שינויים

'''זיהום רעש''' (באנגלית: '''Noise pollution''') הוא צליל ממקור אנושי, מכונה או בעלי חיים שגורם להפרעה לפעילות, לאיזון ולבריאות של בני אדם ובעלי חיים, ככזה, זהו סוג שם [[זיהום]]. '''רעש''' במובנו היומיומי הוא צליל בלתי רצוי או זיהום רעש. באלקטרוניקה וב[[תורת המידע]] רעש הוא אות אקראי שמשבש את המסר שרוצים להעביר.  

'''זיהום רעש''' (באנגלית: '''Noise pollution''') הוא צליל ממקור אנושי, מכונה או בעלי חיים שגורם להפרעה לפעילות, לאיזון ולבריאות של בני אדם ובעלי חיים, ככזה, זהו סוג שם [[זיהום]]. '''רעש''' במובנו היומיומי הוא צליל בלתי רצוי או זיהום רעש. באלקטרוניקה וב[[תורת המידע]] רעש הוא אות אקראי שמשבש את המסר שרוצים להעביר.  

רעש מוגדר כמקור [[זיהום]] על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]]. רעש יכול לעודד [[מתח נפשי]] וחרדה ולתרום בכך לתת-תפקוד של המערכת החיסונית או לבעיות לב. סוגי רעשים תדירים יכולים לגרום לנזקי שמיעה. נזקים נוספים של זיהום רעש הוא פגיעה במבנים על ידי החלשה שלהם בעקבות התנודות המתמשכות.  

רעש מוגדר כמקור [[זיהום]] על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]]. רעש יכול לעודד '''[[מתח נפשי]]''' וחרדה ולתרום בכך לבעיות בריאות רבות - בעיות ישירות של תת-תפקוד של המערכת החיסונית או בעיות לב. בעיות עקיפות של עודף מתח נפשי הן דרכי התמודדות לא טובות עם מתח כמו הרגלי אכילה גרועים, [[עישון]] בעיות אלימות ועוד. סוגי רעשים תדירים יכולים לגרום לנזקי שמיעה. נזקים נוספים של זיהום רעש הוא פגיעה במבנים על ידי החלשה שלהם בעקבות התנודות המתמשכות.  

זיהום רעש תמידי, בעיקר מכבישים, רכבות, שדות תעופה וכן ממקורות אחרים גורם להורדת ערך בתים בסביבה ולכן הוא נחשב כסוג של [[השפעה חיצונית]] שלילית. זיהום רעש הוא בעיה בטיחותית נפוצה בקרב עובדים בתעשיות שונות כמו תשתיות, חקלאות ותעשייה.  

זיהום רעש תמידי, בעיקר מכבישים, רכבות, שדות תעופה וכן ממקורות אחרים (כמו פאבים, בתי קפה ועוד) גורם להורדת ערך בתים בסביבה ולכן הוא נחשב כסוג של [[השפעה חיצונית]] שלילית. זיהום רעש הוא בעיה בטיחותית נפוצה בקרב עובדים בתעשיות שונות כמו בנייה, תשתיות, חקלאות ותעשייה.  

ניתן להקטין את כמות הרעש ואת החשיפה אליו על ידי [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], [[רגולציה|רגולציה וחקיקה]], תכנון עירוני טוב יותר ועוד. לדוגמה לתכנן מכונות ומנועים שקטים ויעילים יותר, להחליף מנועי בערה פנימית במנועים חשמליים, לדאוג לבידוד טוב יותר של מקורות רעש, להרחיק מקורות רעש (כמו כבישים) ממקומות מגורים, לקדם [[תחבורה בת קיימא]] ו[[אקולוגיה עירונית]] שמאפשרות התניידות פחות רועשת.  

ניתן להקטין את כמות הרעש ואת החשיפה אליו על ידי [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], [[רגולציה|רגולציה וחקיקה]], [[תכנון עירוני]] טוב יותר ועוד. לדוגמה לתכנן מכונות ומנועים שקטים ויעילים יותר, להחליף מנועי בערה פנימית במנועים חשמליים, לדאוג לבידוד טוב יותר של מקורות רעש, להרחיק מקורות רעש (כמו כבישים) ממקומות מגורים, לקדם [[תחבורה בת קיימא]] [[תחבורה רכה]] ו[[אקולוגיה עירונית]] שמאפשרות התניידות פחות רועשת.

 

[[טבע עירוני]] ושהייה בו יכולה להקטין חשיפה לרעש לפחות למשך כמה דקות בכל יום. לצד הקטנת הרעש יש לשהייה ליד עצים יתרונות בריאותיים נוספים (כמו הספקה של [[זיהום אוויר|אוויר נקי]] והפרשת חומרים שעוזרים למערכת החיסונית). מחקרים מצאו כי המצאות ביערות או חורשות - [[אמבט יער]] - משפרות את הבריאות והרווחה הנפשית, מורידות עודף לחץ דם, מורידות את פעימות הלב ומורידות הפרשה של הורמונים מעודדי עודף לחץ.  

==מקורות חשיפה לרעש==

==מקורות חשיפה לרעש==

מקור נפוץ של רעש הוא בכלי תחבורה ממונעים כמו [[מכונית|רכבים]], [[אופנועים]], [[אוטובוס|אוטובוסים]] או [[רכבת|רכבות]] וכן [[רעש ממטוסים]]. תכנון עירוני גרוע עלול לעודד רמות גבוהות של חשיפה לרעש. זיהומי רעש נוסף עלול להיגרם מקרבה בין מגורים למקורות רעש כמו מפעלים, פאבים רועשים ומקומות בילוי, וכן [[מפוחי עלים]]. מקורות רעש ביתיים ומשרדיים קבועים כוללים ציוד משרדי כמו מחשבים, [[טלוויזיות]] ורדיו, [[מזגן|מזגנים]], [[מקרר|מקררים]], נאונים, ומכונות כביסה.  

מקור נפוץ של רעש הוא בכלי תחבורה ממונעים כמו [[מכונית|רכבים]], [[אופנועים]], [[אוטובוס|אוטובוסים]] או [[רכבת|רכבות]] וכן [[רעש ממטוסים]]. תכנון עירוני גרוע עלול לעודד רמות גבוהות של חשיפה לרעש. זיהומי רעש נוסף עלול להיגרם מקרבה בין מגורים למקורות רעש כמו מפעלים, פאבים רועשים, מסדרות ומקומות בילוי, וכן [[מפוחי עלים]]. מקורות רעש ביתיים ומשרדיים קבועים כוללים ציוד משרדי כמו מחשבים, [[טלוויזיות]] ורדיו, [[מזגן|מזגנים]], [[מקרר|מקררים]], נאונים, ומכונות כביסה.  

מקורות רעש מזדמנים או נקודתיים כוללים גם אזעקות של חנויות ו[[מכוניות]], סירנות של רכבי חירום, עבודות בנייה בבטון, עבודות תשתית, ציוד טאטוא מכאני, וכן [[משקים מתועשים]] כמו לולים או רפתות.  

מקורות רעש מזדמנים או נקודתיים כוללים גם אזעקות של חנויות ו[[מכוניות]], סירנות של רכבי חירום, עבודות בנייה בבטון, עבודות תשתית, ציוד טאטוא מכאני, וכן [[משקים מתועשים]] כמו לולים או רפתות.  

==חשיפה לרעש בערים שונות==

==חשיפה לרעש בערים שונות==

היזמים של  Mimi Hearing Technologies GmbH, הכינו אינדקס זיהום רעש עולמי (The Worldwide Hearing Index), זאת לפי דגימות שמיעה של 200 אלף לקוחות שלהם, יחד עם נתונים על זיהום רעש שנאספו על ידי ארגון הבריאות העולמי. עם שני הנתונים הללו הם שרטטו את רמות הרעש ב-50 ערים שונות ברחבי העולם. העיר Guangzhou בסין, דלהי בהודו, קהיר, מומבי, ואיסטנבול דורגו כערים הרועשות ביותר בעוד שהערים השקטות ביותר על פי המדד הן ציריך (שוויץ), וינה (אוסטריה), אוסלו (נורבגיה), ומינכן (גרמניה). [https://www.weforum.org/agenda/2017/03/these-are-the-cities-with-the-worst-noise-pollution/], [https://mimi.io/en/hearingindex/]

היזמים של  Mimi Hearing Technologies GmbH, הכינו '''אינדקס זיהום רעש עולמי''' (The Worldwide Hearing Index), זאת לפי דגימות שמיעה של 200 אלף לקוחות שלהם, יחד עם נתונים על זיהום רעש שנאספו על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]]. עם שני הנתונים הללו הם שרטטו את רמות הרעש ב-50 ערים שונות ברחבי העולם. העיר Guangzhou בסין, דלהי בהודו, קהיר, מומבי, ואיסטנבול דורגו כערים הרועשות ביותר בעוד שהערים השקטות ביותר על פי המדד הן ציריך (שוויץ), וינה (אוסטריה), אוסלו ([[נורבגיה]]), ומינכן (גרמניה). [https://www.weforum.org/agenda/2017/03/these-are-the-cities-with-the-worst-noise-pollution/], [https://mimi.io/en/hearingindex/]

לפי פרסום של האיחוד האירופאי, כ-40% מאוכלוסיית האיחוד חשופה לרעש כביש ברמות שעולות על 55 דציבל. 20% חשופים לרמות לרעש שעולות על 65 דציבל במהלך היום. מעל 30% חשופים לרעש של מעל 55 דציבל במהלך הלילה.  

לפי פרסום של האיחוד האירופאי, כ-40% מאוכלוסיית האיחוד חשופה לרעש כביש ברמות שעולות על 55 דציבל. 20% חשופים לרמות לרעש שעולות על 65 דציבל במהלך היום. מעל 30% חשופים לרעש של מעל 55 דציבל במהלך הלילה.  

המלצות ארגון הבריאות העולמית לרעש בקהילה הן עד 30 דציבל בחדרי שינה במהלך הלילה לשם שינה באיכות טובה ופחות מ-35 דציבל בכיתות לימוד כדי לאפשר תנאי לימוד טובים. הנחיות ארגון הבריאות העולמי לרעש בלילה הן פחות מ-40 דציבל בשנה ממוצעת, מחוץ לחדרי שינה, כדי למנוע בעיות בריאות הנגרמים מרעשי לילה. [http://www.euro.who.int/en/health-topics/environment-and-health/noise/data-and-statistics] לפי הערכת מחקר - הבריאות של עשרות מיליוני אמריקאים נפגעת בגלל חשיפה לזיהום רעש. [https://ehp.niehs.nih.gov/1307272/]

המלצות ארגון הבריאות העולמית לרעש בקהילה הן עד 30 דציבל בחדרי שינה במהלך הלילה, לשם שינה באיכות טובה ופחות מ-35 דציבל בכיתות לימוד כדי לאפשר תנאי לימוד טובים. הנחיות ארגון הבריאות העולמי לרעש בלילה הן פחות מ-40 דציבל בשנה ממוצעת, מחוץ לחדרי שינה, כדי למנוע בעיות בריאות הנגרמים מרעשי לילה. [http://www.euro.who.int/en/health-topics/environment-and-health/noise/data-and-statistics] לפי הערכת מחקר - הבריאות של עשרות מיליוני אמריקאים נפגעת בגלל חשיפה לזיהום רעש. [https://ehp.niehs.nih.gov/1307272/]

==השפעות בריאותיות של רעש==

==השפעות בריאותיות של רעש==

* פגיעה בריכוז

* פגיעה בריכוז

* תאונות עבודה במקומות רועשים שבהם קריאות אזהרה לא נשמעו. <ref name="berkeley">[http://web.archive.org/web/20070925221754/http://ist-socrates.berkeley.edu/~lohp/graphics/pdf/hw24en08.pdf "Noise: Health Effects and Controls"]. University of California, Berkeley. Archived , 2007-09-25.</ref>

* תאונות עבודה במקומות רועשים שבהם קריאות אזהרה לא נשמעו. <ref name="berkeley">[http://web.archive.org/web/20070925221754/http://ist-socrates.berkeley.edu/~lohp/graphics/pdf/hw24en08.pdf "Noise: Health Effects and Controls"]. University of California, Berkeley. Archived , 2007-09-25.</ref>

===השפעות רעש על בריאות הלב===

===השפעות רעש על בריאות הלב===

בשנת 1999 קבע ארגון הבריאות העולמי כי הראיות הקיימות מצביעות על מתאם חלש בין חשיפה ארוכת טווח של רעש מעל 67-70 דציבל לבין יתר לחץ-דם (hypertension).<ref>Berglund, B; Lindvall T; Schwela D; Goh KT (1999). "[http://www.who.int/docstore/peh/noise/guidelines2.html World Health Organization: Guidelines for Community Noise]". World Health Organization.</ref> מחקרים מאוחרים יותר מצביעים על כך שרמות חשיפה של 50 דציבל יכולים לגביר את הסיכון לאוטם שריר הלב (myocardial infarction) על ידי הגברה כרונית של הפרשת קורטיזול.<ref>Maschke C (2003). "[http://www.noiseandhealth.org/article.asp?issn=1463-1741;year=2002;volume=5;issue=17;spage=35;epage=45;aulast=Maschke Stress Hormone Changes in Persons exposed to Simulated Night Noise]". Noise Health 5 (17): 35–45. PMID 12537833.</ref><ref>Franssen EA, van Wiechen CM, Nagelkerke NJ, Lebret E (2004). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1740783 Aircraft noise around a large international airport and its impact on general health and medication use]". Occup Environ Med 61 (5): 405–13..</ref>  

בשנת 1999 קבע ארגון הבריאות העולמי כי הראיות הקיימות מצביעות על מתאם חלש בין חשיפה ארוכת טווח של רעש מעל 67-70 דציבל לבין [[יתר לחץ-דם[[ (hypertension).<ref>Berglund, B; Lindvall T; Schwela D; Goh KT (1999). "[http://www.who.int/docstore/peh/noise/guidelines2.html World Health Organization: Guidelines for Community Noise]". World Health Organization.</ref> מחקרים מאוחרים יותר מצביעים על כך שרמות חשיפה של 50 דציבל ומעלה יכולים לגביר את הסיכון לאוטם שריר הלב (myocardial infarction) על ידי הגברה כרונית של הפרשת קורטיזול.<ref>Maschke C (2003). "[http://www.noiseandhealth.org/article.asp?issn=1463-1741;year=2002;volume=5;issue=17;spage=35;epage=45;aulast=Maschke Stress Hormone Changes in Persons exposed to Simulated Night Noise]". Noise Health 5 (17): 35–45. PMID 12537833.</ref><ref>Franssen EA, van Wiechen CM, Nagelkerke NJ, Lebret E (2004). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1740783 Aircraft noise around a large international airport and its impact on general health and medication use]". Occup Environ Med 61 (5): 405–13..</ref>  

רעשים טיפוסיים הנובעים מכבישים הם בכמות מספקת כדי להפריע לזרימת הדם ולהעלות את לחץ הדם. במקרה כזה נראה שחלק מהאוכלוסייה חשוף יותר להצרת עורקים (vasoconstriction). דבר זה יכול נובע בגלל שגירוי מפריע של קול יכול להוביל להפרשה של אדרנלין ולהצרה של כלי-דם, או לגרום בצורה נפרדת להצרה כזו דרך תגובת מתח נפשי.השפעות אחרות הן כאבי ראש, תשישות ו-ורטיגו. <ref>Noise: A Health Problem United States Environmental Protection Agency, Office of Noise Abatement and Control, Washington, DC 20460, August, 1978</ref><ref name="berkeley"/>

רעשים טיפוסיים הנובעים מכבישים הם בכמות מספקת כדי להפריע לזרימת הדם ולהעלות את לחץ הדם. במקרה כזה נראה שחלק מהאוכלוסייה חשוף יותר להצרת עורקים (vasoconstriction). דבר זה יכול נובע בגלל שגירוי מפריע של קול יכול להוביל להפרשה של אדרנלין ולהצרה של כלי-דם, או לגרום בצורה נפרדת להצרה כזו דרך תגובת מתח נפשי.השפעות אחרות הן כאבי ראש, תשישות ו-ורטיגו. <ref>Noise: A Health Problem United States Environmental Protection Agency, Office of Noise Abatement and Control, Washington, DC 20460, August, 1978</ref><ref name="berkeley"/>

===השפעות רעש על מתח נפשי===

===השפעות רעש על מתח נפשי===

מחקר שנערך על ידי חברת Rockwool, חברה ליצור ציוד בידוד רעש מבריטניה, טוען כי שליש מתוך האזרחים המתלוננים על בעיות בסביבת המגורים מתלוננים על רעש של מסיבות שלא איפשרו להם לישון. כ-9% מהמתלוננים על הפרעות בסביבת המגורים טוענים כי הדבר משאיר אותם מתוחים לאורך זמן. מעל 1.8 מיליון בני אדם טוענים כי שכנים רועשים מאמללים את החיים שלהם ומפריעים להם להנות מהבית שלהם. מעל 17.5 מיליון בריטים שהם כ-38% מהאוכלוסייה, התלוננו כי הם שכנים הפריעו להם בשנתיים האחרונות. עבור 7% מהם מדובר בהפרעה קבועה.  

מחקר שנערך על ידי חברת Rockwool, חברה ליצור ציוד בידוד רעש מבריטניה, טוען כי שליש מתוך האזרחים המתלוננים על בעיות בסביבת המגורים מתלוננים על רעש של מסיבות שלא איפשרו להם לישון. כ-9% מהמתלוננים על הפרעות בסביבת המגורים, טוענים כי הדבר משאיר אותם מתוחים לאורך זמן. מעל 1.8 מיליון בני אדם טוענים כי שכנים רועשים מאמללים את החיים שלהם ומפריעים להם להנות מהבית שלהם. מעל 17.5 מיליון בריטים שהם כ-38% מהאוכלוסייה, התלוננו כי הם שכנים הפריעו להם בשנתיים האחרונות. עבור 7% מהם מדובר בהפרעה קבועה.  

ההפרעה של רעש (Sound annoyance) תלויה לא רק בעוצמת הרעש אלא גם בתדר שלו - תדרים גבוהים יותר הם מעצבנים יותר. כמו כן יש חשיבות לשאלה של חזרתיות הרעש וכן לסוג הפעילות שמבצעים - מקשיבים לשיחה, למוזיקה, מנסים להירדם או לעבוד וכו'.  

ההפרעה של רעש (Sound annoyance) תלויה לא רק בעוצמת הרעש,  אלא גם בתדר שלו - תדרים גבוהים יותר הם מעצבנים יותר. כמו כן יש חשיבות לשאלה של חזרתיות הרעש וכן לסוג הפעילות שמבצעים - מקשיבים לשיחה, למוזיקה, מנסים להירדם או לעבוד וכו'.  

מחקרי EEG ושיטות דימות של המוח מראים כי רעש גורם לגירוי של מספר מרכזים במערכת העצבים המרכזית.<ref name="Lindvall">T. Lindvall & E. P. Radford. Measurement of annoyance due to exposure to environmental factors(1973). Academic Press Inc.</ref> רעשים מעצבנים גורמים לשינוי ביו-כימי של פליטת epinephrine שמקושר לפעילות אלימה כחלק מ"תגובת ברח-או-הילחם" וכן לפעילות מוגברת של adrenal cortex שמקושרת לאירועים אינטנסיביים או מלחיצים.<ref name="Lindvall"/> <ref name="WHO2011">World Health Organisation(WHO). Burden of disease from environmental noise(2011)</ref>

מחקרי EEG ושיטות דימות של המוח מראים כי רעש גורם לגירוי של מספר מרכזים במערכת העצבים המרכזית.<ref name="Lindvall">T. Lindvall & E. P. Radford. Measurement of annoyance due to exposure to environmental factors(1973). Academic Press Inc.</ref> רעשים מעצבנים גורמים לשינוי ביו-כימי של פליטת epinephrine שמקושר לפעילות אלימה כחלק מ"תגובת ברח-או-הילחם" וכן לפעילות מוגברת של adrenal cortex שמקושרת לאירועים אינטנסיביים או מלחיצים.<ref name="Lindvall"/> <ref name="WHO2011">World Health Organisation(WHO). Burden of disease from environmental noise(2011)</ref>

מחקר משנת 2017 מצא קשר סטטיסטי בין מפגעי רעש בערים הגדולות לבין אובדן שמיעה אצל בני אדם. במחקר נבדקו 50 ערים גדולות ברחבי העולם, והן דורגו בשתי קטגוריות שונות: עוצמת הרעש ואובדן השמיעה בקרב תושבים. במחקר נמצא כי אזורים עירוניים שבהם יש רעש בדציבלים גבוהים – למשל גואנגז'ו שבסין, ניו דלהי, קהיר ואיסטנבול – נמצאים גם בראש רשימת הערים שבהן השמיעה היא הירודה ביותר. ערים שבהן מפגעי הרעש פחותים בעוצמתם – בהן ציריך, וינה, אוסלו ומינכן – יש בהן שיעור נמוך פגיעה באיכות השמיעה. עם זאת מדובר בקשר סטטיסטי שיכול לנבוע גם מגורמים אחרים - לדוגמה [[עוני]], [[זיהום]] או בעיה אחרת. {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4930840,00.html מחקר מצא קשר בין רעש בערים לאובדן שמיעה] ynet, 05.03.2017}}

מחקר משנת 2017 מצא קשר סטטיסטי בין מפגעי רעש בערים הגדולות לבין אובדן שמיעה אצל בני אדם. במחקר נבדקו 50 ערים גדולות ברחבי העולם, והן דורגו בשתי קטגוריות שונות: עוצמת הרעש ואובדן השמיעה בקרב תושבים. במחקר נמצא כי אזורים עירוניים שבהם יש רעש בדציבלים גבוהים – למשל גואנגז'ו שבסין, ניו דלהי, קהיר ואיסטנבול – נמצאים גם בראש רשימת הערים שבהן השמיעה היא הירודה ביותר. ערים שבהן מפגעי הרעש פחותים בעוצמתם – בהן ציריך, וינה, אוסלו ומינכן – יש בהן שיעור נמוך פגיעה באיכות השמיעה. עם זאת מדובר בקשר סטטיסטי שיכול לנבוע גם מגורמים אחרים - לדוגמה [[עוני]], [[זיהום]] או בעיה אחרת. {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4930840,00.html מחקר מצא קשר בין רעש בערים לאובדן שמיעה] ynet, 05.03.2017}}

==מניעה והפחתה של נזקי רעש==

==מניעה והפחתה של נזקי רעש==

הצעד הראשון בטיפול בבעיית הרעש הוא זיהוי אזורים ותהליכים רועשים. {{הערה|שם=vizner}}

הצעד הראשון בטיפול בבעיית הרעש הוא זיהוי אזורים ותהליכים רועשים. {{הערה|שם=vizner}}

רעש בסביבה עירונית ניתן להקטין על ידי צעדים ל[[הקטנת השימוש במכוניות]] כמו עידוד של [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]], הרחקת מכוניות רועשות ממקומות מגורים, קידום מנועי מכוניות שקטים יותר (כמו מנועים יעילים יותר, מנועים חשמליים במקום מנוע בארה פנימי) ומעבר ל[[תחבורה בת קיימא]]. נטיעה של [[עצים בעיר|עצים וצמחיה בעיר]] וכן שימוש בחומרים סופגי רעש יכולה להקטין בעיות של רעש מנתיבי תחבורה.

רעש בסביבה עירונית ניתן להקטין על ידי צעדים ל[[הקטנת השימוש במכוניות]] כמו עידוד של [[תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]], הרחקת מכוניות רועשות ממקומות מגורים, קידום מנועי מכוניות שקטים יותר (כמו מנועים יעילים יותר, מנועים חשמליים במקום מנוע בארה פנימי) ומעבר ל[[תחבורה בת קיימא]]. נטיעה של [[עצים בעיר|עצים וצמחיה בעיר]] וכן שימוש בחומרים סופגי רעש יכולה להקטין בעיות של רעש מנתיבי תחבורה.

בעיות רעש הנובעות מקרבת עסקים או חנויות רועשות ניתן להקטין על ידי אכיפה על שעות פעילות, על רמות רעש של המקום ועל ידי אכיפה של התקנת אמצעים לבידוד אקוסטי של המקום.  

בעיות רעש הנובעות מקרבת עסקים או חנויות רועשות ניתן להקטין על ידי אכיפה על שעות פעילות, על רמות רעש של המקום ועל ידי אכיפה של התקנת אמצעים לבידוד אקוסטי של המקום. רעש הנובע מעסקים הוא סיבה נפוצה להעדפה של [[הפרדת שימושי קרקע]] שגוררת בעצמה בעיות שונות. יש מתח בין רצון לקיים [[עירוב שימושי קרקע]] לבין בעיות של עודף רעש או עודף לכלוך הנגרמים בשל כך לשכנים.  

הקטנת רעשים משדות תעופה היא בעיה קשה שניתנת להקטנה על ידי בניית שדות תעופה במקומות מרוחקים ממקומות ישוב (לדוגמה בים) וגישה אליהם באמצעות רכבת. דרך אחרת היא על ידי הגדרת מסדרונות טיסה פחות רועשים מעל מקומת לא מיושבים (לא תמיד ניתן למצוא מסדרונות כאלה או להשתמש בהן).  

הקטנת רעשים משדות תעופה היא בעיה קשה שניתנת להקטנה על ידי בניית שדות תעופה במקומות מרוחקים ממקומות ישוב (לדוגמה בים) וגישה אליהם באמצעות רכבת. דרך אחרת היא על ידי הגדרת מסדרונות טיסה פחות רועשים מעל מקומת לא מיושבים (לא תמיד ניתן למצוא מסדרונות כאלה או להשתמש בהן). מנועים חדשים יותר של מטוסים הם גם פחות רועשים.  

==ראו גם==

==ראו גם==