שינויים

רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד או "הרעב הגדול" (בגאלית אירית: An Gorta Mór; באנגלית: Great Irish Famine) הוא השם שניתן לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849.

רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד או "הרעב הגדול" (בגאלית אירית: An Gorta Mór; באנגלית: Great Irish Famine) הוא השם שניתן לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849.

התנאים לקיומו של רעב במדינה מערב אירופית באמצע המאה ה-19 נוצרו בחמישים השנה שקדמו לרעב, ומחולליהם היו המדיניות הכלכלית של ממלכת בריטניה הגדולה (אשר אירלנד הייתה חלק ממנה באותה תקופה) שיצרה [[אי שווין כלכלי]] וניצול, [[עוני]] ושיטות חקלאיות כושלות, הסתמכות על משק מונוקולטורי (גידול יחיד), והופעת הכימשון (Phytophthora infestans), פרוטיסט שהרס את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי. תוצאותיו המיידיות של הרעב נמשכו עד 1851, ובשנים שבין 1846–1851 מיוחסים לרעב בין כמיליון מקרה מוות, ומספר דומה של אנשים היגרו מן האי לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה ויצרו שם פזורה אירית. {{הערה|Ross, David (2002), ''Ireland: History of a Nation'', New Lanark Geddes & Grosset, ISBN 1-84205-164-4}} כך שאוכלוסיית אירלנד ירדה באותה תקופה ב-20-25% {{הערה|Kinealy, Christine (1994), This Great Calamity, Gill & Macmillan, ISBN 0-7171-1881-9}}

התנאים לקיומו של רעב במדינה מערב אירופית באמצע המאה ה-19 נוצרו בחמישים השנה שקדמו לרעב, ומחולליהם היו המדיניות הכלכלית של ממלכת בריטניה הגדולה (אשר אירלנד הייתה חלק ממנה באותה תקופה) שיצרה [[אי שוויון כלכלי]] וניצול, [[עוני]] ושיטות חקלאיות כושלות, הסתמכות על משק מונוקולטורי (גידול יחיד), והופעת הכימשון (Phytophthora infestans), פרוטיסט שהרס את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי. תוצאותיו המיידיות של הרעב נמשכו עד 1851, ובשנים שבין 1846–1851 מיוחסים לרעב בין כמיליון מקרה מוות, ומספר דומה של אנשים היגרו מן האי לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה ויצרו שם פזורה אירית. {{הערה|Ross, David (2002), ''Ireland: History of a Nation'', New Lanark Geddes & Grosset, ISBN 1-84205-164-4}} כך שאוכלוסיית אירלנד ירדה באותה תקופה ב-20%-25% {{הערה|Kinealy, Christine (1994), This Great Calamity, Gill & Macmillan, ISBN 0-7171-1881-9}}

[[צדק חברתי|אי צדק חברתי]], ומדיניות של הפליה וניצול שהביאו ל[[עוני]] היו חלק מהתנאים החברתיים שאיפשרו את הרעב - במשך שנים רבות הייתה אירלנד תחת שלטון אנגליה, אשר הפלה לרעה את תושביו הקתולים של האי, והעביר נחלות גדולות באי לידי אצילים פרוטסטנטים ומתיישבים פרוטסטנטים שהיגרו אליו, בעיקר לחלקו הצפוני. אירלנד נשארה החצר האחורית של בריטניה ונהנתה אך מעט מהשגשוג הכלכלי של בריטניה במאה ה-19.אזורים נרחבים של אדמה פורייה באירלנד נשארו בבעלות אצילים אנגלים, אשר החכירו את האדמות לחקלאים האירים שעיבדו אותן. האירים שילמו סכומי עתק לבעלי האדמות, שלרוב חיו באנגליה ומעולם לא ביקרו באדמותיהם. החוכרים חיו חיי עוני והסתפקו בקיום בסיסי בלבד. שיטות חלופיות למציאת מזון, כציד וכדיג, היו אסורות על פי החוק, שכן בעלי החיים שעל אדמת האחוזות היו רכושו הבלעדי של בעל האחוזה. אי-תשלום דמי החכירה השנתיים הוביל בדרך כלל לנישול החקלאי מאדמתו. דין וחשבון בריטי שניתן לממשלה זמן קצר לפני הרעב הראה כי העוני הגיע לממדים כאלה, עד ששליש מכל בתי האב באירלנד לא יכלו לספק מזון למשפחתם, לאחר תשלום דמי החכירה לאדון האנגלי, אלא באמצעות יציאה לעבודה כפועלים עונתיים נוודים באנגליה ובסקוטלנד.

[[צדק חברתי|אי צדק חברתי]], ומדיניות של הפליה וניצול שהביאו ל[[עוני]] היו חלק מהתנאים החברתיים שאיפשרו את הרעב - במשך שנים רבות הייתה אירלנד תחת שלטון אנגליה, אשר הפלה לרעה את תושביו הקתולים של האי, והעביר נחלות גדולות באי לידי אצילים פרוטסטנטים ומתיישבים פרוטסטנטים שהיגרו אליו, בעיקר לחלקו הצפוני. אירלנד נשארה החצר האחורית של בריטניה ונהנתה אך מעט מהשגשוג הכלכלי של בריטניה במאה ה-19.אזורים נרחבים של אדמה פורייה באירלנד נשארו בבעלות אצילים אנגלים, אשר החכירו את האדמות לחקלאים האירים שעיבדו אותן. האירים שילמו סכומי עתק לבעלי האדמות, שלרוב חיו באנגליה ומעולם לא ביקרו באדמותיהם. החוכרים חיו חיי עוני והסתפקו בקיום בסיסי בלבד. שיטות חלופיות למציאת מזון, כציד וכדיג, היו אסורות על פי החוק, שכן בעלי החיים שעל אדמת האחוזות היו רכושו הבלעדי של בעל האחוזה. אי-תשלום דמי החכירה השנתיים הוביל בדרך כלל לנישול החקלאי מאדמתו. דין וחשבון בריטי שניתן לממשלה זמן קצר לפני הרעב הראה כי העוני הגיע לממדים כאלה, עד ששליש מכל בתי האב באירלנד לא יכלו לספק מזון למשפחתם, לאחר תשלום דמי החכירה לאדון האנגלי, אלא באמצעות יציאה לעבודה כפועלים עונתיים נוודים באנגליה ובסקוטלנד.

למרות הקשיים האלה, הביא השגשוג הכלכלי של המאה ה-19 לעלייה בתוחלת החיים ובגידול אוכלוסין בכל רחבי הממלכה, אך מחירי התוצרת החקלאית ירדו, ואירלנד, שהייתה בפריפריה של הממלכה, נהנתה בקושי מפירות התיעוש, וכלכלתה התבססה במידה רבה על גידול תפוחי אדמה.

למרות הקשיים האלה, הביא השגשוג הכלכלי של המאה ה-19 לעלייה בתוחלת החיים ובגידול אוכלוסין בכל רחבי הממלכה, אך מחירי התוצרת החקלאית ירדו, ואירלנד, שהייתה בפריפריה של הממלכה, נהנתה בקושי מפירות התיעוש, וכלכלתה התבססה במידה רבה על גידול תפוחי אדמה.

משטר הקרקעות באירלנד בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה היווה כשלעצמו בעיה חמורה. רבות מן האחוזות היו ממושכנות, כתוצאה מכישלונות חקלאיים קודמים. חוות רבות הוחכרו בדמי חכירה מופקעים, רבות מהן היו כה קטנות עקב החלוקה ליורשים עד שגם בשנים טובות נאבקו בעליהן כדי להתפרנס מהן. הן היו תלויות לחלוטין בתפוח האדמה, הירק היחיד בעל ערך תזונתי שניתן לגדל על אדמה זו. יתרה מכך, ניסיונות החקלאים להגדיל את פוריות אדמתם נתקלו באיום שהדבר יגדיל את ערך הקרקע ויגרום להעלאה של דמי החכירה ובסופו של דבר לנישולם מן הקרקע. הירידה בגודל החלקות יחד עם [[פריון חקלאי]] גבוה יחסית של תפוח האדמה שהיה קיים באותה עת (לעומת גידולים אחרים) דחפו את האיכרים למונו-קולטורה - הסתמכות על גידול אחד ויחד שהוא המניח ביותר. דבר זה גרם לבעית [[חוסן]] בהמשך - כאשר נכשל גידול זה, כל הגידולים האחרים הניבו הרבה פחות מזון.  

משטר הקרקעות באירלנד בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה היווה כשלעצמו בעיה חמורה. רבות מן האחוזות היו ממושכנות, כתוצאה מכישלונות חקלאיים קודמים. חוות רבות הוחכרו בדמי חכירה מופקעים, רבות מהן היו כה קטנות עקב החלוקה ליורשים עד שגם בשנים טובות נאבקו בעליהן כדי להתפרנס מהן. הן היו תלויות לחלוטין בתפוח האדמה, הירק היחיד בעל ערך תזונתי שניתן לגדל על אדמה זו. יתרה מכך, ניסיונות החקלאים להגדיל את פוריות אדמתם נתקלו באיום שהדבר יגדיל את ערך הקרקע ויגרום להעלאה של דמי החכירה ובסופו של דבר לנישולם מן הקרקע. הירידה בגודל החלקות יחד עם [[פריון חקלאי]] גבוה יחסית של תפוח האדמה שהיה קיים באותה עת (לעומת גידולים אחרים) דחפו את האיכרים למונוקולטורה - הסתמכות על גידול אחד ויחד שהוא המניח ביותר. דבר זה גרם לבעיית [[חוסן]] בהמשך - כאשר נכשל גידול זה, כל הגידולים האחרים הניבו הרבה פחות מזון.  

ההשפעה המיידית של הרעב על אירלנד הייתה הרסנית, והתוצאות לטווח הרחוק היו בעלות משמעות כבדה. הן גרמו לשינוי של קבע בתרבות האירית ובמסורת האירית עד היום. רעב תפוחי האדמה הגדול נבע מהצטברות של גורמים סוציאליים, ביולוגיים, פוליטיים וכלכליים, הן ממקור אירי והן ממקור אנגלי.

ההשפעה המיידית של הרעב על אירלנד הייתה הרסנית, והתוצאות לטווח הרחוק היו בעלות משמעות כבדה. הן גרמו לשינוי של קבע בתרבות האירית ובמסורת האירית עד היום. רעב תפוחי האדמה הגדול נבע מהצטברות של גורמים סוציאליים, ביולוגיים, פוליטיים וכלכליים, הן ממקור אירי והן ממקור אנגלי.

===הרעב בסין עקב "הקפיצה הגדולה" והדברת הדרורים===

===הרעב בסין עקב "הקפיצה הגדולה" והדברת הדרורים===

[[תמונה:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|left|thumb|250px|דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב 1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.]]

[[תמונה:1024px-Tree-Sparrow-2009-16-02.jpg|left|thumb|250px|דרור העצים האירופאי-אסייתי. הוא היה המטרה העיקרית של הקמפיין בסין ב-1958-1960. לאחר מכן, היה צריך לייבא דרורים בדחיפות ממדינות אחרות כדי למנוע רעב.]]

בשנים 1958-1961 שרר רעב המוני קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ 15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר 20 מילון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - הכרזה על תיעוש טוטאלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות.[https://en.wikipedia.org/wiki/Great_Chinese_Famine]

בשנים 1958-1961 שרר רעב המוני קשה בסין. לפי הנתונים הרשמיים של ממשלת סין מתו מהרעב כ-15 מיליון בני אדם. לפי הערכות של ארגונים אחרים מספר הנספים ברעב גבוה יותר 20 מילון ועד 45 מיליון. הסיבות לרעב היו צעדים במסגרת "הקפיצה הגדולה" בסין - הכרזה על תיעוש טוטלי שבמסגרתה הממשלה מכרה לחם תמורת מכונות.[https://en.wikipedia.org/wiki/Great_Chinese_Famine]

הסיבות לרעב ההמוני היו בעיקר צעדי מדיניות מוטעים או אכזריים מטעם השלטונות, סיבה משנית לרעב היתה החמרת המצב עקב מזג אוויר קשה.  

הסיבות לרעב ההמוני היו בעיקר צעדי מדיניות מוטעים או אכזריים מטעם השלטונות, סיבה משנית לרעב הייתה החמרת המצב עקב מזג אוויר קשה.  

במסגרת "הקפיצה הגדולה" החקלאות אורגנה בקומונות ונאסר עיבוד של חלקות פרטיות. הממשלה ראה בתעשיות הפלדה והברזל כמנוע עיקרי לקדמה כלכלית, כך שמיליוני איכרים קיבלו הוראות לעזור את החקלאות ולעבור לעבוד בתעשיות המתכת. בשנת 2008 תאר Yang Jisheng את ההשפעה של אדישות הממשלה לסבל התושבים - אנשים רעבו בפתח של מחסן תבואה גדול. {{הערה|

במסגרת "הקפיצה הגדולה" החקלאות אורגנה בקומונות ונאסר עיבוד של חלקות פרטיות. הממשלה ראה בתעשיות הפלדה והברזל כמנוע עיקרי לקדמה כלכלית, כך שמיליוני איכרים קיבלו הוראות לעזור את החקלאות ולעבור לעבוד בתעשיות המתכת. בשנת 2008 תאר Yang Jisheng את ההשפעה של אדישות הממשלה לסבל התושבים - אנשים רעבו בפתח של מחסן תבואה גדול. {{הערה|

הממשלה המרכזית בסין החליטה גם על מספר שינויים בחקלאות, בהתבסס על רעיונות של [[פסאדו-מדע|פסאדו-מדען]] Trofim Lysenko. {{הערה| Lynch, Michael (2008). The People's Republic of China, 1949–76 (second ed.). London: Hodder Education. p. 57.}} אחד הרעיונות היה זריעה צפופה, שבה כמו הזרעים נזרעה בצורה גדולה פי שלוש ולאחר מכן פי שש. בתאוריה צמחים מאותו מים לא היו אמורים להתחרות זה בזה. בפועל הם דווקא כן דבר שפגע בצמיחת הצמחים והוביל לייבול נמוך.  

הממשלה המרכזית בסין החליטה גם על מספר שינויים בחקלאות, בהתבסס על רעיונות של [[פסאדו-מדע|פסאדו-מדען]] Trofim Lysenko. {{הערה| Lynch, Michael (2008). The People's Republic of China, 1949–76 (second ed.). London: Hodder Education. p. 57.}} אחד הרעיונות היה זריעה צפופה, שבה כמו הזרעים נזרעה בצורה גדולה פי שלוש ולאחר מכן פי שש. בתאוריה צמחים מאותו מים לא היו אמורים להתחרות זה בזה. בפועל הם דווקא כן דבר שפגע בצמיחת הצמחים והוביל לייבול נמוך.  

רעיון נוסף שנוסה באותה עת היה של Terentiy Maltsev שעודד איכרים ברחבי סין להמנע מחריש רגיל של 10-15 ס"מ ולחרוש לעומק גדול הרבה יותר 1-2 מטרים. "תאוריית החריש העמוק" הצהירה כי הקרקע הפוריה ביותר נמצאת עמוק בתוך האדמה וכי חריש עמוק יאפשר לחזק את השורשים. למעשה, החריש העמוק הוביל להעלאת קרקע לא פורייה, סלעים, חול וקבירה של החלק הפורה של הקרקע דבר שהוביל לפגיעה בפוריות הקרקע.  

רעיון נוסף שנוסה באותה עת היה של Terentiy Maltsev שעודד איכרים ברחבי סין להימנע מחריש רגיל של 10-15 ס"מ ולחרוש לעומק גדול הרבה יותר 1-2 מטרים. "תאוריית החריש העמוק" הצהירה כי הקרקע הפוריה ביותר נמצאת עמוק בתוך האדמה וכי חריש עמוק יאפשר לחזק את השורשים. למעשה, החריש העמוק הוביל להעלאת קרקע לא פורייה, סלעים, חול וקבירה של החלק הפורה של הקרקע דבר שהוביל לפגיעה בפוריות הקרקע.  

אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב 1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב 1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב 4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים-כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב 18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דראסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומינסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו [[שרות אקולוגי]] חינמי של [[הדברה ביולוגית]]. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דראסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל רעב המוני, קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.

אחת הסיבות המרכזיות לרעב הייתה השמדת הדרורים. השמדת הדרורים החלה ברמה המקומית עוד בסוף 1955. לאחר תחילת הקמפיין התחיל ויכוח בעיתונות ובין המדענים, כאשר חלק מהמדענים יצאו נגד הקמפיין. ב-1957 העיתון הראשי בסין ג'נמין ג'יבאו אמר שלא צריך להשמיד את הדרורים ביערות ובערים. אבל ב 1958 הממשלה הסינית הכריזה על קמפיין- מלחמה ב 4 המזיקים: חולדות, יתושים, זבובים ודרורים. הדרורים נכנסו לרשימה כי הם אכלו חלק מהזרעים שנטעו האיכרים- כל דרור אכל 4.5 קילוגרם לשנה. ב 18 למרץ 1958 קרא מאו דזה-דונג להשמיד את 4 המזיקים. הקמפיין מול הדרורים זכה להרבה יותר הצלחה מהקמפיין נגד שלושת המזיקים האחרים, כי היה קל יותר לצוד אותם. הסינים החלו להשמיד את הדרורים בכל הארץ כאשר הנלהבים ביותר השמידו גם את שאר הציפורים הקטנות. לאחר כשנה מספרם של הדרורים פחת דרסטית, היבול גדל במידת מה והמפלגה הקומוניסטית הסינית דיווחה על הישגים. אבל, מלבד הזרעים אכלו הדרורים גם חרקים כמו ארבה- הם סיפקו [[שרות אקולוגי]] חינמי של [[הדברה ביולוגית]]. כאשר פחת מספרם של הדרורים בצורה משמעותית גדלה אוכלוסיית הארבה בצורה דרסטית ולאחר עוד שנה היבול החל להיעלם ובמדינה החל רעב המוני, קשה מאוד. הארבה אכל את האורז הרבה הרבה יותר משאכלו אותו הדרורים והותיר את האיכרים בסין ללא מזון.

לאחר שנתיים בדיוק  ב 18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.

לאחר שנתיים בדיוק  ב-18 למרץ 1960, מאו דזה דונג הכריז על סיום הקמפיין נגד הדרורים, והסינים החלו באופן דחוף לייבא דרורים חיים מקנדה ורוסיה. בתחילת המאה 21 הסינים פתחו בקמפיין להגנת הדרורים.

{{הערה|שחר שלוח [http://www.zavit.org.il/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94/ כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה] 20.05.2017, זווית סוכנות הידיעות למדע וסביבה}}{{הערה|ויקיפדיה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9F הרעב הגדול בסין]}}{{הערה|ויקיפדיה[https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A3%D0%BD%D0%B8%D1%87%D1%82%D0%BE%D0%B6%D0%B5%D0%BD%D0%B8%D0%B5_%D0%B2%D0%BE%D1%80%D0%BE%D0%B1%D1%8C%D1%91%D0%B2 Уничтожение воробьёв]}}.

{{הערה|שחר שלוח [http://www.zavit.org.il/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94/ כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה] 20.05.2017, זווית סוכנות הידיעות למדע וסביבה}}{{הערה|ויקיפדיה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8%D7%A2%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9F הרעב הגדול בסין]}}{{הערה|ויקיפדיה[https://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A3%D0%BD%D0%B8%D1%87%D1%82%D0%BE%D0%B6%D0%B5%D0%BD%D0%B8%D0%B5_%D0%B2%D0%BE%D1%80%D0%BE%D0%B1%D1%8C%D1%91%D0%B2 Уничтожение воробьёв]}}.

תנאי מזג האוויר החריפו את המשבר - הצפה של הנהר הצהוב במזרח סין ב-1959 גרמה להרג ישיר וכן לרעב עקב פגיעה ביבולים. דבר שהוביל למוות של כ-2 מיליון בני אדם. Frank Dikötter טוען כי רוב השטפונות לא נבעו מאסון טבע אלא מתכנון וביצוע גרועים של מערכות השקייה במסגרת "הקפיצה הגדולה". בשנת 1960 התקיימה בצורת קשה ו -60% מהאדמות החקלאיות בצפון סין לא קיבלו גשם כלל. בנוסף לכך היו תנאי מזג אוויר קשים בשנת 1962 שכללו כמות גדולה או קטנה מידי של גשם.

תנאי מזג האוויר החריפו את המשבר - הצפה של הנהר הצהוב במזרח סין ב-1959 גרמה להרג ישיר וכן לרעב עקב פגיעה ביבולים. דבר שהוביל למוות של כ-2 מיליון בני אדם. Frank Dikötter טוען כי רוב השיטפונות לא נבעו מאסון טבע אלא מתכנון וביצוע גרועים של מערכות השקייה במסגרת "הקפיצה הגדולה". בשנת 1960 התקיימה בצורת קשה ו -60% מהאדמות החקלאיות בצפון סין לא קיבלו גשם כלל. בנוסף לכך היו תנאי מזג אוויר קשים בשנת 1962 שכללו כמות גדולה או קטנה מידי של גשם.

===הרעב ורצח העם ברואנדה===

===הרעב ורצח העם ברואנדה===

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען בפרק בספר "[[התמוטטות]] כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל [[פיצוץ אוכלוסין]] או [[אסון מלתוסאני]] שהוביל לכשל חקלאי ורעב המוני. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח-עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען בפרק בספר "[[התמוטטות]] כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל [[פיצוץ אוכלוסין]] או [[אסון מלתוסיאני]] שהוביל לכשל חקלאי ורעב המוני. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח-עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.

דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הירצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חקלאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסייה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר. דברים אלו התווספו לקשיים אחרים: שימוש בטכנולוגיות [[חקלאות בת קיימא|חקלאות בסיסיות ולא מקיימות]] (כמו אי שימוש בטרסות Terrace) כדי למנוע [[סחף קרקע]]), כמו גם קשיים בשוק הקפה הבינלאומי הובילו ל[[עוני]] קיצוני ולסף רעב המוני. בנוסף, גידול האוכלוסייה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב-1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב-1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם. חקלאים יכלו לקוות להתפרנס מגודל חלקה זעיר כזה בזכות כך שהאדמה באיזור עשירה במיוחד, אבל גם עושר זה לא סיפק מספיק מזון.  

דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הירצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חקלאית ודבר זה תרם לכך שהייתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסייה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר. דברים אלו התווספו לקשיים אחרים: שימוש בטכנולוגיות [[חקלאות בת קיימא|חקלאות בסיסיות ולא מקיימות]] (כמו אי שימוש בטרסות Terrace) כדי למנוע [[סחף קרקע]]), כמו גם קשיים בשוק הקפה הבינלאומי הובילו ל[[עוני]] קיצוני ולסף רעב המוני. בנוסף, גידול האוכלוסייה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב-1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב-1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם. חקלאים יכלו לקוות להתפרנס מגודל חלקה זעיר כזה בזכות כך שהאדמה באיזור עשירה במיוחד, אבל גם עושר זה לא סיפק מספיק מזון.  

בגלל המצב הקשה צעירים רבים לא יכלו להינשא ולרכוש אדמה משל עצמם, והם נשארו בבית משפחותיהם. מספר הצעירים בני 20-25 שנשארו בבית הוריהם עלה מ-71% ב-1988 ל-100% ב-1993. המשקים היו צריכות לפרנס משפחה גדלה והולכת. מספר האנשים במשק עלה בין השנים הללו מ-4.9 ל-5.3, כך שאדם אחד התפרנס מארבע חמישיות הדונם ב-1988 ובפחות מזה ב-1993.  

בגלל המצב הקשה צעירים רבים לא יכלו להינשא ולרכוש אדמה משל עצמם, והם נשארו בבית משפחותיהם. מספר הצעירים בני 20-25 שנשארו בבית הוריהם עלה מ-71% ב-1988 ל-100% ב-1993. המשקים היו צריכות לפרנס משפחה גדלה והולכת. מספר האנשים במשק עלה בין השנים הללו מ-4.9 ל-5.3, כך שאדם אחד התפרנס מארבע חמישיות הדונם ב-1988 ובפחות מזה ב-1993.