג של בעלי החיים הוא לגיטימי בפני עצמו, אבל יש לבצע דברים אלה ללא "סבל מיותר" או "סבל מוגזם" לבעלי החיים. הגישה השנייה היא של [[זכויות בעלי חיים]] אשר שוללת באופן כללי גידול והרג של בעלי חיים לשם מאכל, גם אם היבטים אלה מבוצעים בצורה "הומנית" כביכול. |
| | | |
− | לרוב קיים מתח בין רצון של הצרכנים או המגדלים לשמור על דימוי עצמי טוב (מניעת התעללות מיותרת) לבין הרצון של החברות ושל הצרכנים לקבל בשר או מוצרים אחרים מהחי במחיר נמוך ככל האפשר או לשמור על רווחיות גבוהה של היצרנים. לצורך שמירה על דימוי עצמי טוב מתקיימת בדרך כלל [[הדחקת אלימות]] באופנים שונים - תעשיית הבשר אינה מנסה לפרסם את פרקטיקות הייצור שלה, והצרכנים בדרך כלל מנסים להתעלם ולהדחיק את התנאים שאפשרו להם לקנות את הבשר. דוגמה אחת להדחקת אלימות כזו היא המינעות מהצגת החיה המתה באופן ניתן לזיהוי בשווקים מערביים (לדוגמה חזיר תלוי או ראש פרה וכו') - בניגוד להצגה מפורשת שלהם בעבר. היבט נוסף הוא הניגוד בין השקיפות והגאווה של ייצור מוצרים מהצומח \ ללא בשר (לדוגמה סיורים במפעלי שוקולד, במפעלי מזון אחרים, טקסי בציר, קציר, מסיק וכו') לבין חוסר הרצון ההדדי של היצרנים והצרכנים של בשר לחשיפה של תנאי המחייה והשחיטה של בעלי החיים. | + | לרוב קיים מתח בין רצון של הצרכנים או המגדלים לשמור על דימוי עצמי טוב (מניעת התעללות מיותרת) לבין הרצון של החברות ושל הצרכנים לקבל בשר או מוצרים אחרים מהחי במחיר נמוך ככל האפשר או לשמור על רווחיות גבוהה של היצרנים. לצורך שמירה על דימוי עצמי טוב מתקיימת בדרך כלל [[הדחקת אלימות]] באופנים שונים - תעשיית הבשר אינה מנסה לפרסם את פרקטיקות הייצור שלה, והצרכנים בדרך כלל מנסים להתעלם ולהדחיק את התנאים שאפשרו להם לקנות את הבשר. דוגמה אחת להדחקת אלימות כזו היא הימנעות מהצגת החיה המתה באופן ניתן לזיהוי בשווקים מערביים (לדוגמה חזיר תלוי או ראש פרה וכו') - בניגוד להצגה מפורשת שלהם בעבר. היבט נוסף הוא הניגוד בין השקיפות והגאווה של ייצור מוצרים מהצומח/ללא בשר (לדוגמה סיורים במפעלי שוקולד, במפעלי מזון אחרים, טקסי בציר, קציר, מסיק וכו') לבין חוסר הרצון ההדדי של היצרנים והצרכנים של בשר לחשיפה של תנאי המחייה והשחיטה של בעלי החיים. |
| | | |
| היבטים של ביקורת מול תעשיית הבשר כוללים: | | היבטים של ביקורת מול תעשיית הבשר כוללים: |
| * סבל שנגרם לבעלי החיים בשל פרקטיקות של התעשייה - כליאה, הטלת מומים, חוסר גירויים, צפיפות קיצונית, הפרדה בין קרובי משפחה (כמו אם ובניה), אינוס, הפעלת אלימות, כליאה בתנאים קשים (קשים יותר מצינוק אנושי), הרעבה, סירוס, ועוד. | | * סבל שנגרם לבעלי החיים בשל פרקטיקות של התעשייה - כליאה, הטלת מומים, חוסר גירויים, צפיפות קיצונית, הפרדה בין קרובי משפחה (כמו אם ובניה), אינוס, הפעלת אלימות, כליאה בתנאים קשים (קשים יותר מצינוק אנושי), הרעבה, סירוס, ועוד. |
| *בעיות בריאותיות שנגרמות לבעלי החיים בשל ברירה מלאכותית והנדסה גנטית שנעשית לצורך גדילה מהירה וייצור בשר, ביצים וחלב בכמויות הולכות וגדלות, ותנאי החיים בצפיפות קיצונית וזוהמה. | | *בעיות בריאותיות שנגרמות לבעלי החיים בשל ברירה מלאכותית והנדסה גנטית שנעשית לצורך גדילה מהירה וייצור בשר, ביצים וחלב בכמויות הולכות וגדלות, ותנאי החיים בצפיפות קיצונית וזוהמה. |
− | * הרג בעלי החיים. קיימת ביקורת הן על צורות שונות של הרג בעלי החיים (כמו שחיטה, חשמול, חנק ועוד) והן על האכזריות של מעשה ההרג עצמו. לדוגמה: תוחלת החיים הפוטנציאלית של תרנגול היא 15 שנים, בעוד שבתעשיית הבשר היא שישה שבועות בלבד{{הערה|שם=17facts}} | + | * הרג בעלי החיים. קיימת ביקורת הן על צורות שונות של הרג בעלי החיים (כמו שחיטה, חשמול, חנק ועוד) והן על האכזריות של מעשה ההרג עצמו. לדוגמה: תוחלת החיים הפוטנציאלית של תרנגול היא 15 שנים, בעוד שבתעשיית הבשר היא שישה שבועות בלבד{{הערה|שם=17facts}}, פרות ועגלים יכולים לחיות עד גיל 20, בתעשיית הבשר עגלים נשחטים בגיל שנה, ופרות חולבות נשחטות לבשר לרוב בסביבות גיל חמש. |
− | , פרות ועגלים יכולים לחיות עד גיל 20, בתעשיית הבשר עגלים נשחטים בגיל שנה, ופרות חולבות נשחטות לבשר לרוב בסביבות גיל חמש. | |
| * הובלת בעלי חיים ומשלוחים חיים - משלוחים של [[בעלי חיים]] ממדינה למדינה למטרת פיטום ושחיטה, כחלק מתעשיית הבשר. המשלוחים החיים נתונים לביקורת בעולם בשל הסבל הרב של בעלי החיים במסעות אלה. בנוסף למסעות היבשתיים הארוכים בדרך אל הנמלים ומהם, בעלי החיים סובלים מצפיפות רבה, מחלת ים, זוהמה, חום קיצוני, רעב ועוד. חלק מבעלי החיים מתים בדרך. {{הערה|[ http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4822015,00.html סיוט ימי], ynet, 2017-01-14}} | | * הובלת בעלי חיים ומשלוחים חיים - משלוחים של [[בעלי חיים]] ממדינה למדינה למטרת פיטום ושחיטה, כחלק מתעשיית הבשר. המשלוחים החיים נתונים לביקורת בעולם בשל הסבל הרב של בעלי החיים במסעות אלה. בנוסף למסעות היבשתיים הארוכים בדרך אל הנמלים ומהם, בעלי החיים סובלים מצפיפות רבה, מחלת ים, זוהמה, חום קיצוני, רעב ועוד. חלק מבעלי החיים מתים בדרך. {{הערה|[ http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4822015,00.html סיוט ימי], ynet, 2017-01-14}} |
| | | |