שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית''' (Physiological density) או '''צפיפות אוכלוסין אמיתית''' (real population density ) היא [[אוכלוסייה|כמות האנשים]] ביחס ל[[שימושי קרקע|כמות השטח]] של [[חקלאות|אדמה מעובדת]]. | + | '''צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית''' (באנגלית: '''Physiological density''') או '''צפיפות אוכלוסין אמיתית''' (באנגלית: '''Real population density''') היא [[אוכלוסייה|כמות האנשים]] ביחס ל[[שימושי קרקע|כמות השטח]] של [[חקלאות|אדמה מעובדת]]. |
| | | |
| צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית יכולה לתת מדד ראשוני וגס למידת המרחק של חברה מיכולת קיום עצמאי מ[[מזון מקומי|חקלאות מקומית]] ומדד ל[[בטחון תזונתי]] של מדינה. צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה יותר יכולה להצביע על כל שה[[קרקע]] החקלאית מנוצלת בצורה חזקה יותר או לתלות של המדינה ב[[יבוא מזון]]. אם לא מדובר ב[[חקלאות בת קיימא]], בחברה כזו האדמה תגיע מהר יותר למיצוי היכולות החקלאיות שלה ואולי גם להרס המערכת החקלאית. | | צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית יכולה לתת מדד ראשוני וגס למידת המרחק של חברה מיכולת קיום עצמאי מ[[מזון מקומי|חקלאות מקומית]] ומדד ל[[בטחון תזונתי]] של מדינה. צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה יותר יכולה להצביע על כל שה[[קרקע]] החקלאית מנוצלת בצורה חזקה יותר או לתלות של המדינה ב[[יבוא מזון]]. אם לא מדובר ב[[חקלאות בת קיימא]], בחברה כזו האדמה תגיע מהר יותר למיצוי היכולות החקלאיות שלה ואולי גם להרס המערכת החקלאית. |
שורה 6: |
שורה 6: |
| הקושי במדידת צפיפות אוכלוסין אמיתית היא שאדמות במקומות שונים הם בעלי [[פוריות קרקע]] שונה מאד, בעיקר כאשר מדובר ב[[חקלאות בת קיימא]] בלי שימוש ב[[דלק מחצבי]] ובמחצבי [[פוספטים]] להספקת [[דשן כימי]] ו[[מי השקייה]]. גורמים חשובים לפוריות הקרקע הם כמות המשקעים ויציבות האקלים, סוג הקרקע, וקו הרוחב של המקום (כמה אור שמש יש בשנה). לדוגמה קרקעות אוסטרליה עניות בחומרי מזון והמדינה יבשה ובעלת מזג אוויר הפכפך, לעומת האדמות ב[[ניו גינאנה]] ו[[טיקופיה]] שעשירות בחומרי מזון, ויש בהם כמות גבוהה של משקעים ומצג אוויר יציב יותר. | | הקושי במדידת צפיפות אוכלוסין אמיתית היא שאדמות במקומות שונים הם בעלי [[פוריות קרקע]] שונה מאד, בעיקר כאשר מדובר ב[[חקלאות בת קיימא]] בלי שימוש ב[[דלק מחצבי]] ובמחצבי [[פוספטים]] להספקת [[דשן כימי]] ו[[מי השקייה]]. גורמים חשובים לפוריות הקרקע הם כמות המשקעים ויציבות האקלים, סוג הקרקע, וקו הרוחב של המקום (כמה אור שמש יש בשנה). לדוגמה קרקעות אוסטרליה עניות בחומרי מזון והמדינה יבשה ובעלת מזג אוויר הפכפך, לעומת האדמות ב[[ניו גינאנה]] ו[[טיקופיה]] שעשירות בחומרי מזון, ויש בהם כמות גבוהה של משקעים ומצג אוויר יציב יותר. |
| | | |
− | מסיבה זו צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית [[קיימות|שניתן לקיים לאורך זמן]] במקום יבש, רחוק מקו המשווה (עם פחות אור שמש ל[[יצור ראשוני]]), ועם קרקע לא איכותית היא נמוכה יותר יחסית למקום טרופי (רווי משקעים, בקו המשווה ) בעל קרקע עשירה ובריאה. | + | מסיבה זו צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית [[קיימות|שניתן לקיים לאורך זמן]] במקום יבש, רחוק מקו המשווה (עם פחות אור שמש ל[[יצור ראשוני]]), ועם קרקע לא איכותית היא נמוכה יותר יחסית למקום טרופי (רווי משקעים, בקו המשווה) בעל קרקע עשירה ובריאה. |
| | | |
| כמו כן, צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית מניחה כי השטח החשוב היחיד לקיום חברה אנושית הוא שטח הנדרש לשם חקלאות למזון. מדד זה מתעלם מהיבטים תמיכת קיום שמאפשרים [[מערכות אקולוגיות]] על ידי הספקת [[שירותי טבע]]. לדוגמה [[יערות]] מייצבים את הקרקע ומאפשרים חדירה של מי גשמים למי התהום. מבחינה זו מדד של [[טביעת רגל אקולוגית]] הוא מקיף ועמוק יותר. | | כמו כן, צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית מניחה כי השטח החשוב היחיד לקיום חברה אנושית הוא שטח הנדרש לשם חקלאות למזון. מדד זה מתעלם מהיבטים תמיכת קיום שמאפשרים [[מערכות אקולוגיות]] על ידי הספקת [[שירותי טבע]]. לדוגמה [[יערות]] מייצבים את הקרקע ומאפשרים חדירה של מי גשמים למי התהום. מבחינה זו מדד של [[טביעת רגל אקולוגית]] הוא מקיף ועמוק יותר. |
שורה 32: |
שורה 32: |
| * [[ישראל]] - 2,147 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות האוכלוסייה הרגילה עומדת היא 332 אנשים לקמ"ר, אחוז השטח שניתן לעיבוד חקלאי הוא 15.5%. ישראל נמצאת במקום ה-48 מבין מדינות העולם מבחינת צפיפות אנשים פיזיולוגית. | | * [[ישראל]] - 2,147 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, צפיפות האוכלוסייה הרגילה עומדת היא 332 אנשים לקמ"ר, אחוז השטח שניתן לעיבוד חקלאי הוא 15.5%. ישראל נמצאת במקום ה-48 מבין מדינות העולם מבחינת צפיפות אנשים פיזיולוגית. |
| * הגדה המערבית - 2,503 אנשים לקמר בר עיבוד, צפיפות האוכלוסייה הרגילה עומדת היא 423 אנשים לקמ"ר, 16.9% מהשטח מתאים לעיבוד. | | * הגדה המערבית - 2,503 אנשים לקמר בר עיבוד, צפיפות האוכלוסייה הרגילה עומדת היא 423 אנשים לקמ"ר, 16.9% מהשטח מתאים לעיבוד. |
− | * מצרים - 2,668 אנשים לקמ"ר , 78 אנשים לקמ"ר, 2.9% משטח המדינה ניתן לעיבוד. | + | * מצרים - 2,668 אנשים לקמ"ר, 78 אנשים לקמ"ר, 2.9% משטח המדינה ניתן לעיבוד. |
| | | |
| ;מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה מאד: | | ;מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית גבוהה מאד: |
− | * רצועת עזה - 13,183 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (3,823 אנשים לקמ"ר) , 29% מהשטח ניתן לעיבוד חקלאי. | + | * רצועת עזה - 13,183 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (3,823 אנשים לקמ"ר), 29% מהשטח ניתן לעיבוד חקלאי. |
| * כווית - 15,603 אנשים לקמ"ר בר עיבוד. | | * כווית - 15,603 אנשים לקמ"ר בר עיבוד. |
| * בחריין - 36,706 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 2.8% מהשטח מתאים לחקלאות. | | * בחריין - 36,706 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 2.8% מהשטח מתאים לחקלאות. |
| * ג'יבוטי - 51,861 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 0.04% מהשטח מתאים לחקלאות. | | * ג'יבוטי - 51,861 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 0.04% מהשטח מתאים לחקלאות. |
| * סינגפור - 400,998 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (לעומת צפיפות של 6,400 אנשים לקמ"ר) 1.4% משטח המדינה הוא בר עיבוד. | | * סינגפור - 400,998 אנשים לקמ"ר בר עיבוד (לעומת צפיפות של 6,400 אנשים לקמ"ר) 1.4% משטח המדינה הוא בר עיבוד. |
− | * הונג קונג - 131,101 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 5% ממהשטח מתאים לחקלאות. | + | * הונג קונג - 131,101 אנשים לקמ"ר בר עיבוד, 5% מהשטח מתאים לחקלאות. |
| | | |
− | בערי מדינה יש בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגי גבוהה מאד בגלל צפיפות אוכלוסין אריטמית גבוהה ואחוז שטח חקלאי זעיר- כך המצב במונקו, בוותיקן, בהונג קונג, ובסינגפור. עם זאת, ניתן להניח שמדינות אלה נסמכות על חקלאות במדינות השוכנות לצידן - כמו סין או איטליה. יש מדינות אחרות בעלות אקלים מדברי או ארקטי שבו רק אחוז קטן משטח המדינה הוא בר עיבוד חקלאי - כמו גרינלנד, איסלנד, (מדינות אלו יכולות להסתמך על [[דיג]] כמקור מזון) ומדינות מדבריות כגון מערב הסהרה, [[קטאר]], ערב הסעודית, סומליה, לוב ועוד. | + | בערי מדינה יש בעלות צפיפות אוכלוסין פיזיולוגי גבוהה מאד בגלל צפיפות אוכלוסין אריתמטית גבוהה ואחוז שטח חקלאי זעיר- כך המצב במונקו, בוותיקן, בהונג קונג, ובסינגפור. עם זאת, ניתן להניח שמדינות אלה נסמכות על חקלאות במדינות השוכנות לצידן - כמו סין או איטליה. יש מדינות אחרות בעלות אקלים מדברי או ארקטי שבו רק אחוז קטן משטח המדינה הוא בר עיבוד חקלאי - כמו גרינלנד, איסלנד, (מדינות אלו יכולות להסתמך על [[דיג]] כמקור מזון) ומדינות מדבריות כגון מערב הסהרה, [[קטאר]], ערב הסעודית, סומליה, לוב ועוד. |
| | | |
− | מדינות שאחוז ניכר משטחן הוא בר עיבוד (מעל 40%) כוללות את בנגלדש, מודלובה, אוקראינה, דנמרק, מאוריציוס, הודו, רואנדה, ליטוויניה, טוגו ופולין. במדינות אלה יש פער קטן יחסית בין צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית לצפיפות האוכלוסין הרגילה. עם זאת יש הבדלים גדולים בינהן בצפיפות הפיזיולוגית בגלל הבדלים בצפיפות הרגילה. בנגלדש עם 1900 אנשים לקמ"ר מעובד, ומאוריציוס עם 1200 אנשים לקמ"ר. לעומתן לרוב המדינות האחרות בקבוצה זו יש צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית נמוכה מ-350 אנשים לקמ"ר למעט הודו ורואנדה (750 ו 815 בהתאמה). יש לשים לב גם להבדלים בין מדינות טרופיות רבות משקעים למדינות צפוניות בעלות כמות אור שמש מעטה יותר. | + | מדינות שאחוז ניכר משטחן הוא בר עיבוד (מעל 40%) כוללות את בנגלדש, מודלובה, אוקראינה, דנמרק, מאוריציוס, הודו, רואנדה, לטביה, טוגו ופולין. במדינות אלה יש פער קטן יחסית בין צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית לצפיפות האוכלוסין הרגילה. עם זאת יש הבדלים גדולים ביניהן בצפיפות הפיזיולוגית בגלל הבדלים בצפיפות הרגילה. בנגלדש עם 1,900 אנשים לקמ"ר מעובד, ומאוריציוס עם 1200 אנשים לקמ"ר. לעומתן לרוב המדינות האחרות בקבוצה זו יש צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית נמוכה מ-350 אנשים לקמ"ר למעט הודו ורואנדה (750 ו-815 בהתאמה). יש לשים לב גם להבדלים בין מדינות טרופיות רבות משקעים למדינות צפוניות בעלות כמות אור שמש מעטה יותר. |
| | | |
| ==צפיפות האוכלוסין פיסיולוגית באי טיקופיה== | | ==צפיפות האוכלוסין פיסיולוגית באי טיקופיה== |
שורה 61: |
שורה 61: |
| * האי הוא קטן מספיק כך שיש בו [[שקיפות אקולוגית]] - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של המערכת האקולוגית שמאפשרת להם לחיות. | | * האי הוא קטן מספיק כך שיש בו [[שקיפות אקולוגית]] - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של המערכת האקולוגית שמאפשרת להם לחיות. |
| * האי קטן ומבודד כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו. | | * האי קטן ומבודד כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו. |
− | * באי התקיימו במשך אלפי שנים שיטות ומוסדות ל[[ייצוב אוכלוסייה|וויסות גידול האוכלוסייה]]. דיימונד מזכיר 7 שיטות כאלה: משגל נסוג, הפלה, רצח תינוקות, חיי רווקות, התאבדות, נסיונות הגירה נואשים, ומלחמת שמד. | + | * באי התקיימו במשך אלפי שנים שיטות ומוסדות ל[[ייצוב אוכלוסייה|וויסות גידול האוכלוסייה]]. דיימונד מזכיר 7 שיטות כאלה: משגל נסוג, הפלה, רצח תינוקות, חיי רווקות, התאבדות, ניסיונות הגירה נואשים, ומלחמת שמד. |
| * תנאי סביבה נוחים שמאפשרים פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך ומיקום באיזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה. | | * תנאי סביבה נוחים שמאפשרים פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך ומיקום באיזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה. |
| | | |