תאוריה זו הייתה מקובלת על [[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] כמו [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]], [[קרל מרקס]] וכן [[אנרכיזם|כלכלנים אנרכיסטים]]. הרעיון של תאוריית הערך של העבודה נדחה על ידי [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] וכיום ממשיכים להחזיק בו בעיקר [[כלכלה מרקסיסטית|כלכלנים מרקסיסטים]]. כלכלנים נאו-קלאסיים תולים את הערך של מוצרים או שירותים בביקוש שיש למוצרים אלה ולא בכמה קשה היה לייצר את המוצרים. כך לדוגמה אם טבח מכין עוגה במשך 5 שעות אבל בסופו של דבר הוא עובד בכפר של חולי [[סוכרת]] ואין כלל ביקוש לעוגה זו - הערך של העוגה היא אפס. מתוך חשיבה זו צמחה [[תורת ערך התועלת]]. | תאוריה זו הייתה מקובלת על [[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] כמו [[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]], [[קרל מרקס]] וכן [[אנרכיזם|כלכלנים אנרכיסטים]]. הרעיון של תאוריית הערך של העבודה נדחה על ידי [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] וכיום ממשיכים להחזיק בו בעיקר [[כלכלה מרקסיסטית|כלכלנים מרקסיסטים]]. כלכלנים נאו-קלאסיים תולים את הערך של מוצרים או שירותים בביקוש שיש למוצרים אלה ולא בכמה קשה היה לייצר את המוצרים. כך לדוגמה אם טבח מכין עוגה במשך 5 שעות אבל בסופו של דבר הוא עובד בכפר של חולי [[סוכרת]] ואין כלל ביקוש לעוגה זו - הערך של העוגה היא אפס. מתוך חשיבה זו צמחה [[תורת ערך התועלת]]. |