47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''והארץ מלאה''' הוא ספר עיון משנת 2016 מאת פרופסור [[אלון טל]] אודות [[גידול אוכלוסין בישראל]] והשלכותיו על החיים במדינת ישראל. אלון טל, הוא [[סביבתנות|פעיל סביבתי]], ממקימי [[אדם טבע ודין]] ופרופסור למשפטים.
'''והארץ מלאה''' הוא ספר עיון משנת 2016 מאת פרופסור [[אלון טל]] אודות [[גידול אוכלוסין בישראל]] והשלכותיו על החיים במדינת ישראל. אלון טל, הוא [[סביבתנות|פעיל סביבתי]], ממקימי [[אדם טבע ודין]] ופרופסור למשפטים.
טל מתאר בספר כיצד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]] העולה בהתמדה גורמת ל[[בעיות סביבתיות]] קשות ומהווה גורם משמעותי למשברים החברתיים המרכזיים שיש כיום בישראל. עומס כבד בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי המשפט, בכבישים ועוד. לפי הספר הנחת היסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה על מנת להגדיל את אוכלוסייתה כבר אינה נכונה.
טל מתאר בספר כיצד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]] בישראל שעולה בהתמדה, גורמת ל[[בעיות סביבתיות]] קשות ומהווה גורם משמעותי למשברים החברתיים המרכזיים שיש כיום בישראל. עומס כבד בבתי הספר, בבתי החולים, בבתי המשפט, [[פקק תנועה|בכבישים]] ועוד. לפי הספר הנחת היסוד לפיה מדינת ישראל חייבת לעשות כל שביכולתה על מנת להגדיל את אוכלוסייתה כבר אינה נכונה.
פרק המבוא של הספר דן בקושי לנהל דיון בנושא [[אכולסיית ישראל|גודל האוכלוסייה בישראל]]. טל מזכיר את נסיבות פרישתו של בכיר בראשות הטבע והגנים שהאז להעלות את הנושא בסוף שנות ה-90.
===כמה אנשים יכולים לחיות בישראל===
אחד מפרקי הספר דן מתייחס למושג של [[כושר נשיאה]] ושואל [[כמה אנשים יכולים לחיות בישראל]]. טל מבהיר כי תשובה לשאלה זו תלויה ברמת הצריכה של התושבים וכן מה הפרטמר למדידה. לדוגמה אנשים בנגלדש חיים על [[צמחונות|תזונה צמחונית]] כך שהשטח החקלאי הנדרש לשם הזנת משפחה הוא כ-5 דונם, ולעומת זאת משפחה אמריקאית שצורכת בשר דורשת שטח חקלאי גדול פי 20, וכן משאבי טבע אחרים בעיקר [[מים]].
הפרק מתייחס לשאלה כמה אנשים חיו בישראל לאורך ההיסטוריה שלה. טל מסביר כי הערכות של מספר האנשים שחיו בין תקופת המקרא והמשנה נעה בין כמה מאות אלפי אנשים עד 2.5 מיליון אנשים לכל היותר. כיבושים ובעיקר מגיפות הביאו לתנודות חדות בגודל האוכלוסיה. ערב העלייה הראשונה חיו בישראל כ 300 אלף איש. טל סוקר בפרק את הויכוח בין יהודים, ערבים ובריטים לגבי מספר האנשים שיכולים לגור בישראל לפי מגבלות של [[מזון בישראל|המזון המקומי שניתן לגדל בישראל]]. נתון זה היה לפני שנות ה-30 של המאה ה-20 מרכיב יסודי בשאלה כמה יהודים יורשו לעלות לישראל לפי מגבלות "הספר הלבן". טל מזכיר מחקרים שונים שביצעו יהודים, בריטים ואמריקאים לגבי שאלה זו, ותוך הסתמכות על גדלי שטחי חקלאות שונים וכן על נתוני פריון שונים. היהודים נטו להיות אופטימייים ולהדגיש את העליה ב[[פריון חקלאי]].
טל מציין כי הערכות אלה אכן התממשו מאוחר יותר עקב [[המהפכה החקלאית]] וחידושים בחקלאות שהונהגו גם בעולם וגם תודות לחידושים בישראל כמו [[טפטפות]]. עם זאת העליה בפריון החקלאי לא באה ללא מחיר - היא לוותה בבעיות שונות כמו [[המלחת מי תהום]] ו[[זיהום מים]] עקב עיבוד יתר ו[[שאיבת יתר]].
כך או כך הגידול בפריון אינו אינסופי ובסופו של דבר הגידול באוכלוסיית ישראל השיג את הגידול במזון - כך שכיום רוב המזון שיראל צורכת הוא מזון מיובא. טל מציין כי רוב החיטה, וחלק משמעותי מהפירות והירקות שצורכים בישראל כיום הוא מיובא. (ראו פרוט ב[[מזון בישראל]]). הוא מציין את הצביעות של הצגת גידול עופות ומוצרי חלב בישראל כאשר כל הגידול הזה תלוי בעצם ביבוא של דגנים שונים לשם הזנת בעלי החיים.
טל עוסק בפרק גם בשאלה אחרת - כמה שטח חקלאי נדרש לשם הזנת כלל האכולוסיה בישראל. גם שאלה זו תלויה בסוג המזון הנצרך , גיוונו, כמה בשר ומזון מהחי צורכים ומה הפריון החקלאי. לפי מחקר אחד יש די והותר שטח בישראל להזין את התושבים - אבל זאת בהנחה של תזונה חד-גונית מאד. בהנחה של תזונה מגוונת יותר יש לייבא כמחצית מהמזון בישראל (בגודל האכולוסייה הקיים) וגם אין די מים כדי לגדל את כל המזון הזה.
בשלב כלשהו הציונים והבריטים ויתרו על השאלה כמה מזון ניתן לגדל בישראל - הבריטים קבעו את מכסות העליה לפי שיקולים פוליטיים כדי לא להרגיז את הרוב הערבי בארץ וכדי להתאים לאינטרסים שלהם במזרח התיכון. ואילו היהודים עברו לטיעון לפיו יש להתמקד בפעילות תעשייה ולסמוך על שאר העולם שיגדל מזון. לפי טל יש בעיות שונות בהסתמכות על יבוא מאסיבי של מזון - בין היתר בגלל חשש ללחץ מדיני על ישראל או בגלל חשש למשבר מזון עולמי שיוביל לקשיים ביבוא. קיים גם היבט מוסרי - כמה ישראל יכולה להעמיס על העולם בצריכת המזון שלה.
==ראו גם==
==ראו גם==