שינויים

[[אסון טבע|אסונות טבע]] כמו [[התפרצות-על]] של [[הר געש|הרי געש]] או פגיעת [[אסטרואיד]] בכדור הארץ, יכולים להוות סיכון קיומי אם הם עוצמתיים מספיק. גם ל[[השפעת האדם על הסביבה]] יכולה לגרור [[תהליך ארוך טווח]] שעלולים לגרום לסיכון לאנושות בכדור הארץ. אירועים כאלה יכולים לכלול אסונות עקב [[התחממות עולמית]], [[מלחמה גרעינית]] או [[טרור ביולוגי]] גורמי סיכון נוספים עלולים להיות בעיות ב[[חקלאות תעשייתית]] מלחמות עקב אובדן משאבים מתכלים ועוד. [[המוסד לעתיד האנושות]] מאמין כי [[הכחדה המונית|הכחדת]] האדם תיגרם קרוב לוודאי מאירוע מעשה אדם מאשר אסון טבע.  

[[אסון טבע|אסונות טבע]] כמו [[התפרצות-על]] של [[הר געש|הרי געש]] או פגיעת [[אסטרואיד]] בכדור הארץ, יכולים להוות סיכון קיומי אם הם עוצמתיים מספיק. גם ל[[השפעת האדם על הסביבה]] יכולה לגרור [[תהליך ארוך טווח]] שעלולים לגרום לסיכון לאנושות בכדור הארץ. אירועים כאלה יכולים לכלול אסונות עקב [[התחממות עולמית]], [[מלחמה גרעינית]] או [[טרור ביולוגי]] גורמי סיכון נוספים עלולים להיות בעיות ב[[חקלאות תעשייתית]] מלחמות עקב אובדן משאבים מתכלים ועוד. [[המוסד לעתיד האנושות]] מאמין כי [[הכחדה המונית|הכחדת]] האדם תיגרם קרוב לוודאי מאירוע מעשה אדם מאשר אסון טבע.  

חוקרים מתקשים בחקר הכחדת האדם באופן ישיר, מכיוון שהאנושות מעולם לא נהרסה בעבר. הדבר אינו אומר שאירוע כזה לא יתרחש בעתיד, אך הוא מקשה על בניית מודלים להערכת סיכונים קיומיים, בעיקר בגלל [[הטיית הישרדות]]. הזרם הפוליטי והתרבותי שמודאג מפני אסון עולמי כזה נקרא [[קיימות]] והוא בדרך כלל עוסק בסיכונים בגלל [[השפעות סביבתיות]]. אם כי סיכונים אלה קשורים לפעמים לסיכונים אחרים. דוגמה לכך היא ארגון [[גרינפיס]] שהתמקד בתחילת דרכו בנסיונות למנוע מלחמה גרעינית. מחקרים על אתרגים מול סיכונים עולמיים מתמקדים לעיתים בסיכונים שהתרחשו בעבר עבור מינים אחרים (לדוגמה אירועים של [[הכחדה המונית]]) או סיכונים שהובילה להכחדה או התמוטטות של חברות אנושיות בעבר - דוגמה בולטת לכך הוא הספר [[התמוטטות]]. הספר [[גבולות לצמיחה]] והמחקרים על [[גבולות פלנטריים]] מצביעים על הקשיים לקיים [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] ועל הסיכונים הנגרמים מכך.  

חוקרים מתקשים בחקר הכחדת האדם באופן ישיר, מכיוון שהאנושות מעולם לא נהרסה בעבר. הדבר אינו אומר שאירוע כזה לא יתרחש בעתיד, אך הוא מקשה על בניית מודלים להערכת סיכונים קיומיים, בעיקר בגלל [[הטיית הישרדות]]. הזרם הפוליטי והתרבותי שמודאג מפני אסון עולמי כזה נקרא [[קיימות]] והוא בדרך כלל עוסק בסיכונים בגלל [[השפעות סביבתיות]]. אם כי סיכונים אלה קשורים לפעמים לסיכונים אחרים. דוגמה לכך היא ארגון [[גרינפיס]] שהתמקד בתחילת דרכו בניסיונות למנוע מלחמה גרעינית. מחקרים על אתגרים מול סיכונים עולמיים מתמקדים לעיתים בסיכונים שהתרחשו בעבר עבור מינים אחרים (לדוגמה אירועים של [[הכחדה המונית]]) או סיכונים שהובילה להכחדה או התמוטטות של חברות אנושיות בעבר - דוגמה בולטת לכך הוא הספר [[התמוטטות]]. הספר [[גבולות לצמיחה]] והמחקרים על [[גבולות פלנטריים]] מצביעים על הקשיים לקיים [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] ועל הסיכונים הנגרמים מכך.  

מוצעות דרכים שונות להתמודדות כדי להקטין או להתמודד עם סיכוני אסון עולמיים, חלקם דוגלים ב[[כלכלה בת קיימא]] וצעדים אחרים לקיימות, וחלקם נוגעים ל[[תכנון ארוך טווח]]. היבטים חשובים נוגעים לא רק להתמודדות טכנולוגית עם אתגרים אלא גם לאתגרים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לדוגמה הצעות ל[[פדרליזם עולמי]] וכן פתרונות נוספים מוצעים כדי לחזק ולקיים [[שלום עולמי]] או כדי לקדם [[שיתוף פעולה בינלאומי]] או עולמי. עולם בטוח יותר מפני סיכון לעולם כולו הוא בעל מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כל או רוב האנשים יכולים להנות מקיומו אבל קשה לתמחר זאת דרך מנגנון של [[שוק]] בגלל שאדם יכול להנות מכך גם אם לא שילם - דבר דומה להנאה ממערכת הגנה מפני שטפונות או הגנה צבאית.  

מוצעות דרכים שונות להתמודדות כדי להקטין או להתמודד עם סיכוני אסון עולמיים, חלקם דוגלים ב[[כלכלה בת קיימא]] וצעדים אחרים לקיימות, וחלקם נוגעים ל[[תכנון ארוך טווח]]. היבטים חשובים נוגעים לא רק להתמודדות טכנולוגית עם אתגרים אלא גם לאתגרים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לדוגמה הצעות ל[[פדרליזם עולמי]] וכן פתרונות נוספים מוצעים כדי לחזק ולקיים [[שלום עולמי]] או כדי לקדם [[שיתוף פעולה בינלאומי]] או עולמי. עולם בטוח יותר מפני סיכון לעולם כולו הוא בעל מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כל או רוב האנשים יכולים להנות מקיומו אבל קשה לתמחר זאת דרך מנגנון של [[שוק]] בגלל שאדם יכול להנות מכך גם אם לא שילם - דבר דומה להנאה ממערכת הגנה מפני שיטפונות או הגנה צבאית.  

== סיווג הסיכונים ==

== סיווג הסיכונים ==

בוסטרום מגדיר ארבעה סוגים של סיכון קיומי:

בוסטרום מגדיר ארבעה סוגים של סיכון קיומי:

*  "מפצים" (Bangs) הם אסונות פתאומיים, היכולים להיות מכוונים או כתוצאה מתאונה. הוא חושב שהמפצים הסבירים ביותר הם שימוש לרעה ב[[ננוטכנולוגיה]], מלחמה גרעינית והאפשרות שהיקום הוא [[סימולציה]] שתפסק.

*  "מפצים" (Bangs) הם אסונות פתאומיים, היכולים להיות מכוונים או כתוצאה מתאונה. הוא חושב שהמפצים הסבירים ביותר הם שימוש לרעה ב[[ננוטכנולוגיה]], מלחמה גרעינית והאפשרות שהיקום הוא [[סימולציה]] שתיפסק.

*  "קראנצ'ים" (Crunches) הם תרחישים בהם האנושות שורדת, אך ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] נהרסת לעד. הסיבות הסבירות לדעתו הן מיצוי ה[[משאב טבע|משאבים הטבעיים]], [[ממשלה עולמית]] יציבה המונעת התפתחות טכנולוגית או התנוונות האינטליגנציה.  

*  "קראנצ'ים" (Crunches) הם תרחישים בהם האנושות שורדת, אך ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] נהרסת לעד. הסיבות הסבירות לדעתו הן מיצוי ה[[משאב טבע|משאבים הטבעיים]], [[ממשלה עולמית]] יציבה המונעת התפתחות טכנולוגית או התנוונות האינטליגנציה.  

* "צרחות" (Shrieks) הם עתיד לא רצוי. לדוגמה, אם יחיד מחליט להגביר את כוחותיו על ידי מיזוגו עם מחשב, הוא יכול לשלוט על המין האנושי, דבר אשר עלול להיות רע.

* "צרחות" (Shrieks) הם עתיד לא רצוי. לדוגמה, אם יחיד מחליט להגביר את כוחותיו על ידי מיזוגו עם מחשב, הוא יכול לשלוט על המין האנושי, דבר אשר עלול להיות רע.

*  "יבבות" (Whimpers) מתייחס לירידה הדרגתית של התרבות אנושית או הערכים הנוכחיים. הוא חושב שהתרחיש הסביר במקרה זה יהיה אבולוציה של שינוי בהעדפה [[מוסר]]ית, ולאחריה פלישת [[חוצנים]].

*  "יבבות" (Whimpers) מתייחס לירידה הדרגתית של התרבות אנושית או הערכים הנוכחיים. הוא חושב שהתרחיש הסביר במקרה זה יהיה אבולוציה של שינוי בהעדפה [[מוסר|מוסרית]], ולאחריה פלישת [[חוצנים]].

בספרו של [[ריצ'רד פוזנר]] מצוינים אירועים המביאים להרס מוחלט בקנה מידה עולמי, במקום בקנה מידה מקומי או אזורי. פוזנר מדגיש שאירועים אלה נדרשים להתייחסות מיוחדת על בסיס [[ניתוח עלות-תועלת|עלות-תועלת]] מכיוון שהם עלולים לסכן ישירות או בעקיפין את המין האנושי. האירועים של פוזנר כוללים [[אירוע פגיעה|אירוע פגיעת]] מטאור, התחממות עולמית, [[עיסה אפורה]], טרור ביולוגי ותאונה ב[[מאיץ חלקיקים]].

בספרו של [[ריצ'רד פוזנר]] מצוינים אירועים המביאים להרס מוחלט בקנה מידה עולמי, במקום בקנה מידה מקומי או אזורי. פוזנר מדגיש שאירועים אלה נדרשים להתייחסות מיוחדת על בסיס [[ניתוח עלות-תועלת|עלות-תועלת]] מכיוון שהם עלולים לסכן ישירות או בעקיפין את המין האנושי. האירועים של פוזנר כוללים [[אירוע פגיעה|אירוע פגיעת]] מטאור, התחממות עולמית, [[עיסה אפורה]], טרור ביולוגי ותאונה ב[[מאיץ חלקיקים]].

ב-1950, ה[[פיזיקאי]] האיטלקי [[אנריקו פרמי]] תהה מדוע בני האדם עדיין לא נתקלו בתרבויות חוצניות. הוא שאל "איפה כולם?", בהתחשב בגיל היקום והמספר הרב של כוכבים, חיים חוצניים צריכים להיות שכיחים. אם כך מדוע אין ראיות לחיים חוצניים? הדבר ידוע כ[[פרדוקס פרמי]].

ב-1950, ה[[פיזיקאי]] האיטלקי [[אנריקו פרמי]] תהה מדוע בני האדם עדיין לא נתקלו בתרבויות חוצניות. הוא שאל "איפה כולם?", בהתחשב בגיל היקום והמספר הרב של כוכבים, חיים חוצניים צריכים להיות שכיחים. אם כך מדוע אין ראיות לחיים חוצניים? הדבר ידוע כ[[פרדוקס פרמי]].

אחת מההסברען המוצעים (אם כי אין הסכמה רחבה עליה), שבני האדם לא פגשו צורת חיים מכוכבים אחרים היא בגלל ההסתברות של אסונות קיומיים. כלומר תרבויות אחרות נמחקו לפני שבני האדם הספיקו למצוא אותם או לפני שהם הספיקו למצוא את כדור הארץ.

אחת מההסברים המוצעים (אם כי אין הסכמה רחבה עליה), שבני האדם לא פגשו צורת חיים מכוכבים אחרים היא בגלל ההסתברות של אסונות קיומיים. כלומר תרבויות אחרות נמחקו לפני שבני האדם הספיקו למצוא אותם או לפני שהם הספיקו למצוא את כדור הארץ.

== חשיבות מוסרית של סיכון קיומי ==

== חשיבות מוסרית של סיכון קיומי ==

מעט נכתב על טיעונים נגד עמדה זו, אך חלק מהחוקרים חולקים על כך וטוענים שהערך העתידי הוא הרבה פחות משמעותי.

מעט נכתב על טיעונים נגד עמדה זו, אך חלק מהחוקרים חולקים על כך וטוענים שהערך העתידי הוא הרבה פחות משמעותי.

חלק מהכלכלנים העלו את החשיבות של סיכוני אסון עולמיים, אך לא של סיכון קיומי. [[מרטין ויצמן]] טוען כי רוב הנזק הכלכלי הצפוי משינוי האקלים יכול להגיע מהסיכוי הקטן שההתחממות תעלה בהרבה על הציפיות לטווח בינוניות, מה שיגרום לאסון. פונזר טוען כי אנחנו עושים מעט מדי באופן כללי, לגבי סיכונים בקנה מידה עולמי אשר קשה להעריך אותם.

חלק מהכלכלנים העלו את החשיבות של סיכוני אסון עולמיים, אך לא של סיכון קיומי. [[מרטין ויצמן]] טוען כי רוב הנזק הכלכלי הצפוי משינוי האקלים יכול להגיע מהסיכוי הקטן שההתחממות תעלה בהרבה על הציפיות לטווח בינוניות, מה שיגרום לאסון. פוזנר טוען כי אנחנו עושים מעט מדי באופן כללי, לגבי סיכונים בקנה מידה עולמי אשר קשה להעריך אותם.

היקף חוסר הרגישות (scope insensitivity) היא [[הטיה קוגניטיבית]], המשפיעה על עד כמה בני אדם תופשים את אירוע ההכחדה של המין האנושי כאירוע רע. לדוגמה, כאשר לאנשים יש מוטיבציה לתרום למטרה נעלה, הסכום שהם מוכנים לתת לא גדל בצורה ליניארית ככל שהבעיה גדולה יותר: אנשים מודאגים לגבי 200 אלף ציפורים שנפגעו מדליפת נפט, כפי שהם מודאגים מ-2,000 ציפורים. כמו כן, אנשים מודאגים לרוב מאיומים על בודדים יותר מאשר על קבוצות.

היקף חוסר הרגישות (Scope insensitivity) היא [[הטיה קוגניטיבית]], המשפיעה על עד כמה בני אדם תופשים את אירוע ההכחדה של המין האנושי כאירוע רע. לדוגמה, כאשר לאנשים יש מוטיבציה לתרום למטרה נעלה, הסכום שהם מוכנים לתת לא גדל בצורה לינארית ככל שהבעיה גדולה יותר: אנשים מודאגים לגבי 200 אלף ציפורים שנפגעו מדליפת נפט, כפי שהם מודאגים מ-2,000 ציפורים. כמו כן, אנשים מודאגים לרוב מאיומים על בודדים יותר מאשר על קבוצות.

== מקורות פוטנציאליים לסיכון ==

== מקורות פוטנציאליים לסיכון ==

איומים קיומיים ואחרים על הציוויליזציה, יכולים להגיע ממקורות טבעיים או מעשי אדם. נטען כי רבים מהאיומים הקיומיים לא ידועים כרגע.

איומים קיומיים ואחרים על הציביליזציה, יכולים להגיע ממקורות טבעיים או מעשי אדם. נטען כי רבים מהאיומים הקיומיים לא ידועים כרגע.

=== סיכונים מעשי אדם ===

=== סיכונים מעשי אדם ===

==== ננוטכנולוגיה ====

==== ננוטכנולוגיה ====

בראשית המאה ה-21 נמצא עדיין תחום ה[[ננוטכנולוגיה]] בחיתוליו וביישומים מעשיים מתבטא בעיקר ביצירת חומרים חדשים המתבססים על ננו-תצורות של חומרים קיימים (לדוגמה, [[ננו-צינורית פחמן]]) ופחות על יצירת ננו-מכונות. יחד עם זאת, הפוטנציאל התאורטי האדיר הגלום בננו-מכונות, המסוגלות לבצע מניפולציה בחומר ברמת המבנים ה[[מולקולה|מולקולאריים]], יהווה מן-הסתם זרז להמצאה ולפיתוח מכונות זעירות שכאלה.  

בראשית המאה ה-21 נמצא עדיין תחום ה[[ננוטכנולוגיה]] בחיתוליו וביישומים מעשיים מתבטא בעיקר ביצירת חומרים חדשים המתבססים על ננו-תצורות של חומרים קיימים (לדוגמה, [[ננו-צינורית פחמן]]) ופחות על יצירת ננו-מכונות. יחד עם זאת, הפוטנציאל התאורטי האדיר הגלום בננו-מכונות, המסוגלות לבצע מניפולציה בחומר ברמת המבנים ה[[מולקולה|מולקולאריים]], יהווה מן הסתם זרז להמצאה ולפיתוח מכונות זעירות שכאלה.  

האיום התאורטי המסתתר באותן ננו-מכונות נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, המבנה הזעיר שלהן איננו מאפשר לכלול בהן מנגנוני בקרה או אבטחה מספקים. שנית, אחת מנקודות החוזק התאורטיות של ננו-מכונות היא יכולתן לשכפל את עצמן בכמויות עצומות בהתבסס על חומרים בסביבתן, ובכך הן למעשה בלתי תלויות במתקני יצור שעליהם ניתן לשלוט. שלישית, גודלן הזעיר מקשה מאוד לגלותן ולנטרלן באמצעים פשוטים (באותו המובן שבו אי-אפשר לחטא משטחים גדולים מ[[חיידקים]] על ידי מעיכה מכנית שלהם).

האיום התאורטי המסתתר באותן ננו-מכונות נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, המבנה הזעיר שלהן איננו מאפשר לכלול בהן מנגנוני בקרה או אבטחה מספקים. שנית, אחת מנקודות החוזק התאורטיות של ננו-מכונות היא יכולתן לשכפל את עצמן בכמויות עצומות בהתבסס על חומרים בסביבתן, ובכך הן למעשה בלתי תלויות במתקני יצור שעליהם ניתן לשלוט. שלישית, גודלן הזעיר מקשה מאוד לגלותן ולנטרלן באמצעים פשוטים (באותו המובן שבו אי-אפשר לחטא משטחים גדולים מ[[חיידקים]] על ידי מעיכה מכנית שלהם).

[[ביוטכנולוגיה]] מציבה איום עולמי במובן של פתוגנים טבעיים או מהונדסים, המשתחררים בכוונה או בטעות ל[[ביוספרה]]. הסיכון הרב הגלום באסון ביוטכנולוגי נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, ב[[לוחמה ביולוגית]] נעשה שימוש בפתוגנים אלימים ביותר, במיוחד אם עברו השבחה גנטית או [[הנדסה גנטית]], המתאימים במיוחד להפצה קלה ולגרימת נזק. שנית, פשטות בניית מעבדה ביולוגית מאולתרת או נסתרת, שבה גדלים פתוגנים, והקלות שבהפצתם מעלות חשש אמיתי לתרחיש שבו גורמים קיצוניים ישתמשו במעבדות שכאלה לגרימת נזק מכוון או שעקב רמת בטיחות לקויה במעבדות אלה יתרחש שחרור פתוגנים בטעות. שלישית, מרגע שחרורם של הפתוגנים, באופן מכוון או כתוצאה מתאונה, קיים קושי מהותי לשלוט בתפוצתם ובפעולתם, מאחר שחיידקים אינם יודעים לזהות גבולות במפה או אויב לעומת ידיד.  

[[ביוטכנולוגיה]] מציבה איום עולמי במובן של פתוגנים טבעיים או מהונדסים, המשתחררים בכוונה או בטעות ל[[ביוספרה]]. הסיכון הרב הגלום באסון ביוטכנולוגי נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, ב[[לוחמה ביולוגית]] נעשה שימוש בפתוגנים אלימים ביותר, במיוחד אם עברו השבחה גנטית או [[הנדסה גנטית]], המתאימים במיוחד להפצה קלה ולגרימת נזק. שנית, פשטות בניית מעבדה ביולוגית מאולתרת או נסתרת, שבה גדלים פתוגנים, והקלות שבהפצתם מעלות חשש אמיתי לתרחיש שבו גורמים קיצוניים ישתמשו במעבדות שכאלה לגרימת נזק מכוון או שעקב רמת בטיחות לקויה במעבדות אלה יתרחש שחרור פתוגנים בטעות. שלישית, מרגע שחרורם של הפתוגנים, באופן מכוון או כתוצאה מתאונה, קיים קושי מהותי לשלוט בתפוצתם ובפעולתם, מאחר שחיידקים אינם יודעים לזהות גבולות במפה או אויב לעומת ידיד.  

החשש מביוטכנולוגיה לא נוגע רק להפצה של מחלות אלא גם מפני השפעות אקולוגיות לא צפויות לדוגמה [[מין פולש]] או גרימת נזק ל[[מערכות אקולוגיות]] שתומכות ב[[חקלאות]] או מספקות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים אחרים]]. דוגמה להשפעה לא צפויה שלקח זמן לגלות אותה היתה שחרור של CFC שנחשב במשך זמן רב לחומר בטוח מאד אבל בפועל גרם ל[[דלדול שכבת האוזון]].  

החשש מביוטכנולוגיה לא נוגע רק להפצה של מחלות אלא גם מפני השפעות אקולוגיות לא צפויות לדוגמה [[מין פולש]] או גרימת נזק ל[[מערכות אקולוגיות]] שתומכות ב[[חקלאות]] או מספקות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים אחרים]]. דוגמה להשפעה לא צפויה שלקח זמן לגלות אותה הייתה שחרור של CFC שנחשב במשך זמן רב לחומר בטוח מאד אבל בפועל גרם ל[[דלדול שכבת האוזון]].  

==== לוחמה והשמדה המונית ====

==== לוחמה והשמדה המונית ====

==== אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי ====

==== אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי ====

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בת קיימא}}

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בת קיימא}}

המאה ה-20 הצביעה על [[גידול אוכלוסין|עלייה משמעותית]] ב[[אוכלוסיית העולם]] דבר שעלול להוביל ל[[התפוצצות אוכלוסין]]. עם הזמן האוכלוסיה גדלה ודורשת יותר מזון. כמו כן אוכלוסיה עשירה יותר דורשת יותר בשר ומזון מהחי, דבר שמגדיל עוד יותר את הדרישה למזון.  דרישה זו מקבלת כיום מענה בעיקר עקב גידול ב[[פריון חקלאית|פריון החקלאי]], כך שהאנושות תלויה ב[[חקלאות תעשייתית]], דבר המייצר תלות של החקלאות ב[[משאבים מתכלים]] כמו כרייה של [[אשלג]], ו[[פוספט]] וכן (אם כי בצורה פחותה יותר) - תלות ב[[גז טבעי]] ליצירת [[אמוניה]] ו[[נפט]] לשם המיכון החקלאי והכנת [[חומרי הדברה]]. ומצד שני יש תהליכים של פגיעות ב[[חוסן]] וב[[קיימות]] של מערכות שתומכות במערכת החקלאית  - כמו פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ובשטחי אדמה התורמים ליציבות המערכות החקלאיות. בעיות כגון פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]], [[אובדן אדמה]] ופגיעות נוספות.  

המאה ה-20 הצביעה על [[גידול אוכלוסין|עלייה משמעותית]] ב[[אוכלוסיית העולם]] דבר שעלול להוביל ל[[התפוצצות אוכלוסין]]. עם הזמן האוכלוסייה גדלה ודורשת יותר מזון. כמו כן אוכלוסיה עשירה יותר דורשת יותר בשר ומזון מהחי, דבר שמגדיל עוד יותר את הדרישה למזון.  דרישה זו מקבלת כיום מענה בעיקר עקב גידול ב[[פריון חקלאית|פריון החקלאי]], כך שהאנושות תלויה ב[[חקלאות תעשייתית]], דבר המייצר תלות של החקלאות ב[[משאבים מתכלים]] כמו כרייה של [[אשלג]], ו[[פוספט]] וכן (אם כי בצורה פחותה יותר) - תלות ב[[גז טבעי]] ליצירת [[אמוניה]] ו[[נפט]] לשם המיכון החקלאי והכנת [[חומרי הדברה]]. ומצד שני יש תהליכים של פגיעות ב[[חוסן]] וב[[קיימות]] של מערכות שתומכות במערכת החקלאית  - כמו פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ובשטחי אדמה התורמים ליציבות המערכות החקלאיות. בעיות כגון פגיעה ב[[שירותי המערכת האקולוגית]], [[אובדן אדמה]] ופגיעות נוספות.  

[[זיהום מים|זיהום המים]] ובעיות נוספות כמו [[מדבור]] ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים וגוררים [[משבר מים עולמי]]. אם תימשך המגמה, המחסור במים מתוקים עלול לצמצום היבולים החקלאיים ומשבר חמור באספקת המזון.  סיכון מרכזי נוגע ל[[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות האקלים על החקלאות]] וכן סיכונים נוספים כמו [[פליטי סביבה]] ומלחמות, וסיכונים עקב [[עליית מפלס פני הים|הצפת שטחי חוף]]. שינויי האקלים פועלים כ"מכפיל סיכונים" שהופך את המערכת החקלאית לרגישה יותר לבעיות שונות. דוגמאות היסטוריות לבעיות בחקלאות כללו את [[קערת האבק]] בתחילת המאה ה-20.  

[[זיהום מים|זיהום המים]] ובעיות נוספות כמו [[מדבור]] ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים וגוררים [[משבר מים עולמי]]. אם תימשך המגמה, המחסור במים מתוקים עלול לצמצום היבולים החקלאיים ומשבר חמור באספקת המזון.  סיכון מרכזי נוגע ל[[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות האקלים על החקלאות]] וכן סיכונים נוספים כמו [[פליטי סביבה]] ומלחמות, וסיכונים עקב [[עליית מפלס פני הים|הצפת שטחי חוף]]. שינויי האקלים פועלים כ"מכפיל סיכונים" שהופך את המערכת החקלאית לרגישה יותר לבעיות שונות. דוגמאות היסטוריות לבעיות בחקלאות כללו את [[קערת האבק]] בתחילת המאה ה-20.  

====מחלות חקלאיות====

====מחלות חקלאיות====

פוטנציאל איום נוסף מצד החקלאות הוא מחלות שעלולות לפגוע בצמחי חקלאות , בין היתר בגלל [[התרגלות לאנטיביוטיקה]] והתרגלות של חרקים ומזיקים שונים לחומרי הדברה, וכן עקב [[מינים פולשים]].

פוטנציאל איום נוסף מצד החקלאות הוא מחלות שעלולות לפגוע בצמחי חקלאות, בין היתר בגלל [[התרגלות לאנטיביוטיקה]] והתרגלות של חרקים ומזיקים שונים לחומרי הדברה, וכן עקב [[מינים פולשים]].

האיום המשמעותי ביותר בתחום זה נוגע למחלות של [[דגנים]] ובעיקר שלושת הדגנים הגדולים - [[תירס]], [[אורז]] ו[[חיטה]] וכן מחלות של [[תפוחי אדמה]]. דוגמה היסטורית למשבר אנושי עקב מחלה חקלאית  היה [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]] באמצע המאה ה-19 שהוביל להגירה ולמוות ב[[רעב המוני]] באירלנד. ספר המדע בדיוני "בכלות העשב"  ("The Death Of Grass") ידי ג'ון כריסטופר (שם העט של הסופר סמואל יוד). יצא לאור ב-1956 ומתאר סכנות רעב המוני, כאוס חברתי ומלחמות עקב רעב פתאומי הנגרם עקב וירוס שתוקף צמחי עשב ובין היתר את ה[[חיטה]] וה[[אורז]]. דוגמה אחת לסיכון מחלות בצמחים הוא [[Ug99]] - גזע אלים במיוחד של פיטריות גורמות למחלה בחיטה בשם "חילדון הקנה". Ug99 מסוגל לתקוף כ-80% מזני החיטה בעולם ולגורם להרס רוב היבול. מחלה זו מתפשטת במדינות אפריקה והמזרח התיכון בשנים האחרונות וגורמת לאובדן יבולים משמעותי של חיטה. קיים חשש מפני המשך התפשטות המחלה כך שהיא תגרור איום לבטחון תזונתי העולמי. דוגמה רלוונטית נוספת היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] הגורמת לפגיעה משמעותית באוכלוסיות של דבורים.  

האיום המשמעותי ביותר בתחום זה נוגע למחלות של [[דגנים]] ובעיקר שלושת הדגנים הגדולים - [[תירס]], [[אורז]] ו[[חיטה]] וכן מחלות של [[תפוחי אדמה]]. דוגמה היסטורית למשבר אנושי עקב מחלה חקלאית  היה [[רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד]] באמצע המאה ה-19 שהוביל להגירה ולמוות ב[[רעב המוני]] באירלנד. ספר המדע בדיוני "בכלות העשב"  ("The Death Of Grass") ידי ג'ון כריסטופר (שם העט של הסופר סמואל יוד). יצא לאור ב-1956 ומתאר סכנות רעב המוני, כאוס חברתי ומלחמות עקב רעב פתאומי הנגרם עקב וירוס שתוקף צמחי עשב ובין היתר את ה[[חיטה]] וה[[אורז]]. דוגמה אחת לסיכון מחלות בצמחים הוא [[Ug99]] - גזע אלים במיוחד של פטריות גורמות למחלה בחיטה בשם "חילדון הקנה". Ug99 מסוגל לתקוף כ-80% מזני החיטה בעולם ולגורם להרס רוב היבול. מחלה זו מתפשטת במדינות אפריקה והמזרח התיכון בשנים האחרונות וגורמת לאובדן יבולים משמעותי של חיטה. קיים חשש מפני המשך התפשטות המחלה כך שהיא תגרור איום לביטחון תזונתי העולמי. דוגמה רלוונטית נוספת היא [[הפרעת התמוטטות המושבה]] הגורמת לפגיעה משמעותית באוכלוסיות של דבורים.  

====ירידה בפריון האנושי====

====ירידה בפריון האנושי====

סוג נוסף של סיכון הוא פגיעה בפריון האנושי, עקב [[זיהום|זיהומים שונים]]. בעשרות השנים האחרונות יש [[ירידה בפוריות גברים]] עקב ירידה בספירת הזרע ובאיכותו. הסיבות לכך נחקרות. [[בעיות פוריות]] הן בעיה בריאותית עולמית. נכון לשנת 2017 חוקרים מעריכים כי בעיות אלה משפיעות על כ 15% מכלל הזוגות בגיל הרבייה. בעיות פוריות בקרב גברים, כולל ירידה בפוריות הזרע, נוגעות לכ 25% מכלל המקרים הללו. {{הערה|1=[Albert Salas-Huetos, Mònica Bulló, Jordi Salas-Salvadó; [https://academic.oup.com/humupd/article-abstract/23/4/371/3065333?redirectedFrom=fulltext Dietary patterns, foods and nutrients in male fertility parameters and fecundability: a systematic review of observational studies], Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 4, 1 July 2017, Pages 371–389, https://doi.org/10.1093/humupd/dmx006]}} לכאורה בעיה זו מקטינה את הבעיה של [[גידול אוכלוסין]] אך יש חוקרים שחוששים כי מתחת לסף מסויים דבר זה יגרום לעקרות נרחבת בקרב גברים, וכן כי דבר זה מהווה אינדיקציה לבעיות בריאות וסביבה נוספות, הנגרמות עקב [[זיהום]] שמוביל ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש הורמונלי]].

סוג נוסף של סיכון הוא פגיעה בפריון האנושי, עקב [[זיהום|זיהומים שונים]]. בעשרות השנים האחרונות יש [[ירידה בפוריות גברים]] עקב ירידה בספירת הזרע ובאיכותו. הסיבות לכך נחקרות. [[בעיות פוריות]] הן בעיה בריאותית עולמית. נכון לשנת 2017 חוקרים מעריכים כי בעיות אלה משפיעות על כ-15% מכלל הזוגות בגיל הרבייה. בעיות פוריות בקרב גברים, כולל ירידה בפוריות הזרע, נוגעות לכ-25% מכלל המקרים הללו. {{הערה|1=[Albert Salas-Huetos, Mònica Bulló, Jordi Salas-Salvadó; [https://academic.oup.com/humupd/article-abstract/23/4/371/3065333?redirectedFrom=fulltext Dietary patterns, foods and nutrients in male fertility parameters and fecundability: a systematic review of observational studies], Human Reproduction Update, Volume 23, Issue 4, 1 July 2017, Pages 371–389, https://doi.org/10.1093/humupd/dmx006]}} לכאורה בעיה זו מקטינה את הבעיה של [[גידול אוכלוסין]] אך יש חוקרים שחוששים כי מתחת לסף מסויים דבר זה יגרום לעקרות נרחבת בקרב גברים, וכן כי דבר זה מהווה אינדיקציה לבעיות בריאות וסביבה נוספות, הנגרמות עקב [[זיהום]] שמוביל ל[[משבש אנדוקריני|שיבוש הורמונלי]].

==== תאונה בטכנולוגיה ניסיונית ====

==== תאונה בטכנולוגיה ניסיונית ====

אסטרואידים פגעו בכדור הארץ במהלך ההיסטוריה. אחד מהם גרם ל[[מכתש צ'יקשולוב]] אשר על פי מחקרים הביא ל[[הכחדת קרטיקון-שלישון]] לפני 65 מיליון שנים. בהכחדה זו נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל היצורים, בהם גם ה[[דינוזאורים]]. אם אסטרואיד דומה יפגע בכדור הארץ, הדבר ישפיע קשות על האנושות כולה ואף ייתכן כי האנושות תושמד לחלוטין. סיכונים אפשריים הם גלי צונאמי ענקיים, רעידת אדמה, חורף גרעיני, פגיעה קשה ביבולים ועוד.  

אסטרואידים פגעו בכדור הארץ במהלך ההיסטוריה. אחד מהם גרם ל[[מכתש צ'יקשולוב]] אשר על פי מחקרים הביא ל[[הכחדת קרטיקון-שלישון]] לפני 65 מיליון שנים. בהכחדה זו נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל היצורים, בהם גם ה[[דינוזאורים]]. אם אסטרואיד דומה יפגע בכדור הארץ, הדבר ישפיע קשות על האנושות כולה ואף ייתכן כי האנושות תושמד לחלוטין. סיכונים אפשריים הם גלי צונאמי ענקיים, רעידת אדמה, חורף גרעיני, פגיעה קשה ביבולים ועוד.  

בניגוד לסיכונים רבים אחרים ידוע כי פגיעה כזו של אסטוראיד התרחשה בעבר - הן בכדור הארץ והן בפלנטות וירחים אחרים. אין סיבה שאסטרואיד לא יפגע בכדור הארץ שוב. הקושי הוא להעריך מתי הדבר יתרחש בעתיד וכן מה אפשר לעשות בנושא - לדוגמה פגיעה כזו יכולה להתרחש בשנים הקרובות או רק עוד כמה מיליוני שנים. בספרות המד"ב מתוארת השלכות של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ בספר "פטיש השטן" (Lucifer's Hammer) מאת לארי ניבן וג'רי פורנל משנת 1976, . פגיעה כזו מייצרת גלי צונאמי שמציפים את ערי החוף ומביאים להרס נרחב, גלי פליטים וביזה והרס נרחב של הכלכלה בגלל קשיים לקיים [[מסחר בינלאומי]]. הסרט ארמגדון משנת 1998 בכיכובם של ברוס ויליס, ליב טיילר ובן אפלק מתאר אפשרות תאורטית אחת להתמודדות עם אסטוריד כזה - שיגור חללית שתציב בו פצצה אטומית חזקה שתפוצץ אותו או תסיט אותו ממסלול התנגשות בכדור הארץ. בגלל שיקולים של תנע זוויתי ככל שניתן לאתר אסטרואיד כזה מוקדם יותר כך קל יותר להסיט אותו ממסלול התנגשות בכדור הארץ שכן שינוי של כמה שברי מעלות פרושו סטיית מסלול של מיליוני קילומטרים.

בניגוד לסיכונים רבים אחרים ידוע כי פגיעה כזו של אסטרואיד התרחשה בעבר - הן בכדור הארץ והן בפלנטות וירחים אחרים. אין סיבה שאסטרואיד לא יפגע בכדור הארץ שוב. הקושי הוא להעריך מתי הדבר יתרחש בעתיד וכן מה אפשר לעשות בנושא - לדוגמה פגיעה כזו יכולה להתרחש בשנים הקרובות או רק עוד כמה מיליוני שנים. בספרות המד"ב מתוארת השלכות של פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ בספר "פטיש השטן" (Lucifer's Hammer) מאת לארי ניבן וג'רי פורנל משנת 1976. פגיעה כזו מייצרת גלי צונאמי שמציפים את ערי החוף ומביאים להרס נרחב, גלי פליטים וביזה והרס נרחב של הכלכלה בגלל קשיים לקיים [[מסחר בינלאומי]]. הסרט ארמגדון משנת 1998 בכיכובם של ברוס ויליס, ליב טיילר ובן אפלק מתאר אפשרות תאורטית אחת להתמודדות עם אסטוריד כזה - שיגור חללית שתציב בו פצצה אטומית חזקה שתפוצץ אותו או תסיט אותו ממסלול התנגשות בכדור הארץ. בגלל שיקולים של תנע זוויתי ככל שניתן לאתר אסטרואיד כזה מוקדם יותר כך קל יותר להסיט אותו ממסלול התנגשות בכדור הארץ שכן שינוי של כמה שברי מעלות פירושו סטיית מסלול של מיליוני קילומטרים.

==== מגפה עולמית ====

==== מגפה עולמית ====

מניין ההרוגים מ[[מגפה]] שווה לקטלניות הפתוגן כפול מספר האנשים שנדבקו. ההשערה היא שיש גבול עליון לקטלניות של פתוגן שהתפתח בצורה טבעית. הסיבה לכך היא שפתוגן ההורג את הגוף המארח שלו במהירות גדולה מדי, לא יצליח להתפשט ולהדביק אנשים נוספים. יחד עם זאת, ההיסטוריה מראה דוגמאות רבות למגיפות אשר השפיעו על קבוצות אוכלוסייה גדולות מאוד, ולכן האיום של מגפה עולמית אשר תאיים על עתיד האנושות הוא אפשרי.  

מניין ההרוגים מ[[מגפה]] שווה לקטלניות הפתוגן כפול מספר האנשים שנדבקו. ההשערה היא שיש גבול עליון לקטלניות של פתוגן שהתפתח בצורה טבעית. הסיבה לכך היא שפתוגן ההורג את הגוף המארח שלו במהירות גדולה מדי, לא יצליח להתפשט ולהדביק אנשים נוספים. יחד עם זאת, ההיסטוריה מראה דוגמאות רבות למגיפות אשר השפיעו על קבוצות אוכלוסייה גדולות מאוד, ולכן האיום של מגפה עולמית אשר תאיים על עתיד האנושות הוא אפשרי.  

מגפות מסוכנות במיוחד יושבות בשני תחומים של הסקאלה - מצד אחד יש מחלות המתפשטות במהירות רבה, כך שעוד לפני שמבינים שיש מחלה היא כבר הספיקה להתפשט בקרב חלק גדול מהאוכלוסיה. דוגמה למחלות אלה היא דֶבֶר, שפעת, עבעבועות ועוד. מחלות מסוכנות אולי יותן הן מחלות כמו איידס שבהן יש תקופת נשאות ארוכה (של שנים) שבה האדם יכול להדביק אחרים בלי שיש סימנים גלויים למחלה. היות ואיידס היא מחלטה קטלנית כמעט ב-100%, אם היה לה ערוץ הפצה מהיר יותר - לדוגמה אפיק נשימתי במקום אפיק מיני, היה היתה עלולה להדביק את כלל אוכלוסיית העולם לפני שהיו מגלים את עובדת קיומה.  

מגפות מסוכנות במיוחד יושבות בשני תחומים של הסקאלה - מצד אחד יש מחלות המתפשטות במהירות רבה, כך שעוד לפני שמבינים שיש מחלה היא כבר הספיקה להתפשט בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה. דוגמה למחלות אלה היא דֶבֶר, שפעת, אבעבועות ועוד. מחלות מסוכנות אולי יותר הן מחלות כמו איידס שבהן יש תקופת נשאות ארוכה (של שנים) שבה האדם יכול להדביק אחרים בלי שיש סימנים גלויים למחלה. היות ואיידס היא מחלה קטלנית כמעט ב-100%, אם היה לה ערוץ הפצה מהיר יותר - לדוגמה אפיק נשימתי במקום אפיק מיני, היה הייתה עלולה להדביק את כלל אוכלוסיית העולם לפני שהיו מגלים את עובדת קיומה.  

דוגמה לפגיעה קשה בצבילזציה מתקדמת היה "המוות השחור" או המגפה השחורה הייתה מגפה שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבעלחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. נוסף לנפגעים מהמחלה עצמה, היו בעיות חברתיות רבות שנבעו ממנה כגון מרידות, כתות דתיות, מלחמות ועוד. בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מקשר המחבר [[ג'ארד דיימונד]] בין מגיפות לבין חקלאות ועיור וכן בין מגיפות לבין מזון מהחי שכן גורמי מחלות רבים נודדים בין חיות המשמשות למאכל לבין בני אדם. בשנת 1994 הוציאו 3 מחברים Farrar, Straus  ו Giroux ספר מקיף על סכנות של מחלות מדבקות בעולם בשם "המגיפה המתקרבת"  (The Coming Plague) שהפך לבסט -סלר בארצות הברית. הספר סוקר היסטוריות של מחלות שונות כולל המוות השחור, אבולה, איידס ועוד, וכן גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על מגיפות ועל ההתמודדות איתן - לדוגמה [[עיור]], טיסות ועוד.[http://lauriegarrett.com/the-coming-plague/] תרחיש למגפה שמכחידה את כלל בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".

דוגמה לפגיעה קשה בציביליזציה מתקדמת היה "המוות השחור" או המגפה השחורה הייתה מגפה שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. האומדנים נעים בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה. בכפרים מסוימים נספו עד 80% מהאוכלוסייה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם-מודרנית. נוסף לנפגעים מהמחלה עצמה, היו בעיות חברתיות רבות שנבעו ממנה כגון מרידות, כתות דתיות, מלחמות ועוד. בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מקשר המחבר [[ג'ארד דיימונד]] בין מגיפות לבין חקלאות ועיור וכן בין מגיפות לבין מזון מהחי שכן גורמי מחלות רבים נודדים בין חיות המשמשות למאכל לבין בני אדם. בשנת 1994 הוציאו 3 מחברים Farrar, Straus  ו-Giroux ספר מקיף על סכנות של מחלות מדבקות בעולם בשם "המגיפה המתקרבת"  (The Coming Plague) שהפך לרב מכר בארצות הברית. הספר סוקר היסטוריות של מחלות שונות כולל המוות השחור, אבולה, איידס ועוד, וכן גורמים חברתיים וכלכליים המשפיעים על מגיפות ועל ההתמודדות איתן - לדוגמה [[עיור]], טיסות ועוד.[http://lauriegarrett.com/the-coming-plague/] תרחיש למגפה שמכחידה את כלל בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".

בעיה מרכזית במגיפות היא [[עמידות לאנטיביוטיקה]] - יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה.  עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי [[התפתחות אבולוציונית|ברירה טבעית]] שמעודדת שרידה והפצה של חיידקים שיש להם עמידות לאנטיביוטיקה.  רוב סוגי הדבר (החשוד המרכזי כ "מוות השחור" ) מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוה דבר שתרם למגפת דבר שהיתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html]

בעיה מרכזית במגיפות היא [[עמידות לאנטיביוטיקה]] - יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה.  עמידות זו מתפתחת בקרב חיידקים על ידי [[התפתחות אבולוציונית|ברירה טבעית]] שמעודדת שרידה והפצה של חיידקים שיש להם עמידות לאנטיביוטיקה.  רוב סוגי הדבר (החשוד המרכזי כ"מוות השחור") מטופלים היטב על ידי אנטיביוטיקה, אם כי עקב מוטציה מתגלים זנים שעמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה, [https://www.theguardian.com/science/2007/mar/21/medicineandhealth.uknews] ולאחרונה אותר במדגסקר זן של חיידק הדבר שהיה חשש שיש לו עמידות גבוהה, דבר שתרם למגפת דבר שהייתה במקום. [http://www.dailymail.co.uk/health/article-5084903/Madagascar-s-healthcare-unable-plague.html]

התמודדות עם מגיפות מורכבת ממחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות וכן נסיונות למנוע [[עמידות לאנטיביוטיקה]] על ידי שימוש מבוקר יותר באנטיביוטיקה. קיימים היבטים חברתיים רבים להפצת מחלות. ואחד הפתרונות הוא בידוד וצמצום התחבורה בין איזורים שונים. פתרון זה של הסגר מיושם בחקלאות כדי למנוע העברות מחלות חקלאיות אבל קשה ליישם אותו עקב מערכת התעופה והספנות העולמית שמעבירים סחורות ואנשים ממדינה למדינה במהירות רבה.

התמודדות עם מגיפות מורכבת ממחקר רפואי, פיתוח תרופות חדשות וכן ניסיונות למנוע [[עמידות לאנטיביוטיקה]] על ידי שימוש מבוקר יותר באנטיביוטיקה. קיימים היבטים חברתיים רבים להפצת מחלות. ואחד הפתרונות הוא בידוד וצמצום התחבורה בין איזורים שונים. פתרון זה של הסגר מיושם בחקלאות כדי למנוע העברות מחלות חקלאיות אבל קשה ליישם אותו עקב מערכת התעופה והספנות העולמית שמעבירים סחורות ואנשים ממדינה למדינה במהירות רבה.

==== שינוי האקלים ====

==== שינוי האקלים ====

==== עידן הקרח ====

==== עידן הקרח ====

בהיסטוריה של כדור הארץ התרחשו 12 [[עידן הקרח|עידני קרח]]. עידני קרח נוספים אפשריים כל 40,000 - 100,000 שנים. לעידן קרח יכולה להיות השפעה נרחבת על הציוויליזציה, בעיקר כיוון שאזורים שלמים עלולים להפוך ללא ראויים למגורים. מדענים אינם חוזים שעידן קרח טבעי יתרחש בעתיד הנראה לעין.

בהיסטוריה של כדור הארץ התרחשו 12 [[עידן הקרח|עידני קרח]]. עידני קרח נוספים אפשריים כל 40,000-100,000 שנים. לעידן קרח יכולה להיות השפעה נרחבת על הציביליזציה, בעיקר כיוון שאזורים שלמים עלולים להפוך ללא ראויים למגורים. מדענים אינם חוזים שעידן קרח טבעי יתרחש בעתיד הנראה לעין.

==== התפרצות געשית ====

==== התפרצות געשית ====

אירוע גאולוגי כמו [[התפרצות געשית]] או [[התפרצות-על]], יכול לגרום לנזק ניכר בגלל פיזור של גאזים רעילים, מפולות לבה ובוץ. הסיכון העיקרי לכלל האנושות היא [[חורף געשי]] אשר דומה במהותו ל[[חורף גרעיני]], ונגרם כאשר ענן נרחב של [[אפר געשי]] הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את [[קרינת השמש]] בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.

אירוע גאולוגי כמו [[התפרצות געשית]] או [[התפרצות-על]], יכול לגרום לנזק ניכר בגלל פיזור של גאזים רעילים, מפולות לבה ובוץ. הסיכון העיקרי לכלל האנושות היא [[חורף געשי]] אשר דומה במהותו ל[[חורף גרעיני]], ונגרם כאשר ענן נרחב של [[אפר געשי]] הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את [[קרינת השמש]] בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.

ההתפרצות הגעשית הגדולה ביותר המוכרת בהיסטוריה היא ההתפרצות של הר טמבורה (Tambora) באי האינדונזי סומבאווה. ב-1815 אירעה בטמבורה ההתפרצות החזקה ביותר בזמנים המודרניים, במדד התפרצות געשית 7. התפרצותו שהתחילה בתחילת אפריל ושהמשיכה באמצע יולי, השפיעה על אזור נרחב כולל איי מלוקו, ג'אווה, חלקים מסולאווסי, סומטרה ובורנאו. גשמי אפר געשי השפיעו גם על האיים באלי ולומבוק. כ-92,000 בני אדם מתו כתוצאה מזרמים פירוקלסטיים, רעב ומחלות. 1816 נודעה כ"[[שנה ללא קיץ]]" בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים שגרמה ההתפרצות שהשפיעו אף  עד צפון אמריקה. דבר זה יחד עם תנאים חברתיים ומדיניים הוביל לשנים של בעיות יבולים, רעב, מחלות ותסיבה חברתית באירופה.  

ההתפרצות הגעשית הגדולה ביותר המוכרת בהיסטוריה היא ההתפרצות של הר טמבורה (Tambora) באי האינדונזי סומבאווה. ב-1815 אירעה בטמבורה ההתפרצות החזקה ביותר בזמנים המודרניים, במדד התפרצות געשית 7. התפרצותו שהתחילה בתחילת אפריל ושהמשיכה באמצע יולי, השפיעה על אזור נרחב כולל איי מלוקו, ג'אווה, חלקים מסולאווסי, סומטרה ובורנאו. גשמי אפר געשי השפיעו גם על האיים באלי ולומבוק. כ-92,000 בני אדם מתו כתוצאה מזרמים פירוקלסטיים, רעב ומחלות. 1816 נודעה כ"[[שנה ללא קיץ]]" בשל תנאי מזג אוויר קיצוניים שגרמה ההתפרצות שהשפיעו אף  עד צפון אמריקה. דבר זה יחד עם תנאים חברתיים ומדיניים הוביל לשנים של בעיות יבולים, רעב, מחלות ותסיסה חברתית באירופה.  

התרפצויות גדולות יותר התרחשו לפי ההיסטוריה האנושית כולל 4 התפרצויות גדולות במיליון השנים האחרונות, [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_largest_volcanic_eruptions] קשה להתמודד עם סכנה של התרפצות גדולה כזו - מלבד אולי [[מושבות חלל]].

התפרצויות גדולות יותר התרחשו לפי ההיסטוריה האנושית כולל 4 התפרצויות גדולות במיליון השנים האחרונות, [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_largest_volcanic_eruptions] קשה להתמודד עם סכנה של התפרצות גדולה כזו - מלבד אולי [[מושבות חלל]].

==== מגה צונמי ====

==== מגה צונמי ====

==== היפוך מגנטי של כדור הארץ ====

==== היפוך מגנטי של כדור הארץ ====

מדידות [[פלאומגנטיזם|פלאומגנטיות]] מראות שהיפוכי [[השדה המגנטי של כדור הארץ]] מתרחשים במהירות רבה יחסית, כהרף עין. [[העתיד הרחוק|תוך מספר אלפי שנים]], לכל היותר, מחליף השדה המגנטי את כיוונו. אין הסכמה בקרב החוקרים לגבי הסיבות להיפוכי השדה. התאוריה היא שבזמן תהליך היפוכי השדה, השדה המגנטי סביב כדור הארץ יהיה חלש או לא יהיה כלל, ובכך מאיים על החשמל או מיני בעלי חיים בכך שיתאפשר לקרינה מהשמש או ל[[קרינת הרקע הקוסמית]] להגיע אל פני כדור הארץ. יחד עם זאת אין הסכמה רחבה לתאוריות אלה.

מדידות [[פלאומגנטיזם|פלאומגנטיות]] מראות שהיפוכי [[השדה המגנטי של כדור הארץ]] מתרחשים במהירות רבה יחסית, כהרף עין. [[העתיד הרחוק|תוך מספר אלפי שנים]], לכל היותר, מחליף השדה המגנטי את כיוונו. אין הסכמה בקרב החוקרים לגבי הסיבות להיפוכי השדה. התאוריה היא שבזמן תהליך היפוכי השדה, השדה המגנטי סביב כדור הארץ יהיה חלש או לא יהיה כלל, ובכך מאיים על החשמל או מיני בעלי חיים בכך שיתאפשר לקרינה מהשמש או ל[[קרינת הרקע הקוסמית]] להגיע אל פני כדור הארץ. יחד עם זאת אין הסכמה רחבה לתאוריות אלה.

==== פלישת חוצנים ====

==== פלישת חוצנים ====

[[חוצנים]] יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, ל[[עבדות|שעבד]] אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.

[[חוצנים]] יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, ל[[עבדות|שעבד]] אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.

על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]]. הסיכון של פלישת חוצנים או השמדה על ידם מופיע במספר רב של ספרי וסרטי מדע בדיוני.  בינהם: "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) רומן בדיוני שחיבר ה. ג'. וולס ושראה אור בשנת 1898; השליטים (The Puppet Masters) ספר מאת רוברט היינליין מ 1951.  הנוסע השמיני - סרט אימה ופעולה מאת רידלי סקוט; היום השלישי (Independence Day) -סרט משנת 1996; המפגש (באנגלית: Arrival) סרט משנת 2016 בבימויו של דני וילנב; "הקיסם בעינו של האלוהים"  ועוד. מספר רב של פרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים" עוסקות באיומים מצד חייזרים. הנושא הפך נפוץ כל כך עד שהפך לא אחת לפרדויה כמו בסרט "גברים בשחור" (Men in Black) או "הפלישה ממאדים" (Mars Attacks!‎).הפופלאריות של תאורי פלישות כאלה בתרבות היא שקל לתאר במקרים כאלה מלחמת טובים ברעים וכן סיכונים וצורות חשיבה המוכרות לנו מקונפליקטים אנושיים. כמו כן קל לייצר בז'נר זה את תרחיש "דוד המנצח את גוליית". כמו כן תרבות הקומיקס, הערצת הטכנולוגיה והאמונה בתצפיות וחטיפות של חייזרים שהיתה רווחת בארצות הברית תרמה מאד להתפתחות ז'נאר זה.  

על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]]. הסיכון של פלישת חוצנים או השמדה על ידם מופיע במספר רב של ספרי וסרטי מדע בדיוני.  ביניהם: "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) רומן בדיוני שחיבר ה. ג'. וולס ושראה אור בשנת 1898; השליטים (The Puppet Masters) ספר מאת רוברט היינליין מ-1951.  הנוסע השמיני - סרט אימה ופעולה מאת רידלי סקוט; היום השלישי (Independence Day) -סרט משנת 1996; המפגש (באנגלית: Arrival) סרט משנת 2016 בבימויו של דני וילנב; "הקיסם בעינו של האלוהים"  ועוד. מספר רב של פרקים מהסדרה "מסע בין כוכבים" עוסקות באיומים מצד חייזרים. הנושא הפך נפוץ כל כך עד שהפך לא אחת לפרודיה כמו בסרט "גברים בשחור" (Men in Black) או "הפלישה ממאדים" (Mars Attacks!‎). הפופולריות של תיאורי פלישות כאלה בתרבות היא שקל לתאר במקרים כאלה מלחמת טובים ברעים וכן סיכונים וצורות חשיבה המוכרות לנו מקונפליקטים אנושיים. כמו כן קל לייצר בז'נר זה את תרחיש "דוד המנצח את גוליית". כמו כן תרבות הקומיקס, הערצת הטכנולוגיה והאמונה בתצפיות וחטיפות של חייזרים שהייתה רווחת בארצות הברית תרמה מאד להתפתחות ז'נאר זה.  

הסיכון מפני פלישת חוצנים נראה נמוך מהסיבה שלפי המדע הידוע לנו כיום קשה להגיע מכוכב אחד לכוכב שני ללא מסע ארוך מאד של עשרות או מאות אלפי שנים. מאמץ כביר כזה של מסע מחייב משאבים עצומים ואם יש משאבים כאלה אין סיבה להשקיע אותם דווקא בהגעה לפלנטה אחרת כדי להשמיד את תושביה. אם יש ציביליזציה שהיא מספיק מתקדמת כדי ליישם מסע כזה, או כדי להחזיק במדע או טכנולוגיה שמאפשרים מסע במהירות גדולה ממהירות האור אין סיבה שהם יתעיינו במיוחד בציבליזציה האנושית המפגרת מבחינה טכנולוגית ואולי גם תרבותית. ואם הם יהיו מעוניינם בהשמדה שלנו הסבירות שנוכל לעשות משהו בנושא קלושה.  

הסיכון מפני פלישת חוצנים נראה נמוך מהסיבה שלפי המדע הידוע לנו כיום קשה להגיע מכוכב אחד לכוכב שני ללא מסע ארוך מאד של עשרות או מאות אלפי שנים. מאמץ כביר כזה של מסע מחייב משאבים עצומים ואם יש משאבים כאלה אין סיבה להשקיע אותם דווקא בהגעה לפלנטה אחרת כדי להשמיד את תושביה. אם יש ציביליזציה שהיא מספיק מתקדמת כדי ליישם מסע כזה, או כדי להחזיק במדע או טכנולוגיה שמאפשרים מסע במהירות גדולה ממהירות האור אין סיבה שהם יתעניינו במיוחד בציביליזציה האנושית המפגרת מבחינה טכנולוגית ואולי גם תרבותית. ואם הם יהיו מעוניינים בהשמדה שלנו הסבירות שנוכל לעשות משהו בנושא קלושה.  

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Global_catastrophic_risk סיכוני אסון עולמיים] בויקיפדיה האנגלית.

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Global_catastrophic_risk סיכוני אסון עולמיים] בוויקיפדיה האנגלית

[[קטגוריה:הכחדה המונית]]

[[קטגוריה:הכחדה המונית]]

[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]

[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]

[[קטגוריה:קיימות]]

[[קטגוריה:קיימות]]