שורה 12: |
שורה 12: |
| הצריכה של מינרלים עלתה באופן משמעותי במאה ה-20. לדוגמה, הצריכה של 5 מתכות [[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[בדיל]], ו[[ניקל]], במילוני טונות לשנה, הייתה: | | הצריכה של מינרלים עלתה באופן משמעותי במאה ה-20. לדוגמה, הצריכה של 5 מתכות [[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[בדיל]], ו[[ניקל]], במילוני טונות לשנה, הייתה: |
| * 0.5 בשנת 1900, | | * 0.5 בשנת 1900, |
− | * 6 בשנת 1950 | + | * 6 בשנת 1950, |
| * 27 בשנת 1995. | | * 27 בשנת 1995. |
| | | |
− | כלומר עליה של יותר מפי 4 בין 1950 לשנת 2000. הגידול בשימוש במתכות אלו היה עד כה בדומה ל[[פונקציה מערכית]]. לעומת זאת השימוש העולמי ב[[פלדה]] היה בצורת [[פונקציית S]], עליה "מתונה" מ-50 ל-200 מיליוני טונות לשנה בין 1900 לבין 1950, זינוק ל 700 מילוני טונות עד 1970, ומאז עליה מתונה ל-800 מיליוני טונות בשנת 2000. | + | כלומר עליה של יותר מפי 4 בין 1950 לשנת 2000. הגידול בשימוש במתכות אלו היה עד כה בדומה ל[[פונקציה מעריכית]]. לעומת זאת השימוש העולמי ב[[פלדה]] היה בצורת [[פונקציית S]], עליה "מתונה" מ-50 ל-200 מיליוני טונות לשנה בין 1900 לבין 1950, זינוק ל-700 מיליוני טונות עד 1970, ומאז עליה מתונה ל-800 מיליוני טונות בשנת 2000. |
| | | |
| יש גבול לכמות השימוש במתכות הזולות אפילו עבור אנשים עשירים, אם כי גבול זה גבוה למדי - הצריכה לנפש של רוב המתכות במדינות המתועשות גדולה פי 8 עד פי 10 מאשר במדינות הלא מתועשות. אם 9 מיליארד איש יצרכו ברמה האמריקנית הדבר יצריך הכפלת הייצור העולמי פי 5 בפלדה, פי 8 בנחושת, ופי 9 באלומיניום. ספק אם רמות כאלו של ייצור אפשריות, בגלל סיבות שיפורטו בהמשך. כמות צריכה זו גם אינה הכרחית לקיום חיים נוחים, היות וחלק גדול ממנה מקורו בצריכה בזבזנית. (מדווז, עמ' 100) | | יש גבול לכמות השימוש במתכות הזולות אפילו עבור אנשים עשירים, אם כי גבול זה גבוה למדי - הצריכה לנפש של רוב המתכות במדינות המתועשות גדולה פי 8 עד פי 10 מאשר במדינות הלא מתועשות. אם 9 מיליארד איש יצרכו ברמה האמריקנית הדבר יצריך הכפלת הייצור העולמי פי 5 בפלדה, פי 8 בנחושת, ופי 9 באלומיניום. ספק אם רמות כאלו של ייצור אפשריות, בגלל סיבות שיפורטו בהמשך. כמות צריכה זו גם אינה הכרחית לקיום חיים נוחים, היות וחלק גדול ממנה מקורו בצריכה בזבזנית. (מדווז, עמ' 100) |
שורה 23: |
שורה 23: |
| * [[משבר הנפט ב-1973|העליה החדה במחירי הנפט ב-1973]] וב-1979, גרמה להתייקרות המתכות, ויצרה תמריץ להקטנת השימושים במתכות. כמו כן, גם התייקרות האנרגיה יצרה [[תמריץ כלכלי]] להשתמש במוצרים בעלי פחות מתכת - לדוגמה פחות פלדה במטוסים ובמכוניות. | | * [[משבר הנפט ב-1973|העליה החדה במחירי הנפט ב-1973]] וב-1979, גרמה להתייקרות המתכות, ויצרה תמריץ להקטנת השימושים במתכות. כמו כן, גם התייקרות האנרגיה יצרה [[תמריץ כלכלי]] להשתמש במוצרים בעלי פחות מתכת - לדוגמה פחות פלדה במטוסים ובמכוניות. |
| * מחירי האנרגיה הגבוהים וחוקי סביבה נוקשים יותר וכן התייקרות [[הטמנת פסולת]] עודדו את ה[[מחזור]] של חומרי גלם. | | * מחירי האנרגיה הגבוהים וחוקי סביבה נוקשים יותר וכן התייקרות [[הטמנת פסולת]] עודדו את ה[[מחזור]] של חומרי גלם. |
− | * הלחצים הנ"ל עודדו גם [[שינוי טכנולוגי|חדשנות טכנולוגית]]. סוגי פלסטיק, קרמיקה וחומרים נוספים, היוו תחליפים למתכות. מוצרים שיוצרו ממתכות כמו מכוניות, פחיות שתיה, ואחרים הפכו קלים יותר כדי לחסוך במתכת ובאנרגיה. | + | * הלחצים האלו עודדו גם [[שינוי טכנולוגי|חדשנות טכנולוגית]]. סוגי פלסטיק, קרמיקה וחומרים נוספים, היוו תחליפים למתכות. מוצרים שיוצרו ממתכות כמו מכוניות, פחיות שתייה, ואחרים הפכו קלים יותר כדי לחסוך במתכת ובאנרגיה. |
| * המיתון הכלכלי של שנות ה-80 השפיע במיוחד על התעשיות הכבדות, ולכן הביקוש למתכות ירד באופן חריף עוד יותר. | | * המיתון הכלכלי של שנות ה-80 השפיע במיוחד על התעשיות הכבדות, ולכן הביקוש למתכות ירד באופן חריף עוד יותר. |
| | | |