שינויים

במאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, כלכלנים עם מסורת מתודולוגית לאסכולה האוסטרית פיתחו גישות שונות. לדוגמה בשנת 1949 [[לודוויג פון מיזס]], הכין גרסה משלו לגישה הסובייקטיבית המכונה  פרקסאולוגיה (Praxeology)- בספר המכונה "הגיון הפעולה" (Human Action). בספר מיזס טוען כי פרקסלוגיה יכולה לשמש כדי ליצור היקשים שמהם ינבעו אמיתות כלכליות וכי הגישה הדדוקרטיבית יכולה להוביל למסקנות הנובעות מכך. הוא טען כי לא ניתן להגיע למסקנות מתצפיות אמפיריים או מניתוח סטטיסטי והיה נגד השימוש בהסתברות במודלים כלכליים. רוב ההוגים האוסטרים מצדדים בגישה זו עד היום ומתנגדים לניסוחים מתמטיים בכלכלה.  

במאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, כלכלנים עם מסורת מתודולוגית לאסכולה האוסטרית פיתחו גישות שונות. לדוגמה בשנת 1949 [[לודוויג פון מיזס]], הכין גרסה משלו לגישה הסובייקטיבית המכונה  פרקסאולוגיה (Praxeology)- בספר המכונה "הגיון הפעולה" (Human Action). בספר מיזס טוען כי פרקסלוגיה יכולה לשמש כדי ליצור היקשים שמהם ינבעו אמיתות כלכליות וכי הגישה הדדוקרטיבית יכולה להוביל למסקנות הנובעות מכך. הוא טען כי לא ניתן להגיע למסקנות מתצפיות אמפיריים או מניתוח סטטיסטי והיה נגד השימוש בהסתברות במודלים כלכליים. רוב ההוגים האוסטרים מצדדים בגישה זו עד היום ומתנגדים לניסוחים מתמטיים בכלכלה.  

מאז זמנו של מיזס, חלק מההוגים האוסטרים קיבלו את גישתו של פרקסאולוגיה ואילו אחרים אימצו מתודולוגיות אחרות. לדוגמה Fritz Machlup, [[פרדיק הייאק]] ואחרים לא קיבלו את גישתו החזקה של מיזס לניתוח דדוקטיבי לכלכלה. גם Ludwig Lachmann, סובייקטיביסט רדיקלי גם כן דוחה את הפורמלציה של מיזס לטובת יגשה אחרת שפותחה על ידי [[מקס וובר]].  

מאז זמנו של מיזס, חלק מההוגים האוסטרים קיבלו את גישתו של פרקסאולוגיה ואילו אחרים אימצו מתודולוגיות אחרות. לדוגמה Fritz Machlup, [[פרדריק הייק]] ואחרים לא קיבלו את גישתו החזקה של מיזס לניתוח דדוקטיבי לכלכלה. גם Ludwig Lachmann, סובייקטיביסט רדיקלי גם כן דוחה את הפורמליזציה של מיזס לטובת גישה אחרת שפותחה על ידי [[מקס וובר]].  

במאה ה-20 חלק מהאוסטרים שילבו מודלים ומתמטיקה באנלזיה שלהם. הכלכלן האוסטרי Steven Horwitz טען בשנת 2000 כי המתודולוגיה האוסטרית עקבית עם מאקרו-כלכלה וכי המאקרו-כלכלה האוסטרית ניתנת להסבר במונחים של יסודות מיקרו-כלכלה. הכלכלן האוסטרי Roger Garrison כותבי כי מאקרו-כלכלה אוסטרית ניתנת לתיאור באמצעות מודלים ודיאגרמות. בשנת 1944, הכלכלן האוסטרי Oskar Morgenstern הציג סכמה של תורת הערך הסדרתית  (תורת הערך של פון נויימן-מורגנשטיים) המשמשת בתורת המשחקים ובהתנהגות כלכלית.  

במאה ה-20 חלק מהאוסטרים שילבו מודלים ומתמטיקה באנליזה שלהם. הכלכלן האוסטרי Steven Horwitz טען בשנת 2000 כי המתודולוגיה האוסטרית עקבית עם מאקרו-כלכלה וכי המאקרו-כלכלה האוסטרית ניתנת להסבר במונחים של יסודות מיקרו-כלכלה. הכלכלן האוסטרי Roger Garrison כותבי כי מאקרו-כלכלה אוסטרית ניתנת לתיאור באמצעות מודלים ודיאגרמות. בשנת 1944, הכלכלן האוסטרי Oskar Morgenstern הציג סכמה של תורת הערך הסדרתית  (תורת הערך של פון נויימן-מורגנשטיים) המשמשת בתורת המשחקים ובהתנהגות כלכלית.

==ראו גם==

==ראו גם==