שינויים

==רקע - המחיר של תאונות הדרכים==

==רקע - המחיר של תאונות הדרכים==

{{הפניה לערך מורחב|עריכם==[[תאונות דרכים]], [[תאונות דרכים בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[תאונות דרכים]], [[תאונות דרכים בישראל]]}}

ברחבי העולם  מתים מעל מיליון בני אדם ב[[תאונות דרכים]] בכל שנה. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב אנשים צעירים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל  373 בני אדם, ונפצעו 75,000, מהם 5,000 באופן קשה (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]). לפי משרד התחבורה, העלות של תאונות הדרכים למשק, היא כ-15 מיליארד ש"ח בשנה. לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

ברחבי העולם  מתים מעל מיליון בני אדם ב[[תאונות דרכים]] בכל שנה. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב אנשים צעירים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל  373 בני אדם, ונפצעו 75,000, מהם 5,000 באופן קשה (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]). לפי משרד התחבורה, העלות של תאונות הדרכים למשק, היא כ-15 מיליארד ש"ח בשנה. לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

מאז שנות ה-70 [[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית גם למדינות מערביות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בהנדסה של כבישים ורחובות ושיפורים ברפואת חירום. היבטים כמו כיכרות תנועה, במפרים, הפרדה לתנועה חד סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות. לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות.  עם זאת כמות ההורגים לא ירדה בשנים האחרונות ובחלק מהשנים אף גדלה, כמות ההורגים [[הולכי רגל בישראל|הולכי הרגל]] ו[[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי האופניים]] לא ירדה. מגמה דומה של בלימה בירידה בתאונות דרכים אפשר לראות גם בארצות הברית. בנוסף כאשר משווים את כמות ההרוגים בין מדינות רואים שיש מדינות שבהן כמות ההורגים לנפש נמוכה יותר - לדוגמה כמות הולכי הרגל שנהרגו ב[[הולנד]] בתאונות דרכים היא 60 בני אדם בשנה, בהולנד אוכלוסיה בגודל כפול מישראל שבה נהרגים 114 הולכי רגל בשנה - כלומר ביחס לאוכלוסיה בהולנד מתים רבע מהולכי הרגל שמתים בישראל. ביחס למיליון איש, מתים בהולנד 34 אנשים בשנה מתאונות, בארצות הברית מתים 103. כמות גדולה פי 3. [http://www.northeastern.edu/peter.furth/wp-content/uploads/2015/06/Sustainable-Safety-for-Boston.pdf]  

מאז שנות ה-70 [[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית גם למדינות מערביות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בהנדסה של כבישים ורחובות ושיפורים ברפואת חירום. היבטים כמו כיכרות תנועה, במפרים, הפרדה לתנועה חד סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות. לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות.  עם זאת כמות ההורגים לא ירדה בשנים האחרונות ובחלק מהשנים אף גדלה, כמות ההורגים [[הולכי רגל בישראל|הולכי הרגל]] ו[[תחבורת אופניים בישראל|רוכבי האופניים]] לא ירדה. מגמה דומה של בלימה בירידה בתאונות דרכים אפשר לראות גם בארצות הברית. בנוסף כאשר משווים את כמות ההרוגים בין מדינות רואים שיש מדינות שבהן כמות ההורגים לנפש נמוכה יותר - לדוגמה כמות הולכי הרגל שנהרגו ב[[הולנד]] בתאונות דרכים היא 60 בני אדם בשנה, בהולנד אוכלוסיה בגודל כפול מישראל שבה נהרגים 114 הולכי רגל בשנה - כלומר ביחס לאוכלוסיה בהולנד מתים רבע מהולכי הרגל שמתים בישראל. ביחס למיליון איש, מתים בהולנד 34 אנשים בשנה מתאונות, בארצות הברית מתים 103. כמות גדולה פי 3. [http://www.northeastern.edu/peter.furth/wp-content/uploads/2015/06/Sustainable-Safety-for-Boston.pdf]  

הבדל נוסף בין ישראל או ארצות הברית לבין הולנד היא כמות המשתמשים ב[[תחבורה רכה]]- משתמשים פגיעים לתאונות דרכים וכן משתמשים שרגישים יותר לבטיחות בדרכים (לדוגמה נשים). כמות הרכיבות באופניים מסך [[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות]] בארצות הברית היא 0.7% (בבוסטון 2%, בישראל 1%-2%) בהולנד 27%. אחוז הרוכבות מכלל כמות הרוכבים בארצות הברית הוא 30%, בהולנד 55%. בארצות הברית לא ברור כמה ילדים הולכים או רוכבים לבית הספר הערכה היא של כ-10% לכל היותר, ב[[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]] כמעט כל הילדים הולכים או רוכבים לבית הספר. בהולנד רוב האנשים בגילאים 68-80 משתמשים באופניים, בארצות הברית רק כמות זעומה משתמשת בהם. [http://www.northeastern.edu/peter.furth/wp-content/uploads/2015/06/Sustainable-Safety-for-Boston.pdf] דבר זה מרמז על כך שהמשתמשים הפגיעים מפחדים לרכב או ללכת ברחובות העירוניים. דבר זה לא רק פוגע בחופש התנועה ומגביר את כמות הנסיעות במכוניות (קרובי משפחה שמסיעים מבוגרים וילדים) אלא גם תורם ל[[אורח חיים יושבני]] שפוגעת בבריאות האוכלוסייה. [[שילוב אופניים ורכבת]] מוריד את כמות הנסיעות הבין-עירוניות ומקטין את כמות התאונות שם.  

הבדל נוסף בין ישראל או ארצות הברית לבין הולנד היא כמות המשתמשים ב[[תחבורה רכה]]- משתמשים פגיעים לתאונות דרכים וכן משתמשים שרגישים יותר לבטיחות בדרכים (לדוגמה נשים). כמות הרכיבות באופניים מסך [[פיצול נסיעות|פיצול הנסיעות]] בארצות הברית היא 0.7% (בבוסטון 2%, בישראל 1%-2%) בהולנד 27%. אחוז הרוכבות מכלל כמות הרוכבים בארצות הברית הוא 30%, בהולנד 55%. בארצות הברית לא ברור כמה ילדים הולכים או רוכבים לבית הספר הערכה היא של כ-10% לכל היותר, ב[[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]] כמעט כל הילדים הולכים או רוכבים לבית הספר. בהולנד רוב האנשים בגילאים 68-80 משתמשים באופניים, בארצות הברית רק כמות זעומה משתמשת בהם. [http://www.northeastern.edu/peter.furth/wp-content/uploads/2015/06/Sustainable-Safety-for-Boston.pdf] דבר זה מרמז על כך שהמשתמשים הפגיעים מפחדים לרכב או ללכת ברחובות העירוניים. דבר זה לא רק פוגע בחופש התנועה ומגביר את כמות הנסיעות במכוניות (קרובי משפחה שמסיעים מבוגרים וילדים) אלא גם תורם ל[[אורח חיים יושבני]] שפוגעת בבריאות האוכלוסייה. [[שילוב אופניים ורכבת]] מוריד את כמות הנסיעות הבין-עירוניות ומקטין את כמות התאונות שם.

==עקרונות מנחים לבטיחות מערכתית==

==עקרונות מנחים לבטיחות מערכתית==