שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אובדן קרקע (הצגת מקור)

גרסה מ־17:07, 5 בנובמבר 2017

נוספו 43 בתים ,  17:07, 5 בנובמבר 2017
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:  
[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות ל[[מדבור]] בעולם. באדום ובכתום איזורים רגישים  שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, איזור טורקיה ודרום אירופה|ממוזער|400px]]
 
[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות ל[[מדבור]] בעולם. באדום ובכתום איזורים רגישים  שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, רוב המדבור מתרחש סמוך למדבריות קיימים עקב שילוב תהליכים הגורמים להרס הקרקע. המדבור מתרחש בכל היבשות וגם במדינות עשירות ופוריות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, איזור טורקיה ודרום אירופה|ממוזער|400px]]
   −
הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה מ[[תהליך|תהליכים שונים]] כגון [[בליית קרקע]] (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם [[מגוון ביולוגי|פגיעה במגוון הביולוגי]], פגיעה כימית ([[זיהום קרקע]]), [[המלחת קרקע]], פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה [[ופרבור]]) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא [[סחף קרקעות על ידי נגר-מים]] (Soil Erosion by Water). {{הערה|שם=aviad2010}}
+
הפגיעה בקרקע מתרחשת כתוצאה מ[[תהליך|תהליכים שונים]] כגון [[בליית קרקע]] (מכונה גם סחף או ארוזיה), חשיפתה לרוחות, רווית הקרקע במים, דלדול הקרקע מחומרים מזינים והתדרדרות במבנה האדמה הצומח והחי. הפגיעה במשאב הקרקע כוללת בתוכה גם [[מגוון ביולוגי|פגיעה במגוון הביולוגי]], פגיעה כימית ([[זיהום קרקע]]), [[המלחת קרקע]], פגיעה פיזית (לדוגמה עקב בנייה ו[[פרבור]]) והפחתת הנקבוביות של הקרקע. אחד התהליכים החשובים הגורמים לאובדן קרקעות הוא [[בליית קרקע|סחף קרקעות על ידי נגר-מים]] (Soil Erosion by Water). {{הערה|שם=aviad2010}}
 
בתחילת המאה ה 21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: '''אובדן קרקע פורייה'''. בלי קרקע פוריה אין צמחים ודבר זה פוגע בצורה חמורה בהספקת של [[מזון]] ו[[חמצן]] ופוגע גם בתפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] דבר שמייצר נזקים נוספים. לפי מחקרים מדעיים, יש 3 סיבות עיקריות לתופעה:
 
בתחילת המאה ה 21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: '''אובדן קרקע פורייה'''. בלי קרקע פוריה אין צמחים ודבר זה פוגע בצורה חמורה בהספקת של [[מזון]] ו[[חמצן]] ופוגע גם בתפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] דבר שמייצר נזקים נוספים. לפי מחקרים מדעיים, יש 3 סיבות עיקריות לתופעה:
   שורה 63: שורה 63:  
== היקף שחיקת הקרקעות בעולם ==
 
== היקף שחיקת הקרקעות בעולם ==
    +
הסקר העולמי של אובדן קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD''' - (Global Assessment of Human-Induced Soil''' Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על שחיקת קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת איזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר היא GLADIS של [[ארגון המזון העולמי]]{{הערה|FAO - Food and Agriculture Organization of the UN / LADA - Land degradation assessment in drylands [http://www.fao.org/nr/lada/gladis/gladis/ GLADIS - Global Land Degradation Information System - Analysis]}}.
 +
 +
לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לאובדן שליש [[חקלאות|מהקרקעות החקלאיות]] באיכות בינונית או גבוהה, ב 40 השנים האחרונות. שחיקת הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}
 +
 +
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען בספר [[התמוטטות]] כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל בליית קרקע.
 +
 +
===היקף סחף הקרקע===
 
[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית]]
 
[[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|360px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת [[קערת האבק]] בארצות הברית]]
 
בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל [[פליטי סביבה|מהגרים]] של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את ביתם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.
 
בשנות ה-30 של המאה ה-20, התרחשו במרכז ארצות הברית ובקנדה שורה של סופות אבק שכונו בשם [[קערת האבק]]. הסופות נגרמו בשל שילוב של פרקטיקות חקלאיות בעייתיות כמו [[חישוף קרקע|חישוף הקרקע]] מעשבים לצורך [[חריש]] של [[חיטה|שדות חיטה]], ו[[רעיית יתר]], וכן בגלל [[בצורת]] קשה, שגרמו למצב של בליית קרקע חמורה באזור המישורים הגדולים. הסופות השחירו את השמיים בשטח עצום וגרמו לכך שכמות גדולה של קרקע עפה אל האוקיינוס כשהיא קוברת בדרך חוות שלמות תחת שכבות גבוהות של חול ואבק. הסופות גרמו לנטישת חוות ולגל [[פליטי סביבה|מהגרים]] של מעל חצי מליון אנשים שאיבדו את ביתם ועזבו למדינות אחרות בחיפוש אחר עבודה.
שורה 70: שורה 77:  
על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]](כלומר כ 600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94#.D7.92.D7.90.D7.95.D7.92.D7.A8.D7.A4.D7.99.D7.94 אוקראינה, גאוגרפיה]}}) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]]{{הערה|Sunday Herald [http://www.heraldscotland.com/news/12767615.2008__The_year_of_global_food_crisis/ 2008: The year of global food crisis] 08.03.2008 }}.
 
על פי ארגון [[האומות המאוחדות]], שטח חקלאי בגודל מדינת [[אוקראינה]](כלומר כ 600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94#.D7.92.D7.90.D7.95.D7.92.D7.A8.D7.A4.D7.99.D7.94 אוקראינה, גאוגרפיה]}}) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל [[בצורת]], [[בירוא יערות]], ו[[שינויי אקלים]]{{הערה|Sunday Herald [http://www.heraldscotland.com/news/12767615.2008__The_year_of_global_food_crisis/ 2008: The year of global food crisis] 08.03.2008 }}.
   −
לפי מחקר שפרסם דנקאן קמרון, פרופסור לקרקע וביולוגיה של הצמח, מאוניברסיטת שפילד, בשנת 2015, חריש עמוק בצרוף עם השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לאובדן שליש [[חקלאות|מהקרקעות החקלאיות]] באיכות בינונית או גבוהה, ב 40 השנים האחרונות. שחיקת הקרקע מתרחש בקצב מהיר פי 100 לעומת תהליך של בניית קרקע, נדרשות כ-500 שנה כדי לבנות 2.5 סנטימטרים של אדמה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ללא הפרעה. לפי קמרון אין ספק שאנו קרובים [[תהליך בלתי הפיך|לנקודת האל חזור]]{{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}
+
==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של אובדן קרקע==
−
 
  −
הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל בליית קרקע.
  −
 
  −
הסקר העולמי של שחיקת קרקע מעשה ידי אדם נקרא GLASOD''' - (Global Assessment of Human-Induced Soil''' Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על שחיקת קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת איזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר היא GLADIS של [[ארגון המזון העולמי]]{{הערה|FAO - Food and Agriculture Organization of the UN / LADA - Land degradation assessment in drylands [http://www.fao.org/nr/lada/gladis/gladis/ GLADIS - Global Land Degradation Information System - Analysis]}}.
  −
 
  −
==שיקום קרקע, מניעה והפחתה של שחיקת קרקע==
   
מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים אנטרופוגניים]], [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר ל[[אנרגיה נקייה]] לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר ל[[חקלאות בת קיימא]].  
 
מכיוון שהסיבות העיקריות להעלמות הקרקע הם [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים אנטרופוגניים]], [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], הדרכים העיקריות לפתירת המשבר קשורים להחזרת האקלים למצב נורמלי(מעבר ל[[אנרגיה נקייה]] לדוגמה), הפסקת ברוא היערות ומעבר ל[[חקלאות בת קיימא]].  
    
המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.
 
המנגנון הנחשב לחשוב ביותר בנושא הפסקת ברוא היערות נקרא: [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות{{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.
   −
אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר ל[[חקלאות בת קיימא]] נקרא [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא(באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של '''כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט'''. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}}  {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,
+
אחד הפרויקטים הגדולים בעולם למעבר ל[[חקלאות בת קיימא]] נקרא [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. באתר שלהם אפשר למצוא הרבה מידע על הנושא(באנגלית). לדוגמה, מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}}  {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,
 
  Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,
 
  Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,
 
policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:
 
policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:
 
Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter}}
 
Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter}}
    +
===הפחתת סחף קרקע===
 
יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - [[בקרת סחף]] (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באיזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].  
 
יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - [[בקרת סחף]] (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באיזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].  
   שורה 96: שורה 98:  
אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באיזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.
 
אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באיזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.
   −
בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע [[שחיקת קרקעות]] מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}
+
בישראל נפוצה היום המגמה להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים. הדבר מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה, וכן לכך שהעשב קולט פחמן דו חמצני, ומונע [[סחף קרקע]] {{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[קרקע]]  
 
* [[קרקע]]  
−
* [[סחף קרקע]]
+
* [[סחף קרקע]], [[זיהום קרקע]], [[המלחת קרקע]], [[מדבור]], [[פרבור]]
 
* [[ברוא יערות]]
 
* [[ברוא יערות]]
 
* [[התחממות עולמית]]
 
* [[התחממות עולמית]]
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/75849"

תפריט ניווט