שינויים

'''חוק קואס''' (the Coase theorem) או '''התיאורמה של קואס'''  היא תאוריה ב[[כלכלה נאו קלאסית]] ובמשפטים שמתארת את [[יעילות פארטו]] של [[הקצאה כלכלית]] נוכח קיום של [[השפעה חיצונית]]. התיאורמה טוענת כי אם יש אפשרות למסחר בהשפעה החיצונית ואם יש [[עלויות עסקה]] נמוכות מספיק, המיקוח בין הצדדים יוביל ל"הקצאה יעילה" (בהקשר של יעילות פארטו) בלי קשר להקצאה הראשונית של קניין.  בפועל, מכשולים בפני התמקחות כזו, או קושי להגדיר [[זכויות קניין]] יכולים למנוע התמקחות כפי שקואס מתאר אותה. יש המבקרים את יישום התאוריה בצורה רחבה מידי, שכן במקרים רבים היא יכולה להצדיק את [[הפרטת אלימות]], גביית מחיר נסתר מהציבור. היא במיוחד בעייתית בהקשר של בעיות [[קיימות]] המשלבות אלמנטים של אלימות, [[תהליך ארוך טווח]] המונע יכולת מסחר, [[מידע א-סימטרי]] ומידע חסר.  

'''חוק קואס''' (באנגלית: '''the Coase theorem''') או '''התיאורמה של קואס'''  היא תאוריה ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] ובמשפטים שמתארת את [[יעילות פארטו]] של [[הקצאה כלכלית]] נוכח קיום של [[השפעה חיצונית]]. התיאורמה טוענת כי אם יש אפשרות למסחר בהשפעה החיצונית ואם יש [[עלויות עסקה]] נמוכות מספיק, המיקוח בין הצדדים יוביל ל"הקצאה יעילה" (בהקשר של יעילות פארטו) בלי קשר להקצאה הראשונית של קניין.  בפועל, מכשולים בפני התמקחות כזו, או קושי להגדיר [[זכויות קניין]] יכולים למנוע התמקחות כפי שקואס מתאר אותה. יש המבקרים את יישום התאוריה בצורה רחבה מידי, שכן במקרים רבים היא יכולה להצדיק את [[הפרטת אלימות]], גביית מחיר נסתר מהציבור. היא במיוחד בעייתית בהקשר של בעיות [[קיימות]] המשלבות אלמנטים של אלימות, [[תהליך ארוך טווח]] המונע יכולת מסחר, [[מידע א-סימטרי]] ומידע חסר.  

התאוריה מיוחסת לרוב לכלכלן מאוניברסיטת שיקגו [[רונלד קואס]], עם זאת קואס עצמו הצהיר שהתאוריה מבוססת אולי על 4 עמודים מתוך מאמר שלו בשנות ה-60, "The Problem of Social Cost" וכי היא לא פרי עבודתו בכלל. מאמר זה, וכן מאמר של קואס משנת 1937 "on the nature of the firm" (שגם בו יש תפקיד נכבד לעלויות עסקה), זיכו את קואס ב[[פרס נובל בכלכלה]] לשנת 1991. במאמר משנת 1960 טען קואס כי בדרך כלל עלויות העסקה בעולם האמיתי הן גבוהות מכדי לאפשר התמקחות יעילה ולכן התיאורמה היא לרוב לא ישימה במציאות הכלכלית. מאז הדגימו אחרים את החשיבות של הנחות אחרות לקיום של [[יעילות פארטו]] בהקשר זה, כמו [[מידע מושלם]] תוך שימוש ב[[תורת המשחקים]].  

התאוריה מיוחסת לרוב לכלכלן מאוניברסיטת שיקגו [[רונלד קואס]], עם זאת קואס עצמו הצהיר שהתאוריה מבוססת אולי על 4 עמודים מתוך מאמר שלו בשנות ה-60, "The Problem of Social Cost" וכי היא לא פרי עבודתו בכלל. מאמר זה, וכן מאמר של קואס משנת 1937 "on the nature of the firm" (שגם בו יש תפקיד נכבד לעלויות עסקה), זיכו את קואס ב[[פרס נובל בכלכלה]] לשנת 1991. במאמר משנת 1960 טען קואס כי בדרך כלל עלויות העסקה בעולם האמיתי הן גבוהות מכדי לאפשר התמקחות יעילה ולכן התיאורמה היא לרוב לא ישימה במציאות הכלכלית. מאז הדגימו אחרים את החשיבות של הנחות אחרות לקיום של [[יעילות פארטו]] בהקשר זה, כמו [[מידע מושלם]] תוך שימוש ב[[תורת המשחקים]].  

כדי שמשפט קואס יתקיים יש צורך שהמידע בידי כל הצדדים יהיה [[מידע מלא|מלא]] ו[[מידע סימטרי|סימטרי]]. תנאי זה אינו מתקיים בדרך כלל. לדוגמה הבעלים של [[זיהום תעשייתי|מפעל מזהם]] אינו יודע את התועלות של אנשים שמושפעים מהזיהום ומי שמושפע מהזיהום אינו יודע את התועלות של המפעל מקיום הזיהום. ברוב המקרים יש מצב של [[מידע א-סימטרי]] - בעל המפעל נמצא בעמדה שבה לרוב הוא יכול לדעת את כמות הזיהום, הרכב הזיהום ואת עיתוי הזיהום (לעיתים בעל המפעל אינו רוצה לדעת מידע זה בגלל הכחשה או בגלל שעליו להשקיע מאמץ כדי לברר את הנושא). מידע כזה לא זמין לתושבים והם חייבים [[רגולציה]] שתאפשר [[שקיפות של הזיהום]] כדי לדעת היבטים אלה.  גם במקרים של שקיפות מלאה, יש בעיות של העדר מידע מלא שלא תמיד נמצא בידי מישהו. במקרים רבים של זיהום, יש אי-וודאות - גם אלו החשופים לזיהום לא תמיד יודעים את גודל הנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מהזיהום. גם אם חלו אנשים ב[[סרטן]] לדוגמה שיכול להיגרם מזיהום מסויים יתקשו להוכיח שדווקא חשיפה כזו לזיהום גרמה להם לנזק בריאותי, זאת בשל האופי הסטטיסטי של [[גורם מסרטן]] ובשל קיום של מספר גורמים מסרטנים שהצטברותם יחד מעלה את הסיכון ל[[סרטן]]. לדוגמה בשנת 2013 הכריז ארגון הבריאות העולמי על [[זיהום אוויר]] וכן על [[חומר חלקיקי]] כעל [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] קודם לתאריך זה אנשים הושפעו מהזיהום אבל המידע לגבי השפעה זו לא היה וודאי. גם היום [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר |היקף ההשפעה של זיהום אוויר]] אינו ידוע במלואו.  

כדי שמשפט קואס יתקיים יש צורך שהמידע בידי כל הצדדים יהיה [[מידע מלא|מלא]] ו[[מידע סימטרי|סימטרי]]. תנאי זה אינו מתקיים בדרך כלל. לדוגמה הבעלים של [[זיהום תעשייתי|מפעל מזהם]] אינו יודע את התועלות של אנשים שמושפעים מהזיהום ומי שמושפע מהזיהום אינו יודע את התועלות של המפעל מקיום הזיהום. ברוב המקרים יש מצב של [[מידע א-סימטרי]] - בעל המפעל נמצא בעמדה שבה לרוב הוא יכול לדעת את כמות הזיהום, הרכב הזיהום ואת עיתוי הזיהום (לעיתים בעל המפעל אינו רוצה לדעת מידע זה בגלל הכחשה או בגלל שעליו להשקיע מאמץ כדי לברר את הנושא). מידע כזה לא זמין לתושבים והם חייבים [[רגולציה]] שתאפשר [[שקיפות של הזיהום]] כדי לדעת היבטים אלה.  גם במקרים של שקיפות מלאה, יש בעיות של העדר מידע מלא שלא תמיד נמצא בידי מישהו. במקרים רבים של זיהום, יש אי-וודאות - גם אלו החשופים לזיהום לא תמיד יודעים את גודל הנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מהזיהום. גם אם חלו אנשים ב[[סרטן]] לדוגמה שיכול להיגרם מזיהום מסויים יתקשו להוכיח שדווקא חשיפה כזו לזיהום גרמה להם לנזק בריאותי, זאת בשל האופי הסטטיסטי של [[גורם מסרטן]] ובשל קיום של מספר גורמים מסרטנים שהצטברותם יחד מעלה את הסיכון ל[[סרטן]]. לדוגמה בשנת 2013 הכריז ארגון הבריאות העולמי על [[זיהום אוויר]] וכן על [[חומר חלקיקי]] כעל [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] קודם לתאריך זה אנשים הושפעו מהזיהום אבל המידע לגבי השפעה זו לא היה וודאי. גם היום [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר |היקף ההשפעה של זיהום אוויר]] אינו ידוע במלואו.  

תנאי הכרחי השני לקיומו של משפט קואס הוא העדרן של [[עלויות עסקה]] בקיום של מסחר על פיצוי בגין עלויות חיצוניות. כך לדוגמה אם שכנים של מפעל מזהם רוצים לדון איתו בגובה הפיצויים שהם יקבלו, העדר עלויות עסקה פרושו שלא יהיו כרוכים בדבר הוצאות כלשהן. הוצאות על הוכחת הנזק הבריאותי של מזהם מסויים, הוכחת החשיפה לזיהום, או הוצאות משפטיות הכרוכות בקבלת פיצויים אמורות להיות אפסיות. במציאות המצב שונה לגמרי ובמקרים רבים מתקיימים משפטים ארוכים ומסובכים, הדורשים גם הוכחות של מומחים ומחקרים מדעיים כדי לקבוע מה מקור הזיהום ומה הן השפעותיו. דבר זה מסתבך עוד יותר כאשר קיימים מספר מפעלים מזהמים ומספר השפעות בריאותיות. במקרים רבים לא מדובר במפעל תעשייה בודד, אלא באיזורי תעשייה שבו יכולים להיות עשרות מפעלים מזהמים וחשודים בזיהום, כך המצב במקרה של [[זיהום האוויר בחיפה]] לדוגמה - כך שקשה לדעת איזה מפעל גרם לאיזה סוג זיהום, וניתן לטעון גם שחלק מ[[זיהום האוויר]] שם מקורו בכלל ב[[זיהום אוויר מתחבורה]]. גם אם הסכימו על גובה הפיצוי יש צורך למדוד את כמות הזיהום שנפלט באופן תמידי כדי להעריך כמה פיצוי יצטרכו לשלם. הוצאות העסקה הן לרוב כה גבוהות עד כי הן הופכות את הרעיון של הסכם בין הצדדים ללא כדאי לשניהם.  

תנאי הכרחי השני לקיומו של משפט קואס הוא העדרן של [[עלויות עסקה]] בקיום של מסחר על פיצוי בגין עלויות חיצוניות. כך לדוגמה אם שכנים של מפעל מזהם רוצים לדון איתו בגובה הפיצויים שהם יקבלו, העדר עלויות עסקה פירושו שלא יהיו כרוכים בדבר הוצאות כלשהן. הוצאות על הוכחת הנזק הבריאותי של מזהם מסויים, הוכחת החשיפה לזיהום, או הוצאות משפטיות הכרוכות בקבלת פיצויים אמורות להיות אפסיות. במציאות המצב שונה לגמרי ובמקרים רבים מתקיימים משפטים ארוכים ומסובכים, הדורשים גם הוכחות של מומחים ומחקרים מדעיים כדי לקבוע מה מקור הזיהום ומה הן השפעותיו. דבר זה מסתבך עוד יותר כאשר קיימים מספר מפעלים מזהמים ומספר השפעות בריאותיות. במקרים רבים לא מדובר במפעל תעשייה בודד, אלא באיזורי תעשייה שבו יכולים להיות עשרות מפעלים מזהמים וחשודים בזיהום, כך המצב במקרה של [[זיהום האוויר בחיפה]] לדוגמה - כך שקשה לדעת איזה מפעל גרם לאיזה סוג זיהום, וניתן לטעון גם שחלק מ[[זיהום האוויר]] שם מקורו בכלל ב[[זיהום אוויר מתחבורה]]. גם אם הסכימו על גובה הפיצוי יש צורך למדוד את כמות הזיהום שנפלט באופן תמידי כדי להעריך כמה פיצוי יצטרכו לשלם. הוצאות העסקה הן לרוב כה גבוהות עד כי הן הופכות את הרעיון של הסכם בין הצדדים ללא כדאי לשניהם.  

היבטים של עלויות עסקה הם מסובכים עוד יותר אם יש לדוגמה גורם מזהם אחד ונפגעים רבים מכך ויש צורך בכך שכל חוזה בין מזהם ונפגע ינוסח וייאכף בנפרד.  

היבטים של עלויות עסקה הם מסובכים עוד יותר אם יש לדוגמה גורם מזהם אחד ונפגעים רבים מכך ויש צורך בכך שכל חוזה בין מזהם ונפגע ינוסח וייאכף בנפרד.  

רונלד קואס עצמו הדגיש את הבעיות ביישום תאורמת קואס: עלויות עסקה הן "לרוב גבוהות מאד, מספיק גבוהות בכל מקרה כדי למנוע עסקאות שהיו יכולות להתרחש בעולם שבו מערכת המחירים עובדת ללא עלויות". (קואס, 1960, הפסקה הראשונה של פרק 4). זו אינה ביקורת על התיאורמה עצמה, היות והיא מתרחשת רק במצבם שבהם אין עלויות עסקה, תחת זו היא התנגדות ליישום מוגזם של המשפט, והזנחת התנאים לקיומו.  

רונלד קואס עצמו הדגיש את הבעיות ביישום תאורמת קואס: עלויות עסקה הן "לרוב גבוהות מאד, מספיק גבוהות בכל מקרה כדי למנוע עסקאות שהיו יכולות להתרחש בעולם שבו מערכת המחירים עובדת ללא עלויות". (קואס, 1960, הפסקה הראשונה של פרק 4). זו אינה ביקורת על התיאורמה עצמה, היות והיא מתרחשת רק במצבם שבהם אין עלויות עסקה, תחת זו היא התנגדות ליישום מוגזם של המשפט, והזנחת התנאים לקיומו.  

לכן ביקורת מרכזית על משפט קואס הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו היתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התיאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חקלאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו.  

לכן ביקורת מרכזית על משפט קואס הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו הייתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התיאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חקלאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו.  

עלויות עסקה במקרים של זיהומים רבים, היא גבוהה מאד וכרוכה בהשהייה ארוכה וחוסר וודאות. כך לדוגמה במקרים של [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]],  ו[[דיאוקסינים]] המסוגלים לנדוד מרחקים גדולים, לנדוד בין האוויר, הים והקרקע, לעבור [[הצטברות ביולוגית]] שבסופה הזיהום (לדוגמה ב[[כספית]] או ב[[דיאוקסין]]) מגיעה כ[[זיהום במזון]] אל האדם. יכול עובר זמן רב (עשרות שנים) בין התרחשות פליטת הזיהום, לבין הגעת הזיהום למזון (בשל מסיסות נמוכה לדוגמה של דיאוקסינים במים) ועוד עשרות שנים בין התרחשות ההרעלה עצמה לבין הופעת תסמינים (לדוגמה [[סרטן]]), במקרים של [[טרטוגנים]], זיהום של האם יכול להשפיע על הפוריות של הילד, כך שהפגיעה תתגלה רק כשהילד ינסה להעמיד ילדים. היות ויש מאות ואלפי מקורות לחומרים מזהמים אלה ולא חומר יחיד הנפלט ממקור אחד, קשה מאד גם לדעת מה מקור הזיהום גם אם היה לא הייתה השהייה כזו.  

עלויות עסקה במקרים של זיהומים רבים, היא גבוהה מאד וכרוכה בהשהייה ארוכה וחוסר וודאות. כך לדוגמה במקרים של [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]],  ו[[דיאוקסינים]] המסוגלים לנדוד מרחקים גדולים, לנדוד בין האוויר, הים והקרקע, לעבור [[הצטברות ביולוגית]] שבסופה הזיהום (לדוגמה ב[[כספית]] או ב[[דיאוקסין]]) מגיעה כ[[זיהום במזון]] אל האדם. יכול עובר זמן רב (עשרות שנים) בין התרחשות פליטת הזיהום, לבין הגעת הזיהום למזון (בשל מסיסות נמוכה לדוגמה של דיאוקסינים במים) ועוד עשרות שנים בין התרחשות ההרעלה עצמה לבין הופעת תסמינים (לדוגמה [[סרטן]]), במקרים של [[טרטוגנים]], זיהום של האם יכול להשפיע על הפוריות של הילד, כך שהפגיעה תתגלה רק כשהילד ינסה להעמיד ילדים. היות ויש מאות ואלפי מקורות לחומרים מזהמים אלה ולא חומר יחיד הנפלט ממקור אחד, קשה מאד גם לדעת מה מקור הזיהום גם אם היה לא הייתה השהייה כזו.  

;מידע מלא והתמקחות:

;מידע מלא והתמקחות:

במאמר משנת 2009, הראו Hahnel ו-Sheeran  מספר הנחות מוטעות נפוצות שכאשר מתחשבים בהן הדבר מקטים בצורה ניכרת את היכולת ליישם את התיאורמה של קואס בבעיות מדיניות וכלכלה של העולם האמיתי. ראשית, הם מציינים כי הפתרון בין מזהם יחיד לבין קורבן יחיד הוא בעצם התמקחות, ולא [[שוק]]. ככזה, הוא מתאים לניתוח הנרחב שנעשה על התחום ב[[תורת המשחקים]] ותורת ההתמקחות. דבר זה מביא למגוון גדול של פתרונות מיקוח, דבר שגורם לכך שלא סביר שדווקא [[יעילות פארטו|הפתרון היעיל]] יהיה התוצאה. סביר יותר שמגוון גורמים כמו מבנה ההתמקחות, [[היוון|שיעור ההיוון]] וגורמים אחרים של כוח מיקוח יחסי יקבעו את התוצאה. אם המיקוח אינו משחק חד פעמי, אזי אפקטים של חזרה יכולים להתרחש, דבר שיכול לעוות את התוצאה ואף להביא לכישלון המיקוח.  

במאמר משנת 2009, הראו Hahnel ו-Sheeran  מספר הנחות מוטעות נפוצות שכאשר מתחשבים בהן הדבר מקטין בצורה ניכרת את היכולת ליישם את התיאורמה של קואס בבעיות מדיניות וכלכלה של העולם האמיתי. ראשית, הם מציינים כי הפתרון בין מזהם יחיד לבין קורבן יחיד הוא בעצם התמקחות, ולא [[שוק]]. ככזה, הוא מתאים לניתוח הנרחב שנעשה על התחום ב[[תורת המשחקים]] ותורת ההתמקחות. דבר זה מביא למגוון גדול של פתרונות מיקוח, דבר שגורם לכך שלא סביר שדווקא [[יעילות פארטו|הפתרון היעיל]] יהיה התוצאה. סביר יותר שמגוון גורמים כמו מבנה ההתמקחות, [[היוון|שיעור ההיוון]] וגורמים אחרים של כוח מיקוח יחסי יקבעו את התוצאה. אם המיקוח אינו משחק חד פעמי, אזי אפקטים של חזרה יכולים להתרחש, דבר שיכול לעוות את התוצאה ואף להביא לכישלון המיקוח.  

היבט נוסף במאמר זה הוא שההנחות בדבר קיום [[מידע]] הדרושות כדי ליישם את התיאורמה של קואס בצורה נכונה כדי להביא לתוצאה [[יעילה פארטו]], דורשת [[מידע מלא]] - כלומר שלשני הצדדי אין מידע פרטי, שהעלויות האמיתיות שלהם הן ידועות לגמרי לא רק לעצמם אלא גם לצד האחר וכי מידע זה הוא גם [[מידע משותף]] (כולם יודעים שכולם יודעים וכך הלאה עד אינסוף). כאשר המצב אינו כזה, פתרונות קואס עלולים להוביל לתוצאות מאד לא יעילות, עקב תמריצים של שני הצדדים לשקר.  

היבט נוסף במאמר זה הוא שההנחות בדבר קיום [[מידע]] הדרושות כדי ליישם את התיאורמה של קואס בצורה נכונה כדי להביא לתוצאה [[יעילה פארטו]], דורשת [[מידע מלא]] - כלומר שלשני הצדדי אין מידע פרטי, שהעלויות האמיתיות שלהם הן ידועות לגמרי לא רק לעצמם אלא גם לצד האחר וכי מידע זה הוא גם [[מידע משותף]] (כולם יודעים שכולם יודעים וכך הלאה עד אינסוף). כאשר המצב אינו כזה, פתרונות קואס עלולים להוביל לתוצאות מאד לא יעילות, עקב תמריצים של שני הצדדים לשקר.  

;חוק קואס כסוג של הצדקת אלימות והפרטת אלימות:

;חוק קואס כסוג של הצדקת אלימות והפרטת אלימות:

הנחת המוצא של הניתוח הכלכלי הנאו קלאסי היא שהמסחר נעשה בצורה חופשית ואינו כרוך ב[[כפייה]] או ב[[אלימות]]. יוצא מן הכלל בהיבט זה הם מקרים של [[זיהום]] המתוארים בספרות הכלכלית הנאו-קלאסית כ"[[השפעות חיצוניות]]", כלומר בסוג של מוצר או נזק כספי שניתן לסחור בו. במקום זאת ניתן להתייחס לזיהום כאל סוג של אלימות (או של שוד עם או בלי רצח), ולהיתר לזהם כסוג של היתר להפעיל אלימות. במקרים של זיהום, חוק קואס לא נוגע רק לזכויות קניין אלא גם לזכויות אדם בסיסיות יותר כמו הזכות לחיים. אם בספרות של תחומי הכלכלה, מדעי המדינה והמשפט מניחים כי למדינה יש מונופול על האלימות, חוק קואס הוא חריגה מקו זה- שכן ניתנת בו זכות להפעיל אלימות פרטית בתנאי שיש מי שנהנה מאלימות כזו.   

הנחת המוצא של הניתוח הכלכלי הנאו-קלאסי היא שהמסחר נעשה בצורה חופשית ואינו כרוך ב[[כפייה]] או ב[[אלימות]]. יוצא מן הכלל בהיבט זה הם מקרים של [[זיהום]] המתוארים בספרות הכלכלית הנאו-קלאסית כ"[[השפעות חיצוניות]]", כלומר בסוג של מוצר או נזק כספי שניתן לסחור בו. במקום זאת ניתן להתייחס לזיהום כאל סוג של אלימות (או של שוד עם או בלי רצח), ולהיתר לזהם כסוג של היתר להפעיל אלימות. במקרים של זיהום, חוק קואס לא נוגע רק לזכויות קניין אלא גם לזכויות אדם בסיסיות יותר כמו הזכות לחיים. אם בספרות של תחומי הכלכלה, מדעי המדינה והמשפט מניחים כי למדינה יש מונופול על האלימות, חוק קואס הוא חריגה מקו זה- שכן ניתנת בו זכות להפעיל אלימות פרטית בתנאי שיש מי שנהנה מאלימות כזו.   

בדוגמה המפורסמת של חוק קואס, מתייחסים אל המזהם כאל מי "מעשן טבק" ואת האחר כמישהו ש"אינו אוהב את ריח הטבק". כאשר פורסם חוק קואס נחשב הנזק של עישון בכלל ושל עישון כפוי בפרט כמטרד -ריח ותו לאו. (אם כי מחקרים על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי העישון ]] היו קיימים בצורה נרחבת כבר בתחילת שנות ה-50, [[הכחשת נזקי העישון]] הצליחה לבלבל מומחים רבים בתקופה זו) כיום מקובל להתייחס לעישון וכן ל[[עישון פאסיבי]] כזה כאל [[גורם סיכון בריאותי|סיכון בריאותי]], בין היתר בגלל פליטה של [[קדמיום]] - חומר מסרטן ו[[טרטוגן|טרטוגני]]. לפי ארגון הבריאות העולמי עישון פאסיבי גורם להגברת הסיכון לתחלואה ב[[סרטן ריאות]] וב[[מחלות לב]].{{הערה|שם=TobaccoExplained|[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי}}  

בדוגמה המפורסמת של חוק קואס, מתייחסים אל המזהם כאל מי "מעשן טבק" ואת האחר כמישהו ש"אינו אוהב את ריח הטבק". כאשר פורסם חוק קואס נחשב הנזק של עישון בכלל ושל עישון כפוי בפרט כמטרד -ריח ותו לאו. (אם כי מחקרים על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי העישון ]] היו קיימים בצורה נרחבת כבר בתחילת שנות ה-50, [[הכחשת נזקי העישון]] הצליחה לבלבל מומחים רבים בתקופה זו) כיום מקובל להתייחס לעישון וכן ל[[עישון פאסיבי]] כזה כאל [[גורם סיכון בריאותי|סיכון בריאותי]], בין היתר בגלל פליטה של [[קדמיום]] - חומר מסרטן ו[[טרטוגן|טרטוגני]]. לפי ארגון הבריאות העולמי עישון פאסיבי גורם להגברת הסיכון לתחלואה ב[[סרטן ריאות]] וב[[מחלות לב]].{{הערה|שם=TobaccoExplained|[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי}}