שינויים

הפרק מתייחס לשאלה כמה אנשים חיו בישראל לאורך ההיסטוריה שלה. טל מסביר כי הערכות של מספר האנשים שחיו בין תקופת המקרא והמשנה נעה בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסייה. ערב העלייה הראשונה חיו בישראל כ-300 אלף איש. טל סוקר בפרק את הוויכוח בין יהודים, ערבים ובריטים לגבי מספר האנשים שיכולים לגור בישראל לפי מגבלות של [[מזון בישראל|המזון המקומי שניתן לגדל בישראל]]. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימיים ולהדגיש את העליה ב[[פריון חקלאי]].  

הפרק מתייחס לשאלה כמה אנשים חיו בישראל לאורך ההיסטוריה שלה. טל מסביר כי הערכות של מספר האנשים שחיו בין תקופת המקרא והמשנה נעה בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסייה. ערב העלייה הראשונה חיו בישראל כ-300 אלף איש. טל סוקר בפרק את הוויכוח בין יהודים, ערבים ובריטים לגבי מספר האנשים שיכולים לגור בישראל לפי מגבלות של [[מזון בישראל|המזון המקומי שניתן לגדל בישראל]]. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימיים ולהדגיש את העליה ב[[פריון חקלאי]].  

טל מציין כי הערכות אלה אכן התממשו מאוחר יותר עקב [[המהפכה החקלאית]] וחידושים בחקלאות שהונהגו גם בעולם וגם תודות לחידושים בישראל כמו [[טפטפות]]. עם זאת העליה בפריון החקלאי לא באה ללא מחיר - היא לוותה בבעיות שונות כמו [[המלחת מי תהום]] ו[[זיהום מים]] עקב עיבוד יתר ו[[שאיבת יתר]].  

טל מציין כי הערכות אלה אכן התממשו מאוחר יותר עקב [[המהפכה החקלאית]] וחידושים בחקלאות שהונהגו בעולם וגם תודות לחידושים בישראל כמו [[טפטפות]]. עם זאת העליה ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] ב[[חקלאות בישראל]] לא באה ללא מחיר - היא לוותה בבעיות שונות כמו [[המלחת מי תהום]] ו[[זיהום מים]] עקב עיבוד יתר ו[[שאיבת יתר]].  

כך או כך הגידול בפריון אינו אינסופי ובסופו של דבר הגידול באוכלוסיית ישראל השיג את הגידול במזון - כך שכיום רוב המזון שישראל צורכת הוא מזון מיובא. טל מציין כי רוב החיטה, וחלק משמעותי מהפירות והירקות שצורכים בישראל כיום הוא מיובא. (ראו פרוט ב[[מזון בישראל]]). הוא מציין את הצביעות של הצגת גידול עופות ומוצרי חלב בישראל כאשר כל הגידול הזה תלוי בעצם ביבוא של דגנים שונים לשם הזנת בעלי החיים.  

כך או כך הגידול בפריון אינו אינסופי ובסופו של דבר הגידול באוכלוסיית ישראל השיג את הגידול במזון - כך שכיום רוב המזון שישראל צורכת הוא מזון מיובא. טל מציין כי רוב החיטה, וחלק משמעותי מהפירות והירקות שצורכים בישראל כיום הוא מיובא. (ראו פרוט ב[[מזון בישראל]]). הוא מציין את הצביעות של הצגת גידול עופות ומוצרי חלב בישראל כאשר כל הגידול הזה תלוי בעצם ביבוא של דגנים שונים לשם הזנת בעלי החיים.