שינויים

עם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] התרחשו מספר תהליכים של הגברת סלקציית K בצורה ניכרת בקרב בני אדם - ירידה בתמותת תינוקות בלידה ושיפורים אחרים בהיגיינה, תזונה, בטיחות, [[רפואה מונעת]] ורפואה, [[התמחות כלכלית]] שהובילה לנישואין והתחלת הולדת ילדים בגיל מאוחר יותר, השקעה גבוהה יותר בכל צאצא במשך שנים ארוכות יותר (הגדלת כמות ההשקעה בכל ילד). במקביל התפתחו [[אמצעי מניעה]] ומשתפר מעמד האישה, שבין השאר מקטינים כמות של לידות לא-מתוכננות.  

עם התקדמות [[המהפכה התעשייתית]] התרחשו מספר תהליכים של הגברת סלקציית K בצורה ניכרת בקרב בני אדם - ירידה בתמותת תינוקות בלידה ושיפורים אחרים בהיגיינה, תזונה, בטיחות, [[רפואה מונעת]] ורפואה, [[התמחות כלכלית]] שהובילה לנישואין והתחלת הולדת ילדים בגיל מאוחר יותר, השקעה גבוהה יותר בכל צאצא במשך שנים ארוכות יותר (הגדלת כמות ההשקעה בכל ילד). במקביל התפתחו [[אמצעי מניעה]] ומשתפר מעמד האישה, שבין השאר מקטינים כמות של לידות לא-מתוכננות.  

אחת ההשפעות החשובות של ה[[פמיניזם]] הוא פיתוח של אמצעי מניעה שהאישה יכולה לשלוט בהן כמו [[גלולה למניעת הריון]]. בעבר אמצעי מניעה היו בעיקר של הגברים (בעיקר קונדום) כך שנשים לא קבעו ברוב המקרים את כמות הילדים במשפחה. גם המושג של תכנון משפחה והשפעת הנשים על כמות הילדים שתהיה במשפחה הוא מושג חדש ומודרני יחסית. התפתחות הגלולה היתה מלווה במאבקים פוליטיים ותרבותיים משמעותיים ברחבי העולם וניסיונות של האליטה הגברית, הממסד הדתי או מוסדות אחרים (כמו רופאי נשים שהיה להם אינטרס כלכלי להמשיך בהליכים כמו הפלות) למנוע מנשים גישה לאמצעי מניעה אלה. הגלולה נגד הריון הובילה מספר שינויים תרבותיים וחברתיים חשובים והשפיע בצורה חזקה על מוסד הנישואין ועל מעמד האישה. בעבר חיים משותפים היו מובילים בצורה מהירה להריון. מסיבה זו גם התפתח [[מוסד הנישואין]] בניסיון להגן על ילדים ואו נשים עם ילדים מפני נטישה ולספק לחברה אמצעי כדי להקטין בעיה של ילדים או משפחות ללא תמיכה כלכלית מצד גברים.  הגלולה אפשרה תכנון מספר הילדים, תכנון הזמן שבו תהיה הלידה ועוד. כך היא אפשרה לחיות ביחד ולקיים יחסי מין ללא הולדת ילדים. ומשום כך גם הקטינה את החשיבות של מוסד הנישואין. היבט נוסף היה שהדבר איפשר לנשים ללמוד לימודים אקדמיים ולעבוד במיני עבודות בדרך שהייתה קשה הרבה יותר בעבר.  

אחת ההשפעות החשובות של ה[[פמיניזם]] הוא פיתוח של אמצעי מניעה שהאישה יכולה לשלוט בהן כמו [[גלולה למניעת הריון]]. בעבר אמצעי מניעה היו בעיקר של הגברים (בעיקר קונדום) כך שנשים לא קבעו ברוב המקרים את כמות הילדים במשפחה. גם המושג של תכנון משפחה והשפעת הנשים על כמות הילדים שתהיה במשפחה הוא מושג חדש ומודרני יחסית. התפתחות הגלולה היתה מלווה במאבקים פוליטיים ותרבותיים משמעותיים ברחבי העולם וניסיונות של האליטה הגברית, הממסד הדתי או מוסדות אחרים (כמו רופאי נשים שהיה להם אינטרס כלכלי להמשיך בהליכים כמו הפלות) למנוע מנשים גישה לאמצעי מניעה אלה. הגלולה נגד הריון הובילה מספר שינויים תרבותיים וחברתיים חשובים והשפיע בצורה חזקה על מוסד הנישואין ועל מעמד האישה. בעבר חיים משותפים היו מובילים בצורה מהירה להריון. מסיבה זו גם התפתח [[מוסד הנישואין]] בניסיון להגן על ילדים ו/או נשים עם ילדים מפני נטישה ולספק לחברה אמצעי כדי להקטין בעיה של ילדים או משפחות ללא תמיכה כלכלית מצד גברים.  הגלולה אפשרה תכנון מספר הילדים, תכנון הזמן שבו תהיה הלידה ועוד. כך היא אפשרה לחיות ביחד ולקיים יחסי מין ללא הולדת ילדים. ומשום כך גם הקטינה את החשיבות של מוסד הנישואין. היבט נוסף היה שהדבר איפשר לנשים ללמוד לימודים אקדמיים ולעבוד במיני עבודות בדרך שהייתה קשה הרבה יותר בעבר.  

מבחינת תרבות ואידאולוגיה [[תרבות הצריכה]] העלתה על נס את הרעיון של [[מימוש עצמי]] בעיקר דרך עבודה (קריירה) ותרומה דרך השוק, וכן מעלה את הרעיון לפיו יש להשקיע כסף רב בגידול של כל ילד. גם רוב זרמי הפמיניזם דגלו בכך שאשה צריכה לצאת לעבודה ואף להתפתח ולהתקדם בה כדי להיות מסוגלת לפרנס את עצמה וכדרך להגיע למימוש עצמי, גם על חשבון הולדת ילדים. היבטים תרבותיים נוספים שהובילו חלק מהאנשים להקטין את מספר הילדים היו מלחמות העולם (כך שחלק מהאנשים אומר שהוא לא רוצה להביא ילדים לעולם אכזר כזה) וכן זרמים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] שדוגלים במספר ילדים נמוך.

מבחינת תרבות ואידאולוגיה [[תרבות הצריכה]] העלתה על נס את הרעיון של [[מימוש עצמי]] בעיקר דרך עבודה (קריירה) ותרומה דרך השוק, וכן מעלה את הרעיון לפיו יש להשקיע כסף רב בגידול של כל ילד. גם רוב זרמי הפמיניזם דגלו בכך שאשה צריכה לצאת לעבודה ואף להתפתח ולהתקדם בה כדי להיות מסוגלת לפרנס את עצמה וכדרך להגיע למימוש עצמי, גם על חשבון הולדת ילדים. היבטים תרבותיים נוספים שהובילו חלק מהאנשים להקטין את מספר הילדים היו מלחמות העולם (כך שחלק מהאנשים אומר שהוא לא רוצה להביא ילדים לעולם אכזר כזה) וכן זרמים ב[[קיימות]] ו[[סביבתנות]] שדוגלים במספר ילדים נמוך.

כיום בחברות מודרניות היבטים של קידמה טכנולוגית מובילים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד  עקב גיל לידה מבוגר יותר (בגלל [[התמחות כלכלית]]), עקב [[זיהום]] ובמיוחד על ידי [[חומר טרטוגני]] ו[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]].  

כיום בחברות מודרניות היבטים של קידמה טכנולוגית מובילים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד  עקב גיל לידה מבוגר יותר (בגלל [[התמחות כלכלית]]), עקב [[זיהום]] ובמיוחד על ידי [[חומר טרטוגני]] ו[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]].  

יש חשיבות גבוהה להיבטים חברתיים בקביעת הנטייה להוליד מספר גדול יותר של ילדים ולהשקיע בכל אחד מהם מעט או בהולדת מספר קטן של ילדים והשקעה מרובה יותר בכל ילד. במדינות עניות, היבטים כמו [[רפואה ציבורית]] טובה, מערכת [[חינוך ציבורי]] טובה מגדילים נטיה של הורים להוליד מספר קטן יותר של ילדים ולהכווין אותם למסלול של חינוך, לעומת אסטרטגיה אחרת של הולדת מספר גדול יותר של ילדים, שחלקם מת במהלך הלידה או הילדות והם מתחילים לסייע לפרנסת המשפחה בגיל צעיר. מערכת של [[פנסיה]] ממלכתית יכולה גם היא להקטין מוטיבציה של הורים להוליד עוד ילדים, שכן בחברות מסורתיות יותר הילדים בגיל מבוגר הם בעצם מערכת הסעד של ההורים.  [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] יכולים להגדיל נטייה לאמץ סלקציה R בכיון גדול יותר, ובמדינות מערביות רבות העניים יותר הם בעלי ילדים רבים יותר עם פחות שנות לימוד של כל ילד. מעמד האישה בתרבות, זכויות נשים, ובמיוחד גישה של נשים לאמצעי מניעה שהן יכולות לקחת בכוחות עצמן (כמו גלולה) הם אחד המשתנים החשובים בהגברת סלקציית K. [[התמחות כלכלית]] שנות לימוד ארוכות ועלייה של גיל הנישואין (בזוגות מערביים רבים בגיל 30 לפחות) מגבירים גם הם נטייה לסלקציית K.   

יש חשיבות גבוהה להיבטים חברתיים בקביעת הנטייה להוליד מספר גדול יותר של ילדים ולהשקיע בכל אחד מהם מעט או בהולדת מספר קטן של ילדים והשקעה מרובה יותר בכל ילד. במדינות עניות, היבטים כמו [[רפואה ציבורית]] טובה, מערכת [[חינוך ציבורי]] טובה מגדילים נטייה של הורים להוליד מספר קטן יותר של ילדים ולהכווין אותם למסלול של חינוך, לעומת אסטרטגיה אחרת של הולדת מספר גדול יותר של ילדים, שחלקם מת במהלך הלידה או הילדות והם מתחילים לסייע לפרנסת המשפחה בגיל צעיר. מערכת של [[פנסיה]] ממלכתית יכולה גם היא להקטין מוטיבציה של הורים להוליד עוד ילדים, שכן בחברות מסורתיות יותר הילדים בגיל מבוגר הם בעצם מערכת הסעד של ההורים.  [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] יכולים להגדיל נטייה לאמץ סלקציה R בכיון גדול יותר, ובמדינות מערביות רבות העניים יותר הם בעלי ילדים רבים יותר עם פחות שנות לימוד של כל ילד. מעמד האישה בתרבות, זכויות נשים, ובמיוחד גישה של נשים לאמצעי מניעה שהן יכולות לקחת בכוחות עצמן (כמו גלולה) הם אחד המשתנים החשובים בהגברת סלקציית K. [[התמחות כלכלית]] שנות לימוד ארוכות ועלייה של גיל הנישואין (בזוגות מערביים רבים בגיל 30 לפחות) מגבירים גם הם נטייה לסלקציית K.   

היבט נוסף שקיים בחברות האדם והוא נדיר מאד בעולם החי (למעט פילים ואולי גם דולפינים וזאבים לדוגמה) הוא סיוע של הדור המבוגר (סבא וסבתא) לצאצאים שעברו את גיל הבגרות המינית וכן להורים בגידול הדור השלישי. הדבר כולל מבנים כמו חבורת ציד, [[שבט]], [[קהילה]], [[כפר]] או [[חמולה]] שבו יש סיוע הדדי של סבים, דודים, קרובים רחוקים ואף ידידים שאין להם קשר דם בגידול ילדים וכן במטלות אחרות. מבנים חברתיים כאלה עשוי לגרום גם להיבט הפוך, שבו הורים או נכדים מסייעים לזקנים (ראו [[פנסיה]]). בחברות מודרניות יותר רואים המשך מגורים של ילדים אצל הורים מעבר לגיל הבגרות המינית (בדרך כלל לפחות עד גיל 18). כמו כן יש סיוע של דור המבוגר הן בהיבטים כמו לימודים באוניברסיטה, מכונית, דיור ועוד עבור צעירים שחלקם כבר עובדים ואף בגיל מבוגר יותר. כמו כן יש סיוע לגידול ילדים על ידי סבים וסבתות הן במתן ידע וניסיון, הן בנושא חינוך הילדים והן בשמירה עליהם. גם בהיבטים אחרים כמו הענקת ידע וסיוע בנושאים אחרים (כמו קניית דירה, בחירת קריירה, יחסים ועוד) ממשיכים הורים לסייע לילדים אנושיים גם כאשר ההורים הם בגיל מבוגר.

היבט נוסף שקיים בחברות האדם והוא נדיר מאד בעולם החי (למעט פילים ואולי גם דולפינים וזאבים לדוגמה) הוא סיוע של הדור המבוגר (סבא וסבתא) לצאצאים שעברו את גיל הבגרות המינית וכן להורים בגידול הדור השלישי. הדבר כולל מבנים כמו חבורת ציד, [[שבט]], [[קהילה]], [[כפר]] או [[חמולה]] שבו יש סיוע הדדי של סבים, דודים, קרובים רחוקים ואף ידידים שאין להם קשר דם בגידול ילדים וכן במטלות אחרות. מבנים חברתיים כאלה עשוי לגרום גם להיבט הפוך, שבו הורים או נכדים מסייעים לזקנים (ראו [[פנסיה]]). בחברות מודרניות יותר רואים המשך מגורים של ילדים אצל הורים מעבר לגיל הבגרות המינית (בדרך כלל לפחות עד גיל 18). כמו כן יש סיוע של דור המבוגר הן בהיבטים כמו לימודים באוניברסיטה, מכונית, דיור ועוד עבור צעירים שחלקם כבר עובדים ואף בגיל מבוגר יותר. כמו כן יש סיוע לגידול ילדים על ידי סבים וסבתות הן במתן ידע וניסיון, הן בנושא חינוך הילדים והן בשמירה עליהם. גם בהיבטים אחרים כמו הענקת ידע וסיוע בנושאים אחרים (כמו קניית דירה, בחירת קריירה, יחסים ועוד) ממשיכים הורים לסייע לילדים אנושיים גם כאשר ההורים הם בגיל מבוגר.