שורה 13: |
שורה 13: |
| ראשית, אם דבר אחד הינו קבוע, ברור שאין הוא יכול לגדול פרופורציונלית לדברים האחרים. מה שקבוע מהגישה של הכלכלה האקולוגית, הינו הגודל של המערכת האקולוגית עצמה. מימדי הכלכלה הולכים ועולים יחסית למערכת האקולוגית, וה[[הון טבעי|הון הטבעי]] הופך להיות נדיר יותר להון שנוצר בידי האדם. ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] טוענת כי בעיות אלו הינן [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]], הניתנות לפיתרון, אך דיילי מציין כי זוהי אוטופיה המזכירה את משפטו של ארכימדס: "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם". | | ראשית, אם דבר אחד הינו קבוע, ברור שאין הוא יכול לגדול פרופורציונלית לדברים האחרים. מה שקבוע מהגישה של הכלכלה האקולוגית, הינו הגודל של המערכת האקולוגית עצמה. מימדי הכלכלה הולכים ועולים יחסית למערכת האקולוגית, וה[[הון טבעי|הון הטבעי]] הופך להיות נדיר יותר להון שנוצר בידי האדם. ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] טוענת כי בעיות אלו הינן [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]], הניתנות לפיתרון, אך דיילי מציין כי זוהי אוטופיה המזכירה את משפטו של ארכימדס: "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם". |
| | | |
− | הבעייה השנייה היא, שפעמים רבות כאשר משנים גדלים במערכת, אי אפשר להגדיל את כל הגדלים באותו יחס. דבר זה נובע מכך שיש בדרך כלל גדלים שתלויים במכפלה של גדלים אחרים, וגדלים אלו גדלים באופן לא לינארי ביחס לגדלים האחרים. לדוגמה, הכפלת אורך, רוחב וגובה של תיבה פי שתיים, מכפילה את שטח הפנים שלה פי 4, ואת הנפח והמשקל שלה פי 8.
| + | הבעיה השנייה היא, שפעמים רבות כאשר משנים גדלים במערכת, אי אפשר להגדיל את כל הגדלים באותו יחס. דבר זה נובע מכך שיש בדרך כלל גדלים שתלויים במכפלה של גדלים אחרים, וגדלים אלו גדלים באופן לא לינארי ביחס לגדלים האחרים. לדוגמה, הכפלת אורך, רוחב וגובה של תיבה פי שתיים, מכפילה את שטח הפנים שלה פי 4, ואת הנפח והמשקל שלה פי 8. |
| | | |
| מכאן אנו רואים שהקצאה יעילה פרטו מניחה גם גודל נתון של הכלכלה, אולם הגודל איננו יכול לגדול באופן יחסי כשגדולה של המערכת האקולוגית הינו נתון, ומתמטית לא ניתן להגדיל את המימדים בצורה שתשמור על יחסים שווים. | | מכאן אנו רואים שהקצאה יעילה פרטו מניחה גם גודל נתון של הכלכלה, אולם הגודל איננו יכול לגדול באופן יחסי כשגדולה של המערכת האקולוגית הינו נתון, ומתמטית לא ניתן להגדיל את המימדים בצורה שתשמור על יחסים שווים. |
שורה 20: |
שורה 20: |
| | | |
| ==מדע פוזיטיבי== | | ==מדע פוזיטיבי== |
− | כלכלנים מתפארים ב"מדע הכלכלה" בכך שהוא "מדע [[פוזיטיבי]]" (בניגוד למחקר [[נורמטיבי]]). הקצאה יעילה נחשבת חיובית, או ניתנת למדידה אמפירית, למרות שההנחה, כפי שראינו הינה של חלוקה נתונה. באם גודל הכלכלה הינו בר קיימא או לא, הכלכלה מניחה שהיא חיובית, אשר מכילה את הגורמים הביו-פיזיקלים, למרות ששאלות של דאגה לעתיד או מינים אחרים אינם נידונות. | + | כלכלנים מתפארים ב"מדע הכלכלה" בכך שהוא "מדע [[פוזיטיבי]]" (בניגוד למחקר [[נורמטיבי]]). הקצאה יעילה נחשבת חיובית, או ניתנת למדידה אמפירית, למרות שההנחה, כפי שראינו הינה של חלוקה נתונה. באם גודל הכלכלה הינו בר קיימא או לא, הכלכלה מניחה שהיא חיובית, אשר מכילה את הגורמים הביו-פיזיקליים, למרות ששאלות של דאגה לעתיד או מינים אחרים אינם נידונות. |
| | | |
| כמו מדעים אחרים, הכלכלנים מניחים כמה גורמים: | | כמו מדעים אחרים, הכלכלנים מניחים כמה גורמים: |
שורה 30: |
שורה 30: |
| | | |
| ==החלוקה של ההכנסה וההון== | | ==החלוקה של ההכנסה וההון== |
− | כלכלנים אקולוגים מבחינים בין חלוקה של הכנסה, וחלוקה של הון, ובין החלוקה הפונקציונאלית והפרסונאלית של ההכנסה. | + | כלכלנים אקולוגים מבחינים בין חלוקה של הכנסה, וחלוקה של הון, ובין החלוקה הפונקציונלית והפרסונלית של ההכנסה. |
| הון הינו הכמות של הנכסים, הנמדדים בתקופת זמן מסויימת (כמו מלאי), אשר נמדדת ככסף בבנק, פלוס שווי השוק של אגרות חוב, פלוס מניות, אדמה, נכסים, ומוצרי צריכה בני קיימא (מקררים, מכוניות, וכו'). הכנסה הינה זרם של הרווחים מנכסים אלו, פלוס רווחים מכוח העבודה שלך, למשך תקופת זמן מסויימת, אשר לרוב נמדדת כשנה. כח עבודה איננו יכול להימכר, כי זה סוג של עבדות, אך יכול להישכר לתקופה מסויימת (חוזה עבודה וכו'). לכן, הכנסה והון הינם שני גדלים שונים, הנמדדים ביחידות שונות, ומתחלקים שונה על פני האוכלוסייה. ההון לרוב נחשב יותר מהכנסה, וההון הכלכלי לרוב נחשב יותר מההון בכלליות. בשנת 1989 אחוז המשפחות העשירות ביותר בארצות הברית, החזיק 48 אחוזים מההון הפיננסי, ובשנים הצמיחה תרמה רק לשני העשירונים העליונים. | | הון הינו הכמות של הנכסים, הנמדדים בתקופת זמן מסויימת (כמו מלאי), אשר נמדדת ככסף בבנק, פלוס שווי השוק של אגרות חוב, פלוס מניות, אדמה, נכסים, ומוצרי צריכה בני קיימא (מקררים, מכוניות, וכו'). הכנסה הינה זרם של הרווחים מנכסים אלו, פלוס רווחים מכוח העבודה שלך, למשך תקופת זמן מסויימת, אשר לרוב נמדדת כשנה. כח עבודה איננו יכול להימכר, כי זה סוג של עבדות, אך יכול להישכר לתקופה מסויימת (חוזה עבודה וכו'). לכן, הכנסה והון הינם שני גדלים שונים, הנמדדים ביחידות שונות, ומתחלקים שונה על פני האוכלוסייה. ההון לרוב נחשב יותר מהכנסה, וההון הכלכלי לרוב נחשב יותר מההון בכלליות. בשנת 1989 אחוז המשפחות העשירות ביותר בארצות הברית, החזיק 48 אחוזים מההון הפיננסי, ובשנים הצמיחה תרמה רק לשני העשירונים העליונים. |
| שום תאוריה יכולה להסביר את ההבדל בחלוקה בין הפרטים במשק. | | שום תאוריה יכולה להסביר את ההבדל בחלוקה בין הפרטים במשק. |