שורה 7: |
שורה 7: |
| ==השוואה למדדי תחבורה אחרים== | | ==השוואה למדדי תחבורה אחרים== |
| מדד פיצול נסיעות הוא אחד המדדים בהם משתמשים כדי להבין דפוסי תחבורה שקיימים במדינות או בערים שונות. מדדים אחרים הם כמה רכבים יש לכל משק בית בממוצע, כמה קילומטראז' נוסע כל אדם או כל רכב בממוצע בשנה (נסועה שנתית), אחוז האנשים שיש להם רישיון נהיגה, רמת המינוע (כמות הרכבים לאלף איש). לכל מדד יש יתרונות וחסרונות משלו. | | מדד פיצול נסיעות הוא אחד המדדים בהם משתמשים כדי להבין דפוסי תחבורה שקיימים במדינות או בערים שונות. מדדים אחרים הם כמה רכבים יש לכל משק בית בממוצע, כמה קילומטראז' נוסע כל אדם או כל רכב בממוצע בשנה (נסועה שנתית), אחוז האנשים שיש להם רישיון נהיגה, רמת המינוע (כמות הרכבים לאלף איש). לכל מדד יש יתרונות וחסרונות משלו. |
− | * '''כמות הרכבים למשק בית''' - במדינות שונות ייתכנו משקי בית בגודל שונה - לדוגמה משפחה עם 3 ילדים בישראל מול זוגות ואף בודדים במדינות אחרות. כמו כן ייתכנו מדינות או ערים שבהם אנשים הם בעלים של מכונית אבל משתמשים בה לעיתים רחוקות - בסופי שבוע וכו' - לדוגמה ב[[הולנד]] יש מכוניות פרטיות רבות אבל אנשים רבים משתמשים באופניים לשם נסיעות יוממות ונסיעות קצרות אחרות, מצב דומה מתרחש לגבי יוממי אופניים בישראל. השוואת כמות המכוניות הפרטיות שיש בכל משק בית יכולה להיות אמצעי לשם בחינת [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שיש באותה מדינה. לדוגמה בישראל יש עליה בכמות הרכבים שיש לכל משק בית. עם זאת דבר זה יכול להתפרש במספר דרכים - האחת היא שאנשים הם עשירים יותר ואו שהמחיר הריאלי של מכוניות ירד ולכן יכולים להרשות לעצמם יותר מכוניות. הסבר נוסף הוא שהתפקוד של תחבורה ציבורית נמוך יותר ואו גובה מחיר יקר יותר ביחס לחלופה ולכן אנשים רוצים יותר להחזיק במכונית. | + | * '''כמות הרכבים למשק בית''' - במדינות שונות ייתכנו משקי בית בגודל שונה - לדוגמה משפחה עם 3 ילדים בישראל מול זוגות ואף בודדים במדינות אחרות. כמו כן ייתכנו מדינות או ערים שבהם אנשים הם בעלים של מכונית אבל משתמשים בה לעיתים רחוקות - בסופי שבוע וכו' - לדוגמה ב[[הולנד]] יש מכוניות פרטיות רבות אבל אנשים רבים משתמשים באופניים לשם נסיעות יוממות ונסיעות קצרות אחרות, מצב דומה מתרחש לגבי יוממי אופניים בישראל. השוואת כמות המכוניות הפרטיות שיש בכל משק בית יכולה להיות אמצעי לשם בחינת [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שיש באותה מדינה. לדוגמה בישראל יש עליה בכמות הרכבים שיש לכל משק בית. עם זאת דבר זה יכול להתפרש במספר דרכים - האחת היא שאנשים הם עשירים יותר ו/או שהמחיר הריאלי של מכוניות ירד ולכן יכולים להרשות לעצמם יותר מכוניות. הסבר נוסף הוא שהתפקוד של תחבורה ציבורית נמוך יותר ו/או גובה מחיר יקר יותר ביחס לחלופה ולכן אנשים רוצים יותר להחזיק במכונית. |
| * '''רמת המינוע''' - רמת המינוע יכולה לגדול עקב שיפור ברמת החיים, בגלל פרבור או בגלל שאנשים מתקשים להגיע למקומות בלי מכונית. רמת המינוע היא מדד של כמות הון ולא אומרת מה רמת השימוש במכונית. בעיה קשה של רמת מינוע היא אי התחשבות בגיל האוכלוסייה ובהבדלים בין משקי בית שונים. בישראל יש לכאורה רמת מינוע נמוכה ביחס לאירופה ולארצות הברית, אבל הדבר נובע בחלקו מכך שכמות הילדים במשפחה ישראלית היא גבוהה יותר ביחס למדינות אחרות. ככל שכמות הילדים במשפחה גבוהה יותר (לדוגמה במשפחות חרדיות ובמשפחות מוסלמיות) כך רמת המינוע הוא מדד בעייתי יותר לשם השוואה עם ערים או מדינות אחרות. | | * '''רמת המינוע''' - רמת המינוע יכולה לגדול עקב שיפור ברמת החיים, בגלל פרבור או בגלל שאנשים מתקשים להגיע למקומות בלי מכונית. רמת המינוע היא מדד של כמות הון ולא אומרת מה רמת השימוש במכונית. בעיה קשה של רמת מינוע היא אי התחשבות בגיל האוכלוסייה ובהבדלים בין משקי בית שונים. בישראל יש לכאורה רמת מינוע נמוכה ביחס לאירופה ולארצות הברית, אבל הדבר נובע בחלקו מכך שכמות הילדים במשפחה ישראלית היא גבוהה יותר ביחס למדינות אחרות. ככל שכמות הילדים במשפחה גבוהה יותר (לדוגמה במשפחות חרדיות ובמשפחות מוסלמיות) כך רמת המינוע הוא מדד בעייתי יותר לשם השוואה עם ערים או מדינות אחרות. |
| * '''נסועה שנתית ממוצעת ברכב''' - נתון זה מתייחס רק למכוניות פרטיות ומתעלם מסוגי רכבים אחרים. הנסועה עלולה לעלות בגלל [[פרבור]] ובגלל [[אפקט הבייגלה]] והתרחקות ממוצעת של העובדים ממקום העבודה. כן היא עלולה לגדול בגלל נהגים שמבצעים עיקופים כדי לנסות לעקוף [[פקקי תנועה]]. הנסועה עשויה לגדול גם עקב שיפור המצב הכלכלי וביצוע יותר נסיעות פנאי. הנסועה היא מדד מסויים שמבטא קירוב ל[[נפט|צריכת הדלק]] אם כי זו עשויה להשתנות בין סוגי מכוניות שונות וכן עקב מהירויות נסיעה שונות בכבישים שונים, פרופיל נהיגה שונה (תאוצות ובלימות שונות) ופקקים. | | * '''נסועה שנתית ממוצעת ברכב''' - נתון זה מתייחס רק למכוניות פרטיות ומתעלם מסוגי רכבים אחרים. הנסועה עלולה לעלות בגלל [[פרבור]] ובגלל [[אפקט הבייגלה]] והתרחקות ממוצעת של העובדים ממקום העבודה. כן היא עלולה לגדול בגלל נהגים שמבצעים עיקופים כדי לנסות לעקוף [[פקקי תנועה]]. הנסועה עשויה לגדול גם עקב שיפור המצב הכלכלי וביצוע יותר נסיעות פנאי. הנסועה היא מדד מסויים שמבטא קירוב ל[[נפט|צריכת הדלק]] אם כי זו עשויה להשתנות בין סוגי מכוניות שונות וכן עקב מהירויות נסיעה שונות בכבישים שונים, פרופיל נהיגה שונה (תאוצות ובלימות שונות) ופקקים. |
שורה 13: |
שורה 13: |
| * '''טווחי איזוטונים ליעדים''' - כמה יעדים באים בחשבון נמצאים במרחק נסיעה שווה ביחס לאדם. ככל שיש יותר יעדים (לדוגמה בטווח של חצי שעה) כך יש מרחב אפשרויות גדול יותר עבור האדם. באופן דומה אפשר לייצר מדדי איזוטונים למסגרות חינוך, לקניות מזון וכו'. ניתן להסתכל על איזוטון כללי (כמה בתי ספר יש במרחק חצי שעה בכל אמצעי התחבורה) או על איזוטון באמצעי נסיעה מסויים (כמה בתי ספר נמצאים במרחק הליכה של 5 דקות). לצרכים כלכליים איזוטונים הם אמצעי מדידה מדוייק יותר ביחס למרחק אווירי או למרחק נסיעה בק"מ בין שני יעדים שכן זמן הנסיעה הוא נתון חשוב יותר לרוב משתמשי הדרך מהמרחק האמיתי. שתי ערים שנמצאות במרחק נסיעה של 100 ק"מ זו מזו – עלולות "להתרחק" במדדי איזוטונים עקב [[פקקי תנועה]] או ל"התקרב" עקב פתיחת כביש מהיר חדש או מסילה חדשה. דבר זה עשוי להסביר היבטים כמו ירידת מחירים של עיר ש"מתרחקת" ממקורות תעסוקה לעובדים ומשירותים עירוניים (כמו ספקים, תיקונים) עבור העסקים שלה. כמו כן מחסומים שונים בעיר (כגון כבישים ראשיים) עלולים להעריך מאד מרחקי הליכה של הולכי רגל ורוכבי אופניים ולהקשות על שימוש באמצעים אלא כמו גם על תפעול של תחבורה ציבורית. איזוטונים עלולים להשתנות בשעות שונות במשך היום או בימים שונים עקב פקקי תנועה. | | * '''טווחי איזוטונים ליעדים''' - כמה יעדים באים בחשבון נמצאים במרחק נסיעה שווה ביחס לאדם. ככל שיש יותר יעדים (לדוגמה בטווח של חצי שעה) כך יש מרחב אפשרויות גדול יותר עבור האדם. באופן דומה אפשר לייצר מדדי איזוטונים למסגרות חינוך, לקניות מזון וכו'. ניתן להסתכל על איזוטון כללי (כמה בתי ספר יש במרחק חצי שעה בכל אמצעי התחבורה) או על איזוטון באמצעי נסיעה מסויים (כמה בתי ספר נמצאים במרחק הליכה של 5 דקות). לצרכים כלכליים איזוטונים הם אמצעי מדידה מדוייק יותר ביחס למרחק אווירי או למרחק נסיעה בק"מ בין שני יעדים שכן זמן הנסיעה הוא נתון חשוב יותר לרוב משתמשי הדרך מהמרחק האמיתי. שתי ערים שנמצאות במרחק נסיעה של 100 ק"מ זו מזו – עלולות "להתרחק" במדדי איזוטונים עקב [[פקקי תנועה]] או ל"התקרב" עקב פתיחת כביש מהיר חדש או מסילה חדשה. דבר זה עשוי להסביר היבטים כמו ירידת מחירים של עיר ש"מתרחקת" ממקורות תעסוקה לעובדים ומשירותים עירוניים (כמו ספקים, תיקונים) עבור העסקים שלה. כמו כן מחסומים שונים בעיר (כגון כבישים ראשיים) עלולים להעריך מאד מרחקי הליכה של הולכי רגל ורוכבי אופניים ולהקשות על שימוש באמצעים אלא כמו גם על תפעול של תחבורה ציבורית. איזוטונים עלולים להשתנות בשעות שונות במשך היום או בימים שונים עקב פקקי תנועה. |
| | | |
− | פיצול נסיעות מכיל מידע שיכול לשמש לשם הבנת כמות [[חופש התנועה|החופש]] ו[[אי שוויון תחבורתי]] שיש לאנשים במדינות עשירות בעלות הכנסה דומה. באופן כללי הגעה לעבודה בתחבורה ציבורית ואו באופניים או ברגל היא בדרך כלל אפשרות מעודפת בשל היבטים של חסכון בעלויות החזקה, בשל ביצוע פעילות גופנית ועוד. ככל שכמות השימוש בתחבורה פרטית הדבר נובע בדרך כלל מכך שיש [[תכנון מוטה רכב פרטי]] וקשה ואו מסוכן להשתמש באמצעי תחבורה אחרים. עם זאת ייתכנו היבטים אחרים, תרבותיים בעיקרם, כמו מכוניות כ[[סמל סטטוס]] שעלולים לעודד אנשים להשתמש במכונית גם כאשר יש אופציות שהן לכאורה כלכליות יותר. | + | פיצול נסיעות מכיל מידע שיכול לשמש לשם הבנת כמות [[חופש התנועה|החופש]] ו[[אי שוויון תחבורתי]] שיש לאנשים במדינות עשירות בעלות הכנסה דומה. באופן כללי הגעה לעבודה בתחבורה ציבורית ו/או באופניים או ברגל היא בדרך כלל אפשרות מעודפת בשל היבטים של חסכון בעלויות החזקה, בשל ביצוע פעילות גופנית ועוד. ככל שכמות השימוש בתחבורה פרטית הדבר נובע בדרך כלל מכך שיש [[תכנון מוטה רכב פרטי]] וקשה ו/או מסוכן להשתמש באמצעי תחבורה אחרים. עם זאת ייתכנו היבטים אחרים, תרבותיים בעיקרם, כמו מכוניות כ[[סמל סטטוס]] שעלולים לעודד אנשים להשתמש במכונית גם כאשר יש אופציות שהן לכאורה כלכליות יותר. |
| | | |
| ==פיצול נסיעות של מדינות שונות== | | ==פיצול נסיעות של מדינות שונות== |
שורה 113: |
שורה 113: |
| מידע זה יכול לתת מידע על אמצעים מועדפים להגעה לעבודה - לדוגמה הליכה ברגל תהיה בדרך כלל למרחק של עד קילומטר מהבית ורכיבה באופניים בדרך כלל עד 5 ק"מ. | | מידע זה יכול לתת מידע על אמצעים מועדפים להגעה לעבודה - לדוגמה הליכה ברגל תהיה בדרך כלל למרחק של עד קילומטר מהבית ורכיבה באופניים בדרך כלל עד 5 ק"מ. |
| | | |
− | נכון לשנת 2008, כמחצית מהמועסקים עובדים ביישוב המגורים שלהם. במשך השנים חלה ירידה קלה בשיעורם מ %50.4 ב 1995 ל %48 ב-2008.{{הערה|שם=matat}} השיעור של המועסקים במקום היישוב מושפע ממגמות שמהוות היבטים ב[[תכנון מוטה רכב פרטי]] כמו [[פרבור בישראל|פרבור]], הגדלת השימוש במכוניות פרטיות, [[הפרדת שימושי קרקע]] ועוד. וכן מדגים היבטים של [[בטחון תעסוקתי]] - ככל שבטחון זה יורד כך גדל המרחק בין מקום הישוב למקום העבודה. | + | נכון לשנת 2008, כמחצית מהמועסקים עובדים ביישוב המגורים שלהם. במשך השנים חלה ירידה קלה בשיעורם מ-50.4% ב-1995 ל-48% ב-2008.{{הערה|שם=matat}} השיעור של המועסקים במקום היישוב מושפע ממגמות שמהוות היבטים ב[[תכנון מוטה רכב פרטי]] כמו [[פרבור בישראל|פרבור]], הגדלת השימוש במכוניות פרטיות, [[הפרדת שימושי קרקע]] ועוד. וכן מדגים היבטים של [[בטחון תעסוקתי]] - ככל שבטחון זה יורד כך גדל המרחק בין מקום הישוב למקום העבודה. |
| | | |
| השיא של כמות העובדים שעובדים בעיר שלהם שייך לירושלים (89% ב-2008 92% ב-1995), ולאחריה חיפה (עלייה במהלך התקופה מ-69% ל-74%), באר שבע (ירידה מ-78% ל-72%), ת"א (ירידה מ-72% ל-66%). מאידך רק 15.8% ממועסקי גבעתיים ב-2008 עבדו בעירם, רק 20.2% ממבשרת ציון ורק 22.5% ממועסקי בת ים. הבעיה במדד של "עובדים בישוב המגורים" הוא שישובים שונים הם בעלי אופי ושטח שונים מאד. ירושלים היא עיר שמהווה את רוב המטרופולין שלה. השוואה דומה צריכה להיעשות עם חלק גדול מגוש דן (בניגוד לתל אביב). המדד מושפע מהגדרת שטחי מסחר עבור ערים - לדוגמה בבת ים ובגבעתיים עובדים רבים עובדים בתל אביב (ובגבעתיים הם עובדים ברמת גן) - אבל המרחק בין גבעתיים למרכז תל אביב הוא 5 ק"מ - קרוב יותר מהמרחק בין רמת אביב למרכז תל אביב, ומרחק של 1 ק"מ בלבד לאיזור התעשייה המרכזי של רמת גן. | | השיא של כמות העובדים שעובדים בעיר שלהם שייך לירושלים (89% ב-2008 92% ב-1995), ולאחריה חיפה (עלייה במהלך התקופה מ-69% ל-74%), באר שבע (ירידה מ-78% ל-72%), ת"א (ירידה מ-72% ל-66%). מאידך רק 15.8% ממועסקי גבעתיים ב-2008 עבדו בעירם, רק 20.2% ממבשרת ציון ורק 22.5% ממועסקי בת ים. הבעיה במדד של "עובדים בישוב המגורים" הוא שישובים שונים הם בעלי אופי ושטח שונים מאד. ירושלים היא עיר שמהווה את רוב המטרופולין שלה. השוואה דומה צריכה להיעשות עם חלק גדול מגוש דן (בניגוד לתל אביב). המדד מושפע מהגדרת שטחי מסחר עבור ערים - לדוגמה בבת ים ובגבעתיים עובדים רבים עובדים בתל אביב (ובגבעתיים הם עובדים ברמת גן) - אבל המרחק בין גבעתיים למרכז תל אביב הוא 5 ק"מ - קרוב יותר מהמרחק בין רמת אביב למרכז תל אביב, ומרחק של 1 ק"מ בלבד לאיזור התעשייה המרכזי של רמת גן. |