שינויים

== סיבות לאובדן קרקעות ==

== סיבות לאובדן קרקעות ==

'''הסיבות לאובדן קרקעות יכולות להיות קשורות בפעילות של בני אדם או מסיבות טבעיות. מכיון שהיום רוב הסיבות קשורות לפעילות אנושית היום כאשר מזכירים את המונח הזה מדברים בדרך כלל על הסיבות האלה. הסיבות העיקריות של פגיעה בקרקע הקשורות לפעילות אנושית הם אלה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation Land degradation]}}   

הגורמים לאובדן קרקעות נובעים מפעילות אנושית ומסיבות טבעיות. התהליך הטבעי של אובדן קרקע קטן בהרבה מהתהליכים שמתרחשים עקב פעילות אנושית כיום, לכן המיקוד הוא בסיבות אלה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Land_degradation Land degradation]}}   

* כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות ([[המהפכה החקלאית]]), הוא שבר את '''מחזור התחדשות הקרקע'''. המחזור הזה צריך להתקיים, כדי שתיווצר קרקע פורייה וכדי שהיא תמשיך להתקיים. ובאמת כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים, בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלים, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס. לכן המינרלים וההומוס לא נגמרים והקרקע הפורייה, נשארת קרקע פורייה. רק בקרקע כזו יכולים לצמוח צמחים חדשים שיכולים לתת מזון, חמצן לבעלי חיים ואנשים.  

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות ([[המהפכה החקלאית]]), הוא שבר את '''[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור התחדשות הקרקע]]'''. מחזור זה חיוני כדי ליצור קרקע פורייה וכדי לשמור אותה כ[[מערכת אקולוגית]] מתפקדת שמאפשרת קיום חיים. כדי שתיווצר קרקע פורייה צריך שיהיה חומר אורגני שירקיב: עלים שנפלו בשלכת מהעצים, צמחים, בעלי חיים ואנשים מתים, שיירי מזון, הפרשות של בעלי חיים ואנשים, בכלל כל חומר אורגני. החומרים האלה מרקיבים, כלומר, נהפכים ל[[הומוס]] ומינרלים שונים ורק אז נוצרת קרקע. ההומוס והמינרלים, מהווים מזון לצמחים הגדלים בקרקע, והצמחים האלה נותנים מזון לבעלי חיים. הצמחים לוקחים את חומרי ההומוס והמינרלים השונים מהקרקע, אבל מצד שני הצמחים ובעלי החיים שהם מאכילים, בהפרשות, בעלים, ובגופות שלהם מייצרים עוד מינרלים והומוס. תהליכים אלה הם חלק ממחזורים של יסודות שונים החיוניים לצמחים כמו [[מחזור הזרחן]], [[מחזור החנקן]] ועוד.  

תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה להתרחש: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע.   

תהליך הריקבון מבוצע על ידי מיקרואורגניזמים שחיים בקרקע: חיידקים ופטריות. יש בעלי חיים שעוזרים לתהליך זה להתרחש: עוזרים לאוורר אותה כי הם חופרים מחילות בתוכה, עוזרים לתהליך הריקבון, כמו תולעי גשם. גם הצמחים בשורשים שלהם החודרים לקרקע ויוצרים מחילות עוזרים לאוורר את הקרקע.   

ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע עובד בצורה הזו. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על  הקרקע מהתחממות יתר מקרני השמש, מ[[סחף קרקע|סחיפה על ידי מי הגשמים והרוח]].

ב [[מערכת אקולוגית]] טבעית כמו [[יער]] מחזור התחדשות הקרקע עובד בצורה הזו. יש שם המון צמחים ובעלי חיים שנותנים חומר אורגני לקרקע וזו בתורה נותנת מזון לצמחים שנותנים מזון לבעלי חיים וחוזר חלילה. מערכת כזו, גם נותנת לתהליך הזה את התנאים המיטביים להתקיים ולפעול: הצמחים מגנים על  הקרקע מהתחממות יתר מקרני השמש, מ[[סחף קרקע|סחיפה על ידי מי הגשמים והרוח]].

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא לא התחשב בכך. הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו , לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני זו כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.

כאשר האדם החל לעסוק בחקלאות הוא לא התחשב בכך. הוא כרת חלקה של יער שתל שם לדוגמה חיטה ואחר כך קצר אותה, כלומר, סילק את כל הצמחים חוץ מהשורשים מהקרקע. כתוצאה מכך לא היו צמחים שנרקבו , לא היו את החרקים ואת שאר בעלי החיים הניזונים מהצמחים שבדרך כלל בהפרשות ובגופות שלהם נותנים חומרים שנהפכים להומוס ומינרלים, ולכן לא היה חומר ותנאים להיווצרות קרקע חדשה. ואז הקרקע הידלדלה תוך כמה שנים, והאנשים כרתו עוד חלקה של יער וחוזר חלילה. תהליך זה קרוי [[חקלאות כרות והבער]] והיא חריפה במיוחד במקומות שבהם כריתת היערות ותהליכי [[סחף קרקע]] הם מהירים.  

אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה - זהו [[תהליך ארוך טווח]]. אבל  הרס של שכבה כזו בגלל שילוב [[תהליך| תהליכים]] שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  

לפי ג'ון קראופורד, פרופסור מהאוניברסיטה של סידני זו כנראה הסיבה הראשית לאובדן קרקע פורייה{{הערה|הפורום הכלכלי העולמי [http://world.time.com/2012/12/14/what-if-the-worlds-soil-runs-out/ What If the World’s Soil Runs Out?]14.12.2012 Time}}.

* '''בצורת ו[[מדבור]]'''. כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. לכן מצב של בצורת , כלומר, כאשר לא מגיעים לקרקע מספיק מים, גורם לאובדן קרקע. התהליך הזה חמור מאוד באזורים חמים, כי שם החום, קרינת השמש החזקה, מייבשים את הקרקע במהירות עם בגלל [[ברוא יערות]] ו[[חקלאות תעשייתית]] לא מגנה עליה צמחייה, אם בגלל [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]] נהיה חם מידי, או אם אין מספיק גשם בגלל [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] ו[[ברוא יערות]]{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]].  

===בצורת ומדבור===

כדי שהקרקע הפורייה תישאר קרקע פורייה, צריך שתהיה בה כמות מסוימת של מים. אם אין בה מספיק מים, הקרקע מתפוררת ונהפכת לחול. בנוסף לכך מים הם חיוניים כדי לשמור את הצמחים בחיים וללא צמחים אין שורשים שייצבו את הקרקע. לכן מצב של בצורת או סיבה אחרת של מחסור במים בקרקע - (לדוגמה הטיית נהרות, שאיבת מים חזקה ועוד) גורם לאובדן קרקע.  

 

תהליך זה חמור במיוחד באזורים חמים, כי שם החום, וקרינת השמש החזקה, מייבשים את הקרקע במהירות. תופעות כמו [[ברוא יערות]] , [[חקלאות תעשייתית]] מקטינים את כיסוי הקרקע; [[התחממות עולמית]] גוררת [[שינויי אקלים]] ואלו גורמים [[השפעות של התחממות עולמית|השפעות שונות  ורבות]] כולל עלייה בטמפרטורה של האוויר והקרקע, פחות גשמים באיזורי ספר-מדבר,  הערכת תקופות יובש, ועוד. {{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. כאשר קרקע באזורים האלה נהרסת היא הופכת למדבר ולכן שם, התהליך הזה נקרא [[מדבור]].  

אזור חם לא חייב להיות אזור יבש-ביערות הגשם, אשר נמצאים באותו המרחק מקו המשווה כמו מדבר סהרה, האקלים חם, האידוי גבוהה, אבל ה[[יער]] לא נותן לאדמה להתייבש ואותו האידוי הגבוהה גורם להתאדות המון מים מהאוקיינוסים ואלה נהפכים לענני גשם. היערות עוזרים להביא את ענני הגשם ליבשה וזה גורם לגשמים חזקים אשר מפצים על האידוי. בנוסף, ביער הקרקע לא מתייבשת כי הצמחייה מגנה עליה אבל השמש מאדה כל הזמן, חלק מהלחות מהעלים, מהפיוניות שנפתחות בעלים בתהליך נשימת הצמח. לחות זו עולה למעלה ונהפכת שוב לענני גשם והגשם נותן מים לקרקע. עם כורתים את היער קרינת השמש החזקה מאדה במהירות את כל המים מהקרקע, ומחממת אותה לטמפרטורה גבוהה. זה משמיד את הצמחייה והורס את הקרקע כך שלא יכולים לצמוח בה את אותה כמות הצמחים כמו קודם. ואז אין התאדות קבועה של מים מהעלים ואין גשם. לכן, עם באזור חם כורתים או שורפים יער או שהוא נשרף בגלל שינויי אקלים - האזור החם יהפוך לאזור יבש במהירות גדולה מאוד.  

אזור חם לא חייב להיות אזור יבש-ביערות הגשם, אשר נמצאים באותו המרחק מקו המשווה כמו מדבר סהרה, האקלים חם, האידוי גבוהה, אבל ה[[יער]] לא נותן לאדמה להתייבש ואותו האידוי הגבוהה גורם להתאדות המון מים מהאוקיינוסים ואלה נהפכים לענני גשם. היערות עוזרים להביא את ענני הגשם ליבשה וזה גורם לגשמים חזקים אשר מפצים על האידוי. בנוסף, ביער הקרקע לא מתייבשת כי הצמחייה מגנה עליה אבל השמש מאדה כל הזמן, חלק מהלחות מהעלים, מהפיוניות שנפתחות בעלים בתהליך נשימת הצמח. לחות זו עולה למעלה ונהפכת שוב לענני גשם והגשם נותן מים לקרקע. עם כורתים את היער קרינת השמש החזקה מאדה במהירות את כל המים מהקרקע, ומחממת אותה לטמפרטורה גבוהה. זה משמיד את הצמחייה והורס את הקרקע כך שלא יכולים לצמוח בה את אותה כמות הצמחים כמו קודם. ואז אין התאדות קבועה של מים מהעלים ואין גשם. לכן, עם באזור חם כורתים או שורפים יער או שהוא נשרף בגלל שינויי אקלים - האזור החם יהפוך לאזור יבש במהירות גדולה מאוד.  

בעצם, המדבריות עצמן באזורים החמים, אולי נוצרו בגלל אותם הסיבות ולא מסיבות טבעיות. לדוגמה, יש מדענים, כמו דייויד רייט וכמה מעמיתיו שעברו על המחקר שלו , שחושבים שאפילו מדבר סהרה נוצר בגלל אובדן קרקע פורייה בגלל פעילות אנושית{{הערה|David K. Wright* Valentí Rull, Richard '. Roberts, Rob Marchant, Graciela Gil-Romera  [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26.01.2017, Frontiers in Earth Science}}.  לפי הערכת האו"ם,  מדבור מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא [[תהליך ארוך טווח|מהרס איטי ומתמשך]] של קרקעות פוריות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg].  

בעצם, המדבריות עצמן באזורים החמים, אולי נוצרו בגלל אותם הסיבות ולא מסיבות טבעיות. לדוגמה, יש מדענים, כמו דייויד רייט וכמה מעמיתיו שעברו על המחקר שלו , שחושבים שאפילו מדבר סהרה נוצר בגלל אובדן קרקע פורייה בגלל פעילות אנושית{{הערה|David K. Wright* Valentí Rull, Richard '. Roberts, Rob Marchant, Graciela Gil-Romera  [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26.01.2017, Frontiers in Earth Science}}.  לפי הערכת האו"ם,  מדבור מאיים על שליש מאדמות העולם ביבשה. מדבור מאיים על אדמות באפריקה, אבל גם על אדמות בסין, בהודו, בארצות הברית, באוסטרליה בצפון מערב אסיה ובאירופה. בניגוד לדימוי המקובל, מדבור אינו נובע מהתפשטות דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא [[תהליך ארוך טווח|מהרס איטי ומתמשך]] של קרקעות פוריות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg].  

*'''[[בליית קרקע|בליית קרקע או סחף קרקע]]''' בליית קרקע מואצת גורמת לאובדן כמויות גדולות של קרקע חקלאית ולכך ששטחי חקלאות איכותיים הולכים לאיבוד. בליית קרקע מתרחשת  עקב שילוב של [[בירוא יערות]] הגורמת לחשיפת הקרקע לגשמים ולרוח, עקב שיטפונות (שעוצמתם גוברת גם היא עקב [[כריתת יערות]] שכן עצים מסיים לחדירת מים אל תוך הקרקע), עקב [[חקלאות אינטנסיבית]] ועקב עבודות תשתיות והטיית נהרות.   

*'''[[בליית קרקע|בליית קרקע או סחף קרקע]]''' בליית קרקע מואצת גורמת לאובדן כמויות גדולות של קרקע חקלאית ולכך ששטחי חקלאות איכותיים הולכים לאיבוד. בליית קרקע מתרחשת  עקב שילוב של [[בירוא יערות]] הגורמת לחשיפת הקרקע לגשמים ולרוח, עקב שיטפונות (שעוצמתם גוברת גם היא עקב [[כריתת יערות]] שכן עצים מסיים לחדירת מים אל תוך הקרקע), עקב [[חקלאות אינטנסיבית]] ועקב עבודות תשתיות והטיית נהרות.   

* '''אובדן פוריות הקרקע''' - קרקעות איכותיות נפגעות, ונשארות קרקעות עניות יותר בחומרי מזון. זו בעיה דומה לבעייה של בליית קרקע.  

* '''אובדן פוריות הקרקע''' - קרקעות איכותיות נפגעות, ונשארות קרקעות עניות יותר בחומרי מזון. זו בעיה דומה לבעייה של בליית קרקע.  

* שימוש ב[[חומרי הדברה]] וב[[דשן כימי]] גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.  

* שימוש ב[[חומרי הדברה]] וב[[דשן כימי]] גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת המערכות האקולוגית שלהן.