שינויים

'''יוזף אלויס שומפטר''' (Joseph Alois Schumpeter‏) (8 בפברואר 1883 - 8 בינואר 1950) היה [[כלכלן]] ממוצא אוסטרי, קרוב לכלכלני [[האסכולה האוסטרית]]. הוא מפורסם כ[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית|היסטוריון של החשיבה הכלכלית]] כמו גם כהוגה מקורי שהציב יסודות לתחומים כמו [[כלכלה אבולוציונית]].  

'''יוזף אלויס שומפטר''' (ב[[גרמנית]]: '''Joseph Alois Schumpeter''';{{כ}} [[8 בפברואר]] [[1883]] - [[8 בינואר]] [[1950]]) היה [[כלכלן]] ממוצא אוסטרי, קרוב לכלכלני [[האסכולה האוסטרית]]. הוא מפורסם כ[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית|היסטוריון של החשיבה הכלכלית]] כמו גם כהוגה מקורי שהציב יסודות לתחומים כמו [[כלכלה אבולוציונית]].  

==חייו==

==חייו==

עם תום המלחמה, הצטרף שומפטר לוועדה לסוציאליזציה גרמנית בברלין, שהורכבה בעיקר מחוקרים [[מרקסיזם|מרקסיסטיים]] כמו הילפרדינג וקאוצ'קי וכלכלנים מאסכולת קיל כמו לווה ולדרר. זמן קצר אחרי כן, מונה לשר האוצר של אוסטריה, אך כשל בהתמודדות עם ההיפר אינפלציה ופוטר מתפקידו כעבור זמן קצר. אחרי משרה קצרת-ימים כמרצה בגראץ  מונה למנהל בנק בידרמן בווינה, והוביל אותו לפשיטת רגל ב-1924.  

עם תום המלחמה, הצטרף שומפטר לוועדה לסוציאליזציה גרמנית בברלין, שהורכבה בעיקר מחוקרים [[מרקסיזם|מרקסיסטיים]] כמו הילפרדינג וקאוצ'קי וכלכלנים מאסכולת קיל כמו לווה ולדרר. זמן קצר אחרי כן, מונה לשר האוצר של אוסטריה, אך כשל בהתמודדות עם ההיפר אינפלציה ופוטר מתפקידו כעבור זמן קצר. אחרי משרה קצרת-ימים כמרצה בגראץ  מונה למנהל בנק בידרמן בווינה, והוביל אותו לפשיטת רגל ב-1924.  

כשלונו בשוק הפרטי הוביל אותו בחזרה לאקדמיה, ובשנת 1925 הפך למרצה לכלכלה באוניברסיטה של בון. בשנת 1932 עבר שומפטר להרווארד, שם ירש את הכלכלן המרשליאני טאוסיג. עמיתיו שם היו כלכלנים כמו [[ווסילי ליאונטייף]], [[ריצ'רד גודווין]], [[פול סוויזי]], [[ג'ון קנת גלבריית]] ו[[גוטפריד פון הברלר]]. בתקופתו בהרווארד, היה מורם של כמה מן הכלכלנים הבולטים שיצאו משם. שומפטר נחשב למורה מחונן, שדורות רבים של כלכלנים שמעו בשקיקה את הרצאותיו.  

כישלונו בשוק הפרטי הוביל אותו בחזרה לאקדמיה, ובשנת 1925 הפך למרצה לכלכלה באוניברסיטה של בון. בשנת 1932 עבר שומפטר להרווארד, שם ירש את הכלכלן המרשליאני טאוסיג. עמיתיו שם היו כלכלנים כמו [[ווסילי ליאונטייף]], [[ריצ'רד גודווין]], [[פול סוויזי]], [[ג'ון קנת גלבריית]] ו[[גוטפריד פון הברלר]]. בתקופתו בהרווארד, היה מורם של כמה מן הכלכלנים הבולטים שיצאו משם. שומפטר נחשב למורה מחונן, שדורות רבים של כלכלנים שמעו בשקיקה את הרצאותיו.  

בתקופתו בהרווארד השלים כמה מעבודותיו החשובות ביותר: "מחזורי עסקים" (1939), "[[קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה]]" (1942) ו"[[היסטוריה של ניתוח כלכלי]]" (פורסמה אחרי מותו ב-1954).

בתקופתו בהרווארד השלים כמה מעבודותיו החשובות ביותר: "מחזורי עסקים" (1939), "[[קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה]]" (1942) ו"[[היסטוריה של ניתוח כלכלי]]" (פורסמה אחרי מותו ב-1954).

במאמר שכתב בשנת 1934, בעיצומו של [[השפל הגדול]], טען שומפטר כי אירועים של שפל הם חלק מתפקודה הרגיל של המערכת הכלכלית. היזמים הקפיטליסטיים פועלים בתנאים של [[אי וודאות]]: הם מהמרים על השקעות מסוימות ובחלק מהמקרים מייצרים יתר על המידה מוצר אחד ובמקרים אחרים מייצרים מוצרים שאין בהם עניין בשוק. כדי לאפשר לשוק להיפטר מהשקעות שגויות אלו מתקיים לפרקים הליך של "פירוק" (ליקווידציה) שבו השוק משיר השקעות שגויות.

במאמר שכתב בשנת 1934, בעיצומו של [[השפל הגדול]], טען שומפטר כי אירועים של שפל הם חלק מתפקודה הרגיל של המערכת הכלכלית. היזמים הקפיטליסטיים פועלים בתנאים של [[אי וודאות]]: הם מהמרים על השקעות מסוימות ובחלק מהמקרים מייצרים יתר על המידה מוצר אחד ובמקרים אחרים מייצרים מוצרים שאין בהם עניין בשוק. כדי לאפשר לשוק להיפטר מהשקעות שגויות אלו מתקיים לפרקים הליך של "פירוק" (ליקווידציה) שבו השוק משיר השקעות שגויות.

הניסיון למנוע תהליך זה בשוק באמצעות [[מדיניות מוניטרית]] או ב[[מדיניות פיסקאלית|אמצעים פיסקליים]] שתנקוט הממשלה לא יעלה יפה, טוען שומפטר. בהקדמה ל"מחזורי עסקים" שלו משנת 1939 הוא טוען כי מחזורי עסקים אינם "... כמו שקדים בגרון, עניין נפרד שניתן לטפל בו כשלעצמו." השפל הכלכלי הוא "כפעימת הלב של האורגניזם [הכלכלי]." כאשר הממשלה מתערבת בתהליך הכלכלי, היא מפריעה ליזמים לערוך חישובי עלויות באופן משביע רצון "והקושי שבתכנון דברים חדשים והסיכון של כשלון מועצמים במידה ניכרת."  

הניסיון למנוע תהליך זה בשוק באמצעות [[מדיניות מוניטרית]] או ב[[מדיניות פיסקאלית|אמצעים פיסקליים]] שתנקוט הממשלה לא יעלה יפה, טוען שומפטר. בהקדמה ל"מחזורי עסקים" שלו משנת 1939 הוא טוען כי מחזורי עסקים אינם "... כמו שקדים בגרון, עניין נפרד שניתן לטפל בו כשלעצמו." השפל הכלכלי הוא "כפעימת הלב של האורגניזם [הכלכלי]." כאשר הממשלה מתערבת בתהליך הכלכלי, היא מפריעה ליזמים לערוך חישובי עלויות באופן משביע רצון "והקושי שבתכנון דברים חדשים והסיכון של כישלון מועצמים במידה ניכרת."  

ממשלות, לפיכך, אינן יכולות לבחור בין מצב של שפל או אי-שפל אלא רק בין שפל עתה ושפל חמור יותר מאוחר יותר. "אינפלציה... אם תתמשך די זמן תוביל ללא ספק להפיכת השפל לשגשוג-כוזב, המוכר כל–כך מכלכלות אירופה אחרי המלחמה," קבע שומפטר ב-1934 והוסיף: "בסופו של דבר [מדיניות מוניטרית מסוותת שפל] תוביל להתמוטטות חמורה יותר מזו שבאה לתקן." לפיכך:

ממשלות, לפיכך, אינן יכולות לבחור בין מצב של שפל או אי-שפל אלא רק בין שפל עתה ושפל חמור יותר מאוחר יותר. "אינפלציה... אם תתמשך די זמן תוביל ללא ספק להפיכת השפל לשגשוג-כוזב, המוכר כל–כך מכלכלות אירופה אחרי המלחמה," קבע שומפטר ב-1934 והוסיף: "בסופו של דבר [מדיניות מוניטרית מסוותת שפל] תוביל להתמוטטות חמורה יותר מזו שבאה לתקן." לפיכך:

יחסו של שומפטר ל[[קרל מרקס]] ול[[מרקסיזם]], כפי שהוא מתבטא בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה," היה מורכב. שומפטר דחה את טענתו של מרקס לפיה ה[[קפיטליזם]] יחרב ביד ה[[פרולטריון]], אויבו המושבע, וגרס כי הוא יתמוטט דווקא בגלל הצלחתו. היזם הקפיטליסטי, טען שומפטר, מחולל "הרס יצירתי," בהחריבו בהתמדה את הדרכים המוכרות והמסורתיות בהן נעשו דברים. רעיונות, טכנולוגיות, מיומנויות וציוד קיימים הופכים בהתמדה למיושנים בגלל היוזמה הקפיטליסטית. פעולה של החרבה ויצירה מתמדת זו של הקפיטליזם, סבר, היא הגורם המניע את הקדמה ואת השיפור ברמת החיים עבור הכלל.  

יחסו של שומפטר ל[[קרל מרקס]] ול[[מרקסיזם]], כפי שהוא מתבטא בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה," היה מורכב. שומפטר דחה את טענתו של מרקס לפיה ה[[קפיטליזם]] יחרב ביד ה[[פרולטריון]], אויבו המושבע, וגרס כי הוא יתמוטט דווקא בגלל הצלחתו. היזם הקפיטליסטי, טען שומפטר, מחולל "הרס יצירתי," בהחריבו בהתמדה את הדרכים המוכרות והמסורתיות בהן נעשו דברים. רעיונות, טכנולוגיות, מיומנויות וציוד קיימים הופכים בהתמדה למיושנים בגלל היוזמה הקפיטליסטית. פעולה של החרבה ויצירה מתמדת זו של הקפיטליזם, סבר, היא הגורם המניע את הקדמה ואת השיפור ברמת החיים עבור הכלל.  

הבעיה העיקרית עם ה"הרס היצירתי" שמחולל הקפיטליזם, טען שומפטר, הוא שהוא מקים עליו מתנגדים רבי עוצמה, ובראשם מעמד אינטלקטואלי רחב החש מאוים בגלל השינויים התכופים שמחולל הקפיטליזם. מעמד זה, שקיומו נובע מהקפיטליזם והצלחתו, מתקיף בהתמדה את הרעיון הבורגני ואת היוזמה הקפיטליסטית המבוססת על [[רכוש|קניין פרטי]], וחותר לכינון עולם ממנו תעלם היוזמה הכלכלית לטובת קפאון מתמשך. כתוצאה מכך, טען שומפטר, האקלים החברתי והאינטלקטואלי הדרוש לייזמות ייעלם ועל מקומו יבוא שלטון סוציאליסטי מסוג זה או אחר, במיוחד בדמות המגמה לבחור מפלגות [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטיות]].

הבעיה העיקרית עם ה"הרס היצירתי" שמחולל הקפיטליזם, טען שומפטר, הוא שהוא מקים עליו מתנגדים רבי עוצמה, ובראשם מעמד אינטלקטואלי רחב החש מאוים בגלל השינויים התכופים שמחולל הקפיטליזם. מעמד זה, שקיומו נובע מהקפיטליזם והצלחתו, מתקיף בהתמדה את הרעיון הבורגני ואת היוזמה הקפיטליסטית המבוססת על [[רכוש|קניין פרטי]], וחותר לכינון עולם ממנו תעלם היוזמה הכלכלית לטובת קיפאון מתמשך. כתוצאה מכך, טען שומפטר, האקלים החברתי והאינטלקטואלי הדרוש לייזמות ייעלם ועל מקומו יבוא שלטון סוציאליסטי מסוג זה או אחר, במיוחד בדמות המגמה לבחור מפלגות [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטיות]].

===תחרות שומפטריאנית===

===תחרות שומפטריאנית===