שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם''' (Statistical Review of World Energy) מטעם חברת האנרגיה BP הוא סקר סטטיסטי שנתי של מקורות, רזרבות הפקה וצריכה אודות [[שוק האנרגיה העולמי]]. | + | '''סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם''' (באנגלית: '''Statistical Review of World Energy''') מטעם חברת האנרגיה BP הוא סקר סטטיסטי שנתי של מקורות, רזרבות הפקה וצריכה אודות [[שוק האנרגיה העולמי]]. |
| | | |
| הדו"ח כולל נתונים רבים על שוק האנרגיה העולמי, בעיקר בהקשרים של [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]]: | | הדו"ח כולל נתונים רבים על שוק האנרגיה העולמי, בעיקר בהקשרים של [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]]: |
שורה 5: |
שורה 5: |
| | | |
| ==עיקרי הדוח== | | ==עיקרי הדוח== |
− | באופן כללי רואים כי כמות הרזרבות המוכחות של דלק מחצבי בעולם גדלה עם השנים, בגלל שבכל שנה מתגלים שדות חדשים של גז נפט ופחם. אלא שמגמה זו עלולה ליצור רושם מוטעה, זאת בגלל שהצריכה העולמית של אנרגיה גדלה גם היא בגלל שילוב של [[גידול אוכלוסין]] וגידול בצריכת האנרגיה לנפש (בעיקר במדינות המתפתחות כמו סין). סה"כ היחס בין עתודות האנרגיה לבין הצריכה נשאר יציב במשך -30 השנים האחרונות עבור גז ונפט וירד עבור פחם. | + | באופן כללי רואים כי כמות הרזרבות המוכחות של דלק מחצבי בעולם גדלה עם השנים, בגלל שבכל שנה מתגלים שדות חדשים של גז נפט ופחם. אלא שמגמה זו עלולה ליצור רושם מוטעה, זאת בגלל שהצריכה העולמית של אנרגיה גדלה גם היא בגלל שילוב של [[גידול אוכלוסין]] וגידול בצריכת האנרגיה לנפש (בעיקר במדינות המתפתחות כמו סין). סה"כ היחס בין עתודות האנרגיה לבין הצריכה נשאר יציב במשך 30 השנים האחרונות עבור גז ונפט וירד עבור פחם. |
| | | |
| ===נפט=== | | ===נפט=== |
שורה 11: |
שורה 11: |
| נכון לשנת 2011, 54% מעתודות הנפט המוכחות נמצאות במזרח התיכון, 17% בדרום אמריקה, 10% באירו-אסיה (ברית המועצות לשעבר) ובאירופה, 10% באפריקה, 5% באמריקה הצפונית ו-3% במזרח הרחוק. <ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref> | | נכון לשנת 2011, 54% מעתודות הנפט המוכחות נמצאות במזרח התיכון, 17% בדרום אמריקה, 10% באירו-אסיה (ברית המועצות לשעבר) ובאירופה, 10% באפריקה, 5% באמריקה הצפונית ו-3% במזרח הרחוק. <ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref> |
| | | |
− | יחס עתודות הנפט המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית נותר במגמה דומה של כ-1- ל:40 במשך 30 השנים האחרונות, כך שאם שניהם לא ישתנו, נכון לשנת 2010 הנפט יספיק לעוד 46 שנים, כלומר עד שנת 2056. יחס העתודות\צריכה פנימית נמצא בירידה מתמשכת במזרח התיכון מאז 1985, ונמצא בעליה קלה בשאר האיזורים בעולם. בשנת 2005 גדלו מאד העתודות המוכחות המוצהרות של וונצואלה, דבר שהוביל לכך שיחס העתודות\ צריכה של דרום ומרכז אמריקה עבר את אלו של המזרח התיכון ושניהם עומדים על כ-80 שנה. פרוש נתון זה הוא שאם המדינות הללו יפסיקו לייצא נפט, וישתמשו בו רק לשם הפסקת הצרכים המקומיים שלהם, הוא יספיק בקצב הנוחי של הצריכה ובגודל המאגרים הקיימים לכ-80. אם הן תמשכנה לייצא הנתון יהיה קרוב יותר לממוצע העולמי - 46 שנה.<ref name="BP2011"/> | + | יחס עתודות הנפט המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית נותר במגמה דומה של כ-1 ל-40 במשך 30 השנים האחרונות, כך שאם שניהם לא ישתנו, נכון לשנת 2010 הנפט יספיק לעוד 46 שנים, כלומר עד שנת 2056. יחס העתודות/צריכה פנימית נמצא בירידה מתמשכת במזרח התיכון מאז 1985, ונמצא בעליה קלה בשאר האיזורים בעולם. בשנת 2005 גדלו מאד העתודות המוכחות המוצהרות של וונצואלה, דבר שהוביל לכך שיחס העתודות/צריכה של דרום ומרכז אמריקה עבר את אלו של המזרח התיכון ושניהם עומדים על כ-80 שנה. פרוש נתון זה הוא שאם המדינות הללו יפסיקו לייצא נפט, וישתמשו בו רק לשם הפסקת הצרכים המקומיים שלהם, הוא יספיק בקצב הנוחי של הצריכה ובגודל המאגרים הקיימים לכ-80. אם הן תמשכנה לייצא הנתון יהיה קרוב יותר לממוצע העולמי - 46 שנה.<ref name="BP2011"/> |
| | | |
| ===גז טבעי=== | | ===גז טבעי=== |
שורה 32: |
שורה 32: |
| הבלוג [[הזאב בדלת]] וגורמים אחרים הקשורים ל[[שיא תפוקת הנפט]], תוקף באתר שלו את אחד התרשימים, של הרזרבות, היות ורזרבות אלו אינן עומדות כמו ערמה של עצים, מוכנים לשימוש, אלא דורשים כמות גדולה והולכת של אנרגיה, בעיות פוליטיות וכסף כדי להגיע אליהן. | | הבלוג [[הזאב בדלת]] וגורמים אחרים הקשורים ל[[שיא תפוקת הנפט]], תוקף באתר שלו את אחד התרשימים, של הרזרבות, היות ורזרבות אלו אינן עומדות כמו ערמה של עצים, מוכנים לשימוש, אלא דורשים כמות גדולה והולכת של אנרגיה, בעיות פוליטיות וכסף כדי להגיע אליהן. |
| | | |
− | סקר האנרגיה מציג את הרזרבות המוכחת של משאב כמו גז או נפט, מביא את הצריכה, ומחשב את יחס הצריכה\ רזרבות. דבר זה ממחיש לכאורה את מספר השנים שנותרו שבהם ניתן להשתמש באנרגיה מחצבית מתוך הרזרבות האלה. אלה שאנרגיה בתוך האדמה אינה כמו ערימת עצים, או כמו בירה הממתינה בתוך חבית, כך שכל מה שנדרש הוא לפתוח את הברז והבירה (או הנפט) יוצאים מהחבית בקצב קבוע. במציאות, הדימוי המתאים יותר הוא חוטב עצים שגר ליד יער, וככל שהוא מכלה את עצי היער עליו להרחיק נדוד יותר, ולהסתפק בעצים עלובים יותר לשם הסקת הבקתה שלו. | + | סקר האנרגיה מציג את הרזרבות המוכחת של משאב כמו גז או נפט, מביא את הצריכה, ומחשב את יחס הצריכה/רזרבות. דבר זה ממחיש לכאורה את מספר השנים שנותרו שבהם ניתן להשתמש באנרגיה מחצבית מתוך הרזרבות האלה. אלה שאנרגיה בתוך האדמה אינה כמו ערימת עצים, או כמו בירה הממתינה בתוך חבית, כך שכל מה שנדרש הוא לפתוח את הברז והבירה (או הנפט) יוצאים מהחבית בקצב קבוע. במציאות, הדימוי המתאים יותר הוא חוטב עצים שגר ליד יער, וככל שהוא מכלה את עצי היער עליו להרחיק נדוד יותר, ולהסתפק בעצים עלובים יותר לשם הסקת הבקתה שלו. |
| | | |
| דוגמאות מציאותיות של מצב זה, של [[בירוא יערות]] מאסיבי שהוביל להקטנת כמות העץ ולצורך בשינוי מדיניות או להתמוטטות, מובאות בספר "[[התמוטטות]]" לגבי שבטי [[האנסאזי]], [[איי הפסחא]], [[יפן הקיסרית]] ועוד). אותו כורת עצים צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה בהפקת האנרגיה שלו, כך שחישוב כמות השנים שנותרו לו להסתמך על מאגרים אלה, אינה מתקבלת מחילוק פשוט של גודל המאגר בקצב הצריכה. | | דוגמאות מציאותיות של מצב זה, של [[בירוא יערות]] מאסיבי שהוביל להקטנת כמות העץ ולצורך בשינוי מדיניות או להתמוטטות, מובאות בספר "[[התמוטטות]]" לגבי שבטי [[האנסאזי]], [[איי הפסחא]], [[יפן הקיסרית]] ועוד). אותו כורת עצים צריך להשקיע יותר ויותר אנרגיה בהפקת האנרגיה שלו, כך שחישוב כמות השנים שנותרו לו להסתמך על מאגרים אלה, אינה מתקבלת מחילוק פשוט של גודל המאגר בקצב הצריכה. |