שינויים

'''הון חברתי''' (Social capital) הוא מושג ב[[סוציולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] המתאר את רמת הקישוריות בתוך ובין [[רשת חברתית|רשתות חברתיות]].  

'''הון חברתי''' (באנגלית: '''Social capital''') הוא מושג ב[[סוציולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] המתאר את רמת הקישוריות בתוך ובין [[רשת חברתית|רשתות חברתיות]].  

המושג "הון חברתי" מדגיש את הערך של יחסים חברתיים ואת התפקיד של שיתופי פעולה ושל [[אמון]] כדרך לקבלת תוצאות משותפות בתחום החברתי או הכלכלי.  

המושג "הון חברתי" מדגיש את הערך של יחסים חברתיים ואת התפקיד של שיתופי פעולה ושל [[אמון]] כדרך לקבלת תוצאות משותפות בתחום החברתי או הכלכלי.  

במחצית הראשונה של המאה ה-19, [[אלקסיס דה טוקוויל]] ביצע הבחנה לגבי החברה בארצות הברית שנראה כי היא יכולה להגדיר את ההון החברתי. הוא הבחין כי תושבי ארצות הברית נוטים להתכנס במספר הגדול ביותר שאפשרי במגבלות הזמן הפנוי של מפגשים חברתיים כדי לדון בכל מיני נושאים הנוגעים למדינה, לכלכלה או לעולם. הרמות הגבוהות של [[שקיפות]] גרמו ליותר [[מעורבות]] מצד האנשים ודבר זה אפשר ל[[דמוקרטיה]] לעבוד טוב יותר.  

במחצית הראשונה של המאה ה-19, [[אלקסיס דה טוקוויל]] ביצע הבחנה לגבי החברה בארצות הברית שנראה כי היא יכולה להגדיר את ההון החברתי. הוא הבחין כי תושבי ארצות הברית נוטים להתכנס במספר הגדול ביותר שאפשרי במגבלות הזמן הפנוי של מפגשים חברתיים כדי לדון בכל מיני נושאים הנוגעים למדינה, לכלכלה או לעולם. הרמות הגבוהות של [[שקיפות]] גרמו ליותר [[מעורבות]] מצד האנשים ודבר זה אפשר ל[[דמוקרטיה]] לעבוד טוב יותר.  

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] שייסדה את הזרם של [[עירוניות מתחדשת]] השתמשה במונח דומה להון חברתי -  "ערכן של רשתות". איש מדעי המדינה Robert Salisbury קידם את המושג כמרכיב קריטי ליצירתן של קבוצות אינטרסים במאמר שלו "An Exchange Theory of Interest Groups" משנת 1969. הסוציולוג [[פייר בורדייה]] השתמש במונח הון חברתי במאמר Outline of a Theory of Practice ולאחר מספר שנים הוא סיפק תאור מדוייק יותר כשהוא מבדיל בין הון חברתי לבין [[הון תרבותי]], [[הון סימבולי]] ו[[הון כלכלי]]. הסוציולוגים James Coleman,  Barry Wellman ו-Scot Wortley אימצו את ההגדרה של Glenn Loury משנת 1977 ופיתחו והפיצו את המושג.  

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] שייסדה את הזרם של [[עירוניות מתחדשת]] השתמשה במונח דומה להון חברתי -  "ערכן של רשתות". איש מדעי המדינה Robert Salisbury קידם את המושג כמרכיב קריטי ליצירתן של קבוצות אינטרסים במאמר שלו "An Exchange Theory of Interest Groups" משנת 1969. הסוציולוג [[פייר בורדייה]] השתמש במונח הון חברתי במאמר Outline of a Theory of Practice ולאחר מספר שנים הוא סיפק תיאור מדוייק יותר כשהוא מבדיל בין הון חברתי לבין [[הון תרבותי]], [[הון סימבולי]] ו[[הון כלכלי]]. הסוציולוגים James Coleman,  Barry Wellman ו-Scot Wortley אימצו את ההגדרה של Glenn Loury משנת 1977 ופיתחו והפיצו את המושג.  

בסוף שנות ה-1990 המושג של הון חברתי צבר פופולאריות והפך למוקד של תוכנית מחקר של [[הבנק העולמי]] ושל מספר ספרים בזרם המחקר המרכזי ביניהם של איש מדעי המדינה [[רוברט פטנאם]] (Robert Putnam) בספרו "לשחק כדורת לבד" (Bowling Alone) ובעבודתו המשותפת של פטנאם עם  Lewis Feldstein - הספר Better Together

בסוף שנות ה-1990 המושג של הון חברתי צבר פופולריות והפך למוקד של תוכנית מחקר של [[הבנק העולמי]] ושל מספר ספרים בזרם המחקר המרכזי ביניהם של איש מדעי המדינה [[רוברט פטנאם]] (Robert Putnam) בספרו "לשחק כדורת לבד" (Bowling Alone) ובעבודתו המשותפת של פטנאם עם  Lewis Feldstein - הספר Better Together

==סוגי הון חברתי==

==סוגי הון חברתי==

* '''הון חברתי מלכד''' (Bonding Social Capital) - קשרים בתוך [[קהילה]] - קשרים חברתיים בין אנשים בעלי רקע דומים (בני משפחה, חברים, השתייכות לאותו מעמד חברתי, בעלי השקפות פוליטיות דומות).  

* '''הון חברתי מלכד''' (Bonding Social Capital) - קשרים בתוך [[קהילה]] - קשרים חברתיים בין אנשים בעלי רקע דומים (בני משפחה, חברים, השתייכות לאותו מעמד חברתי, בעלי השקפות פוליטיות דומות).  

* '''הון חברתי מגשר''' (Bridging Social Capital) - קשרים עם חברים בקהילות אחרות - קשרים בין אנשים הבאים מרקע שונה (דת, גזע או מוצא שונים, מעמד שונה או השקפות פוליטיות שונות). שני סוגי הקשרים חשובים לבניית חברה אולם הסוג השני חשוב יותר לבניית חברה דמוקרטית ופלורליסטית.

* '''הון חברתי מגשר''' (Bridging Social Capital) - קשרים עם חברים בקהילות אחרות - קשרים בין אנשים הבאים מרקע שונה (דת, גזע או מוצא שונים, מעמד שונה או השקפות פוליטיות שונות). שני סוגי הקשרים חשובים לבניית חברה אולם הסוג השני חשוב יותר לבניית חברה דמוקרטית ופלורליסטית.

לטענת פטנאם ליהודים יש כמות באופן מסורתי כמות גבוהה של הון חברתי מחבר, וזה כנראה סוד הצלחתם. בארצות הברית, הם למדו לקחת את ההון החברתי ולהחצין אותו, כך שיוכל לשמש גם כהון חברתי מגשר. <ref name="Putnam2011">[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3574011,00.html רוברט פטנאם: "השקעות בהון חברתי הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש"] איתי להט, כלכליסט, 14.06.12</ref>

לטענת פטנאם ליהודים יש כמות באופן מסורתי כמות גבוהה של הון חברתי מחבר, וזה כנראה סוד הצלחתם. בארצות הברית, הם למדו לקחת את ההון החברתי ולהחצין אותו, כך שיוכל לשמש גם כהון חברתי מגשר. <ref name="Putnam2011">[http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3574011,00.html רוברט פטנאם: "השקעות בהון חברתי הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש"] איתי להט, כלכליסט, 14.06.2012</ref>

==דרכי מדידה של הון חברתי==

==דרכי מדידה של הון חברתי==

* [[הון טבעי]] - מערכות טבעיות הנדרשות לשם תפקוד כלכלי תקין כמו מערכות לייצור חמצן או טיהור מים, וכן מאגרים של [[משאבים מתכלים]] ומתחדשים (כמו מאגרי נפט או יערות.

* [[הון טבעי]] - מערכות טבעיות הנדרשות לשם תפקוד כלכלי תקין כמו מערכות לייצור חמצן או טיהור מים, וכן מאגרים של [[משאבים מתכלים]] ומתחדשים (כמו מאגרי נפט או יערות.

   

   

חשיבה זו מעלה שאלה לגבי רמת ה[[תחליפיות]] של סוגי הון שונים. בעוד [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]], אינה מבחינה בין סוגי ההון, או אם היא מבחינה היא מניחה שקיימת תחליפיות חזקה בין סוגי ההון, ובפרט הנחה כי הרס של הון טבעי ושל הון חברתי מקבל פיצוי על ידי הגדלת ההון התעשייתי וה[[טכנולוגיה]]. בכלכלה אקולוגית ההנחה היא כי אין תחליפיות חזקה בין סוגי ההון השונים, וכי הון טבעי והון חברתי הם חיוניים לשם תפקוד כלכלי וחברתי. יש הטוענים כי ההבדל בין מידת התחליפיות מגדירה את ההבדל בין [[קיימות חזקה|קיימות חזקה]] ל[[קיימות|קיימות]] חלשה.

חשיבה זו מעלה שאלה לגבי רמת ה[[תחליפיות]] של סוגי הון שונים. בעוד [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], אינה מבחינה בין סוגי ההון, או אם היא מבחינה היא מניחה שקיימת תחליפיות חזקה בין סוגי ההון, ובפרט הנחה כי הרס של הון טבעי ושל הון חברתי מקבל פיצוי על ידי הגדלת ההון התעשייתי וה[[טכנולוגיה]]. בכלכלה אקולוגית ההנחה היא כי אין תחליפיות חזקה בין סוגי ההון השונים, וכי הון טבעי והון חברתי הם חיוניים לשם תפקוד כלכלי וחברתי. יש הטוענים כי ההבדל בין מידת התחליפיות מגדירה את ההבדל בין [[קיימות חזקה|קיימות חזקה]] ל[[קיימות|קיימות]] חלשה.

===כסף כדבר שתלוי בהון חברתי===

===כסף כדבר שתלוי בהון חברתי===

===ביקורת מערכתית===

===ביקורת מערכתית===

גישה אחרת בכלכלה אקולוגית, שקרובה יותר ל[[מערכות מורכבות]], כופרת בגישה של הון, וטוענת כי זהו מושג אנטי- מערכתי, או דימוי בעייתי הלקוח מהניתוח [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסי]] אשר משתמש ב[[ניתוח שולי]]. [[הון]] הוא מושג פיננסי בו ניתן לחבר ולחסר סכום זהה ואין חשיבות ל[[החוק השני של התרמודינמיקה|סדר בזמן]] או במרחב, ליחסים. דבר זה קיים כאשר מחברים ומחסרים כסף או [[הון כערימת חול|גרגרים בערימות חול]].  

גישה אחרת בכלכלה אקולוגית, שקרובה יותר ל[[מערכות מורכבות]], כופרת בגישה של הון, וטוענת כי זהו מושג אנטי- מערכתי, או דימוי בעייתי הלקוח מהניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסי]] אשר משתמש ב[[ניתוח שולי]]. [[הון]] הוא מושג פיננסי בו ניתן לחבר ולחסר סכום זהה ואין חשיבות ל[[החוק השני של התרמודינמיקה|סדר בזמן]] או במרחב, ליחסים. דבר זה קיים כאשר מחברים ומחסרים כסף או [[הון כערימת חול|גרגרים בערימות חול]].  

לעומת זאת, ב[[מערכות מורכבות]] אין הומוגניות ויש חשיבות למיקום היחסי בין הרכיבים או ליחסים ביניהם. לדוגמה מכונית היא מערכת מורכבת עם רכיבים שכל אחד מהם נמצא במיקום מרחבי וביחסים עם חלקים אחרים, אין הגיון לחסר מרכב "2 קילו חלקים" ואז להוסיף לו 3 פעמים "1 קילו חלקים", ולקבל רכב ש"גדל" בקילו חלקים. בגלל  שיש הרבה יותר דרכים לחבר חלקים בצורה לא נכונה מאשר בצורה נכונה ([[עקרון אנה קרנינה]]) סביר שנקבל רכב שלא נוסע או לא מתפקד. השאלה היא איזה רכיבים החסרנו, איזה רכיבים הוספנו, ואיך חיברנו את הרכיבים החדשים. באופן דומה בהון חברתי קשה לכמת קשרים חברתיים, או כאשר הם יכולים להיות בעלי אופי אחר, שלב אחר ביחסים וכו'.  

לעומת זאת, ב[[מערכות מורכבות]] אין הומוגניות ויש חשיבות למיקום היחסי בין הרכיבים או ליחסים ביניהם. לדוגמה מכונית היא מערכת מורכבת עם רכיבים שכל אחד מהם נמצא במיקום מרחבי וביחסים עם חלקים אחרים, אין הגיון לחסר מרכב "2 קילו חלקים" ואז להוסיף לו 3 פעמים "1 קילו חלקים", ולקבל רכב ש"גדל" בקילו חלקים. בגלל  שיש הרבה יותר דרכים לחבר חלקים בצורה לא נכונה מאשר בצורה נכונה ([[עקרון אנה קרנינה]]) סביר שנקבל רכב שלא נוסע או לא מתפקד. השאלה היא איזה רכיבים החסרנו, איזה רכיבים הוספנו, ואיך חיברנו את הרכיבים החדשים. באופן דומה בהון חברתי קשה לכמת קשרים חברתיים, או כאשר הם יכולים להיות בעלי אופי אחר, שלב אחר ביחסים וכו'.  

אין משמעות גם למצב שבו לקחנו מכונית תקינה, והוספנו לה עוד משאבת שמן. או לקחנו מכונית עם גלגל מפונצ'ר והוספנו לו עוד מראה. - מצב המכונית לא השתפר בגלל תוספת זו, היות ושינוי אמיתי ברכב הוא מערכתי ותפקודי ולא שולי. יש צורך בשינוי שישתלב במבנה שאר המערכות של הרכב כדי להגיע לשינוי משמעותי בתפקוד של הרכב - לדוגמה אם רוצים לשפר את בטיחות הנסיעה במכונית, יש צורך להוסיף חגורת בטיחות המתחברת למרכב המכונית במקומות הנכונים.

אין משמעות גם למצב שבו לקחנו מכונית תקינה, והוספנו לה עוד משאבת שמן. או לקחנו מכונית עם גלגל מפונצ'ר והוספנו לו עוד מראה. - מצב המכונית לא השתפר בגלל תוספת זו, היות ושינוי אמיתי ברכב הוא מערכתי ותפקודי ולא שולי. יש צורך בשינוי שישתלב במבנה שאר המערכות של הרכב כדי להגיע לשינוי משמעותי בתפקוד של הרכב - לדוגמה אם רוצים לשפר את בטיחות הנסיעה במכונית, יש צורך להוסיף חגורת בטיחות המתחברת למרכב המכונית במקומות הנכונים.

;כתבות:

;כתבות:

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1792170 למה אנחנו לא מצליחים לרכוש חברים אחרי גיל 30?],  אלכס וויליאמס, ניו יורק טיימס, 03.08.2012, הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1792170 למה אנחנו לא מצליחים לרכוש חברים אחרי גיל 30?],  אלכס וויליאמס, ניו יורק טיימס, 03.08.2012, הארץ

* [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3574011,00.html רוברט פטנאם: "השקעות בהון חברתי הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש"] איתי להט, כלכליסט, 14.06.12

* [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3574011,00.html רוברט פטנאם: "השקעות בהון חברתי הן הבטחה גדולה להתנעת הכלכלה מחדש"] איתי להט, כלכליסט, 14.06.2012

* [http://socialcapital.wordpress.com/2010/09/15/firefighting-and-social-capital/ כיבוי אש והון חברתי] כיצד מכבי אש בבריטניה עוברים למניעת אש ול"כיבוי אש קהילתי", בלוג social capital

* [http://socialcapital.wordpress.com/2010/09/15/firefighting-and-social-capital/ כיבוי אש והון חברתי] כיצד מכבי אש בבריטניה עוברים למניעת אש ול"כיבוי אש קהילתי", בלוג social capital