שינויים

[[קובץ:Hadera power station.jpg|ממוזער|שמאל|300px|[[תחנת כוח פחמית|תחנת הכוח הפחמית]] "אורות רבין" שבחדרה. רוב ייצור החשמל בישראל מבוסס על שריפת [[פחם]]]]

[[קובץ:Hadera power station.jpg|ממוזער|שמאל|300px|[[תחנת כוח פחמית|תחנת הכוח הפחמית]] "אורות רבין" שבחדרה. רוב ייצור החשמל בישראל מבוסס על שריפת [[פחם]]]]

'''שיא תפוקת הפחם''' (Peak coal) היא נקודה בזמן שבה תגיע הפקת ה[[פחם]] העולמית לקצב מקסימלי, ולאחריה קצב הפקת הפחם ילך וירד. [[פחם]] הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר על ידי חומר צמחי שעובר תהליכים במעבה האדמה במשך מיליוני שנים. זהו משאב בעל כמות סופית ולכן נחשב כמקור [[אנרגיה]] לא מתחדש ו[[משאב מתכלה]].   

'''שיא תפוקת הפחם''' (באנגלית: '''Peak coal''') היא נקודה בזמן שבה תגיע הפקת ה[[פחם]] העולמית לקצב מקסימלי, ולאחריה קצב הפקת הפחם ילך וירד. [[פחם]] הוא [[דלק מחצבי]] שנוצר על ידי חומר צמחי שעובר תהליכים במעבה האדמה במשך מיליוני שנים. זהו משאב בעל כמות סופית ולכן נחשב כמקור [[אנרגיה]] לא מתחדש ו[[משאב מתכלה]].   

קצב הצריכה של פחם צפוי לעלות בגלל מספר תהליכים: [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה העולמית]], [[משק האנרגיה העולמי|גידול בצריכת אנרגיה]] בעיקר ב[[מדינות העולם השלישי]], ושימוש בפחם כדי לנסות לייצר [[נפט]] ו[[גז טבעי]] באופן סינתטי. תהליך זה מתרחש על רקע [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]].  

קצב הצריכה של פחם צפוי לעלות בגלל מספר תהליכים: [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה העולמית]], [[משק האנרגיה העולמי|גידול בצריכת אנרגיה]] בעיקר ב[[מדינות העולם השלישי]], ושימוש בפחם כדי לנסות לייצר [[נפט]] ו[[גז טבעי]] באופן סינתטי. תהליך זה מתרחש על רקע [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[שיא תפוקת הגז]].  

הערכות לגבי עתודות הפחם שנויות במחלוקת, וקיימים סוגים שונים של פחם בעלי תכולות אנרגיה שונה, כך שיש להבדיל בין '''שיא תפוקת כריית הפחם''' (מבחינת מסה), לבין '''שיא תפוקת האנרגיה הפחמית'''. על פי [[סקר האנרגיה של חברת BP|הדו"ח של חברת האנרגיה BP]] ([[בריטיש פטרוליום]]) משנת 2008, הפחם היה צפוי להספיק ל-147 שנים הבאות בקצב הצריכה הנוכחי, נתון זה יורד בצורה דרסטית ובסקר משנת 2011, שבו עתודות הפחם צפויות להספיק רק ל-118 שנים של צריכה בקצב הנוכחי.<ref name="BP2011"/>. בכל מקרה נתון זה אינו אומר מתי יתרחש שיא תפוקת הפחם אלא הערכה לגבי שנת אזילת הפחם, שהוא תאריך מאוחר בהרבה. לפי ארגון "משמר האנרגיה" צפוי שיא תפוקת הפחם להתרחש כבר ב-2025.  

הערכות לגבי עתודות הפחם שנויות במחלוקת, וקיימים סוגים שונים של פחם בעלי תכולות אנרגיה שונה, כך שיש להבדיל בין '''שיא תפוקת כריית הפחם''' (מבחינת מסה), לבין '''שיא תפוקת האנרגיה הפחמית'''. על פי [[סקר האנרגיה של חברת BP|הדו"ח של חברת האנרגיה BP]] ([[בריטיש פטרוליום]]) משנת 2008, הפחם היה צפוי להספיק ל-147 שנים הבאות בקצב הצריכה הנוכחי, נתון זה יורד בצורה דרסטית ובסקר משנת 2011, שבו עתודות הפחם צפויות להספיק רק ל-118 שנים של צריכה בקצב הנוכחי.<ref name="BP2011"/>. בכל מקרה נתון זה אינו אומר מתי יתרחש שיא תפוקת הפחם אלא הערכה לגבי שנת אזילת הפחם, שהוא תאריך מאוחר בהרבה. לפי ארגון "משמר האנרגיה" צפוי שיא תפוקת הפחם להתרחש כבר ב-2025.  

המושג של שיא תפוקת הפחם דומה לרעיון של [[שיא תפוקת הנפט]] שפותח על ידי הגאולוג [[מ. קינג האברט]] בשנות ה-1950 וחזה בהצלחה את שיא תפוקת הנפט בתוך ארצות הברית בשנות ה-70, ולגבי מדינות נוספות. קיים ויכוח לגבי הקיום והעיתוי של שיא תפוקת נפט עולמי, כאשר סוכנות האנרגיה העולמית טוענת ששיא בהפקת נפט קונבנציונלי התרחש כבר בשנת 2006. לפי כל המקורות, שיא תפוקת הנפט ו[[שיא תפוקת הגז]] צפויים להתרחש מוקדם יותר משיא תפוקת הפחם.  

המושג של שיא תפוקת הפחם דומה לרעיון של [[שיא תפוקת הנפט]] שפותח על ידי הגאולוג [[מ. קינג האברט]] בשנות ה-50 של המאה ה-20 וחזה בהצלחה את שיא תפוקת הנפט בתוך ארצות הברית בשנות ה-70, ולגבי מדינות נוספות. קיים ויכוח לגבי הקיום והעיתוי של שיא תפוקת נפט עולמי, כאשר סוכנות האנרגיה העולמית טוענת ששיא בהפקת נפט קונבנציונלי התרחש כבר בשנת 2006. לפי כל המקורות, שיא תפוקת הנפט ו[[שיא תפוקת הגז]] צפויים להתרחש מוקדם יותר משיא תפוקת הפחם.  

==היסטוריה של הפקת הפחם==

==היסטוריה של הפקת הפחם==

אנשים רבים, כולל אנשי מקצוע, חושבים שיש עתודות פחם למאות שנים. דבר זה נובע מהנחה רווחת לפיה קצב צריכת הפחם ישמר כמו שהוא. היות ובשנות ה-70 היה פחם ל-400 שנה, ההנחה היא שכיום, במיוחד עקב הוספת גילוי מאגרים חדשים, יש גם פחם ל-400 שנה. דבר זה אינו מתחשב בכך שיש [[גידול אוכלוסין]] וכן גידול ב[[צריכה לנפש]] עקב [[צמיחה כלכלית]] במיוחד במדינות מתועשות, שהגידול בביקוש גדול בהרבה מקצב הגילוי של מאגרים חדשים.  

אנשים רבים, כולל אנשי מקצוע, חושבים שיש עתודות פחם למאות שנים. דבר זה נובע מהנחה רווחת לפיה קצב צריכת הפחם ישמר כמו שהוא. היות ובשנות ה-70 היה פחם ל-400 שנה, ההנחה היא שכיום, במיוחד עקב הוספת גילוי מאגרים חדשים, יש גם פחם ל-400 שנה. דבר זה אינו מתחשב בכך שיש [[גידול אוכלוסין]] וכן גידול ב[[צריכה לנפש]] עקב [[צמיחה כלכלית]] במיוחד במדינות מתועשות, שהגידול בביקוש גדול בהרבה מקצב הגילוי של מאגרים חדשים.  

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], היחס בין עתודות מוכחת של פחם, ובין קצב ההפקה הנוכחי של פחם ירד מיחס של 1:200 בשנות 1990, ליחס של 1:118 בשנת 2010. אם בשנת 1990, היו עוברים ל[[כלכלת מצב יציב]] עם [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] אפסית, ואם לא היו מוצאים עתודות נוספות של פחם, אזי ברמות הצריכה של 1990 כמות הפחם היתה מספיקה עד לשנת 2190. היות ורמות הצריכה גדלו, ולמרות גילוי של מרבצי פחם חדשים, עתודות הפחם מספיקות, נכון לשנת 2010 ל-118 שנים בלבד, כלומד עד לשנת 2128.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011, עמ' 30-34,BP</ref>  

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]], היחס בין עתודות מוכחת של פחם, ובין קצב ההפקה הנוכחי של פחם ירד מיחס של 1:200 בשנות 1990, ליחס של 1:118 בשנת 2010. אם בשנת 1990, היו עוברים ל[[כלכלת מצב יציב]] עם [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] אפסית, ואם לא היו מוצאים עתודות נוספות של פחם, אזי ברמות הצריכה של 1990 כמות הפחם הייתה מספיקה עד לשנת 2190. היות ורמות הצריכה גדלו, ולמרות גילוי של מרבצי פחם חדשים, עתודות הפחם מספיקות, נכון לשנת 2010 ל-118 שנים בלבד, כלומד עד לשנת 2128.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011, עמ' 30-34,BP</ref>  

אם קצב זה של ירידה ביחס עתודות מוכחות לקצב ההפקה ישמר, פרוש הדבר שכל שנה שחולפת, מורידה בממוצע 4 שנים מיחס הרזרבות לצריכה. פירושו של דבר זה הוא כילוי כלל מאגרי הפחם המוכחים עד שנת 2040, וזאת בהנחה שישמרו 3 הנתונים הבאים - קצב גילוי המאגרים החדשים, קצב [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין]] וקצב צריכת הפחם לנפש.  

אם קצב זה של ירידה ביחס עתודות מוכחות לקצב ההפקה ישמר, פרוש הדבר שכל שנה שחולפת, מורידה בממוצע 4 שנים מיחס הרזרבות לצריכה. פירושו של דבר זה הוא כילוי כלל מאגרי הפחם המוכחים עד שנת 2040, וזאת בהנחה שישמרו 3 הנתונים הבאים - קצב גילוי המאגרים החדשים, קצב [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסין]] וקצב צריכת הפחם לנפש.  

[[קובץ:World energy consumption svg.png|ממוזער|350px|צריכת האנרגיה העולמית לפי סוגי דלקים, 1965-2011. צריכת הפחם שבשנת 2000 עמדה על 25% מסך תמהיל הדלקים בעולם, היתה בשנת 2010 כבר 30%, כך שיש עליה מהותית בביקוש לפחם]]

[[קובץ:World energy consumption svg.png|ממוזער|350px|צריכת האנרגיה העולמית לפי סוגי דלקים, 1965-2011. צריכת הפחם שבשנת 2000 עמדה על 25% מסך תמהיל הדלקים בעולם, הייתה בשנת 2010 כבר 30%, כך שיש עליה מהותית בביקוש לפחם]]

הירידה ביחס מאגרים מוכחים ביחס לצריכה קשורה אולי ל-2 תהליכים אחרים. האחד הוא הערכה מחודשת של מאגרים, בעיקר באיזור סין. בעבר העריכו מאגרים בצורה אופטימית על סמך מקומות שבהם עשוי להיות פחם, סקרים מודרניים יותר מוצאים בעיות שונות בהפקת פחם זה, כמו עקב עומק גדול מידי, יותר מידי קיטור. דבר זה הוביל לצמצום הערכות לגבי גודל המאגרים במדינות רבות. [http://www.postcarbon.org/article/406162-the-end-of-cheap-coal]. לפי מועצת הפחם העולמית, לחברות פרטיות אין אינטרס להוכיח עתודות למשך שנים רבות, וכך יש עתודות רבות שאינן מוכחות שניתן להפוך אותן למוכחות כאשר הדבר החברות יזדקקו להן. [http://www.worldcoal.org/coal/where-is-coal-found/]. עם זאת יש לשים לב כי מחיר הפחם עלה בשנים האחרונות וכי רמת הצריכה של הפחם (ביחס לדלקים אחרים ובאופן מוחלט) עלתה, במצב זה יש אינטרס להגדלת החיפושים לגילוי מאגרים חדשים, הורדת המחיר וקבלת יתרון מול מתחרים.  

הירידה ביחס מאגרים מוכחים ביחס לצריכה קשורה אולי ל-2 תהליכים אחרים. האחד הוא הערכה מחודשת של מאגרים, בעיקר באיזור סין. בעבר העריכו מאגרים בצורה אופטימית על סמך מקומות שבהם עשוי להיות פחם, סקרים מודרניים יותר מוצאים בעיות שונות בהפקת פחם זה, כמו עקב עומק גדול מידי, יותר מידי קיטור. דבר זה הוביל לצמצום הערכות לגבי גודל המאגרים במדינות רבות. [http://www.postcarbon.org/article/406162-the-end-of-cheap-coal]. לפי מועצת הפחם העולמית, לחברות פרטיות אין אינטרס להוכיח עתודות למשך שנים רבות, וכך יש עתודות רבות שאינן מוכחות שניתן להפוך אותן למוכחות כאשר הדבר החברות יזדקקו להן. [http://www.worldcoal.org/coal/where-is-coal-found/]. עם זאת יש לשים לב כי מחיר הפחם עלה בשנים האחרונות וכי רמת הצריכה של הפחם (ביחס לדלקים אחרים ובאופן מוחלט) עלתה, במצב זה יש אינטרס להגדלת החיפושים לגילוי מאגרים חדשים, הורדת המחיר וקבלת יתרון מול מתחרים.  

[[תמונה:Coal-import-vs-export-us.PNG|ממוזער|400 px|יבוא ויצוא של פחם מארצות הברית בשנים 1949-2014]]

[[תמונה:Coal-import-vs-export-us.PNG|ממוזער|400 px|יבוא ויצוא של פחם מארצות הברית בשנים 1949-2014]]

הנתונים על ייבוא ויצוא של פחם מארצות הברית מתארים שינוי של שיא יצוא -נטו בפחם (שנבלם ככל הנראה בעקבות השינויים במשק הגז). עד לשנות ה-80 היתה מגמת עליה ביצוא הפחם מארצות הברית עד לרמה של 100 מיליון טונות בשנה. בשנות ה-80 הגיעו לשיא יצוא בפחם והחלה ירידה מתונה עד לשנות ה-90. החל משנות 90 היתה ירידה דרסטית ביצוא (לרמה של 39 מיליון טונות בשנת 2002) ובמקביל החלה עליה דרמטית ביבוא פחם לארצות הברית - שהגיע לשיא בשנת 2006-2007 עם יבוא של 36 מיליון טונות בשנה. דבר זה הוביל את ארצות הברית לשפל חסר תקדים מאז החלה המדידות ביצוא-נטו (יצוא פחות יבוא) של הפחם.  בשנת 2006 היצוא-נטו של פחם הגיע ל-13 מיליוני טונות - לעומת יצוא- נטו של 111 מיליוני טונות בשנת 1981. שינוי נוסף החל מהשנים 2003-2006 וארצות הברית החלה להגדיל את הייצוא ולהקטין את היבוא- כך שהיצוא נטו הגיע לרמה חסרת תקדים של 116 מיליוני טונות בשנת 2012. [http://www.eia.gov/beta/MER/index.cfm?tbl=T06.01#/?f=A&start=1949&end=2014&charted=0-5-8] ככל הנראה הסיבה לשינוי זה הוא מעבר לשימוש ב[[גז-טבעי]] מקומי בארצות הברית וכך יצירת עודפי פחם ליצוא והקטנת הביקושים ליבוא פחם.  

הנתונים על ייבוא ויצוא של פחם מארצות הברית מתארים שינוי של שיא יצוא -נטו בפחם (שנבלם ככל הנראה בעקבות השינויים במשק הגז). עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 הייתה מגמת עליה ביצוא הפחם מארצות הברית עד לרמה של 100 מיליון טונות בשנה. בשנות ה-80 הגיעו לשיא יצוא בפחם והחלה ירידה מתונה עד לשנות ה-90. החל משנות 90 הייתה ירידה דרסטית ביצוא (לרמה של 39 מיליון טונות בשנת 2002) ובמקביל החלה עליה דרמטית ביבוא פחם לארצות הברית - שהגיע לשיא בשנת 2006-2007 עם יבוא של 36 מיליון טונות בשנה. דבר זה הוביל את ארצות הברית לשפל חסר תקדים מאז החלה המדידות ביצוא-נטו (יצוא פחות יבוא) של הפחם.  בשנת 2006 היצוא-נטו של פחם הגיע ל-13 מיליוני טונות - לעומת יצוא- נטו של 111 מיליוני טונות בשנת 1981. שינוי נוסף החל מהשנים 2003-2006 וארצות הברית החלה להגדיל את הייצוא ולהקטין את היבוא- כך שהיצוא נטו הגיע לרמה חסרת תקדים של 116 מיליוני טונות בשנת 2012. [http://www.eia.gov/beta/MER/index.cfm?tbl=T06.01#/?f=A&start=1949&end=2014&charted=0-5-8] ככל הנראה הסיבה לשינוי זה הוא מעבר לשימוש ב[[גז-טבעי]] מקומי בארצות הברית וכך יצירת עודפי פחם ליצוא והקטנת הביקושים ליבוא פחם.  

שיא תפוקת פחם האנתרציט בארצות הברית התרחש בשנת 1914,<ref name="Hubbert">M. King Hubbert (1956-06). "[http://www.hubbertpeak.com/hubbert/1956/1956.pdf Nuclear Energy and the Fossil Fuels 'Drilling and Production Practice']" (PDF). API. p. 36. </ref> בשנת 1950 נכרו 44 מיליון טונות בשנה. כמות זו ירדה בצורת עקומת פעמון, כך בשנות ה-70 נכרו 10 מיליון טונות בשנה, ובשנת 2007 נכרו 1.6 מיליון טונות בשנה.<ref name="CrushCourse"/>  

שיא תפוקת פחם האנתרציט בארצות הברית התרחש בשנת 1914,<ref name="Hubbert">M. King Hubbert (1956-06). "[http://www.hubbertpeak.com/hubbert/1956/1956.pdf Nuclear Energy and the Fossil Fuels 'Drilling and Production Practice']" (PDF). API. p. 36. </ref> בשנת 1950 נכרו 44 מיליון טונות בשנה. כמות זו ירדה בצורת עקומת פעמון, כך בשנות ה-70 נכרו 10 מיליון טונות בשנה, ובשנת 2007 נכרו 1.6 מיליון טונות בשנה.<ref name="CrushCourse"/>