שינויים

'''בנייה מרקמית''' או '''"מבנה חצר"''' (perimeter-block) - פרושם בניין שמקיף חצר פנימית, ויש לו "חזית אפס" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין).  

'''בנייה מרקמית''' או '''מבנה חצר''' (באנגלית: '''perimeter-block''') - הינו מושג המתאר בניין שמקיף חצר פנימית, ויש לו "חזית אפס" אל הרחוב (ללא גינה מהצד הקדמי של הבניין).  

זהו פתרון שמקובל בערים רבות באירופה, במיוחד כבנייה של בתי מגורים בחלקי העיר שנבנו לפני עידן [[מכונית|המכונית]]. כאשר בונים בנייה מרקמית עם בנינים בגובה 4-6 קומות אפשר להגיע ל[[צפיפות עירונית]] גבוהה, בדומה לזו המושגת על ידי [[מגדל מגורים]] המוקף גינות או לצפיפות המושגת על ידי כיסוי השטח בבתים בגובה דומה אשר מוקפים בעצמם בגינות.  

זהו פתרון שמקובל בערים רבות באירופה, במיוחד כבנייה של בתי מגורים בחלקי העיר שנבנו לפני עידן [[מכונית|המכונית]]. כאשר בונים בנייה מרקמית עם בניינים בגובה 4-6 קומות אפשר להגיע ל[[צפיפות עירונית]] גבוהה, בדומה לזו המושגת על ידי [[מגדל מגורים]] המוקף גינות או לצפיפות המושגת על ידי כיסוי השטח בבתים בגובה דומה אשר מוקפים בעצמם בגינות.  

המתכנן העירוני יודן רופא ומתכנני ערים נוספים מזרם [[עירוניות מתחדשת]], תומכים באופן בבניה מרקמית כשיטה להשיג ערים צפופות יחסית, אשר מאפשרות [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות קומפקטית]] שמקטינות את הצורך בנסיעות ב[[מכוניות]] ומאפשרות להגיע ליעדים רבים [[הולכי רגל|במרחק הליכה]] או [[תחבורת אופניים|רכיבה על אופניים]] וכן לאפשר תפעול נוח של [[תחבורה ציבורית]] - [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]].  

המתכנן העירוני [[יודן רופא]] ומתכנני ערים נוספים מזרם [[עירוניות מתחדשת]], תומכים בבניה מרקמית כשיטה להשיג ערים צפופות יחסית, אשר מאפשרות [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות קומפקטית]] שמקטינות את הצורך בנסיעות ב[[מכוניות]] ומאפשרות להגיע ליעדים רבים [[הולכי רגל|במרחק הליכה]] או [[תחבורת אופניים|רכיבה על אופניים]] וכן לאפשר תפעול נוח של [[תחבורה ציבורית]] - [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]].  

   

   

רופא מדגיש כי בנייה מרקמית כזה מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, אבל השטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לאפשרויות האחרות - מגדלים או בנינים שמוקף בחצרות.  

רופא מדגיש כי בבנייה מרקמית מתקבל שטח פתוח דומה לזה של בנייה מקובלת בישראל, והשטח הפתוח הוא נגיש ונעים יותר לשהייה יחסית לאפשרויות האחרות - מגדלים או בניינים שמוקפים בחצרות.  

==צפיפות עירוניות==

==צפיפות עירוניות==

בשנים האחרונות נבנים בישראל יותר ויותר [[מגדל מגורים|מגדלי מגורים]]. ההצדקה הציבורית לבנייה זו בכלל היא כדי למנוע בנייה ב[[שטחים פתוחים]] מחוץ לעיר. באופן אינטואיטיבי נראה כי ככל שבונים גבוה יותר כך חוסכים מקום. אלא שברוב המקרים, בעיות של רוחות ושיקולי יוקרה ונוחות מועדדים הקמת פארקים גדולים בין או מסביב למגדלי המגורים כך שאלה אינם מעלים בהכרח את הצפיפות העירונית.  

בשנים האחרונות נבנים בישראל יותר ויותר [[מגדל מגורים|מגדלי מגורים]]. ההצדקה הציבורית לבנייה זו בכלל היא כדי למנוע בנייה ב[[שטחים פתוחים]] מחוץ לעיר. באופן אינטואיטיבי נראה כי ככל שבונים גבוה יותר כך חוסכים מקום. אלא שברוב המקרים, בעיות של רוחות ושיקולי יוקרה ונוחות מעודדים הקמת פארקים גדולים בין או מסביב למגדלי המגורים כך שאלה אינם מעלים בהכרח את הצפיפות העירונית.  

האדריכל אמנון רכטר מציין כי בבניית מגדלים יש מין "כלל אצבע" של מרחק של מטר בין בניין לבניין על כל קומה, ולכן כשבונים יותר מ־30 קומות צריכים 30 מטר בין הבניינים. דוגמה לבנייה של מגדלים שאינם כאלה היא "פארק צמרת" בצפון תל אביב שבו המרחקים בין המגדלים קטנים מידי והתוצאה היא שכונה מנותקת ומנוכרת. [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3585593,00.html]

האדריכל אמנון רכטר מציין כי בבניית מגדלים יש מין "כלל אצבע" של מרחק של מטר בין בניין לבניין על כל קומה, ולכן כשבונים יותר מ־30 קומות צריכים 30 מטר בין הבניינים. דוגמה לבנייה של מגדלים שאינם כאלה היא "פארק צמרת" בצפון תל אביב שבו המרחקים בין המגדלים קטנים מידי והתוצאה היא שכונה מנותקת ומנוכרת. [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3585593,00.html]

המתכנן העירוני ד"ר יודן רופא, מציין כי שתי הערים הצפופות ביותר בישראל - בני ברק ובת ים, בנויות ברובן מבניינים שהם עד 4 קומות. השכונה הצפופה ביותר בישראל היא שכונת פלורנטין בתל אביב, שרובה בנויה מבניינים בני 2-3 קומות. בצפון הישן של תל אביב שבנוי מבניינים בני 3 קומות על עמודים, יש צפיפות עירונית של 16 יחידות דיור לדונם ברוטו, דבר שהופך אותו לצפוף פי 2 יחסית לשכונות חדשות הנבנות בצפון תל אביב, שכוללות מגדלים בני 14-16 קומות.<ref name="rofe2013">[http://yodannotes.files.wordpress.com/2013/10/d79ed79bd795d79f-d7a9d797d7a8d799d7aa-d7a6d7a4d799d7a4d795d7aa-d791d7a0d799d799d794-d792d791d795d794d794-d795d794d79ed7a8d797d791-d794.pdf צפיפות, בנייה גבוהה, והמרחב הציבורי - כמה מיתוסים שכדאי לנפץ ] ד"ר יודן רופא, שחרית</ref>

המתכנן העירוני ד"ר [[יודן רופא]], מציין כי שתי הערים הצפופות ביותר בישראל - בני ברק ובת ים, בנויות ברובן מבניינים שהם עד 4 קומות. השכונה הצפופה ביותר בישראל היא שכונת פלורנטין בתל אביב, שרובה בנויה מבניינים בני 2-3 קומות. בצפון הישן של תל אביב שבנוי מבניינים בני 3 קומות על עמודים, יש צפיפות עירונית של 16 יחידות דיור לדונם ברוטו, דבר שהופך אותו לצפוף פי 2 יחסית לשכונות חדשות הנבנות בצפון תל אביב, שכוללות מגדלים בני 14-16 קומות.<ref name="rofe2013">[http://yodannotes.files.wordpress.com/2013/10/d79ed79bd795d79f-d7a9d797d7a8d799d7aa-d7a6d7a4d799d7a4d795d7aa-d791d7a0d799d799d794-d792d791d795d794d794-d795d794d79ed7a8d797d791-d794.pdf צפיפות, בנייה גבוהה, והמרחב הציבורי - כמה מיתוסים שכדאי לנפץ ] ד"ר יודן רופא, שחרית</ref>

[[קובץ:Migdalim.PNG|ממוזער|450px|השוואה בין מגדל, בינוי ישראלי רגיל ומבנה חצר (יודן רופא, מכון שחרית). בכל סוגי הבנייה באיור יש 200 דירות בעלות שטח זהה (138 מטר רבוע לדירה), המשתרעות על פני 10 דונם, דבר הנותן צפיפות נטו של 20 יחידות דיור לדונם. מספר הקומות הממוצע בבניה מסוג בינוי ישראלי ובנייה רגילה הוא 5.4 ומטה בעוד הגובה הממוצע של המגדלים הוא 18 קומות.]]

[[קובץ:Migdalim.PNG|ממוזער|450px|השוואה בין מגדל, בינוי ישראלי רגיל ומבנה חצר (יודן רופא, מכון שחרית). בכל סוגי הבנייה באיור יש 200 דירות בעלות שטח זהה (138 מטר רבוע לדירה), המשתרעות על פני 10 דונם, דבר הנותן צפיפות נטו של 20 יחידות דיור לדונם. מספר הקומות הממוצע בבניה מסוג בינוי ישראלי ובנייה רגילה הוא 5.4 ומטה בעוד הגובה הממוצע של המגדלים הוא 18 קומות.]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* יודן רופא, [https://yodannotes.wordpress.com/2007/07/28/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%99/ הרחוב הישראלי עדיין לא מת – אבל האדריכלים עובדים על זה], בבלוג "סביבות" , יולי 2007

* יודן רופא, [https://yodannotes.wordpress.com/2007/07/28/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%99/ הרחוב הישראלי עדיין לא מת – אבל האדריכלים עובדים על זה], בבלוג "סביבות", יולי 2007

* יואב לרמן, [https://tlv1.co.il/2008/10/14/789/ בואו נדבר על מגדלים], "עוד בלוג תל אביבי", 14 באוקטובר 2008

* יואב לרמן, [https://tlv1.co.il/2008/10/14/789/ בואו נדבר על מגדלים], "עוד בלוג תל אביבי", 14 באוקטובר 2008

* הדס שפר, [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3585593,00.html האדריכל אמנון רכטר: "הערים שלנו לא בנויות טוב כי הן לא ערים"], כלכליסט, 24.10.2012

* הדס שפר, [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3585593,00.html האדריכל אמנון רכטר: "הערים שלנו לא בנויות טוב כי הן לא ערים"], כלכליסט, 24.10.2012

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תכנון עירוני]]

[[קטגוריה:תכנון עירוני]]

[[קטגוריה:עירוניות מתחדשת]]

[[קטגוריה:עירוניות מתחדשת]]