שינויים

'''נתונים פתוחים''' או '''נתונים גולמיים חופשיים''' (Open data) הוא רעיון לפיו חלק מהנתונים הגולמיים צריכים להיות זמינים לכל אדם, כך שניתן להשתמש בהם ולפרסם אותם מחדש בצורה חופשית, ללא מגבלות כמו זכויות יוצרים, פטנטים, או מכניזמים אחרים של שליטה. המטרה של "תנועת הנתונים הפתוחים" (open data movement) דומה למטרות של תנועות אחרות של "פתיחות" כמו [[קוד פתוח]], [[תוכן פתוח]] ו[[גישה פתוחה]]. הפילוסופיה מאחורי נתונים פתוחים פותחה מזה זמן רב (לדוגמה ב-Merton Thesis לגבי מדע). עם זאת המונח "נתונים פתוחים" הוא חדש יחסית, והוא צובר תאוצה עם הפיתוח של רשת האינטרנט. במיוחד עם הפתיחה של יוזמות ממשל עם נתונים פתוחים (open-data government) כמו Data.gov.

'''נתונים פתוחים''' או '''נתונים גולמיים חופשיים''' (באנגלית: Open data) הוא רעיון לפיו חלק מהנתונים הגולמיים צריכים להיות זמינים לכל אדם, כך שניתן להשתמש בהם ולפרסם אותם מחדש בצורה חופשית, ללא מגבלות כמו זכויות יוצרים, פטנטים, או מכניזמים אחרים של שליטה. המטרה של "תנועת הנתונים הפתוחים" (Open data movement) דומה למטרות של תנועות אחרות של "פתיחות" כמו [[קוד פתוח]], [[תוכן פתוח]] ו[[גישה פתוחה]]. הפילוסופיה מאחורי נתונים פתוחים פותחה מזה זמן רב (לדוגמה ב-Merton Thesis לגבי מדע). עם זאת המונח "נתונים פתוחים" הוא חדש יחסית, והוא צובר תאוצה עם הפיתוח של רשת האינטרנט. במיוחד עם הפתיחה של יוזמות ממשל עם נתונים פתוחים (open-data government) כמו Data.gov.

[[תמונה:Opendata world.PNG|left|thumb|400px|מדינות בעלות אתרים ממשלתיים להפצת נתונים פתוחים, נכון לשנת 2012]]

[[תמונה:Opendata world.PNG|left|thumb|400px|מדינות בעלות אתרים ממשלתיים להפצת נתונים פתוחים, נכון לשנת 2012]]

גישה חופשית, Open Access היא הקריאה לכך שירחונים מדעיים יפרסמו את המחקרים המדעיים חינם לציבור וכן שהמחקרים יהיו חופשיים לשימוש עתידי של אנשים שרוצים לחקור את המחקרים, למצוא בהם דפוסים וכו'.  

גישה חופשית, Open Access היא הקריאה לכך שירחונים מדעיים יפרסמו את המחקרים המדעיים חינם לציבור וכן שהמחקרים יהיו חופשיים לשימוש עתידי של אנשים שרוצים לחקור את המחקרים, למצוא בהם דפוסים וכו'.  

בעבר היתה הצדקה לכך שירחונים מדעיים עלו הרבה כסף. עלות ההפקה של המאמרים היתה יקרה משום שהיה צריך להשקיע משאבים רבים בהכנת גרפים והכנות אחרות לדפוס, וכן היו עלויות הפצה גבוהות של הירחונים בכל העולם בתפוצה קטנה. היום שני דברים השתנו - בזכות הדפוס הדיגיטלי, תוכנות לעיבוד תמלילים, עימוד גרפי והכנת גרפים מדענים יכולים להכין בכוחות עצמם או עם סיוע קל את המאמר לדפוס. כמו כן ההפצה הוזלה מאד בזכות האינטרנט. כך שהעלויות של הכנת המאמרים המדעיים ירדו מאד. מצד שני עלויות ההרשמה לירחונים המדעיים עלו מאד, בין 1986 ל-2003 עלה ה[[מחיר הריאלי]] של ההרשמה (המחיר בהתחשב מחיר ה[[אינפלציה]]) ב-260%. מחיר העלות השנתית לירחון בכימיה הוא מעל 4,000 דולר בשנה, ומצב דומה יש גם בפיזיקה, ביולוגיה, ותחומים רבים נוספים. יש ירחון אחד עם עלות הרשמה שנתית של 40,000 דולר.[http://www.youtube.com/watch?v=L5rVH1KGBCY&feature=player_embedded&noredirect=1]  

בעבר הייתה הצדקה לכך שירחונים מדעיים עלו הרבה כסף. עלות ההפקה של המאמרים הייתה יקרה משום שהיה צריך להשקיע משאבים רבים בהכנת גרפים והכנות אחרות לדפוס, וכן היו עלויות הפצה גבוהות של הירחונים בכל העולם בתפוצה קטנה. היום שני דברים השתנו - בזכות הדפוס הדיגיטלי, תוכנות לעיבוד תמלילים, עימוד גרפי והכנת גרפים מדענים יכולים להכין בכוחות עצמם או עם סיוע קל את המאמר לדפוס. כמו כן ההפצה הוזלה מאד בזכות האינטרנט. כך שהעלויות של הכנת המאמרים המדעיים ירדו מאד. מצד שני עלויות ההרשמה לירחונים המדעיים עלו מאד, בין 1986 ל-2003 עלה ה[[מחיר הריאלי]] של ההרשמה (המחיר בהתחשב מחיר ה[[אינפלציה]]) ב-260%. מחיר העלות השנתית לירחון בכימיה הוא מעל 4,000 דולר בשנה, ומצב דומה יש גם בפיזיקה, ביולוגיה, ותחומים רבים נוספים. יש ירחון אחד עם עלות הרשמה שנתית של 40,000 דולר.[http://www.youtube.com/watch?v=L5rVH1KGBCY&feature=player_embedded&noredirect=1]  

המצב הזה יוצר כל מיני בעיות, סטודנטים אינם יכולים לקרוא את המאמרים, ולפעמים גם מרצים מוגבלים בגישה ולא יכולים ללמד מחקרים חדשים. הדבר הוא בעייתי במדינות עניות שבהן האוניברסיטאות לא יכולות לעמוד בתשלום לכל הירחונים. מצד שני המצב אבסורדי היות והמיסים הממשלתיים משלמים על המחקר, וגם עבודת הסינון של המאמרים והריוויו נעשים על ידי מדענים אחרים ולא על ידי הירחון עצמו (וגם מדענים אלה מקבלים סיוע מכספי המיסים).  מצד שני הציבור עצמו ששילם על כל המחקר הזה לא מקבל גישה לנתונים ולמחקרים באופן ישיר.

המצב הזה יוצר כל מיני בעיות, סטודנטים אינם יכולים לקרוא את המאמרים, ולפעמים גם מרצים מוגבלים בגישה ולא יכולים ללמד מחקרים חדשים. הדבר הוא בעייתי במדינות עניות שבהן האוניברסיטאות לא יכולות לעמוד בתשלום לכל הירחונים. מצד שני המצב אבסורדי היות והמיסים הממשלתיים משלמים על המחקר, וגם עבודת הסינון של המאמרים והריוויו נעשים על ידי מדענים אחרים ולא על ידי הירחון עצמו (וגם מדענים אלה מקבלים סיוע מכספי המיסים).  מצד שני הציבור עצמו ששילם על כל המחקר הזה לא מקבל גישה לנתונים ולמחקרים באופן ישיר.

* GTFS הוא פורמט של נתונים פתוחים הקשורים לתחבורה, ובעיקר ל[[תחבורה ציבורית]]. בפורמט זה שואבים נתונים אודות מיקום תחנות אוטובוס, קווי אוטובוס, זמני נסיעה ולוחות זמנים. את המידע הזה מנצלות כיום מאות סוגי אפליקציות לשם הצגת מידע גאוגרפי או כזה הקשור למתן שירותי תחבורה - לדוגמה היכן ממוקמות תחנות האוטובוס הקרובות, שירות תכנון נסיעה קצרה, זמני נסיעה בתחבורה ציבורית, מפת קווים אישית ועוד.  

* GTFS הוא פורמט של נתונים פתוחים הקשורים לתחבורה, ובעיקר ל[[תחבורה ציבורית]]. בפורמט זה שואבים נתונים אודות מיקום תחנות אוטובוס, קווי אוטובוס, זמני נסיעה ולוחות זמנים. את המידע הזה מנצלות כיום מאות סוגי אפליקציות לשם הצגת מידע גאוגרפי או כזה הקשור למתן שירותי תחבורה - לדוגמה היכן ממוקמות תחנות האוטובוס הקרובות, שירות תכנון נסיעה קצרה, זמני נסיעה בתחבורה ציבורית, מפת קווים אישית ועוד.  

* מאגרי מפות חינמיים - דוגמת OSM (שנבנה על ידי תוכן גולשים) ומפות חופשיות שמפורסמות על ידי ממשלות וסוכנויות ממשלתיות - מאפשרות לכתוב יישומים, לקיים מחקרים מדעיים ולכתוב יישומים המנצלים מידע גאוגרפי ללא צורך בתקורה הגבוהה שכרוכה בתשלום למפות מסחריות.

* מאגרי מפות חינמיים - דוגמת OSM (שנבנה על ידי תוכן גולשים) ומפות חופשיות שמפורסמות על ידי ממשלות וסוכנויות ממשלתיות - מאפשרות לכתוב יישומים, לקיים מחקרים מדעיים ולכתוב יישומים המנצלים מידע גאוגרפי ללא צורך בתקורה הגבוהה שכרוכה בתשלום למפות מסחריות.

* דיביפדיה DBpedia היא פרוייקט שמטרתו להנגיש מידע מובנה (נתונים) מתוך מקורות מידע שנובעים מפרוייקט [[ויקיפדיה]]. מידע מובנה זה מונגש לאחר מכן לרשת האינטרנט. דיביפדיה מאפשרת למשתמשים לבצע שאילתות על יחסים ועל תכונות הקשורות למשאבי ויקיפדיה, כולל קשרים לבסיסי נתונים אחרים. דיביפדיה תוארה על ידי [[טים ברנרס-לי]] כאחד מהחלקים היותר מפורסמים של פרוייקט [[Linked data]].

* דיביפדיה (DBpedia) הוא פרוייקט שמטרתו להנגיש מידע מובנה (נתונים) מתוך מקורות מידע שנובעים מפרוייקט [[ויקיפדיה]]. מידע מובנה זה מונגש לאחר מכן לרשת האינטרנט. דיביפדיה מאפשרת למשתמשים לבצע שאילתות על יחסים ועל תכונות הקשורות למשאבי ויקיפדיה, כולל קשרים לבסיסי נתונים אחרים. דיביפדיה תוארה על ידי [[טים ברנרס-לי]] כאחד מהחלקים היותר מפורסמים של פרוייקט [[Linked data]].

==נתונים חופשיים מטעם ממשלות==

==נתונים חופשיים מטעם ממשלות==

* [http://open-data.europa.eu/open-data open-data.europa.eu] - אתר הנתונים הפתוחים של [[האיחוד האירופי]].  

* [http://open-data.europa.eu/open-data open-data.europa.eu] - אתר הנתונים הפתוחים של [[האיחוד האירופי]].  

* [http://Data.gov.uk Data.gov.uk] - אתר הנתונים הפתוחים של ממשלת בריטניה. הושק בספטמבר 2009.  

* [http://Data.gov.uk Data.gov.uk] - אתר הנתונים הפתוחים של ממשלת בריטניה. הושק בספטמבר 2009.  

* [http://data.norge.no/ data.norge.no] אתר הנתונים הפתוחים של ממשלת [[נורבגיה]]. הושק באפריל 2010.  

* [http://data.norge.no/ data.norge.no] אתר הנתונים הפתוחים של ממשלת [[נורווגיה]]. הושק באפריל 2010.  

* [http://data.gov.au/ Data.gov.au] אתר הנתונים של ממשלת אוסטרליה. הושק במרץ 2011

* [http://data.gov.au/ Data.gov.au] אתר הנתונים של ממשלת אוסטרליה. הושק במרץ 2011

* [http://data.gc.ca/ Data.gc.ca] אתר הנתונים הפתוחים של ממשלת [[קנדה]]. הושק במרץ 2011.  

* [http://data.gc.ca/ Data.gc.ca] אתר הנתונים הפתוחים של ממשלת [[קנדה]]. הושק במרץ 2011.