47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 14:
שורה 14: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←היקף הפרסום לילדים
בספר [[אומת המזון המהיר]] טוען העיתונאי [[אריק שלוסר]] כי תאגידים חדרו לבתי הספר בארצות הברית באמצעות חסויות או יחסי "תן וקח". הוא טוען כי ההפחתה במיסוי של תאגידים באה על חשבון מימון של בתי ספר, ויצרה לתאגידים רבים את ההזדמנות למתן חסויות באותם בתי ספר. לפי הנתונים של שלוסר, 80% מספרי הלימוד שמקבלים חסויות מכילים מידע שהוא מוטה לטובתם נותן החסויות, ו-30% מבתי הספר התיכונים מציעים [[מזון מהיר]] בקפיטריות שלהם.
בספר [[אומת המזון המהיר]] טוען העיתונאי [[אריק שלוסר]] כי תאגידים חדרו לבתי הספר בארצות הברית באמצעות חסויות או יחסי "תן וקח". הוא טוען כי ההפחתה במיסוי של תאגידים באה על חשבון מימון של בתי ספר, ויצרה לתאגידים רבים את ההזדמנות למתן חסויות באותם בתי ספר. לפי הנתונים של שלוסר, 80% מספרי הלימוד שמקבלים חסויות מכילים מידע שהוא מוטה לטובתם נותן החסויות, ו-30% מבתי הספר התיכונים מציעים [[מזון מהיר]] בקפיטריות שלהם.
===שיווק טבק לילדים===
{{הפניה לערך מורחב|עישון בקרב בני נוער}}
שיווק של [[סיגריות]] או [[נרגילות]] לילדים ולנוער הוא דבר חיוני עבור [[חברות הטבק]] כדי להמשיך לשרוד. [[חברות הטבק ]] מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. אבל מסמכים פנימיים של חברות הטבק שנחשפו בשנת 1998 בעקבות תביעה של ממשלת ארצות הברית, מראים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשיית הטבק. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהן נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה. בחינת ההיסטוריה של חברות הטבק מעלה כי חלק גדול מהפרסום של סיגריות מכוון לילדים ולנוער. [[ארגון הבריאות העולמי]] מציין כי דבר זה מהווה פרדוקס בתחום העישון ו[[תעשיית הטבק]] - מבחינה חוקית ונורמטיבית במדינות מערביות אסור לפרסם ולשווק מוצרי טבק לילדים ולנוער, אבל כדי לשרוד התעשייה חייבת לעשות זאת <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref> התחלת העישון בגיל צעיר, יחד עם [[התמכרות לטבק]] ו[[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקים בריאותיים]] גורמים לכך שסיגריות הן מוצר "מדבק" וקטלני.
[[חברות הטבק]] מכחישות שהן מכוונות את הפרסום שלהן לילדים לנוער. אבל מסמכים שהוחרמו בשנות ה-90 במסגרת מאבקים משפטיים נגד חברות הטבק מגלים מציאות אחרת. ארגון הבריאות העולמי מצביע על כך שמסמכים של חברות הטבק מדגימים את הנקודות הבאות:<ref name="TobaccoExplained"/>
* מחקרים של חברות הטבק בדקו ילדים בגיל צעיר מאד - כולל ילדים בני 5, חלק מהמחקרים אפילו לא הציבו רף מינימלי לגיל. כמו שהצהיר מנהל אחד "אם יש להם שפתיים, אנחנו רוצים אותם".
* חברות טבק שקלו שימוש בדבש ובקומיקס בנוסף לפרסום כדי לעודד צעירים לעשן.
* חברות טבק בדקו דרכים למנוע מבני נוער להפסיק לעשן.
* חברות טבק ביצעו מחקרים כיצד לבצע מניפולציות על ילדים לפני גיל ההתבגרות ועל נערים כדי לעורר אותם להיות עצבניים או מודאגים כך שיעשנו. החברות בחנו את הגישה, השאיפות ואורחות החיים של צעירים במטרה לנצל היבטים אלה.
* מנהלי שיווק של חברות טבק ניסו להציג סיגריות כחלק מטקסי החניכה לבגרות - תענוג אסור, שבדומה למין הוא אחד מטקסי החניכה לתוך עולם המבוגרים.
* פרסומות ניסו להפוך סיגריות לסמל למרד, ביטוי-עצמי, ביטחון-עצמי, חופש, זהות מבוגרת, גבריות לבנים ונשיות לנשים.
* שניים מבין מסעות הפרסום המפורסמים ביותר לעישון - הקאובוי של מרלבורו וג'ו קאמל כיוונו את המאמצים שלהם ישירות לנוער.
* חברות טבק מפרסמות באירועי ספורט ובמירוצי מכוניות, וערוצי פרסום אלה משמשים דרך להגיע לנוער.
בשנות ה-60 חברות סיגריות גדולות פרסמו את המוצרים שלהן בסדרות טלוויזיה כמו "משפחת קדמוני" (The Flintstones הפלינגסטונס), ו-The Beverly Hillbillies שנצפו על ידי ילדים ונוער.<ref> Richard W. Pollay, "Promises, Promises: Self-Regulation of US Cigarette Broadcast Advertising in the 1960s", Tobacco Control, Vol. 3, (Summer 1994), pp. 141-142</ref><ref> בפרק של משפחת קדמוני ניתן לראות בסדרה את פרד ואת וילמה קדמוני מעשנים. בכל הסצנות מודגש המותג של סיגריות וינסטון. [https://www.youtube.com/watch?v=ntrsMAlIQWA]</ref>
בשנת 1964, לאחר לחץ ציבורי משמעותי נוצר בארצות הברית "קוד הפרסום לטבק" שלכאורה אסר על פרסום שמכוון לנוער.<ref name="Richards">John W. Richards, Jr., Joe B. Tye and Paul M. Fischer, "The Tobacco Industry's Code of Advertising in the United States: Myth and Reality", Tobacco Control, Vol. 5, (Winter 1996), pp. 297</ref> עם זאת פרסום כזה נמשך בחלק מהמדינות הלא מערביות שבהן אין מגבלה על שיווק לנוער. חברות השתמשו בשחקנים מפורסמים (כגון רונלד רייגן שהפך מאוחר יותר לנשיא ארצות הברית) כדי לפרסם את הסיגריות למבוגרים ולנוער. הרגשות והערכים בפרסום סיגריות כוללות נעורים, עצמאות, בטחון עצמי, מרדנות, חופש, אותנטיות, מיניות ובריאות. דוגמה למסר של עצמאות, חופש ואינדיבידואליזם שכיבול קיים בסיגריות היא "איש המלרבורו" שמייצג את המעשן כבוקר קשוח על גבי סוס. המגזין שנועד לשחורים בארצות הברית Ebony נהג לפרסם סיגריות באמצעות ספורטאים. <ref>Richard W. Pollay, Jung S. Lee and David Carter-Whitney, "Separate, but Not Equal: Racial Segmentation in Cigarette Advertising", Journal of Advertising, Vol. 21, (Mar. 1992), pp. 55-56</ref>
לדוגמה, מסמך של חברת הטבק השניה בגודלה בארצות הברית, R. J. Reynolds Tobacco Company (RJR-T), תכנן את הנחות היסוד של החברה לשנים 1976-86: <ref name="TobaccoExplained"/> {{הערה|RJ Reynolds, Tobacco Company Research Department, Secret Planning Assumptions and Forecast for the Period 1976-1986, 1976, 15 March}}
{{ציטוט|תוכן="יש כעת ראיות שמצביעות על כך שקבוצת בני ה-14-18 הם סיגמנט גדל מבין אוכלוסיית המעשנים. RJR-T חייבת לבסס במהרה מותג חדש בשוק זה, כדי לשמור על המעמד שלנו בתעשייה בטווח הארוך."}}
מחקרים של חברות הסיגריות עצמן חקרו בצורה אינטנסיבית את השאלה כיצד לשווק סיגריות ומוצרי טבק לבני נוער, שאלה נוספת שעלתה במחקרים אלה היא מתי [[התמכרות לטבק|הנערים הם כבר מכורים לטבק]]. מסמך משנת 1977 טוען כי "אין ספק כי השפעת עמיתים היא הגורם החשוב ביותר של מתגברים לעשן. ניסיונות רציניים ללמוד לעשן מתקיימים בדרך כלל בגיל 12 עד 13. עם זאת בחינה של עישון נעשתה בגילאים 11,12, 13. עד גיל 16 או 17, רבים מתחרטים על העישון בגלל סיבות בריאותיות ובגלל שהם מרגישים שהם לא מסוגלים להפסיק כשהם רוצים לעשות את זה. עד גיל 16 הלחץ לעודד אחרים לעשן בטקס חניכה נעלם". <ref name="TobaccoExplained"/>
מסמך משנת 1987 של חברת סיגריות קנדית (Imperial Tobacco’s), טען כי התעשייה נשלטת על ידי חברות שמגיבות לצרכים של "מעשנים צעירים". המסמך קרא להסב את המאמצים לכיוון של מעשנים אלה. המסמך מכוון מותגים של סיגריות עבור "גברים בגיל 12-17" ו"נשים וגברים בגיל 12-34". {{הערה|Imperial Tobacco, Overall Market Conditions – F88, (Exhibit AG-214, RJR-Macdonald v. Canada (Attorney General)); Quoted in R. Cunningham, Smoke and Mirrors, The Canadian Tobacco War, International Development Research Centre, 1996, p170}} <ref name="TobaccoExplained"/>
מחקר רפואי משנת 1987 על פרסום וצריכה של סיגריות טבק טען כי: "כ-60% מבין המעשנים מתחילים עד גיל 13, ו-90% מתחילים לפני גיל 20. סטטיסטיקות אלה מתרגמות לצורך של מעל 5,000 ילדים ובני נוער שיתחילו לעשן מדי יום, כדי לשמור על הגודל הנוכחי של אוכלוסיית המעשנים". {{הערה|J. Tye, K. Warner, S. Glantz Tobacco Advertising and Consumption: Evidence of a Causal Relationship, Journal of Public Health Policy, 1987, Winter, p492-508}} <ref name="TobaccoExplained"/>
שיווק ומכירה של סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו [[נרגילה]], אסור לפי החוק בישראל מאז שנת 1983. עם זאת החוק אינו נאכף וכתוצאה מכך כמות ה[[עישון בישראל]] גדלה בקרב הנוער וכתוצאה מכך גם סך המעשנים בישראל עולה בשנים האחרונות. לפי סקר של משרד הבריאות מ-2017, אחד מבין שמונה מבין תלמידי התיכון, 23.3% מהבנים, ו-10.6% מהבנות דיווחו כי הם מעשנים סיגריות או [[נרגילה]]. 40% מהבנים דיווחו כי הם מעשנים בתוך שטח בית הספר. {{הערה|1=[http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1225964 סקר משרד הבריאות: אחד מכל שמונה תלמידי תיכון מעשן באופן קבוע], נענע 10, 02.01.2017}} יש לשים לב כי כמות העישון עולה עם השנים, וכן מדובר בהערכה בחסר - שכן הנתון החשוב יותר הוא כמה נערים יעשנו עד שיגיעו לגיל 18, ואילו נתון זה כולל תלמידי כיתות בגילאים שונים. בשנת 2015 [[נתונים על מערכת החינוך בישראל|למדו בישראל]] 409,319 תלמידי תיכון [http://main.knesset.gov.il/Activity/Info/MMMSummaries19/Education_3.pdf]. פרוש הדבר הוא כי בישראל לפחות 51 אלף נערים בגיל תיכון מעשנים. נוער זה מהווה את הבסיס לדור חדש של [[התמכרות לעישון טבק|מכורים למוצרי טבק]] שגם יעבירו את העישון לדור של נערים וילדים צעירים מהם.
==השפעת הפרסום על ילדים==
==השפעת הפרסום על ילדים==