שורה 3: |
שורה 3: |
| | | |
| | | |
− | הדגשנו שהכלכלה האקולוגית עוסקת בשלושה נושאים: הקצאה (Allocation) של מקורות, חלוקה (Distribution) שלהם, ומשקלה של הכלכלה. בפרק זה נעסוק בחלוקת המשאבים
| + | הכלכלה האקולוגית עוסקת בשלושה נושאים: הקצאה (Allocation) של מקורות, חלוקה (Distribution) שלהם, ומשקלה של הכלכלה. פרק זה עוסק בחלוקת המשאבים |
| | | |
| ==יעילות פארטו== | | ==יעילות פארטו== |
שורה 11: |
שורה 11: |
| אם ניקח את הגדרת המשקל כפשוטו, כדי להתייחס רק לשינוי בכל המימדים הלינאריים, אז אנו עשויים להגיד שהמשקל משתנה בהגדלה או הקטנה של המימדים, אך הפרופורציות נשמרות. כל המחירים היחסיים גם כן ישמרו, והיעילות פארטו תישמר. אולם במציאות אין הדבר הגיוני, משתי סיבות: | | אם ניקח את הגדרת המשקל כפשוטו, כדי להתייחס רק לשינוי בכל המימדים הלינאריים, אז אנו עשויים להגיד שהמשקל משתנה בהגדלה או הקטנה של המימדים, אך הפרופורציות נשמרות. כל המחירים היחסיים גם כן ישמרו, והיעילות פארטו תישמר. אולם במציאות אין הדבר הגיוני, משתי סיבות: |
| | | |
− | ראשית, אם דבר אחד הינו קבוע, ברור שאין הוא יכול לגדול פרופורציונלית לדברים האחרים. מה שקבוע מהגישה של הכלכלה האקולוגית, הינו הגודל של המערכת האקולוגית עצמה. מימדי הכלכלה הולכים ועולים יחסית למערכת האקולוגית, וה[[הון טבעי|הון הטבעי]] הופך להיות נדיר יותר להון שנוצר בידי האדם. ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] טוענת כי בעיות אלו הינן [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]], הניתנות לפיתרון, אך דיילי מציין כי זוהי אוטופיה המזכירה את משפטו של ארכימדס: "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם". | + | ראשית, אם דבר אחד הינו קבוע, ברור שאין הוא יכול לגדול פרופורציונלית לדברים האחרים. מה שקבוע מהגישה של הכלכלה האקולוגית, הינו הגודל של המערכת האקולוגית עצמה. מימדי הכלכלה הולכים ועולים יחסית למערכת האקולוגית, וה[[הון טבעי|הון הטבעי]] הופך להיות נדיר יותר להון שנוצר בידי האדם. ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] טוענת כי בעיות אלו הינן [[השפעה חיצונית|השפעות חיצוניות]], הניתנות לפיתרון, אך דיילי מציין כי זוהי אוטופיה המזכירה את משפטו של ארכימדס: "תנו לי נקודת משען ואניף את העולם". |
| | | |
| הבעייה השנייה היא, שפעמים רבות כאשר משנים גדלים במערכת, אי אפשר להגדיל את כל הגדלים באותו יחס. דבר זה נובע מכך שיש בדרך כלל גדלים שתלויים במכפלה של גדלים אחרים, וגדלים אלו גדלים באופן לא לינארי ביחס לגדלים האחרים. לדוגמה, הכפלת אורך, רוחב וגובה של תיבה פי שתיים, מכפילה את שטח הפנים שלה פי 4, ואת הנפח והמשקל שלה פי 8. | | הבעייה השנייה היא, שפעמים רבות כאשר משנים גדלים במערכת, אי אפשר להגדיל את כל הגדלים באותו יחס. דבר זה נובע מכך שיש בדרך כלל גדלים שתלויים במכפלה של גדלים אחרים, וגדלים אלו גדלים באופן לא לינארי ביחס לגדלים האחרים. לדוגמה, הכפלת אורך, רוחב וגובה של תיבה פי שתיים, מכפילה את שטח הפנים שלה פי 4, ואת הנפח והמשקל שלה פי 8. |
שורה 25: |
שורה 25: |
| ציון היעילות, יעילות פארטו, שיפוט נורמטיבי. אולם אם כולם משפרים את מצבם, ואתה נשאר במצב סטטי, היעילות פארטו עולה. אולם אם אתה אדם קנאי, אזי יתכן שהרווחה החברתית תרד. | | ציון היעילות, יעילות פארטו, שיפוט נורמטיבי. אולם אם כולם משפרים את מצבם, ואתה נשאר במצב סטטי, היעילות פארטו עולה. אולם אם אתה אדם קנאי, אזי יתכן שהרווחה החברתית תרד. |
| | | |
− | כמו כן, חלוקה מחדש יכולה להגביר את הרווחה החברתית, משום שהאנשים העשירים נהנים מהכסף שלהם פחות מאנשים עניים, שצריכים את הכסף יותר מהעשירים. הרווחה השולית שלהם מכל הכנסה נוספת שלהם גבוהה יותר. כלכלנים נאו קלאסיים טוענים שאי אפשר להשוות בכלל בין הנאה של אנשים, ואם לדוגמה ביל גייטס מפסיד דולר, יכול להיות שזה כואב לו יותר מאשר אם דלפון מפסיד 100 דולר, אלא שזו הנחה בעייתית מאוד (ששוב, לא מסתדרת עם ממצאים אמפיריים מפסיכולוגיה). | + | כמו כן, חלוקה מחדש יכולה להגביר את הרווחה החברתית, משום שהאנשים העשירים נהנים מהכסף שלהם פחות מאנשים עניים, שצריכים את הכסף יותר מהעשירים. הרווחה השולית שלהם מכל הכנסה נוספת שלהם גבוהה יותר. כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים שאי אפשר להשוות בכלל בין הנאה של אנשים, ואם לדוגמה ביל גייטס מפסיד דולר, יכול להיות שזה כואב לו יותר מאשר אם דלפון מפסיד 100 דולר, אלא שזו הנחה בעייתית מאוד (ששוב, לא מסתדרת עם ממצאים אמפיריים מפסיכולוגיה). |
| | | |
− | הכלכלה הנאו קלאסית, מניחה שהאנשים הינם שונים, מבודדים אחד מהשני. הכלכלה האקולוגית רואה את האדם, כאדם כחלק מה[[קהילה]], קהילה הקשורה בשאר בני האדם וב[[ביוספירה]]. | + | הכלכלה הנאו-קלאסית, מניחה שהאנשים הינם שונים, מבודדים אחד מהשני. הכלכלה האקולוגית רואה את האדם, כאדם כחלק מה[[קהילה]], קהילה הקשורה בשאר בני האדם וב[[ביוספירה]]. |
| | | |
| ==החלוקה של ההכנסה וההון== | | ==החלוקה של ההכנסה וההון== |
שורה 60: |
שורה 60: |
| לפני תקופת המהפכה התעשייתית, השינוי הטכנולוגי במדינות היה איטי, ודור אחד השאיר לדור הבא אחריו אותו כמות של משאבים. לאחר המהפכה התעשייתית, הטכנולוגיה החלה להתפתח במהירות, ואנשים מצפים לשפר את חייהם של ילדיהם. אולם ההתפתחות הטכנולוגיה, והצריכה המוגברת מביאה לדילול המשאבים והגברת הזיהום, דבר המעלה את אי השיוויון הבין דורי. | | לפני תקופת המהפכה התעשייתית, השינוי הטכנולוגי במדינות היה איטי, ודור אחד השאיר לדור הבא אחריו אותו כמות של משאבים. לאחר המהפכה התעשייתית, הטכנולוגיה החלה להתפתח במהירות, ואנשים מצפים לשפר את חייהם של ילדיהם. אולם ההתפתחות הטכנולוגיה, והצריכה המוגברת מביאה לדילול המשאבים והגברת הזיהום, דבר המעלה את אי השיוויון הבין דורי. |
| | | |
− | ==הגישה הנורמטיבית של הכלכלנים האקולוגים== | + | ==הגישה הנורמטיבית של כלכלנים אקולוגיים== |
− | | + | {{להשלים}} |
− | ==הגישה ה"חיובית" של כלכלנים נאו קלאסים== | + | ==הגישה ה"חיובית" של כלכלנים נאו-קלאסיים== |
− | | + | {{להשלים}} |
| ==חיסכון עולמי והשינוי בהתחממות הגלובלית== | | ==חיסכון עולמי והשינוי בהתחממות הגלובלית== |
− | | + | {{להשלים}} |
| [[קטגוריה: הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]] | | [[קטגוריה: הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]] |
| [[קטגוריה: אי שוויון]] | | [[קטגוריה: אי שוויון]] |