30,778
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 1:
שורה 1: − + − + − − בעיות בקשרים אלה יכולים לבוא בשלל תחומים שנוגעים ל[[מוצרים ציבוריים]] שבהם נדרשת מחקר מדעי או מומחים מקצועיים לחוות דעה שעלולה לפגוע בחברות. דוגמה לכך היא טענה של הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] לפיה חלק ניכר מה[[חקר הכלכלה|חוקרים בתחום הכלכלה]] חוששים לבקר את מערכת הבנקאות משום שזו ממנת כנסים, מחקרים ועוד ויציאה נגדה גוררת גם פגיעה במימון של חוקרים וגם קשיים לפרסם בירחונים חשובים. דוגמה לבעיה נוספת היא קשרים של [[חברות הטבק]] לחוקרי בריאות כדי לנסות לקדם היבטים שונים מתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] כמו הכחשה כי [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]], [[התמכרות לטבק|עישון ממכר]] או חשיבות של [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]]. באופן דומה מושקע כסף בידי [[חברות מזון]] במחקרים הקשורים לבריאות ותזונה כדי לטשטש קשר בין [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] לבין סוגי מחלות שונות. דוגמה נוספת מתחום הבריאות היא [[הכחשת זיהום|הכחשת נזקים של זיהום]] בידי מומחים הקשורים לחברות מזהמות, או התעלמות מבעיות שונת בתחום של [[תעשיית התרופות]]. בתחום של [[שינויי אקלים]] [[חברות נפט]] ו[[פחם]] קשורות בנסיונות של מומחים ומכוני מחקר ל[[נטיעת ספק|לנטוע ספק]] כטקטיקת השהייה או לערער על התאוריה של [[התחממות עולמית]] - חלק ממאמץ של [[הכחשת אקלים]]. +
אין תקציר עריכה
'''קשרי הון-אקדמיה''' הם קשרים בין חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשי עסקים לבין חוקרים וגופים אקדמים על ידי מימון קרנות, מכוני מחקר, מחקרים, בנינים, ועוד. קשר כזה קיים מזה זמן רב שכן מחקר מדעי דורש תקציבי מחקר.
'''קשרי הון-אקדמיה''' הם קשרים בין חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשי עסקים לבין חוקרים וגופים אקדמיים על ידי מימון קרנות, מכוני מחקר, מחקרים, בניינים, ועוד. קשר כזה קיים מזה זמן רב שכן מחקר מדעי דורש תקציבי מחקר.
החשש הוא שקשרים אלה יגרמו להטיות שונות לטובת העסקים של התורמים - הטיות של מחקרים, הטיות בחוות דעת מקצועיות לבתי משפט, הטיות בחומר הלימודים, בספרים ובכתבות בעיתונות הפופלארית של אנשים מהאקדמיה, וכן במדיניות של מוסדות האקדמיה (כמו אוניברסטיאות או מכללות) ביחס לחופש הביטוי במוסדות אלה. במקרים מסויימים חברות ממנות מכוני מחקר פרטיים וחוקרים במטרה ליצור רושם של מחקר מדעי אובייקטיבי שתומך בעמדתם. ביטוי עתיק יומין לקשר בין בעלי הון לבין מובילי דעת קהל נמצא בביטוי "בעל המאה הוא בעל הדעה".
החשש הוא שקשרים אלה יגרמו להטיות שונות לטובת העסקים של התורמים - הטיות של מחקרים, הטיות בחוות דעת מקצועיות לבתי משפט, הטיות בחומר הלימודים, בספרים ובכתבות בעיתונות הפופולרית של אנשים מהאקדמיה, וכן במדיניות של מוסדות האקדמיה (כמו אוניברסיטאות או מכללות) ביחס לחופש הביטוי במוסדות אלה. במקרים מסויימים חברות ממנות מכוני מחקר פרטיים וחוקרים במטרה ליצור רושם של מחקר מדעי אובייקטיבי שתומך בעמדתם. ביטוי עתיק יומין לקשר בין בעלי הון לבין מובילי דעת קהל נמצא בביטוי "בעל המאה הוא בעל הדעה".
בעיות בקשרים אלה יכולים לבוא בשלל תחומים שנוגעים ל[[מוצרים ציבוריים]] שבהם נדרשת מחקר מדעי או מומחים מקצועיים לחוות דעה שעלולה לפגוע בחברות. דוגמה לכך היא טענה של הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] לפיה חלק ניכר מה[[חקר הכלכלה|חוקרים בתחום הכלכלה]] חוששים לבקר את מערכת הבנקאות משום שזו ממנת כנסים, מחקרים ועוד ויציאה נגדה גוררת גם פגיעה במימון של חוקרים וגם קשיים לפרסם בירחונים חשובים. דוגמה לבעיה נוספת היא קשרים של [[חברות הטבק]] לחוקרי בריאות כדי לנסות לקדם היבטים שונים מתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] כמו הכחשה כי [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]], [[התמכרות לטבק|עישון ממכר]] או חשיבות של [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]]. באופן דומה מושקע כסף בידי [[חברות מזון]] במחקרים הקשורים לבריאות ותזונה כדי לטשטש קשר בין [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] לבין סוגי מחלות שונות. דוגמה נוספת מתחום הבריאות היא [[הכחשת זיהום|הכחשת נזקים של זיהום]] בידי מומחים הקשורים לחברות מזהמות, או התעלמות מבעיות שונת בתחום של [[תעשיית התרופות]]. בתחום של [[שינויי אקלים]] [[חברות נפט]] ו[[פחם]] קשורות בניסיונות של מומחים ומכוני מחקר ל[[נטיעת ספק|לנטוע ספק]] כטקטיקת השהייה או לערער על התאוריה של [[התחממות עולמית]] - חלק ממאמץ של [[הכחשת אקלים]].
==ראו גם==
==ראו גם==