שינויים

טל מתאר בספר כיצד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]] בישראל שעולה בהתמדה, גורמת ל[[בעיות סביבתיות]] קשות ומהווה גורם משמעותי למשברים החברתיים המרכזיים שיש כיום בישראל. עומס כבד בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי המשפט, [[פקק תנועה|בכבישים]] ועוד. לפי הספר הנחת היסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה על מנת להגדיל את אוכלוסייתה כבר אינה נכונה.  

טל מתאר בספר כיצד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]] בישראל שעולה בהתמדה, גורמת ל[[בעיות סביבתיות]] קשות ומהווה גורם משמעותי למשברים החברתיים המרכזיים שיש כיום בישראל. עומס כבד בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי המשפט, [[פקק תנועה|בכבישים]] ועוד. לפי הספר הנחת היסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה על מנת להגדיל את אוכלוסייתה כבר אינה נכונה.  

פרק המבוא של הספר דן בקושי לנהל דיון בנושא [[אוכלוסיית ישראל|גודל האוכלוסייה בישראל]]. טל מזכיר את נסיבות פרישתו של בכיר בראשות הטבע והגנים שהאז להעלות את הנושא בסוף שנות ה-90.  

הפרק הראשון שהוא גם פרק המבוא של הספר דן בקושי הקיים קושי לנהל דיון בנושא [[אוכלוסיית ישראל|גודל האוכלוסייה בישראל]] - הנושא הוא כמעט [טאבו]] בקרב האוכלוסיה הכללית וכן בקרב פעילי סביבה. טל מזכיר את נסיבות פרישתו של דן פרי, שהיה מנהל ראשות הטבע, לאחר שפרסם ב 1995 מאמר שהעז להעלות את הטיעון כי ישראל צריכה להגביל את האוכלוסיה שלה {{הערה|דן פרי, כופר בעיקר, 1995}} דבר שרק שיגרום לכך שתכנית [[ישראל 2020]] תצטרך רק להכפיל את השטח הבנוי בישראל במקום לשלש אותו. הטיעונים של פרי היו מבוססים על נושא של [[שמירת טבע]] - שכן ככל שיש יותר בני אדם יהיה פחות מקום לבעלי החיים ושמורות הטבע יהיו לאיים - מעין עציצים קטנים. מתוך ידע על שמירת טבע באיים פרוש הדבר הכחדת מינית וצמצום המגוון הגנטי בישראל. פרי ספג גינויים נרחבים על ידי מספר פוליטיקאים בכירים שקראו לפטרו, בין היתר על ידי יצחק לוי , שהיה אז שר החינוך. פרי פרש לאחר מספר חודשים. הוא עדיין עומד מאחוריו דבריו. ד"ר יהושע שקדי שכיהן בזמן כתיבת הספר כמדען הראשי של רשות הטבע והגנים מעיד כי הנושא חשוב אבל הוא ממליץ לתלמידיו להמנע מלהזכיר אותו.

 

 

הפרק פותח בתאור הבעיה על ריבוי התלונות למשטרה בישראל על [[זיהום רעש]]. בשנת 2012 הופתעו קצינים בכירים מכך שרבע מכל התלונות למשטרה היו בגין רעש. טל מסביר כי דבר זה הוא תוצאה של צפיפות בעיר. ביותר מ-300 אלף מקרים שלחה המשטרה ניידת לחקור את הנושא, ושר המשטרה אהרונוביץ התנצל וטען כי המשטרה לא תוכל לעמוד בעומס.

 

 

בעיות סביבתיות-חברתיות שמוחרופות על ידי גידול אוכלוסין כוללת הגדלה של כמות ה[[פסולת]], כמות הפליטה של [[גזי חממה]], הקטנת השטח והאיכות של [[שטחים פתוחים]] והפגיעה במגוון הביולוגי. בעיות שמשלבות בעיה סביבתית עם בעייה חברתית כוללות [[זיהום]], [[רעש]] ו[[פקקי תנועה]]. ממדים חברתיים יותר של גידול האוכלוסין כוללים עומס יתר על בתי ספר, בתי חולים, בתי משפט וכבישים, וכן מחסור ב[[דיור בר השגה]] ו[[ייקור הדיור|ייקור הדיור בישראל]], הרחבת [[עוני בישראל|מעגל העוני]] ואי השוויון בהכנסות. לפי טל, ישראל סובלת באופן חמור מלחץ אוכלוסין וכי היבטים אלה הופכים חמורים וגרועים יותר ויותר.  

===כמה אנשים יכולים לחיות בישראל===

===כמה אנשים יכולים לחיות בישראל===

אחד מפרקי הספר דן מתייחס למושג של [[כושר נשיאה]] ושואל [[כמה אנשים יכולים לחיות בישראל]]. טל מבהיר כי תשובה לשאלה זו תלויה ברמת הצריכה של התושבים וכן מה הפרטמר למדידה. לדוגמה אנשים בנגלדש חיים על [[צמחונות|תזונה צמחונית]] כך שהשטח החקלאי הנדרש לשם הזנת משפחה הוא כ-5 דונם, ולעומת זאת משפחה אמריקאית שצורכת בשר דורשת שטח חקלאי גדול פי 20, וכן משאבי טבע אחרים בעיקר [[מים]].  

הםרק העשירי מתייחס למושג של [[כושר נשיאה]] ושואל [[כמה אנשים יכולים לחיות בישראל]]. טל מבהיר כי תשובה לשאלה זו תלויה ברמת הצריכה של התושבים וכן מה הפרטמר למדידה. לדוגמה אנשים בנגלדש חיים על [[צמחונות|תזונה צמחונית]] כך שהשטח החקלאי הנדרש לשם הזנת משפחה הוא כ-5 דונם, ולעומת זאת משפחה אמריקאית שצורכת בשר דורשת שטח חקלאי גדול פי 20, וכן משאבי טבע אחרים בעיקר [[מים]].  

הפרק מתייחס לשאלה כמה אנשים חיו בישראל לאורך ההיסטוריה שלה. טל מסביר כי הערכות של מספר האנשים שחיו בין תקופת המקרא והמשנה נעה בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסיה. ערב העלייה הראשונה חיו בישראל כ 300 אלף איש. טל סוקר בפרק את הויכוח בין יהודים, ערבים ובריטים לגבי מספר האנשים שיכולים לגור בישראל לפי מגבלות של [[מזון בישראל|המזון המקומי שניתן לגדל בישראל]]. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימייים ולהדגיש את העליה ב[[פריון חקלאי]].  

הפרק מתייחס לשאלה כמה אנשים חיו בישראל לאורך ההיסטוריה שלה. טל מסביר כי הערכות של מספר האנשים שחיו בין תקופת המקרא והמשנה נעה בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסיה. ערב העלייה הראשונה חיו בישראל כ 300 אלף איש. טל סוקר בפרק את הויכוח בין יהודים, ערבים ובריטים לגבי מספר האנשים שיכולים לגור בישראל לפי מגבלות של [[מזון בישראל|המזון המקומי שניתן לגדל בישראל]]. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימייים ולהדגיש את העליה ב[[פריון חקלאי]].