שינויים

'''תאוריות הערך של העבודה''' (באנגלית: '''The labor theories of value''' - '''TLV''') הן [[חקר הכלכלה|תאוריות כלכליות הטרודקסיות]] שטוענות כי הערך של סחורה קשור אך ורק לכמות [[עבודה|העבודה]] שנדרשת כדי לייצר או כדי להשיג את הסחורה הזאת, ולא לגורמי ייצור אחרים כמו [[הון]] (שכן גורמים אלה יכולים להיחשב כ"עבודה קפואה" שהושקעה בהפקת ההון) או לביקוש.  

'''תאוריות הערך של העבודה''' (באנגלית: '''The labor theories of value''' ובקיצור: '''TLV''') הן [[חקר הכלכלה|תאוריות כלכליות הטרודקסיות]] שטוענות כי הערך של סחורה קשור אך ורק לכמות [[עבודה|העבודה]] שנדרשת כדי לייצר או כדי להשיג את הסחורה הזאת, ולא לגורמי ייצור אחרים כמו [[הון]] (שכן גורמים אלה יכולים להיחשב כ"עבודה קפואה" שהושקעה בהפקת ההון) או לביקוש.  

תאוריה זו הייתה מקובלת על [[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] כמו [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]], [[קרל מרקס]] וכן [[אנרכיזם|כלכלנים אנרכיסטים]]. הרעיון של תאוריית הערך של העבודה נדחה על ידי  [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]  וכיום ממשיכים להחזיק בו בעיקר [[כלכלה מרקסיסטית|כלכלנים מרקסיסטים]]. כלכלנים נאו-קלאסיים תולים את הערך של מוצרים או שירותים בביקוש שיש למוצרים אלה ולא בכמה קשה היה לייצר את המוצרים. כך לדוגמה אם טבח מכין עוגה במשך 5 שעות אבל בסופו של דבר הוא עובד בכפר של חולי [[סוכרת]] ואין כלל ביקוש לעוגה זו - הערך של העוגה היא אפס. מתוך חשיבה זו צמחה [[תורת ערך התועלת]].  

תאוריה זו הייתה מקובלת על [[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] כמו [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]], [[קרל מרקס]] וכן [[אנרכיזם|כלכלנים אנרכיסטים]]. הרעיון של תאוריית הערך של העבודה נדחה על ידי  [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]  וכיום ממשיכים להחזיק בו בעיקר [[כלכלה מרקסיסטית|כלכלנים מרקסיסטים]]. כלכלנים נאו-קלאסיים תולים את הערך של מוצרים או שירותים בביקוש שיש למוצרים אלה ולא בכמה קשה היה לייצר את המוצרים. כך לדוגמה אם טבח מכין עוגה במשך 5 שעות אבל בסופו של דבר הוא עובד בכפר של חולי [[סוכרת]] ואין כלל ביקוש לעוגה זו - הערך של העוגה היא אפס. מתוך חשיבה זו צמחה [[תורת ערך התועלת]].