שינויים

ההנחה ש'''תהליך הייצור מתבצע במקביל''' הינה [[הנחה משתמעת]] ב[[כלכלה נאו קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]].  

ההנחה ש'''תהליך הייצור מתבצע במקביל''' הינה [[הנחה משתמעת]] ב[[כלכלה נאו קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]].  

תאור נפוץ להמחשת הרעיון של [[תפוקה שולית פוחתת]] לדוגמה, הוא זו של פועלים העובדים בקטיף בפרדס. במצב זה, אם פועל מספר 5 לא מגיע לעבודה, הדבר אינו מפריע (ואפילו יכול לעזור) לתפוקה של שאר העובדים. דבר זה נובע זאת בגלל ההנחה שתהליך העבודה מתבצע במקביל, כך שעבודתו של פועל אחד אינה משפיעה (לטוב או לרע) על עבודתו של פועל אחר. כך אפשר לדוגמה להגיד שפועל אחד יכול להספיק לקטוף 5 תפוזים, ושניים יכולים לקטוף 12 תפוזים, כך ש"תפוקתו השולית" של הפועל השני היא 7 תפוזים.  

תאור נפוץ להמחשת הרעיון של [[תפוקה שולית פוחתת]], הוא זו של פועלים העובדים בקטיף בפרדס. כל פועל קוטף תפוזים בכוחות עצמו (עם או בלי הון - שיכול להיות סולם לדוגמא).  במצב זה, אם פועל מספר 5 לא מגיע לעבודה, הדבר אינו מפריע (ואפילו יכול לעזור) לתפוקה של שאר העובדים. דבר זה נובע בגלל ההנחה שתהליך העבודה מתבצע במקביל, כך שעבודתו של פועל אחד אינה משפיעה (לטוב או לרע) על עבודתו של פועל אחר. כך אפשר לדוגמה להגיד שפועל אחד יכול להספיק לקטוף 5 תפוזים, ושניים יכולים לקטוף 12 תפוזים, כך ש"[[התפוקה השולית]] " של הפועל השני היא 7 תפוזים. 

 

דוגמה מפורסמת לשימוש בהנחה של ייצור שנעשה במקביל היא [[משוואת קוב דאגלס]] שלכאורה מתארת את הייצור בפירמה מסויימת.  

==ביקורת==

==ביקורת==

בניגוד לכך, הדוגמה המפורסמת של [[אדם סמית]] היא של מפעל קטן לייצור סיכות, שבו יש פס ייצור סדרתי והתמחות (שונה) של כל עובד במיקום מסויים בפס הייצור (ועל ידי כך גידול בכמות הסיכות שמיוצרות "פר אדם" ביום).

הדוגמה המפורסמת של [[אדם סמית]] לייתרון של [[התמחות כלכלית]] וייצור במפעל, היא של מפעל קטן לייצור סיכות. בדוגמה זו מפעל הסיכות מפעיל פס ייצור סדרתי ו[[התמחות כלכלית]] של כל עובד במיקום מסויים בפס הייצור. כל עובד מקבל את תוצר הביניים של העובד לפניו ומבצע עליו פעולה פשוטה. ועל ידי כך נוצר גידול בכמות הסיכות שמיוצרות "פר אדם" ביום. אם כל עובד היה מנסה לייצר את כל הסיכות בעצמו- כלומר  תהליך ייצור מקבילי ללא התמחות - פעילות החל מתחילת [[תהליך|התהליך]] ועד סופו הוה היה מייצר רק כמה עשרות או מאות סיכות ביום. תחת זאת כל פועל מייצר פעולה ייחודית - אחד חותך את חוט התייל לפיסות באורך מסויים, פועל נוסף מחדד את הסיכות , פועל נוסף מייצר את ראש הסיכה, פועל נוסף מחדד את הסיכות , פועל נוסף אורז את הסיכות וכן הלאה. כך יכולים הפועלים לייצר אלפי או עשרות אלפי סיכות ביום.

 

 

במפעלים מודרניים יותר את מקום הפועלים תופסות מכונות. אבל גם במצב זה קו ייצור מכאני עובד כקוי ייצור סדרתי - אם קו הייצור מורכב מ-10 מכונות אזי תקלה במכונה השנייה או השישית בסדרה תשבית את כל קווי הייצור כולו. כל מכונה היא בעלת התמחות מסויימת - היתרון שלה על פועל הוא שהיא מסוגלת לבצע אותו פעולה (לדוגמה לסגור קופסה) בצורה מדוייקת, מהירה ובלי להתעייף או להזדקק להפסקות. החסרון של מכונה כזו הוא שאין לה שום גמישות - היא לא יכולה לעבור לתפקיד אחר או להתחשב בכך שהחליפו את גודל הקופסא. כך או כך עדיין מדובר בייצור סדרתי ולא מקבילי. וקלקול באמצע התהליך משבית את הקו כולו.  

דוגמה זו היא בהתאם להנחה שונה שלפיה '''הייצור במפעל או בפירמה מתבצע בטור''' ('''[[קו ייצור]]''') או ברשת: לכל פועל או קבוצת פועלים יש תרומה ייחודית, שללא התוצר שלה שאר הפועלים במפעל הינם משותקים במקרה הרע, או מייצרים\ צורכים מלאים של תוצרי ביניים במקרה הטוב. לדוגמה, אם נניח שיש 10 פועלים בדיוק בקו ייצור, ואין בו מלאים של תוצרי ביניים, אזי אם פועל מספר 5 אינו מגיע לעבודה, קו הייצור משותק היות ויש סדר בפעולות של הפועלים, ולאחר 4 שלבים הם אינם יכולים לעשות דבר מלבד לאגור את תוצר הביניים, כאשר פועלים 6-10 הינם מחוסרי עבודה.  

היות והעדרות של פועל מומחה אחד עלולה לעצור את הייצור של קו ייצור שלם מפעלים אמיתיים מתמודדים עם דבר זה במספר צורות:

* התמחויות פשוטות - אם הפעולות שעובדים עושים הם פשוטות, קל למצוא עובד מחליף במקרה והעובד חלה, נפצע או התפטר.

* החזקת עתודה של עובדים - החזקת עובדים במפעל שעושים עבודות פחות דחופות, עבודות משרדיות , עבודות תחזוקה וכו'  ויכולים להחליף עובד לתקופה מסויימת עד למציאת עובד מחליף. אפשרות אחרת היא שימוש בחברות כוח אדם או השכרה זמנית של עובד חיצוני כלשהו.

* החזקת מלאי ביניים - במקום שיהיה פס רציף אפשר לפעמים להחזיק מלאים ביניים, כך שאם חלק מפס היצור מושבת (החלק הראשון) ניתן להפעיל את החלק השני על מלאי הביניים. אם החלק השני מושבת החלק הראשון יכול לעבוד ולייצר מלאי ביניים.

* ייצור רשתי - לדוגמה קיום של 3 קווי ייצור לתוצר ביניים ועוד 3 קווי ייצור שהופכים את תוצר הביניים לתוצר מוגמר - באופן זה אם קו ייצור אחד מתקלקל שני האחרים יכולים לעבוד יותר שעות (או בקצב מוגבר לתקופה מוגבלת) ולחפות עליו.  

מצב קיצוני פחות קיים כמובן במציאות, אפילו בקו ייצור סדרתי קלאסי. אם פועל בקו ייצור סדרתי אינו מגיע לעבודה, יימצא לו מחליף זמני (או קבוע), אלא שמציאת מחליף לוקחת זמן (דבר שלא מהווה בעיה במודל הנאו קלאסי היות ואין בו זמן). או ש-9 פועלים ינסו להפעיל קו ייצור של 10 פועלים - דבר זה יגרום ליעילות קטנה בהרבה של קו הייצור, או שהוא אינו אפשרי כלל (תלוי באיזו עמדה העובד המושבת). לדוגמה אם יש שונות בין כישורי העובדים, ויש צורך ב-4 מהם כדי להרים חפץ כבד, או לעשות דבר מה הדורש מהם לפעול בו זמנית (שאר העובדים אינם יכולים להרים חפצים כבדים בגלל בעיות גב), או שהעובד שחלה הוא בעל כישורים שונים מאשר שאר העובדים [מתמטיקאי לדוגמא). או שהפעלת קו הייצור דורשת תזמון מדויק בין פעולות העובדים (לדוגמה קו ייצור של גלידות, או של מוצר תעשייתי אחר שמשנה את הטמפרטורה שלו תוך כדי הייצור - כמו יציקות פלסטיק או מתכת).

כל הדוגמאות האלה מדגימות התמודדות של מפעלים עם סיכונים שקיימים בייצור סדרתי. אולם כולן מכילות עלויות גבוהות יותר למפעל מול ההנחה המקורית של עובדים בקו ייצור סדרתי "טהור". התמחויות חופפות פרושן שיש להקדיש זמן רב יותר להתמחות של כל עובד. התמחות פשוטה יותר פרושה שיש צורך ביותר מכונות או שיש צורך ביותר עובדים. החזקת עתודה של עובדים פרושה שחלק מהעובדים יהיו מובטלים מעבודה משמעותית חלק מהמזמן. החזקת מלאי ביניים פרושה הקצת מקום ומשאבים לניהול המלאים וכן היא דורשת עיבוד מלא של המלאים לפני שאלה יתקלקלו. ייצור רשתי הוא מסובך יותר ודורש קיבולת מינימלית. מציאת מחליף זמני או קבוע לוקחת זמן ולאחר מכן יש תקופת לימוד והתסגלות. אם מניחים שקו סדרתי שמתפקד ביעילות מקסימליית דורש 10 עובדים ושאחד העובדים חולה, אם הפועלים מפעילים את קו הייצור לבדם (לדוגמה 9 עובדים במקום 10 ) אזי הם ייצרו פחות סיכות בזמן נתון - שכן 10 עובדים העובדים היו הכמות האופטימלית של עובדים לקו ייצור זה.  

אולם מעבר לתאור סדרתי או רשתי של תהליך הייצור מקשה מאוד על תאור של [[תפוקה שולית]] - היינו תיאור של התוספת לתפוקה שמביא הפועל האחרון. אם קו הייצור דורש 10 עובדים, ובמפעל 10 עובדים אז התפוקה השולית של העובד האחרון היא כמעט כל התפוקה (שכן ההנחה היא שבקו ייצור בן 9 עובדים יהיה הרבה פחות יעיל). אם המפעל "מתחכם" ומחזיק בנוסף עוד עובד כרזרבה (היינו סך הכל 11 עובדים), אזי התפוקה השולית של עובד זה היא 0 או קרובה לאפס, אם מחשבים תוחלת של ימי מחלה.  

תאור סדרתי או רשתי של תהליך הייצור מקשה מאוד על תאור של [[תפוקה שולית]] כפי שהוא מופיע בתאוריה הנאו קלאסית. תיאור כזה דורש תאור של התוספת לתפוקה שמביא הפועל האחרון. אם קו הייצור דורש בדיוק 10 עובדים, ובמפעל 10 עובדים אז התפוקה השולית של העובד האחרון היא כמעט כל התפוקה (שכן ההנחה היא שבקו ייצור בן 9 עובדים יהיה הרבה פחות יעיל ולא ייצר כמעט שום דבר). אם המפעל "מתחכם" ומחזיק בנוסף עוד עובד כרזרבה (היינו סך הכל 11 עובדים), אזי התפוקה השולית של עובד זה היא 0 או קרובה לאפס, אם מחשבים תוחלת של ימי מחלה.  

במודל הנאו קלאסי השכר נקבע לפי התפוקה השולית של העובד האחרון. לפי זה השכר של 10 עובדים בקו ייצור הוא עצום (ולמעשה לא כלכלי, היות וצריך לשלם לכל אחד מהם את המקביל הכספי לתפוקה השולית, שהיא כמעט ההכנסה הכוללת המפעל), ואילו שכר של 11 עובדים הוא אפסי. אם נניח שבמציאות השכר נקבע אי שם באמצע, אז נגלה שהתאוריה הכלכלית השולית לא גילתה לנו למעשה דבר על גובה השכר הצפוי - שכרו של כל עובד יהיה אי שם באמצע בין ההכנסה הכוללת של המפעל לבין 0, דבר שהינו ברור מאליו עבור מפעל שאינו מפסיד.  

במודל הנאו קלאסי השכר נקבע לפי התפוקה השולית של העובד האחרון. לפי זה השכר של 10 עובדים בקו ייצור הוא עצום (ולמעשה לא כלכלי, היות וצריך לשלם לכל אחד מהם את המקביל הכספי לתפוקה השולית, שהיא כמעט ההכנסה הכוללת המפעל), ואילו שכר של 11 עובדים הוא אפסי. אם נניח שבמציאות השכר נקבע אי שם באמצע, אז נגלה שהתאוריה הכלכלית השולית לא גילתה לנו למעשה דבר על גובה השכר הצפוי - שכרו של כל עובד יהיה אי שם באמצע בין ההכנסה הכוללת של המפעל לבין 0, דבר שהינו ברור מאליו עבור מפעל שאינו מפסיד.  

==ייצור סדרתי והחוק השני של התרמודינמיקה==

==ייצור סדרתי והחוק השני של התרמודינמיקה==

בכל מקרה, המקור לתסכולים שעובדים ומעבידים נתקלים בהם לא אחת, הוא שבכדי להצליח לייצר דבר מה, יש צורך בשורה של תנאים שיש ביניהם תנאי לוגי של "וגם" (הסיבה היסודית לדבר זה היא החוק השני של ה[[תרמודינמיקה]]).לדוגמה בייצור חולצות, יש צורך שהמשאית עם הבדים תגיע בזמן, וגם שהבד לא יהיה רטוב, וגם שיהיו חוטים, וגם שמכונות התפירה לא יהיו מקולקלות, וגם שיהיה חשמל לתאורה ולהפעלת המכונות וכו'. כדי שדבר מה בתהליך הייצור יתקלקל, או אפילו כדי שהייצור יפסק לחלוטין, יש תנאי "או". אם אחד התנאים שצוינו לא יתקיים, לדוגמה אם אין חשמל, או שנגמרו החוטים, או שמזיק כלשהו חדר לבדים ועשה בהם חורים אזי לא ניתן לייצר, או שניתן לייצר אבל בקצב שהוא קטן (בהרבה) מאשר קצב הייצור ה"נורמלי".  

המקור לתסכולים שעובדים ומעבידים נתקלים בהם לא אחת, הוא שבכדי להצליח לייצר דבר מה, יש צורך בשורה של תנאים, שיש ביניהם תנאי לוגי של "וגם" (הסיבה היסודית לדבר זה היא [[החוק השני של התרמודינמיקה]]).

 

לדוגמה בייצור חולצות, יש צורך שהמשאית עם הבדים תגיע בזמן, וגם שהבד לא יהיה רטוב, וגם שיהיו חוטים, וגם שמכונות התפירה לא יהיו מקולקלות, וגם שיהיה חשמל לתאורה ולהפעלת המכונות, וגם שהעובדות יגיעו למפעל, וגם שהגג לא ידלוף וכו'.  

 

כדי שדבר מה בתהליך הייצור יתקלקל או יואט, או אפילו כדי שהייצור יפסק לחלוטין, יש תנאי "או". אם אחד התנאים שצוינו לא יתקיים, לדוגמה אם אין חשמל, או שנגמרו החוטים, או שמזיק כלשהו חדר לבדים ועשה בהם חורים אזי לא ניתן לייצר, או שניתן לייצר אבל בקצב שהוא קטן מאשר קצב הייצור ה"נורמלי".  דבר זה מכונה באופן כללי [[עקרון אנה קרנינה]].  

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[תפוקה שולית פוחתת]]

*[[תפוקה שולית פוחתת]]

*[[הומוגניות בכישורי העובדים]]

*[[הומוגניות בכישורי העובדים]]

 

[[קטגוריה: הנחות יסוד בכלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה: הנחות יסוד בכלכלה נאו קלאסית]]

[[קטגוריה: ייצור]]

[[קטגוריה: ייצור]]