שינויים

'''מיקי גנור''' (נולד בשנת 1951) הוא איש עסקים ישראלי. משנת 2009 הוא מייצג בישראל את תאגיד הצוללות הגרמני '''תיסנקרופ''' שמייצר לישראל צוללות מדגם דולפין וספינות טילים. בשנת 2016 התפרסם גנור בגלל [[פרשת הצוללות]] וניסיון ההפרטה של מספנות חיל הים לו היה שותף יחד עם עורך הדין [[דוד שמרון]]. ב-10.7.2017 נעצר ונחקר בחשד למעורבתו ב[[פרשת הצוללות]] ומעצרו מוארך מעת לעת. [https://www.haaretz.co.il/news/law/1.4239842] נכון להיום (17.7.2017) מעצרו הוארך עד ה-20 ביולי 2017 ולאחר מכן הוא צפוי להשתחרר למעצר בית. ב-17 ביולי פורסם כי מתנהלים מגעים מתקדמים בינו לבין פרקליטות המדינה לחתימת הסכם עד מדינה. פרקליטו של גנור, נתי שמחוני, התפטר לאור המגעים.[https://www.haaretz.co.il/news/law/1.4260637] ב-[[21 ביולי|21 ביולי]] הפך גנור באופן רשמי ל[[עד מדינה]]{{הערה|{{mako|חדשות ערוץ 2|פרשת הצוללות: מיקי גנור חתם על הסכם עד מדינה|1898243326||יולי 2017}}}} וכדי להבטיח את בטיחותו, הרשות להגנת עדים מאבטחת את אזור שהייתו.[http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-597200]

'''מיקי גנור''' (נולד בשנת 1951) הוא איש עסקים ישראלי. משנת 2009 הוא מייצג בישראל את תאגיד הצוללות הגרמני [[טיסנקרופ]]] שמייצר לישראל צוללות מדגם דולפין וספינות טילים. בשנת 2016 התפרסם גנור בגלל [[פרשת הצוללות]] וניסיון ההפרטה של מספנות חיל הים לו היה שותף יחד עם עורך הדין [[דוד שמרון]]. ב-10.7.2017 נעצר ונחקר בחשד למעורבתו ב[[פרשת הצוללות]] ומעצרו מוארך מעת לעת. [https://www.haaretz.co.il/news/law/1.4239842] נכון להיום (17.7.2017) מעצרו הוארך עד ה-20 ביולי 2017 ולאחר מכן הוא צפוי להשתחרר למעצר בית. ב-17 ביולי פורסם כי מתנהלים מגעים מתקדמים בינו לבין פרקליטות המדינה לחתימת הסכם עד מדינה. פרקליטו של גנור, נתי שמחוני, התפטר לאור המגעים.[https://www.haaretz.co.il/news/law/1.4260637] ב-[[21 ביולי|21 ביולי]] הפך גנור באופן רשמי ל[[עד מדינה]]{{הערה|{{mako|חדשות ערוץ 2|פרשת הצוללות: מיקי גנור חתם על הסכם עד מדינה|1898243326||יולי 2017}}}} וכדי להבטיח את בטיחותו, הרשות להגנת עדים מאבטחת את אזור שהייתו.[http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-597200]

==תאגיד תיסנקרופ==

==תאגיד טיסנקרופ==

{{פרשת הצוללות}}

{{פרשת הצוללות}}

התאגיד הגרמני '''תיסנקרופ (Thyssenkrupp)''' הוא יצרן צוללות שאחראי בין היתר על ייצור צוללות הדולפין שנמכרות למדינת ישראל. התאגיד נוסד ממיזוג של החברות Thyssen ו–Krupp בשנת 1999. בשנת 2004 רכשה החברה הממוזגת את יצרנית הצוללות (Howaldtswerke-Deutsche Werft) HDW. התאגיד HDW היה מעורב בשורה של פרשיות שחיתות במכירת צוללות במדינות שונות. {{הערה|שם=rolnik171116}}

התאגיד הגרמני '''טיסנקרופ (Thyssenkrupp)''' הוא יצרן צוללות שאחראי בין היתר על ייצור צוללות הדולפין שנמכרות למדינת ישראל. התאגיד נוסד ממיזוג של החברות Thyssen ו–Krupp בשנת 1999. בשנת 2004 רכשה החברה הממוזגת את יצרנית הצוללות (Howaldtswerke-Deutsche Werft) HDW. התאגיד HDW היה מעורב בשורה של פרשיות שחיתות במכירת צוללות במדינות שונות. {{הערה|שם=rolnik171116}}

בשנת 2014 קרס הבנק הפורטוגלי אספיריטו סנטו, וכתוצאה מכך נחשפו פרוטוקולים של הדירקטוריון, שמהם עלה שבעסקת רכש של צוללות גרמניות שולמו עמלות עתק סודיות של כ-30 מיליון יורו. היקף העסקה כולה היה כ-880 מיליון יורו. {{הערה|שם=rolnik171116|גיא רולניק, [http://www.themarker.com/markerweek/1.3126035 מדוע החליטה יצרנית הצוללות הגרמנית להתקשר דווקא עם עורך הדין המקורב לראש הממשלה?], דה מארקר, 17.11.2016}}

בשנת 2014 קרס הבנק הפורטוגלי אספיריטו סנטו, וכתוצאה מכך נחשפו פרוטוקולים של הדירקטוריון, שמהם עלה שבעסקת רכש של צוללות גרמניות שולמו עמלות עתק סודיות של כ-30 מיליון יורו. היקף העסקה כולה היה כ-880 מיליון יורו. {{הערה|שם=rolnik171116|גיא רולניק, [http://www.themarker.com/markerweek/1.3126035 מדוע החליטה יצרנית הצוללות הגרמנית להתקשר דווקא עם עורך הדין המקורב לראש הממשלה?], דה מרקר, 17.11.2016}}

העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", קיבל בקיץ 2016 מאגר של אלפי מסמכים פנימיים של חברת "תיסנקרופ". המסמכים כוללים התכתבויות פנימיות, רישומי ישיבות, הודעות דואר אלקטרוני ודו"חות חקירה פנימיים של המחלקה המשפטית של החברה. מאז, פירסם העיתון סדרת כתבות החושפות חשד למתן שוחד ואי-סדרים סביב מכירת צוללות לטורקיה, פקיסטן, אינדונזיה, דרום קוריאה ומדינות נוספות. {{הערה|1=אסף אוני, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001161972 דיווח: איש העסקים מיכאל גנור צפוי לגרוף עד כ-123 מיליון שקל ממכירת הצוללות לישראל], גלובס, 21.11.2016}}

העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", קיבל בקיץ 2016 מאגר של אלפי מסמכים פנימיים של חברת "טיסנקרופ". המסמכים כוללים התכתבויות פנימיות, רישומי ישיבות, הודעות דואר אלקטרוני ודו"חות חקירה פנימיים של המחלקה המשפטית של החברה. מאז, פירסם העיתון סדרת כתבות החושפות חשד למתן שוחד ואי-סדרים סביב מכירת צוללות לטורקיה, פקיסטן, אינדונזיה, דרום קוריאה ומדינות נוספות. {{הערה|1=אסף אוני, [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001161972 דיווח: איש העסקים מיכאל גנור צפוי לגרוף עד כ-123 מיליון שקל ממכירת הצוללות לישראל], גלובס, 21.11.2016}}

מאז שנת 2009 מייצג מיקי גנור את תאגיד 'תיסנקרופ' בישראל בכל הנוגע לעסקות חימוש. ככל הנראה התאגיד הגרמני נהנה מהעזרה של גנור גם בעסקים בהיקף קטן יותר.{{הערה|שם=marker211116}}

מאז שנת 2009 מייצג מיקי גנור את תאגיד 'טיסנקרופ' בישראל בכל הנוגע לעסקות חימוש. ככל הנראה התאגיד הגרמני נהנה מהעזרה של גנור גם בעסקים בהיקף קטן יותר.{{הערה|שם=marker211116}}

==הפסקת תכנון רכש ספינות הטילים מארצות הברית ==

==הפסקת תכנון רכש ספינות הטילים מארצות הברית ==

בראשית שנות ה-2000 הוקמה בחיל הים מינהלת לפרויקט שכונה “סער 5 דור ב’”. מטרת הפרוייקט הייתה לתכנן את ספינת המלחמה הבאה של חיל הים, שתשמש גם לתפקידי משמר, פטרול ולחימה, ותהיה גדולה, ומתקדמת מהסטי”לים הנוכחיים. במינהלת עבדו בין 20 ל-30 איש. בראשה עמד קצין בדרגת אלוף משנה, ותחתיו שרתו מספר סגני אלופים, וכן רבי סרנים וקצינים נוספים. הכוונה הייתה לרכוש את הספינות בארצות הברית (נבדקו בין היתר לוקהיד מרטין וריית’און). אנשי המינהלת עבדו על התכנון, ההצעות והאופציות השונות, טסו עשרות פעמים לארה”ב ותכננו את הספינה העתידית של חיל הים. {{הערה|שם=kaspit221116|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-564229 הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות], מעריב, 22.11.2016}}

בראשית שנות ה-2000 הוקמה בחיל הים מינהלת לפרויקט שכונה "סער 5 דור ב’". מטרת הפרוייקט הייתה לתכנן את ספינת המלחמה הבאה של חיל הים, שתשמש גם לתפקידי משמר, פטרול ולחימה, ותהיה גדולה, ומתקדמת מהסטי”לים הנוכחיים. במינהלת עבדו בין 20 ל-30 איש. בראשה עמד קצין בדרגת אלוף משנה, ותחתיו שרתו מספר סגני אלופים, וכן רבי סרנים וקצינים נוספים. הכוונה הייתה לרכוש את הספינות בארצות הברית (נבדקו בין היתר לוקהיד מרטין וריית’און). אנשי המינהלת עבדו על התכנון, ההצעות והאופציות השונות, טסו עשרות פעמים לארצות הברית ותכננו את הספינה העתידית של חיל הים. {{הערה|שם=kaspit221116|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-564229 הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות], מעריב, 22.11.2016}}

ב-31 במרץ 2009 החל בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים. זמן מה לאחר מכן נסגרה המנהלת. אחד הקצינים סיפר כי “לפתע, בסביבות 2009 או 2010 פשוט סגרו את המינהלת בהחלטה מפתיעה, בן לילה, ללא אזהרה מוקדמת וללא הסבר. כל ההשקעה ירדה לטמיון”. מאוחר יותר התברר כי החולט לזנוח את האופציה האמריקאית ולעבור לעבוד עם תיסנקרופ. {{הערה|שם=kaspit221116}}

ב-31 במרץ 2009 החל בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים. זמן מה לאחר מכן נסגרה המנהלת. אחד הקצינים סיפר כי “לפתע, בסביבות 2009 או 2010 פשוט סגרו את המינהלת בהחלטה מפתיעה, בן לילה, ללא אזהרה מוקדמת וללא הסבר. כל ההשקעה ירדה לטמיון”. מאוחר יותר התברר כי החולט לזנוח את האופציה האמריקאית ולעבור לעבוד עם טיסנקרופ. {{הערה|שם=kaspit221116}}

לפי העיתונאי בן כספית, כאשר שרוכשים ספינות מארה”ב הדבר נעשה בכספי הסיוע האמריקאי. כספים אלה שקופים, מוגדרים ו”צבועים”. האפשרות לשחק איתם בבונוסים, קופונים למתווכים ועוזריהם נמוכה בהרבה ביחס לאפשרות לעשות זאת לעומת רכש ממדינות אחרות שמגיע מתקציב המדינה. {{הערה|שם=kaspit221116}}

לפי העיתונאי בן כספית, כאשר שרוכשים ספינות מארצות הברית הדבר נעשה בכספי הסיוע האמריקאי. כספים אלה שקופים, מוגדרים ו”צבועים”. האפשרות לשחק איתם בבונוסים, קופונים למתווכים ועוזריהם נמוכה בהרבה ביחס לאפשרות לעשות זאת לעומת רכש ממדינות אחרות שמגיע מתקציב המדינה. {{הערה|שם=kaspit221116}}

עד אותה תקופה יוצגה “תיסנקרופ” בישראל על ידי שייקה ברקת, שהיה אז בן 75, לשעבר קצין בכיר בחיל האוויר. הוא היה איש הקשר בזמן מכירת חמש צוללות דולפין הראשונות. גורם לא מזוהה סיפר לבן כספית ממעריב כי “היה הגיוני להביא במקום ברקת סוכן מנוסה עם רקורד וקבלות של עסקאות דומות אבל הם הביאו את גנור, שהיה סוכן נדל”ן במזרח אירופה ולא עסק בתחום בשנים האחרונות. אף אחד לא הבין את זה”.{{הערה|שם=kaspit221116}}

עד אותה תקופה יוצגה "טיסנקרופ" בישראל על ידי שייקה ברקת, שהיה אז בן 75, לשעבר קצין בכיר בחיל האוויר. הוא היה איש הקשר בזמן מכירת חמש צוללות דולפין הראשונות. גורם לא מזוהה סיפר לבן כספית ממעריב כי “היה הגיוני להביא במקום ברקת סוכן מנוסה עם רקורד וקבלות של עסקאות דומות אבל הם הביאו את גנור, שהיה סוכן נדל”ן במזרח אירופה ולא עסק בתחום בשנים האחרונות. אף אחד לא הבין את זה”.{{הערה|שם=kaspit221116}}

==החלפת שייקה ברקת כנציג תיסנקרופ בישראל==

==החלפת שייקה ברקת כנציג טיסנקרופ בישראל==

תת אלוף ישעיהו (שייקה) ברקת היה בעברו טייס וקצין מוערך מאד מחיל האוויר. כיהן כמפקד ענף המודיעין בחיל האוויר במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ועוזר הנספח הצבאי בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים. בתקופת כהונתו של ברקת בראש ענף המודיעין הורחבה מאוד פעילותו והוכנה התשתית המודיעינית ל"מבצע מוקד" בו חוסלה היכולת המבצעית של חילות האוויר הערבים במלחמת ששת הימים, דבר שאיפשר שליטה אווירית מלאה של חיל האוויר הישראלי במהלך המלחמה.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA] ברקת נחשב ל"מר צוללות" הישראלי. הוא הגה את פרויקט רכש הצוללות הישראלי מגרמניה ומלווה אותו מאז שנות השמונים. ברקת נתפס לאורך השנים על ידי הגרמנים כ"אחד משלהם". עד לחשיפת פרשת הצוללות בשנת 2016, ברקת היה איש דיסקרטי שמעולם לא שוחח עם עיתונאים. {{הערה|שם=kaspit24112016| בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-564514 להרים את המסך: גרסתו המלאה של "מר צוללות" שייקה ברקת], מעריב, 24/11/2016}} אהוד ברק כתב על שייקה ברקת "אחרי 67 במבצעים בעורף האויב, סמכתי כעיוור על המילה של שייקה ברקת. משוכנע שהוא דובר אמת גם היום." {{הערה|שם=bergman|רונן ברגמן, [http://www.themarker.com/news/1.3132657 "איימו על הגרמנים: בלי מיקי גנור לא נקנה מכם צוללות"],ynet 25.11.2016}}

תת אלוף ישעיהו (שייקה) ברקת היה בעברו טייס וקצין מוערך מאד מחיל האוויר. כיהן כמפקד ענף המודיעין בחיל האוויר במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ועוזר הנספח הצבאי בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים. בתקופת כהונתו של ברקת בראש ענף המודיעין הורחבה מאוד פעילותו והוכנה התשתית המודיעינית ל"מבצע מוקד" בו חוסלה היכולת המבצעית של חילות האוויר הערבים במלחמת ששת הימים, דבר שאיפשר שליטה אווירית מלאה של חיל האוויר הישראלי במהלך המלחמה.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%AA] ברקת נחשב ל"מר צוללות" הישראלי. הוא הגה את פרויקט רכש הצוללות הישראלי מגרמניה ומלווה אותו מאז שנות השמונים. ברקת נתפס לאורך השנים על ידי הגרמנים כ"אחד משלהם". עד לחשיפת פרשת הצוללות בשנת 2016, ברקת היה איש דיסקרטי שמעולם לא שוחח עם עיתונאים. {{הערה|שם=kaspit24112016| בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-564514 להרים את המסך: גרסתו המלאה של "מר צוללות" שייקה ברקת], מעריב, 24/11/2016}} אהוד ברק כתב על שייקה ברקת "אחרי 67 במבצעים בעורף האויב, סמכתי כעיוור על המילה של שייקה ברקת. משוכנע שהוא דובר אמת גם היום." {{הערה|שם=bergman|רונן ברגמן, [http://www.themarker.com/news/1.3132657 "איימו על הגרמנים: בלי מיקי גנור לא נקנה מכם צוללות"],ynet 25.11.2016}}

לאחר חשיפת פרשת הצוללות העיד ברקת כי אחרי שנים שבהם ייצג את תיסנקרופ הוא הוחלף על ידי מיקי גנור בהוראת מפקד חיל הים ולא ביוזמת התאגיד ובמעורבות של שטייניץ ומקורבו [[אבריאל בר יוסף]] וזאת על רקע של קבלת דמי תיווך גבוהים מצד גנור.{{הערה|שם=kaspit24112016}}

לאחר חשיפת פרשת הצוללות העיד ברקת כי אחרי שנים שבהם ייצג את טיסנקרופ הוא הוחלף על ידי מיקי גנור בהוראת מפקד חיל הים ולא ביוזמת התאגיד ובמעורבות של [[יובל שטייניץ]] ומקורבו [[אבריאל בר יוסף]] וזאת על רקע של קבלת דמי תיווך גבוהים מצד גנור.{{הערה|שם=kaspit24112016}}

באזור מאי-יוני 2009 הגיע מנכ"ל תיסנקרופ, וולטר פרייטיג, לביקור בישראל. לפי ברקת פרייטיג והוא היו בקשרי ידידות מעולים מזה שנים. לפי דברי רקת תואמה להם פגישה עם מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני), מי שהודח לאחר מכן בגלל מעורבותו בפרשיות בר חשפנות.  "אנחנו עומדים להיכנס לפגישה - המנכ"ל, פקיד בכיר במשרד הביטחון ואני, אבל לפתע בא אלינו [[אבריאל בר יוסף]], תא"ל לשעבר בחיל הים ואומר לנו - מפקד חיל הים לא יקיים את הפגישה אם ברקת יעלה. היינו בהלם. הפקיד הבכיר אמר - מה זה השטויות האלה? בוא נעלה? המנכ"ל הגרמני אמר שבלעדיי הוא לא עולה אבל אני ויתרתי ועזבתי את המקום."{{הערה|שם=bergman}}{{הערה|שם =druker24112016|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1220364 האיש שהוחלף במיקי גנור למקורביו: "נאמר לי שאיתי לא יקנו יותר צוללות מהגרמנים"], נענע 10, 24.11.2016}}

באזור מאי-יוני 2009 הגיע מנכ"ל טיסנקרופ, וולטר פרייטיג, לביקור בישראל. לפי ברקת פרייטיג והוא היו בקשרי ידידות מעולים מזה שנים. לפי דברי רקת תואמה להם פגישה עם מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני), מי שהודח לאחר מכן בגלל מעורבותו בפרשיות בר חשפנות.  "אנחנו עומדים להיכנס לפגישה - המנכ"ל, פקיד בכיר במשרד הביטחון ואני, אבל לפתע בא אלינו [[אבריאל בר יוסף]], תא"ל לשעבר בחיל הים ואומר לנו - מפקד חיל הים לא יקיים את הפגישה אם ברקת יעלה. היינו בהלם. הפקיד הבכיר אמר - מה זה השטויות האלה? בוא נעלה? המנכ"ל הגרמני אמר שבלעדיי הוא לא עולה אבל אני ויתרתי ועזבתי את המקום."{{הערה|שם=bergman}}{{הערה|שם =druker24112016|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1220364 האיש שהוחלף במיקי גנור למקורביו: "נאמר לי שאיתי לא יקנו יותר צוללות מהגרמנים"], נענע 10, 24.11.2016}}

לפי ברקת, מהפגישה אצל מפקד חיל הים המנכ"ל נלקח ישירות לירושלים לפגישה אצל שר האוצר החדש, יובל שטייניץ. אבריאל בר יוסף, הוא מקורב של שטייניץ..{{הערה|שם=kaspit24112016}} לפי ברקת: "המנכ"ל סיפר לי אחרי הפגישה שבפגישה אצל שטייניץ ישבו גם אבריאל בר יוסף ומיקי גנור, 'האיש הזה מטורף', אמר לי המנכ"ל. 'אתה יודע מה אמר לי האיש של צ'ייני? שהוא רוצה 5%'. המנכ"ל התייחס למיקי גנור. אני בכלל לא הכרתי את מיקי גנור, באותו ערב בארוחת ערב במלון שרתון לכבוד המנכ"ל ישב לידי אדם שלא הכרתי. שאלתי אותו מיהו והוא אמר שהוא מיקי גנור." {{הערה|שם=bergman}} {{הערה|שם =druker24112016}}

לפי ברקת, מהפגישה אצל מפקד חיל הים המנכ"ל נלקח ישירות לירושלים לפגישה אצל שר האוצר החדש, [[יובל שטייניץ]]. אבריאל בר יוסף, הוא מקורב של שטייניץ..{{הערה|שם=kaspit24112016}} לפי ברקת: "המנכ"ל סיפר לי אחרי הפגישה שבפגישה אצל שטייניץ ישבו גם אבריאל בר יוסף ומיקי גנור, 'האיש הזה מטורף', אמר לי המנכ"ל. 'אתה יודע מה אמר לי האיש של צ'ייני? שהוא רוצה 5%'. המנכ"ל התייחס למיקי גנור. אני בכלל לא הכרתי את מיקי גנור, באותו ערב בארוחת ערב במלון שרתון לכבוד המנכ"ל ישב לידי אדם שלא הכרתי. שאלתי אותו מיהו והוא אמר שהוא מיקי גנור." {{הערה|שם=bergman}} {{הערה|שם =druker24112016}}

לפי ברקת, המנכ"ל הגרמני פרייטיג פגש אותו עוד פעם באותו לילה והיה נסער. הוא טען שמפקד חיל הים שב והבהיר לו כי אם גנור לא יחליף את ברקת לא יוזמנו יותר צוללות מהמספנה, וכי יפנו לצרפת. ברקת היה אז בן 75 וכבר היה איש עשיר, לפי טענתו " אני אמרתי למנכ"ל שהוא צעיר ויש לו קריירה שלמה לפניו ואני מוכן לוותר".   

לפי ברקת, המנכ"ל הגרמני פרייטיג פגש אותו עוד פעם באותו לילה והיה נסער. הוא טען שמפקד חיל הים שב והבהיר לו כי אם גנור לא יחליף את ברקת לא יוזמנו יותר צוללות מהמספנה, וכי יפנו לצרפת. ברקת היה אז בן 75 וכבר היה איש עשיר, לפי טענתו " אני אמרתי למנכ"ל שהוא צעיר ויש לו קריירה שלמה לפניו ואני מוכן לוותר".   

המעורבים האחרים בפרשה - גנור, מרום ושטייניץ הכחישו את הדברים שאמר ברקת. {{הערה|שם=bergman}} {{הערה|שם =druker24112016}} לפי בן כספית שטייניץ מאשר את קיום הפגישה עם גנור סמוך להדחת ברקת,{{הערה|שם=kaspit24112016}} ואילו בתגובה לרונן ברגמן שטייניץ טוען שהוא כלל לא זוכר את הפגישה.{{הערה|שם=bergman}}

המעורבים האחרים בפרשה - גנור, מרום ושטייניץ הכחישו את הדברים שאמר ברקת. {{הערה|שם=bergman}} {{הערה|שם =druker24112016}} לפי בן כספית שטייניץ מאשר את קיום הפגישה עם גנור סמוך להדחת ברקת,{{הערה|שם=kaspit24112016}} ואילו בתגובה לרונן ברגמן, שטייניץ טוען שהוא כלל לא זוכר את הפגישה.{{הערה|שם=bergman}}

==מינוי לקונסול של כבוד של קפריסין בישראל==

==מינוי לקונסול של כבוד של קפריסין בישראל==

[[ועדת צמח]] דנה בנושא [[ייצוא גז מישראל|יצוא הגז]], והעלתה את הצורך בהגנה ימית על שדות הגז. נציגי המועצה לביטחון לאומי ברשות [[אבריאל בר יוסף]] הדגישו את החשיבות של ההגנה הימית של המאגרים.{{הערה|שם=gutman201116}} הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012 ורובן התקבלו בידי ממשלת ישראל. הצורך בקניית הספינות נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר.  

[[ועדת צמח]] דנה בנושא [[ייצוא גז מישראל|יצוא הגז]], והעלתה את הצורך בהגנה ימית על שדות הגז. נציגי המועצה לביטחון לאומי ברשות [[אבריאל בר יוסף]] הדגישו את החשיבות של ההגנה הימית של המאגרים.{{הערה|שם=gutman201116}} הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012 ורובן התקבלו בידי ממשלת ישראל. הצורך בקניית הספינות נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר.  

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת [[גז טבעי בישראל|קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה]]. שר הביטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד תיסנקרופ, המיוצג על ידי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.{{הערה|שם=durker0711|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1217750&TypeID=0 סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה] נענע-10, 07.11.2016}}

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת [[גז טבעי בישראל|קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה]]. שר הביטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבעה ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד טיסנקרופ, המיוצג על ידי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.{{הערה|שם=durker0711|1=רביב דרוקר, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1217750&TypeID=0 סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה] נענע-10, 07.11.2016}}

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.{{הערה|שם=durker0711}} עלות העסקה מוערכת בכ-430 מיליון יורו, מהם 115 מליון יורו במימון ממשלת גרמניה שמסייעת לישראל וכן למספנות תיסנקרופ. {{הערה|שם=gutman201116}} פרוש הדבר כי משלם המיסים הישראלי ישלם 1.3 מיליארד ש"ח על רכש הספינות ועוד עלות שנתית לא ידועה של תחזוקת הספינות.  

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.{{הערה|שם=durker0711}} עלות העסקה מוערכת בכ-430 מיליון יורו, מהם 115 מליון יורו במימון ממשלת גרמניה שמסייעת לישראל וכן למספנות טיסנקרופ. {{הערה|שם=gutman201116}} פרוש הדבר כי משלם המיסים הישראלי ישלם 1.3 מיליארד ש"ח על רכש הספינות ועוד עלות שנתית לא ידועה של תחזוקת הספינות.  

משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הביטחון דאז דן הראל טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".{{הערה|שם=gutman201116}}

משרד הביטחון הסביר בהודעותיו כי הרכש הוא "במסגרת תוכנית ההצטיידות שאישרה הממשלה להגנה על המים הכלכליים של מדינת ישראל — האסדות לחיפושי והפקת גז במרחב הימי הכלכלי שממערב לחופי ישראל". מנכ"ל המשרד הביטחון דאז דן הראל טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".{{הערה|שם=gutman201116}}

==רכישת צוללות דולפין==

==רכישת צוללות דולפין==

{{הפניה לערך מורחב|פרשת הצוללות}}

{{הפניה לערך מורחב|פרשת הצוללות}}

בשנים 1999-2000 קיבל צה"ל 3 צוללות דולפין. מאז אותה שנה יש מגעים שונים לרכש של צוללות נוספות. צוללות 4,5 של חיל הים הוזמנו. התקיים ויכוח בצה"ל האם יש צורך להזמין צוללת שישית. בשנת 2012 קידם ראש הממשלה בנימין נתניהו רכישת צוללות שישית והעסקה נחתמה לבסוף על ידי אהוד ברק בשנת שהיה אז שר בטחון. בתגובתו לנושא מינוי גנור כנציג תיסנקרופ ציין מי שהיה אז מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני) - "התנגדתי נחרצות לרכישת צוללת שישית בעת שמיקי גנור היה נציג המספנות ואף שלחתי מכתב שמתנגד לרכש זה למקבלי ההחלטות העוסקים בנושא. "{{הערה|שם=bergman}}

בשנים 1999-2000 קיבל צה"ל 3 צוללות דולפין. מאז אותה שנה יש מגעים שונים לרכש של צוללות נוספות. צוללות 4,5 של חיל הים הוזמנו. התקיים ויכוח בצה"ל האם יש צורך להזמין צוללת שישית. בשנת 2012 קידם ראש הממשלה בנימין נתניהו רכישת צוללות שישית והעסקה נחתמה לבסוף על ידי אהוד ברק בשנת שהיה אז שר בטחון. בתגובתו לנושא מינוי גנור כנציג טיסנקרופ ציין מי שהיה אז מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני) - "התנגדתי נחרצות לרכישת צוללת שישית בעת שמיקי גנור היה נציג המספנות ואף שלחתי מכתב שמתנגד לרכש זה למקבלי ההחלטות העוסקים בנושא. "{{הערה|שם=bergman}}

בשנת 2016 החליטה הממשלה בראשותו של נתניהו לקנות 3 צוללות נוספות, צוללות 7,8,9 שאמורות להחליף את 3 הצוללות הישנות (שאמורות להתיישן בסביבות 2030). העסקה לוותה בביקורת של שר הביטחון יעלון ואולי גם של גורמים בתוך הצבא כמו הרמטכ"ל, שהצליחו לטרפד את העסקה. לאחר פרישת יעלון והחלפתו בידי [[אביגדור ליברמן]] העסקה שבה ועלתה. גורמים ביטחוניים החלו במשא ומתן מהיר עם תיסנקרופ ועם ממשלת גרמניה. גורמים בצבא מתחו ביקורת על מו"מ זה שהיה לדעתם פזיז מידי ולא נבחנו בו אופציות נוספות.  בנובמבר 2016 נחתם הסכם מסגרת שמאפשר לישראל לרכוש 3 צוללות בעתיד במחיר נקוב. בסוף של אותו חודש חשף העיתונאי רביב דרוקר על מעורבותו של עורך הדין דוד שמרון בנושא הצוללות (מכתב ששלח למשרד הביטחון) תוך כדי שהוא מייצג את גנור בנושא תחזוקת כלי שיט של חיל הים.  

בשנת 2016 החליטה הממשלה בראשותו של נתניהו לקנות 3 צוללות נוספות, צוללות 7,8,9 שאמורות להחליף את 3 הצוללות הישנות (שאמורות להתיישן בסביבות 2030). העסקה לוותה בביקורת של שר הביטחון יעלון ואולי גם של גורמים בתוך הצבא כמו הרמטכ"ל, שהצליחו לטרפד את העסקה. לאחר פרישת יעלון והחלפתו בידי [[אביגדור ליברמן]] העסקה שבה ועלתה. גורמים ביטחוניים החלו במשא ומתן מהיר עם טיסנקרופ ועם ממשלת גרמניה. גורמים בצבא מתחו ביקורת על מו"מ זה שהיה לדעתם פזיז מידי ולא נבחנו בו אופציות נוספות.  בנובמבר 2016 נחתם הסכם מסגרת שמאפשר לישראל לרכוש 3 צוללות בעתיד במחיר נקוב. בסוף של אותו חודש חשף העיתונאי רביב דרוקר על מעורבותו של עורך הדין דוד שמרון בנושא הצוללות (מכתב ששלח למשרד הביטחון) תוך כדי שהוא מייצג את גנור בנושא תחזוקת כלי שיט של חיל הים.  

לפי תחקיר שפרסם העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", צפוי גנור לגרוף לכיסו עד 30 מיליון יורו (כ-120 מיליון ש"ח) מעסקת הצוללות. העיתון נסמך על מקורות פנימיים בתאגיד תיסנקרופ. {{הערה|שם=marker211116|[http://www.themarker.com/news/1.3128663 הקופון השמן שיגזור גנור מעסקת הצוללות - ועד כמה עמוק היה בעניינים פרקליטו של נתניהו?], דה מארקר, 21.11.2016}}

לפי תחקיר שפרסם העיתון הכלכלי הגרמני "הנדלסבלאט", צפוי גנור לגרוף לכיסו עד 30 מיליון יורו (כ-120 מיליון ש"ח) מעסקת הצוללות. העיתון נסמך על מקורות פנימיים בתאגיד טיסנקרופ. {{הערה|שם=marker211116|[http://www.themarker.com/news/1.3128663 הקופון השמן שיגזור גנור מעסקת הצוללות - ועד כמה עמוק היה בעניינים פרקליטו של נתניהו?], דה מרקר, 21.11.2016}}

==ניסיונות הפרטה של מספנות חיל הים==

==ניסיונות הפרטה של מספנות חיל הים==