שינויים

'''גורם מסרטן''' (Carcinogen) או '''קרצינוגן''' הוא כל חומר, יצור חי או קרינה שהוא סוכן המעורב בצורה ישירה בהתפתחות או החרפה של [[סרטן|גידול סרטני]] או מעודד את ההתפשטות של גידול כזה. מספר חומרים רדיו אקטיביים נחשבים לגורמים מסרטנים כתוצאה מכך שהם פולטים קרינה רדיואקטיבית כגון פליטה של קרינת גמה או חלקיקי אלפא. דוגמאות נפוצות לגורמים מסרטנים הם [[אבק אזבסט]], חלק מה[[דיאוקסינים]] ועשן טבק.  כיום מקובלת ההנחה שישנן שלוש קבוצות של גורמים מסרטנים (קרצינוגנים): חומרים כימיים, נגיפים (וחיידקים), וגורמים פיזיקליים.  

'''גורם מסרטן''' (באנגלית: '''Carcinogen''') או '''קרצינוגן''' הוא כל חומר, יצור חי או קרינה שהוא סוכן המעורב בצורה ישירה בהתפתחות או החרפה של [[סרטן|גידול סרטני]] או מעודד את ההתפשטות של גידול כזה. מספר חומרים רדיו אקטיביים נחשבים לגורמים מסרטנים כתוצאה מכך שהם פולטים קרינה רדיואקטיבית כגון פליטה של קרינת גמה או חלקיקי אלפא. דוגמאות נפוצות לגורמים מסרטנים הם [[אבק אזבסט]], חלק מה[[דיאוקסינים]] ועשן טבק.  כיום מקובלת ההנחה שישנן שלוש קבוצות של גורמים מסרטנים (קרצינוגנים): חומרים כימיים, נגיפים (וחיידקים), וגורמים פיזיקליים.  

[[תמונה:GHS carcinogen sign.png|thumb|left|200px|סימון לחומר מסרטן]]

[[תמונה:GHS carcinogen sign.png|thumb|left|200px|סימון לחומר מסרטן]]

===עישון===

===עישון===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[עישון]], [[השפעות בריאותיות של עישון טבק]], [[עישון בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[עישון]], [[השפעות בריאותיות של עישון טבק]], [[עישון בישראל]]}}

[[עישון טבק]] נחשב אחד המקורות העיקריים לחשיפה לגורמים מסרטנים. בעשן של סיגריות, [[נרגילות]], סיגרים ומקטרות קיימים מספר רב של חומרים מסרטנים. בהתאם לכך עישון מגדיל את הסיכוי לתחלואה במספר רב של סוגי סרטן: [[סרטן הריאה]], [[סרטן השד]], [[סרטן הלבלב]], סרטן הלוע, [[סרטן הכבד]], [[סרטן שלפוחית השתן]] ועוד. בעוד שמסרטנים נפוצים אחרים יכולים להעלות את התחלואה בעשרות אחוזים, עישון מעלה את הסיכון לתחלואה במאות אחוזים. בנוסף לכך הוא גורם למחלות סרטן נפוצות יותר , אשר סיכויי ההחלמה מהן הוא נמוך יותר.

[[עישון טבק]] נחשב אחד המקורות העיקריים לחשיפה לגורמים מסרטנים. בעשן של סיגריות, [[נרגילות]], סיגרים ומקטרות קיימים מספר רב של חומרים מסרטנים. בהתאם לכך עישון מגדיל את הסיכוי לתחלואה במספר רב של סוגי סרטן: [[סרטן הריאה]], [[סרטן השד]], [[סרטן הלבלב]], סרטן הלוע, [[סרטן הכבד]], [[סרטן שלפוחית השתן]] ועוד. בעוד שמסרטנים נפוצים אחרים יכולים להעלות את התחלואה בעשרות אחוזים, עישון מעלה את הסיכון לתחלואה במאות אחוזים. בנוסף לכך הוא גורם למחלות סרטן נפוצות יותר, אשר סיכויי ההחלמה מהן הוא נמוך יותר.

בנוסף לכך [[התמכרות למוצרי טבק|עישון טבק הוא ממכר]] ולכן קשה להפסיק או להקטין את המינון, ואצל מעשנים רבים המינון של העישון עולה עם השנים, זאת לעומת מסרטנים רבים אחרים שרובם אינם ממכרים. בנוסף לכך ה"בחירה" לעשן מתחילה בדרך כלל בגיל צעיר מאד-  [[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|תהליך ההתמכרות לטבק מתחיל בדרך כלל בגיל נמוך מ-15]]. ראיות משמעותיות על הקשר בין עישון לבין סרטן קיימות משנת 1931, ומחקרים רחבי היקף נעשו כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם זאת [[חברות הטבק]] הפעילו במשך עשרות שנים מסע של [[דיסאינפורמציה]] ו[[נטיעת ספק]] שגרמו לבלבול וספקות בקרב הציבור - דבר המכונה [[הכחשת נזקי העישון]]. ההיקף והציניות של התופעה התגלו רק בעשור הראשון של המאה ה-21, בעקבות פרסום מסמכים פנימיים של החברות עקב תביעה נגדם בשנות ה-90.  

בנוסף לכך [[התמכרות למוצרי טבק|עישון טבק הוא ממכר]] ולכן קשה להפסיק או להקטין את המינון, ואצל מעשנים רבים המינון של העישון עולה עם השנים, זאת לעומת מסרטנים רבים אחרים שרובם אינם ממכרים. בנוסף לכך ה"בחירה" לעשן מתחילה בדרך כלל בגיל צעיר מאד-  [[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער|תהליך ההתמכרות לטבק מתחיל בדרך כלל בגיל נמוך מ-15]]. ראיות משמעותיות על הקשר בין עישון לבין סרטן קיימות משנת 1931, ומחקרים רחבי היקף נעשו כבר בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם זאת [[חברות הטבק]] הפעילו במשך עשרות שנים מסע של [[דיסאינפורמציה]] ו[[נטיעת ספק]] שגרמו לבלבול וספקות בקרב הציבור - דבר המכונה [[הכחשת נזקי העישון]]. ההיקף והציניות של התופעה התגלו רק בעשור הראשון של המאה ה-21, בעקבות פרסום מסמכים פנימיים של החברות עקב תביעה נגדם בשנות ה-90.  

בנוסף לכך שעישון הוא היות גורם מסרטן מוכח, נפוץ וקטלני הוא גם גורם למחלות מסוכנות אחרות - במיוחד מחלות לב וכלי דם. מסיבות אלה נחשב העישון [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] מספר אחת ברוב המדינות המערביות וגם בישראל. שהייה בקרבת מעשנים גורמת ל[[עישון פאסיבי]] או ליתר דיוק "עישון כפוי". מתוך כ-8000 בני אדם ש[[גורמי תמותה בישראל|מתים כל שנה]] עקב [[עישון בישראל]], כ 800 בני אדם מתים עקב עישון כפוי למרות שהם עצמם כלל אינם מעשנים.

בנוסף לכך שעישון הוא היות גורם מסרטן מוכח, נפוץ וקטלני הוא גם גורם למחלות מסוכנות אחרות - במיוחד מחלות לב וכלי דם. מסיבות אלה נחשב העישון [[גורם סיכון בריאותי|גורם הסיכון]] מספר אחת ברוב המדינות המערביות וגם בישראל. שהייה בקרבת מעשנים גורמת ל[[עישון פאסיבי]] או ליתר דיוק "עישון כפוי". מתוך כ-8000 בני אדם ש[[גורמי תמותה בישראל|מתים כל שנה]] עקב [[עישון בישראל]], כ-800 בני אדם מתים עקב עישון כפוי למרות שהם עצמם כלל אינם מעשנים.

===בהכנת מזון===

===בהכנת מזון===

הכנת מזון בטמפרטורות גבוהות, לדוגמה הכנה שלו בגריל או במנגל, יכול להוביל לכמויות זעירות של קרצינוגנים חזקים רבים שדומים לאלו שנמצאים בעשן הסיגריות (לדוגמה  Benzo(a)pyrene). חריכה של מזון בטיגון או אפייה עלולה ליצור לתרכובות הדומות לאפר פחם או פירוליזה של טבק (פירוליזה הוא תהליך פירוק ביומסה על ידי חימומה לטמפרטורה גבוהה, הנעה בין 300 ל-500 מעלות צלזיוס, ללא נוכחות חמצן) שהם גורמים מסרטנים.

הכנת מזון בטמפרטורות גבוהות, לדוגמה הכנה שלו בגריל או במנגל, יכול להוביל לכמויות זעירות של קרצינוגנים חזקים רבים שדומים לאלו שנמצאים בעשן הסיגריות (לדוגמה  Benzo(a)pyrene). חריכה של מזון בטיגון או אפייה עלולה ליצור לתרכובות הדומות לאפר פחם או פירוליזה של טבק (פירוליזה הוא תהליך פירוק ביומסה על ידי חימומה לטמפרטורה גבוהה, הנעה בין 300 ל-500 מעלות צלזיוס, ללא נוכחות חמצן) שהם גורמים מסרטנים.

מספר תוצרים של פירוליזה מסרטנת, כמו polynuclear aromatic hydrocarbons, מומרים על ידי האנזימים האנושיים ל-Epoxide  שנקשרים בצורה פרמננטית ל-DNA. בישול מוקדם של בשרים במיקרוגל במשך 2-3 לפני הגריל או המחבת מקצר את הזמן במחבת ומקטין את הנוכחות של heterocyclic amine דבר שיכול להקטין את הסיכון של היווצרות של חומרים מסרטנים. דרך אחרת להקטין את החשיפה לחומרים מסרטנים במזון מוצעת על ידי [[טבעונאות|התנועה למזון נע]].  

מספר תוצרים של פירוליזה מסרטנת, כמו polynuclear aromatic hydrocarbons, מומרים על ידי האנזימים האנושיים ל-Epoxide  שנקשרים בצורה פרמננטית ל-DNA. בישול מוקדם של בשרים במיקרוגל במשך 2-3 לפני הגריל או המחבת מקצר את הזמן במחבת ומקטין את הנוכחות של heterocyclic amine דבר שיכול להקטין את הסיכון של היווצרות של חומרים מסרטנים. דרך אחרת להקטין את החשיפה לחומרים מסרטנים במזון מוצעת על ידי [[טבעונאות|התנועה למזון נא]].  

סקרים של סוכנויות מזון מצאו כי גורם מסרטן מוכר, acrylamide נותר במזון מטוגן או שעבר חימום יתר (כמו צ'יפס או טוסט לדוגמה). קיימים מחקרים מטעם ה-FDA וסוכנויות רגולציה אירופאיות להעריך את מידת הסיכון לבני האדם.

סקרים של סוכנויות מזון מצאו כי גורם מסרטן מוכר, Acrylamide נותר במזון מטוגן או שעבר חימום יתר (כמו צ'יפס או טוסט לדוגמה). קיימים מחקרים מטעם ה-FDA וסוכנויות רגולציה אירופאיות להעריך את מידת הסיכון לבני האדם.

בשנת 2015 נקבע שמוצרי מאפה, טוסטים וצ'יפסים שעברו השחמה שעלולים לסרטן עקב כמויות גבוהות של הכימיקל אקרילאמיד. אקרילאמיד הוא תוצר לוואי של תהליכי אפייה, בישול וטיגון. הוא נוצר כאשר מזונות עמילניים מבושלים בטמפרטורות גבוהות, מעל 120 מעלות צלזיוס. מזונות מכילים כמויות גדולות יותר של אקרילאמיד, אם הם מתבשלים נאפים או מטוגנים משך זמן רב יותר בטמפרטורות גבוהות. הכימיקל נוצר ומשתחרר מהמזון גם כאשר הוא מעובד על הגריל. {{הערה|שם=gal2017|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4911736,00.html בריטניה: צ'יפס וטוסטים שחומים מדי - מסרטנים], ynet, 23.01.17 }}

בשנת 2015 נקבע שמוצרי מאפה, טוסטים וצ'יפס שעברו השחמה שעלולים לסרטן עקב כמויות גבוהות של הכימיקל אקרילאמיד. אקרילאמיד הוא תוצר לוואי של תהליכי אפייה, בישול וטיגון. הוא נוצר כאשר מזונות עמילניים מבושלים בטמפרטורות גבוהות, מעל 120 מעלות צלזיוס. מזונות מכילים כמויות גדולות יותר של אקרילאמיד, אם הם מתבשלים נאפים או מטוגנים משך זמן רב יותר בטמפרטורות גבוהות. הכימיקל נוצר ומשתחרר מהמזון גם כאשר הוא מעובד על הגריל. {{הערה|שם=gal2017|ד"ר איתי גל, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4911736,00.html בריטניה: צ'יפס וטוסטים שחומים מדי - מסרטנים], ynet, 23.01.2017 }}

בנובמבר 2015 , חוקרי האיגוד הבריטי לבטיחות מזון דגמו מוצרים מ-50 בתי אב ובדקו את רמת החומר אקרילאמיד בהם. הממצאים הראו כי בפרוסת טוסט לא שחומה במיוחד נמצאה כמות של כ-9 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לכל ק"ג משקל טוסט. בפרוסות הטוסט שחומות במיוחד, נמצא 167 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לק"ג. בצ'יפס נמצאה כמות גדולה בהרבה - של 1,052 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לכל ק"ג צ'יפס. מוצרים המכילים כמות גבוהה של אקרילאמיד כוללים צ'יפס, טוסטים, קפה, לביבות וסופגניות. {{הערה|שם=gal2017}} בנוסף מזון מושחם עלול לגרום למחלות נוספות כמו מחלות לב, סוכרת ואף אלצהיימר.

בנובמבר 2015, חוקרי האיגוד הבריטי לבטיחות מזון דגמו מוצרים מ-50 בתי אב ובדקו את רמת החומר אקרילאמיד בהם. הממצאים הראו כי בפרוסת טוסט לא שחומה במיוחד נמצאה כמות של כ-9 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לכל ק"ג משקל טוסט. בפרוסות הטוסט שחומות במיוחד, נמצא 167 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לק"ג. בצ'יפס נמצאה כמות גדולה בהרבה - של 1,052 מיקרוגרמים של אקרילאמיד לכל ק"ג צ'יפס. מוצרים המכילים כמות גבוהה של אקרילאמיד כוללים צ'יפס, טוסטים, קפה, לביבות וסופגניות. {{הערה|שם=gal2017}} בנוסף מזון מושחם עלול לגרום למחלות נוספות כמו מחלות לב, סוכרת ואף אלצהיימר.

===חשיפה לשמש===

===חשיפה לשמש===

* [http://apps.who.int/bookorders/anglais/detart1.jsp?sesslan=1&codlan=1&codcol=72&codcch=100 מונוגרפיה 100 של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן - סקירה של מסרטנים לאדם] 2012 - בחינה מחודשת ועדכון הממצאים, כולל ממצאים לסוגי סרטן באיברים חדשים על מסרטנים מוכרים.

* [http://apps.who.int/bookorders/anglais/detart1.jsp?sesslan=1&codlan=1&codcol=72&codcch=100 מונוגרפיה 100 של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן - סקירה של מסרטנים לאדם] 2012 - בחינה מחודשת ועדכון הממצאים, כולל ממצאים לסוגי סרטן באיברים חדשים על מסרטנים מוכרים.

* [http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?pageid=2187 הוועדה הבינמשרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים], משרד הבריאות, 2011

* [http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?pageid=2187 הוועדה הבינמשרדית לחומרים מסרטנים, מוטגנים וטרטוגנים], משרד הבריאות, 2011

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1207313.html משרד הבריאות עידכן את רשימת החומרים המסרטנים]  דן אבן, הארץ, 02/01/11

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1207313.html משרד הבריאות עידכן את רשימת החומרים המסרטנים]  דן אבן, הארץ, 02.01.2011

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1239242.html מחקר: חשיפה לקרינה בשירות הצבאי מגבירה את הסיכון לסרטן מוקדם]  דן אבן, הארץ, 23/08/11

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1239242.html מחקר: חשיפה לקרינה בשירות הצבאי מגבירה את הסיכון לסרטן מוקדם]  דן אבן, הארץ, 23.08.2011

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2235060 ארגון הבריאות העולמי: שכיחות מקרי הסרטן תזנק ב-75% עד 2032] בין הסיבות לכך - צריכת מזונות עתירי סוכר, השמנת יתר, עישון וצריכת אלכוהול. עידו אפרתי, הארץ, 04.02.2014

* [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2235060 ארגון הבריאות העולמי: שכיחות מקרי הסרטן תזנק ב-75% עד 2032] בין הסיבות לכך - צריכת מזונות עתירי סוכר, השמנת יתר, עישון וצריכת אלכוהול. עידו אפרתי, הארץ, 04.02.2014

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Substance_of_very_high_concern חומרים בעלי סיכון גובה] -רשימה של האיחוד האירופי

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Substance_of_very_high_concern חומרים בעלי סיכון גובה] -רשימה של האיחוד האירופי