שינויים

העולם הוא מקום חדש ושופע. [[צמיחה כלכלית]] גרמה לשינויים עצומים בדרכים שבהן חיות האוכלוסיות של המדינות המערביות. שינוי גדול כזה מחייב לבצע גם בחינה מחודשת ורחבה ברעיונות שקשורים בניהול של הכלכלה הלאומית ושל החברה. ניהול ותפעול של מדינה עשירה הוא דבר שונה למדי מניהול של מדינה שנאבקת לשרוד; ועם זאת רעיונות עתיקים רבים נשארו איתנו גם היום, רעיונות שהם לחלוטים בלתי מתאימים לאתגרים החדשים שהחברה ניצבת מולם. מטרת הספר היא להאיר ולהבדיל בין רעיונות ישנים לבין המציאות העכשווית ולהציע רעיונות חדשים ומתאימים יותר.

העולם הוא מקום חדש ושופע. [[צמיחה כלכלית]] גרמה לשינויים עצומים בדרכים שבהן חיות האוכלוסיות של המדינות המערביות. שינוי גדול כזה מחייב לבצע גם בחינה מחודשת ורחבה ברעיונות שקשורים בניהול של הכלכלה הלאומית ושל החברה. ניהול ותפעול של מדינה עשירה הוא דבר שונה למדי מניהול של מדינה שנאבקת לשרוד; ועם זאת רעיונות עתיקים רבים נשארו איתנו גם היום, רעיונות שהם לחלוטים בלתי מתאימים לאתגרים החדשים שהחברה ניצבת מולם. מטרת הספר היא להאיר ולהבדיל בין רעיונות ישנים לבין המציאות העכשווית ולהציע רעיונות חדשים ומתאימים יותר.

ה[[מיתוס|פרדיגמות]] שעליהן מבוססת תפיסת המציאות של החברה הן שמרניות מאד. אנשים משקיעים הרבה ברעיונות אלה (במונחים של זמן, כסף, הכרות ארוכת שנים, הגנה על רעיונות אלה מפני ביקורת), ולכם הם מפתחים עמידות גבוהה בפני שינוי של רעיונות אלה {{הערה|בספר [[לא רציונלי אבל לא נורא]] מתאר [[כלכלה ניסויית|הכלכלן הניסויי]] [[דן אריאלי]] ניסויים שמתארים כיצד "השקעה בייצור רעיונות" כמו הרכבת משפטים ממילים נפרדות, גורמת להגדלת התמיכה ברעיונות אלה)}}. הרעיונות מודחים החוצה על ידי רעיונות חדשים רק כאשר מתרחשים אירועים חדשים שהופכים את החוכמה הקונווצינלית (conventional wisdom) לדבר כה אבסודרי עד כי אי אפשר להמשיך והלאמין בה. אז החוכמה הנפוצה מתה יחד עם התומכים הבולטים ביותר שלה, ומחולפת בחוכמה מקובלת אחרת.{{הערה|רעיון זה מופיע גם בשינוי הפרדיגמות במדע של קון}} התזה של הספר יוצא נגד חוכמה מקובלת כפי שהיתה בזמן יציאת הספר, אבל היא מגובה בראיות של אירועים חדשים שהופכים את החוכמה המקובלת לדבר בלתי מתקבל על הדעת.

ה[[מיתוס|פרדיגמות]] שעליהן מבוססת תפיסת המציאות של החברה הן שמרניות מאד. אנשים משקיעים הרבה ברעיונות אלה (במונחים של זמן, כסף, הכרות ארוכת שנים, הגנה על רעיונות אלה מפני ביקורת), ולכם הם מפתחים עמידות גבוהה בפני שינוי של רעיונות אלה {{הערה|בספר [[לא רציונלי אבל לא נורא]] מתאר [[כלכלה ניסויית|הכלכלן הניסויי]] [[דן אריאלי]] ניסויים שמתארים כיצד "השקעה בייצור רעיונות" כמו הרכבת משפטים ממילים נפרדות, גורמת להגדלת התמיכה ברעיונות אלה)}}. הרעיונות מודחים החוצה על ידי רעיונות חדשים רק כאשר מתרחשים אירועים חדשים שהופכים את החוכמה הקונבנציונלית (Conventional wisdom) לדבר כה אבסורדי עד כי אי אפשר להמשיך ולהאמין בה. אז החוכמה הנפוצה מתה יחד עם התומכים הבולטים ביותר שלה, ומחולפת בחוכמה מקובלת אחרת.{{הערה|רעיון זה מופיע גם בשינוי הפרדיגמות במדע של קון}} התזה של הספר יוצא נגד חוכמה מקובלת כפי שהייתה בזמן יציאת הספר, אבל היא מגובה בראיות של אירועים חדשים שהופכים את החוכמה המקובלת לדבר בלתי מתקבל על הדעת.

===כלכלה והמסורת של מחסור===

===כלכלה והמסורת של מחסור===

[[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]] ו[[תומס מלתוס]] תארו בכשרון רב את הסביבה הכלכלית שהם ראו סביבם, סביבה שהם מצב הענינים הנורמלי של העובד הממוצע היה לחיות על סף רעב. מתלוס טען כי כל גידול בעושר יוביל ל[[גידול אוכלוסין|גידול עצמי של האוכלוסייה]] בצורה שתוביל לחזרה לאותה רמת עושר או אותה רמת מחסור שהיתה קודם לכן. ריקרדו טען כי היתרונות של צמיחה כלכלית יעברו בסופו של דבר אל בעל האדמות וליזמים דבר שישאיר את העובדים בשכר רעב. בעוד סמית דיבר במונחים של אגרגציה, הוא החזיק בגרסה פסימיסטית למדי בשאלה מי יהיה הנהנה העיקרי של העושר החדש, בגלל כוח המיקוח היחסי של מעסיקים לעומת עובדים: לא קשה לטענתו לחזות מי מהם נהנה מיתרון במקרה של מחלוקת. "אין חוקים בפרלמנט נגד חבירה לשם הוזלה של שכר העבודה, אבל יש חוקים רבים שנועדו למנוע חבירה כדי להעלות אותו. " לא הוצאו פתרונות או תקוות לשינוי המצב.  

[[אדם סמית]], [[דיוויד ריקארדו]] ו[[תומס מלתוס]] תארו בכשרון רב את הסביבה הכלכלית שהם ראו סביבם, סביבה שהם מצב העניינים הנורמלי של העובד הממוצע היה לחיות על סף רעב. מלתוס טען כי כל גידול בעושר יוביל ל[[גידול אוכלוסין|גידול עצמי של האוכלוסייה]] בצורה שתוביל לחזרה לאותה רמת עושר או אותה רמת מחסור שהייתה קודם לכן. ריקרדו טען כי היתרונות של צמיחה כלכלית יעברו בסופו של דבר אל בעל האדמות וליזמים דבר שישאיר את העובדים בשכר רעב. בעוד סמית דיבר במונחים של אגרגציה, הוא החזיק בגרסה פסימיסטית למדי בשאלה מי יהיה הנהנה העיקרי של העושר החדש, בגלל כוח המיקוח היחסי של מעסיקים לעומת עובדים: לא קשה לטענתו לחזות מי מהם נהנה מיתרון במקרה של מחלוקת. "אין חוקים בפרלמנט נגד חבירה לשם הוזלה של שכר העבודה, אבל יש חוקים רבים שנועדו למנוע חבירה כדי להעלות אותו. " לא הוצאו פתרונות או תקוות לשינוי המצב.  

עמדות אלה לא היו בלתי-הגיוניות, נראה היה כי עוני מחפיר נמצא בכל מקום. עוני מחפיר באמצע של צמיחה כלכלית לא נראה גרוע יותר מאשר עוני מחפיר על רקע קפאון כלכלי, ועד אז לה פותחו חלופות.

עמדות אלה לא היו בלתי-הגיוניות, נראה היה כי עוני מחפיר נמצא בכל מקום. עוני מחפיר באמצע של צמיחה כלכלית לא נראה גרוע יותר מאשר עוני מחפיר על רקע קפאון כלכלי, ועד אז לה פותחו חלופות.

המחצית השניה של המאה ה-18 הפריכה את "[[חוק הברזל של ריקרדו]]" לפיו משכורות ישארו לנצח ברמות של קיום בסיסי. החוק הוחלף, במסגרת הפיתוח של התאוריה התחרותית (במסגרת [[המהפכה השולית]], על ידי התחזית כי המשכורות יתאימו ל[[תפוקה שולית]] של העבודה. דבר זה איפשר מצב שבו מחסור בעובדים יוביל לעליה בשכר, וכן אפשר הבדלים בשכר בהתבסס על מיומנות והשכלה. הרעיון לפיו הגורל הנצחי של רוב האנושות יהיה לחיות על סף רעב מת לאיטו, אבל המוסכמה לפיה החיים הכלכליים ישארו לא מאד טובים נשארה. לקראת סוף המאה ה-18 גדל מאד [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון הכלכלי]]. מבשר יום הדין של מארקס.

המחצית השנייה של המאה ה-18 הפריכה את "[[חוק הברזל של ריקרדו]]" לפיו משכורות ישארו לנצח ברמות של קיום בסיסי. החוק הוחלף, במסגרת הפיתוח של התאוריה התחרותית (במסגרת [[המהפכה השולית]], על ידי התחזית כי המשכורות יתאימו ל[[תפוקה שולית]] של העבודה. דבר זה איפשר מצב שבו מחסור בעובדים יוביל לעליה בשכר, וכן אפשר הבדלים בשכר בהתבסס על מיומנות והשכלה. הרעיון לפיו הגורל הנצחי של רוב האנושות יהיה לחיות על סף רעב מת לאיטו, אבל המוסכמה לפיה החיים הכלכליים ישארו לא מאד טובים נשארה. לקראת סוף המאה ה-18 גדל מאד [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון הכלכלי]]. מבשר יום הדין של מארקס.

==השפעות הספר==

==השפעות הספר==

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[מחלת השפע]]

* [[מחלת השפע]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Affluent_society חברת השפע] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Affluent_society חברת השפע] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://abridge.me.uk/doku.php?id=the_affluent_society סיכום הספר] באתר Abridge Me

* [http://abridge.me.uk/doku.php?id=the_affluent_society סיכום הספר] באתר Abridge Me

{{מוצרים ציבוריים}}

{{מוצרים ציבוריים}}