47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 48:
שורה 48: − + − + + + + שורה 55:
שורה 58: − + + + + +
←עקרות
הספר [[עתידנו הגנוב (ספר)|עתידנו הגנוב]] מונה סדרה ארוכה של חומרי הדברה שחשודים במעורבות בשיבושים הורמונליים. (כגון Acetochlor, Cypermethrin, DDT, Karate ועוד) הוא גם מציין כי בעוד שרוב התקנות לשימוש בטוח בחומרים אלה מיועדות להגן מפני [[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]], המינון שבו משבשים הורמונליים יכולים להשפיע על התפתחות העובר הוא נמוך בהרבה, והם עלולים להצבר בגופה של האם במשך שנים.
הספר [[עתידנו הגנוב (ספר)|עתידנו הגנוב]] מונה סדרה ארוכה של חומרי הדברה שחשודים במעורבות בשיבושים הורמונליים. (כגון Acetochlor, Cypermethrin, DDT, Karate ועוד) הוא גם מציין כי בעוד שרוב התקנות לשימוש בטוח בחומרים אלה מיועדות להגן מפני [[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]], המינון שבו משבשים הורמונליים יכולים להשפיע על התפתחות העובר הוא נמוך בהרבה, והם עלולים להצבר בגופה של האם במשך שנים.
==עקרות==
==עקרות ופגיעה בזרע בקרב עובדים חקלאות==
[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]
חשיפה תעסוקתית או סביבתית לחומרי הדברה מקושרת לאיכות זרע נמוכה יותר. {{הערה|שם=Chiu}} פרוש הדבר חשיפה של עובדים בחקלאות, עובדים שעוסקים בייצור או ביישום שם חומרי הדברה. חשיפה סביבתית לחומרי הדברה עלולה להתרחש עקב [[נדידת חומרי הדברה]] - בעיקר באיזורים סמוכים לשדות חקלאיים או עקב [[זיהום מים]] או [[זיהום קרקע]] בחומרי הדברה.
[[חומרי הדברה|חומר ההדברה]] DBCP (קיצור של 1,2-Dibromo-3-chloropropane) שהוא המרכיב הפעיל במוצר ההדברה Nemagon, הוא חומר נגד פטריות
שהיה בו שימוש בעבר בחקלאות ביבשות אמריקה. החומר יוצר על ידי חברות הכימיקלים [[דאו כימיקלים]] ו[[של כימיקלים]]. לפי Kaitlyn Moore, הן החברות והן ממשלת ארצות הברית ידעו על כך שהחומר גורם למחלות סרטן ולעקרות כבר בשנות ה-50. [https://www.naturalnews.com/032794_Dole_bananas.html]
בחשיפה גבוה לחומר הוא גורם לעקרות בקרב זכרים ממחלקת היונקים. לאחר גילוי סכנות הבריאות שלו לבני אדם, אסרה [[סוכנות הסביבה של האו"ם]] על שימוש בחומר בשנת 1979.[http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/dibromo-.html] עם זאת החומר גורם ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום]] גם לאחר שנים רבות. לדוגמה באיזורים חקלאיים באיזור Turlock בקליפורניה היה שימוש בחומר בשנות ה-1970. נכון לשנת 1989 היה צורך לסגור בארות באזור עקב נוכחות של החומר במים. {{הערה|"Environmental Screening Analysis, Tully Road Properties, Turlock, California". - Earth Metrics Incorporated. - Report 7826, San Mateo, California. - March, 1989}}
בחשיפה גבוה לחומר הוא גורם לעקרות בקרב זכרים ממחלקת היונקים. לאחר גילוי סכנות הבריאות שלו לבני אדם, אסרה [[סוכנות הסביבה של האו"ם]] על שימוש בחומר בשנת 1979.[http://www.epa.gov/ttn/atw/hlthef/dibromo-.html] עם זאת החומר גורם ל[[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מי תהום]] גם לאחר שנים רבות. לדוגמה באיזורים חקלאיים באיזור Turlock בקליפורניה היה שימוש בחומר בשנות ה-1970. נכון לשנת 1989 היה צורך לסגור בארות באזור עקב נוכחות של החומר במים. {{הערה|"Environmental Screening Analysis, Tully Road Properties, Turlock, California". - Earth Metrics Incorporated. - Report 7826, San Mateo, California. - March, 1989}}
עובדים בתאגיד [[דאו כימיקלים]] שייצר את החומר הפכו לעקרים עקב חשיפה לDBCP. העקרות הזו היתה עקבית עם ניסויים בבעלי חיים שהעידו כי החומר גרם לעקרות בקרב ארנבות ממין זכר. עובד קבלן אחד תבע את החברה וזכה. רוב העובדים נשארו בחברה והיא סבסדה עבורם תוכנית רפואית עד לסגירת המפעל ב 1987. בזמן זה חלק מהעובדים תבעו את החברה, אבל התביעה נדחתה. רוב השימוש המקומי בארצות הברית נאסר בשנת 1977, דאו הפסיקה לייצר את החומר עקב חשש מתביעות וביקשה ממשתמשים להחזיר בחזרה משלוחים של החומר. עם זאת חברת הפירות הגדולה דול איימה בתביעה על דאו אם זו תפסיק לספק לה את החומר והמשיכה להשתמש בחומר מחוץ לארצות הברית, במשך מספר שנים גם לאחר איסור השימוש בחומר. התקיימו מספר תביעות של עובדים נגד החברה ונגד דאו - חלק מהתביעות זכו וחלקן הפסידו.
עובדים בתאגיד [[דאו כימיקלים]] שייצר את החומר הפכו לעקרים עקב חשיפה לDBCP. העקרות הזו היתה עקבית עם ניסויים בבעלי חיים שהעידו כי החומר גרם לעקרות בקרב ארנבות ממין זכר. עובד קבלן אחד תבע את החברה וזכה. רוב העובדים נשארו בחברה והיא סבסדה עבורם תוכנית רפואית עד לסגירת המפעל ב 1987. בזמן זה חלק מהעובדים תבעו את החברה, אבל התביעה נדחתה. רוב השימוש המקומי בארצות הברית נאסר בשנת 1977, דאו הפסיקה לייצר את החומר עקב חשש מתביעות וביקשה ממשתמשים להחזיר בחזרה משלוחים של החומר. עם זאת חברת הפירות הגדולה דול איימה בתביעה על דאו אם זו תפסיק לספק לה את החומר והמשיכה להשתמש בחומר מחוץ לארצות הברית, במשך מספר שנים גם לאחר איסור השימוש בחומר. התקיימו מספר תביעות של עובדים נגד החברה ונגד דאו - חלק מהתביעות זכו וחלקן הפסידו.
חוקרים חושבים שחומרי הדברה שונים עלולים להיות אחד הגורמים ל[[ירידה בריכוז הזרע]] שקיימת בקרב גברים ברחבי העולם. עם זאת קשה לבדוק היבט זה כי חשיפה נמוכה לחומרי הדברה כאלה היא דבר נפוץ למדי.
==ירידה בריכוז הזרע ==
{{הפניה לערך מורחב|ירידה בספירת הזרע}}
חוקרים חושבים שחומרי הדברה שונים עלולים להיות אחד הגורמים ל[[ירידה בספירת הזרע]] שקיימת בקרב גברים במדינות המערביות ואולי גם ברחבי העולם. עם זאת קשה לבדוק היבט זה כי חשיפה נמוכה לחומרי הדברה כאלה היא דבר נפוץ למדי.
בשנת 2015 בדקו מספר חוקרים מבוסטון האם יש קשר בין צריכת פירות עשירים בחומרי הדברה לבין ירידה באיכות הזרע. 155 גברים תרמו דוגמאות זרע במשך 18 חודשים. החוקרים חילקו פירות וירקות שונים לקבוצה המכילה כמות גבוה של שאריות חומרי הדברה וקבוצה המכילה כמות נמוכה או בינונית, על בסיס תכנית הנתונים על חומרי הדברה של משרד החקלאות של ארצות הברית (Pesticide Data Program). כמות החשיפה לחומרי הדברה אצל הנבדקים הוערכה על בסיס חלוקה זו ועל סמך תשאול תזונה שלהם. החוקרים מצאו כי סך הצריכה של פירות וירקות לא היתה קשורה לאיכות הזרע. עם זאת, צריכה גבוה של פירות וירקות שהכילו כמות גבוה של חומרי הדברה, היתה קשורה לאיכות זרע נמוכה יותר. בממוצע גברים ברבעון הגבוה של צריכת שאריות חומרי הדברה (מעל מנה וחצי ליום) היו בעלי ספירה זרע כללית נמוכה ב-49% ובעלי מורפולוגיה נורמלית של זרע נמוכה ב32% לעומת גברים בעלי הצריכה הנמוכה ביותר של פירות וירקות בעלי ריסוס. (פחות מחצי מנה ביום). צריכה נמוכה עד מתונה של פירת וירקות מרוססים קשורה סטטיסטית לזרע עם מורפולגיה בריאה יותר. החוקרים קראו לביצוע מחקר נוסף בתחום {{הערה|שם=Chiu|Chiu, Y.H. et al. “[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4447887/ Fruit and Vegetable Intake and Their Pesticide Residues in Relation to Semen Quality among Men from a Fertility Clinic.]”, Human Reproduction (Oxford, England) 30.6 (2015): 1342–1351. PMC. Web. 21 Nov. 2017.}}
==מחלות סרטניות==
==מחלות סרטניות==