שינויים

'''שתי התרבויות''' ('''The Two Cultures''') היא הרצאה מפורסמת משנת 1959 מאת הפיזיקאי והסופר הבריטי צ'ארלס פרסי סנואו (C.P. Snow.) הרעיון המרכזי בהרצאה הוא כי השבר בתקשורת בין "שתי התרבויות" של החברה המודרנית - המדעים המדוייקים ומדעי החברה - מהווה מכשול מרכזי לפתרון בעיות העולם.  

'''שתי התרבויות''' (באנגלית: '''The Two Cultures''') היא הרצאה מפורסמת משנת 1959 מאת הפיזיקאי והסופר הבריטי צ'ארלס פרסי סנואו (C.P. Snow.) הרעיון המרכזי בהרצאה הוא כי השבר בתקשורת בין "שתי התרבויות" של החברה המודרנית - המדעים המדוייקים ומדעי החברה - מהווה מכשול מרכזי לפתרון בעיות העולם.  

ההרצאה הפומבית השנתית על שם ריד (Rede Lecture) של שנת 1959 ניתנה ב- 7 במאי בבית הסנאט בקיימברידג', שמה המלא הוא "שתי התרבויות והמהפכה המדעית"  (The Two Cultures and the Scientific Revolution). ההרצאה יצאה מאוחר יותר גם כספר ושניהם הרחיבו רעיון שסנואו פרסם בתחילה כמאמר ב-6 באוקטובר 1956 ב New Statesman magazine בעל כותרת זהה. ספרו של סנואו זכה להתעניינות גדולה באירופה ובארצות הברית וכתוצאה מכך הוא כתב גם ספר המשך בשנת 1963 The Two Cultures: A Second Look.

ההרצאה הפומבית השנתית על שם ריד (Rede Lecture) של שנת 1959 ניתנה ב-7 במאי בבית הסנאט בקיימברידג', שמה המלא הוא "שתי התרבויות והמהפכה המדעית"  (The Two Cultures and the Scientific Revolution). ההרצאה יצאה מאוחר יותר גם כספר ושניהם הרחיבו רעיון שסנואו פרסם בתחילה כמאמר ב-6 באוקטובר 1956 ב-New Statesman magazine בעל כותרת זהה. ספרו של סנואו זכה להתעניינות גדולה באירופה ובארצות הברית וכתוצאה מכך הוא כתב גם ספר המשך בשנת 1963 The Two Cultures: A Second Look.

רעיונותיו של סנואו זכו גם לביקורת, לדוגמה מצד המבקר הספרותי F. R. Leavis במגזין הבריטי The Spectator, שפטר את סנואו כ"איש יחסי ציבור" של הממסד המדעי.  

רעיונותיו של סנואו זכו גם לביקורת, לדוגמה מצד המבקר הספרותי F. R. Leavis במגזין הבריטי The Spectator, שפטר את סנואו כ"איש יחסי ציבור" של הממסד המדעי.  

סנואו כותב לדוגמה כי כשהוא נמצא בקהל של אנשים משכילים ב[[מדעי החברה]] ומנסה לעודד אותם לתאר את [[החוק השני של התרמודינמיקה]] התגובה שהוא מקבל היא קרירה או עויינת. ועם זאת, סנואו טוען כי הדבר שקול לשאלה "האם קראת מחזה של שייקספיר"?

סנואו כותב לדוגמה כי כשהוא נמצא בקהל של אנשים משכילים ב[[מדעי החברה]] ומנסה לעודד אותם לתאר את [[החוק השני של התרמודינמיקה]] התגובה שהוא מקבל היא קרירה או עויינת. ועם זאת, סנואו טוען כי הדבר שקול לשאלה "האם קראת מחזה של שייקספיר"?

ברבות השנים נעשו ונעשים נסיונות רבים לגשר על הפער בין מדעי החברה לבין המדעים. דוגמה בולטת היא ההתקרבות של המחקר הפסיכולוגי לממצאים מתחום מדעי המוח ונויורולוגיה. דוגמה אחרת היא מאמצים דומים בקרב ה[[כלכלה אקולוגית]] (לחבר את הכלכלה לאקולוגיה) ו[[כלכלה התנהגותית|הכלכלה ההתנהגותית]] (לחבר את הכלכלה לפסיכולוגיה). המאמץ של חיבור בין ענפי מדע שונים ובניה שלהם זה בהתאמה לאחרים נקרא '''[[קונסיילנס]]'''.  

ברבות השנים נעשו ונעשים ניסיונות רבים לגשר על הפער בין מדעי החברה לבין המדעים. דוגמה בולטת היא ההתקרבות של המחקר הפסיכולוגי לממצאים מתחום מדעי המוח ונויורולוגיה. דוגמה אחרת היא מאמצים דומים בקרב ה[[כלכלה אקולוגית]] (לחבר את הכלכלה לאקולוגיה) ו[[כלכלה התנהגותית|הכלכלה ההתנהגותית]] (לחבר את הכלכלה לפסיכולוגיה). המאמץ של חיבור בין ענפי מדע שונים ובניה שלהם זה בהתאמה לאחרים נקרא '''[[קונסיילנס]]'''.  

==ראו גם==

==ראו גם==