שינויים

הנחת המוצא של הניתוח הכלכלי הנאו-קלאסי היא שהמסחר נעשה בצורה חופשית ואינו כרוך ב[[כפייה]] או ב[[אלימות]]. יוצא מן הכלל בהיבט זה הם מקרים של [[זיהום]] המתוארים בספרות הכלכלית הנאו-קלאסית כ"[[השפעות חיצוניות]]", כלומר בסוג של מוצר או נזק כספי שניתן לסחור בו. במקום זאת ניתן להתייחס לזיהום כאל סוג של אלימות (או של שוד עם או בלי רצח), ולהיתר לזהם כסוג של היתר להפעיל אלימות. במקרים של זיהום, חוק קואס לא נוגע רק לזכויות קניין אלא גם לזכויות אדם בסיסיות יותר כמו הזכות לחיים. אם בספרות של תחומי הכלכלה, מדעי המדינה והמשפט מניחים כי למדינה יש מונופול על האלימות, חוק קואס הוא חריגה מקו זה- שכן ניתנת בו זכות להפעיל אלימות פרטית בתנאי שיש מי שנהנה מאלימות כזו.   

הנחת המוצא של הניתוח הכלכלי הנאו-קלאסי היא שהמסחר נעשה בצורה חופשית ואינו כרוך ב[[כפייה]] או ב[[אלימות]]. יוצא מן הכלל בהיבט זה הם מקרים של [[זיהום]] המתוארים בספרות הכלכלית הנאו-קלאסית כ"[[השפעות חיצוניות]]", כלומר בסוג של מוצר או נזק כספי שניתן לסחור בו. במקום זאת ניתן להתייחס לזיהום כאל סוג של אלימות (או של שוד עם או בלי רצח), ולהיתר לזהם כסוג של היתר להפעיל אלימות. במקרים של זיהום, חוק קואס לא נוגע רק לזכויות קניין אלא גם לזכויות אדם בסיסיות יותר כמו הזכות לחיים. אם בספרות של תחומי הכלכלה, מדעי המדינה והמשפט מניחים כי למדינה יש מונופול על האלימות, חוק קואס הוא חריגה מקו זה- שכן ניתנת בו זכות להפעיל אלימות פרטית בתנאי שיש מי שנהנה מאלימות כזו.   

בדוגמה המפורסמת של חוק קואס, מתייחסים אל המזהם כאל מי "מעשן טבק" ואת האחר כמישהו ש"אינו אוהב את ריח הטבק". כאשר פורסם חוק קואס נחשב הנזק של עישון בכלל ושל עישון כפוי בפרט כמטרד -ריח ותו לאו. (אם כי מחקרים על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי העישון ]] היו קיימים בצורה נרחבת כבר בתחילת שנות ה-50, [[הכחשת נזקי העישון]] הצליחה לבלבל מומחים רבים בתקופה זו) כיום מקובל להתייחס לעישון וכן ל[[עישון פאסיבי]] כזה כאל [[גורם סיכון בריאותי|סיכון בריאותי]], בין היתר בגלל פליטה של [[קדמיום]] - חומר מסרטן ו[[טרטוגן|טרטוגני]]. לפי ארגון הבריאות העולמי עישון פאסיבי גורם להגברת הסיכון לתחלואה ב[[סרטן ריאות]] וב[[מחלות לב]].{{הערה|שם=TobaccoExplained|[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי}}  

בדוגמה המפורסמת של חוק קואס, מתייחסים אל המזהם כאל מי "מעשן טבק" ואת האחר כמישהו ש"אינו אוהב את ריח הטבק". כאשר פורסם חוק קואס נחשב הנזק של [[עישון]] בכלל ושל [[עישון כפוי]] בפרט כמטרד ריח ותו לאו. (אם כי מחקרים על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי העישון ]] היו קיימים בצורה נרחבת כבר בתחילת שנות ה-50, [[הכחשת נזקי העישון]] הצליחה לבלבל מומחים רבים בתקופה זו).  כיום מקובל להתייחס לעישון וכן ל[[עישון פאסיבי]] כזה כאל [[גורם סיכון בריאותי|סיכון בריאותי]], בין היתר בגלל פליטה של [[קדמיום]] - חומר מסרטן ו[[טרטוגן|טרטוגני]]. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] עישון פאסיבי גורם להגברת הסיכון לתחלואה ב[[סרטן ריאות]] וב[[מחלות לב]].{{הערה|שם=TobaccoExplained|[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי}}  

דבר זה מדגים את אחד הקשיים הגדולים של חוק קואס שכן יש הבדל מהותי בין "ריח לא נעים" לבין פגיעה בבריאות וסיכון חיים. את הדוגמה של "ריח לא נעים" ניתן להחליף בכרטיס הגרלה להוצאה להורג, שמנפיק המעשן לחברו לתא, או בכך שהמעשן יוכל להתאמן בקראטה או בירי בתוך התא, תוך גרימת סיכון לחייו של חברו לתא. במקום לראות בכך פגיעה יסודית בזכויות של האדם השני, חוק קואס מעניק לצד הפוגע היתר לפעול בצורה אלימה ולהפעיל כפייה, ומתחיל את הדיון בשאלה מי צריך לשלם על הזכות להיות חופשי מאלימות זו.  

דבר זה מדגים את אחד הקשיים הגדולים של חוק קואס שכן יש הבדל מהותי בין "ריח לא נעים" לבין פגיעה בבריאות וסיכון חיים. את הדוגמה של "ריח לא נעים" ניתן להחליף בכרטיס הגרלה להוצאה להורג, שמנפיק המעשן לחברו לתא, או בכך שהמעשן יוכל להתאמן בקראטה או בירי בתוך התא, תוך גרימת סיכון לחייו של חברו לתא. במקום לראות בכך פגיעה יסודית בזכויות של האדם השני, חוק קואס מעניק לצד הפוגע היתר לפעול בצורה אלימה ולהפעיל כפייה, ומתחיל את הדיון בשאלה מי צריך לשלם על הזכות להיות חופשי מאלימות זו.