שורה 1: |
שורה 1: |
− | אלינור אוסטרום (באנגלית: Elinor Claire "Lin" Ostrom ; 7 באוגוסט 1933 - 12 ביוני 2012) הייתה [[כלכלה פוליטית|כלכלנית פוליטית]] אמריקאית ממוצא יהודי שעבודתה מקושרים עם [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית החדשה]] ועם התעוררות הכלכלה הפוליטית. בשנת 2009 זכתה אוסטרום ב[[פרס נובל לכלכלה]] יחד עם אוליבר ויליאמסון על ניתוחה את הכלכלה הארגונית, במיוחד ביחס ל[[נחלת הכלל]] ו[[מוצר משותף|מוצרים משותפים]]. היא האישה הראשונה והיחידה עד כה שזכתה בפרס נובל לכלכלה. | + | אלינור אוסטרום (באנגלית:'''Elinor Claire "Lin" Ostrom'''; 7 באוגוסט 1933 - 12 ביוני 2012) הייתה [[כלכלה פוליטית|כלכלנית פוליטית]] אמריקאית ממוצא יהודי שעבודתה מקושרים עם [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית החדשה]] ועם התעוררות הכלכלה הפוליטית. בשנת 2009 זכתה אוסטרום ב[[פרס נובל לכלכלה]] יחד עם אוליבר ויליאמסון על ניתוחה את הכלכלה הארגונית, במיוחד ביחס ל[[נחלת הכלל]] ו[[מוצר משותף|מוצרים משותפים]]. היא האישה הראשונה והיחידה עד כה שזכתה בפרס נובל לכלכלה. |
| | | |
| אוסטרום נולדה לאב יהודי ולאם פרוטסטנטית. בשנת 1954 היא סיימה לימודי תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. וסיימה לימודי תואר שני בשנת 1962 ולימודי דוקטורט במדע המדינה בשנת 1965, באותה אוניברסיטה. אוסטרום שימשה כפרופסור למדע המדינה וכמנהלת סדנה בהגות מדינית וניתוח מדיניות באוניברסיטת אינדיאנה (בלומינגטון). היא הייתה המסיידת והנשיאה של "המכון לחקר של מגוון מוסדי" (Center for the Study of Institutional Diversity) באוניברסיטת אריזונה (טמפה). | | אוסטרום נולדה לאב יהודי ולאם פרוטסטנטית. בשנת 1954 היא סיימה לימודי תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. וסיימה לימודי תואר שני בשנת 1962 ולימודי דוקטורט במדע המדינה בשנת 1965, באותה אוניברסיטה. אוסטרום שימשה כפרופסור למדע המדינה וכמנהלת סדנה בהגות מדינית וניתוח מדיניות באוניברסיטת אינדיאנה (בלומינגטון). היא הייתה המסיידת והנשיאה של "המכון לחקר של מגוון מוסדי" (Center for the Study of Institutional Diversity) באוניברסיטת אריזונה (טמפה). |
שורה 9: |
שורה 9: |
| העבודות המוקדמות של אוסטרום מדגישות את התפקיד של בחירות ציבוריות בהחלטות שמשפיעות על הייצור של מוצרים ציבוריים ושירותים ציבוריים. בין העבודות הידועות ביותר בתחום זה קיים המחקר שלה על תפקודי המשטרה של איזור סט.לואיס. עבודותיה המאוחרות, שהן גם מפורסמות יותר, התמקדו בשאלה כיצד בני אדם מקיימים קשר-גומלין עם [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] כדי לשמור על תפוקות [[קיימות|בנות קיימא]] של [[משאבי טבע]]. הקטגוריה של [[מוצר משותף|משאבים משותפים]] בכלכלה כוללת התייחסות ל[[יערות]], [[שדות דיג]], [[נפט|שדות נפט]], שדות מרעה, ומערכות השקייה. היא קיימה את מחקרי השדה שלה על ניהול של שדות מראה על ידי תושבים מקומיים באפריקה ועל ניהול של מערכות השקייה בכפרים במערב נפאל (לדוגמה Dang Deukhuri). העבודה שלה מתארת כיצד חברות פיתחו מגוון של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] לשם ניהול של [[משאבי טבע]] והמנעות מקריסה אקולוגית במקרים רבים, עם כי בחלק מהמקרים חלק מההסדרים נכשלו במניעה של דלדול המשאב עד לכילוי מלא שלו. עבודתה מדגישה את הטבע רב-הפנים של האיטרקציות בין בני אדם לסביבה והיא יוצאת נגד "תרופת פלא" חובקת כל ויחידה לכל הבעיות האקולוגיות-חברתיות . | | העבודות המוקדמות של אוסטרום מדגישות את התפקיד של בחירות ציבוריות בהחלטות שמשפיעות על הייצור של מוצרים ציבוריים ושירותים ציבוריים. בין העבודות הידועות ביותר בתחום זה קיים המחקר שלה על תפקודי המשטרה של איזור סט.לואיס. עבודותיה המאוחרות, שהן גם מפורסמות יותר, התמקדו בשאלה כיצד בני אדם מקיימים קשר-גומלין עם [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] כדי לשמור על תפוקות [[קיימות|בנות קיימא]] של [[משאבי טבע]]. הקטגוריה של [[מוצר משותף|משאבים משותפים]] בכלכלה כוללת התייחסות ל[[יערות]], [[שדות דיג]], [[נפט|שדות נפט]], שדות מרעה, ומערכות השקייה. היא קיימה את מחקרי השדה שלה על ניהול של שדות מראה על ידי תושבים מקומיים באפריקה ועל ניהול של מערכות השקייה בכפרים במערב נפאל (לדוגמה Dang Deukhuri). העבודה שלה מתארת כיצד חברות פיתחו מגוון של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] לשם ניהול של [[משאבי טבע]] והמנעות מקריסה אקולוגית במקרים רבים, עם כי בחלק מהמקרים חלק מההסדרים נכשלו במניעה של דלדול המשאב עד לכילוי מלא שלו. עבודתה מדגישה את הטבע רב-הפנים של האיטרקציות בין בני אדם לסביבה והיא יוצאת נגד "תרופת פלא" חובקת כל ויחידה לכל הבעיות האקולוגיות-חברתיות . |
| | | |
− | {{תבנית:מוצרים}} | + | {{מוצרים}} |
| | | |
| ===עקרונות עיצוב למוסדות של מוצרי משאב משותף=== | | ===עקרונות עיצוב למוסדות של מוצרי משאב משותף=== |
| [[מוצר משותף|משאב משותף שיתופי]] הוא לפי הגדרה, [[מוצר יריבי|יריבי]] אבל [[מוצר בלבדי|לא בלבדי]]- אם אני משתמש בו הדבר מקטין את הכמות העומדת לרשות אחרים, אבל קשה למנוע ממי שלא שילם גישה למוצר. בהיבט הראשון מוצרים משותפים דומים ל[[מוצר פרטי]] ובהיבט השני המוצרים האלה דומים ל[[מוצר ציבורי]]. דוגמה למוצר כזה הם שדות דיג באוקיינוס. באופן כללי קיימת בעיה של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]] שבה קידום האינטרס האישי של כל סוכן לצרוך כמה שיותר עלול לגרום לקריסה אקולוגית (במקרה של משאב מתחדש) או לדלדול מהיר של המאגר. | | [[מוצר משותף|משאב משותף שיתופי]] הוא לפי הגדרה, [[מוצר יריבי|יריבי]] אבל [[מוצר בלבדי|לא בלבדי]]- אם אני משתמש בו הדבר מקטין את הכמות העומדת לרשות אחרים, אבל קשה למנוע ממי שלא שילם גישה למוצר. בהיבט הראשון מוצרים משותפים דומים ל[[מוצר פרטי]] ובהיבט השני המוצרים האלה דומים ל[[מוצר ציבורי]]. דוגמה למוצר כזה הם שדות דיג באוקיינוס. באופן כללי קיימת בעיה של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]] שבה קידום האינטרס האישי של כל סוכן לצרוך כמה שיותר עלול לגרום לקריסה אקולוגית (במקרה של משאב מתחדש) או לדלדול מהיר של המאגר. |
| | | |
− | אוסטורום זיהתה שמונה "עקרונות עיצוב" עבור ניהול יציב של מוצרים משותפים מקומיים. {{הערה|1=Ostrom, Elinor (1990). [https://books.google.co.il/books?id=4xg6oUobMz4C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Governing the Commons: The Evolution of Institutions for Collective Action]. Cambridge University Press. ISBN 0-521-40599-8.}}
| + | אוסטרום זיהתה שמונה "עקרונות עיצוב" עבור ניהול יציב של מוצרים משותפים מקומיים. {{הערה|1=Ostrom, Elinor (1990). [https://books.google.co.il/books?id=4xg6oUobMz4C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Governing the Commons: The Evolution of Institutions for Collective Action]. Cambridge University Press. ISBN 0-521-40599-8.}} |
| # הגדרות ברורות (הגדרה ברורה של התכולה של המשאב המשותף, ואי הכללה של גופים וסוכנים חיצוניים שאינם זכאים להשתמש בו). | | # הגדרות ברורות (הגדרה ברורה של התכולה של המשאב המשותף, ואי הכללה של גופים וסוכנים חיצוניים שאינם זכאים להשתמש בו). |
| # לקיחה והספקה של משאבים משותפים שמותאמים לתנאים המקומיים. | | # לקיחה והספקה של משאבים משותפים שמותאמים לתנאים המקומיים. |
שורה 24: |
שורה 24: |
| # במקרה של משאבים משותפים גדולים יותר, יש צורך בארגון בצורה של ריבוי שכבות של יוזמות שמכילות זו את זו, עם קהילות קטנות שנמצאות בבסיס ומנהלות את המשאב המשותף ברמה המקומית. | | # במקרה של משאבים משותפים גדולים יותר, יש צורך בארגון בצורה של ריבוי שכבות של יוזמות שמכילות זו את זו, עם קהילות קטנות שנמצאות בבסיס ומנהלות את המשאב המשותף ברמה המקומית. |
| | | |
− | עקרונות אלה שונה במקצת במשך הזמן והרוחבו כדי לכלול מספר משתנים נוספים שנראה שמשפיעים על ההצחה של מערכות ממשלה בניהול עצמי, כולל תקשורת אפקטיבית, [[אמון|אמון פנימי]] והדדיות פנימית, ואת הטבע של מערכת המשאב כמכלול אחד. | + | עקרונות אלה שונה במקצת במשך הזמן והורחבו כדי לכלול מספר משתנים נוספים שנראה שמשפיעים על ההצלחה של מערכות ממשלה בניהול עצמי, כולל תקשורת אפקטיבית, [[אמון|אמון פנימי]] והדדיות פנימית, ואת הטבע של מערכת המשאב כמכלול אחד. |
| | | |
− | אוסטרום וחוקרים רבים שעבדו איתה פיתחו "מסגרת של מערכות חברתיות-אקולוגית" (Social-Ecological Systems (SES) framework) שבה מפותחת התאוריה של מוצרים משופים ושל ניהול ממשל-עצמי קולקטיבי. | + | אוסטרום וחוקרים רבים שעבדו איתה פיתחו "מסגרת של מערכות חברתיות-אקולוגיות" (Social-Ecological Systems (SES) framework) שבה מפותחת התאוריה של מוצרים משופים ושל ניהול ממשל-עצמי קולקטיבי. |
| | | |
| ===הגנת הסביבה=== | | ===הגנת הסביבה=== |
− | לפי המכון הנורבגי למחקר מקומי ועירוני (Norwegian Institute for Urban and Regional Research ) אוסטורם הזהירה מפני יחידה עולמית ממשלתית בודדת לפתרון הבעיות של פעולה קולקטיבית של תאום העבודה נגד ההרס הסביבתי. חלק מהסיבה נובע מה[[מערכות מורכבות|מורכבות]] של הבעיות האלה וחלק בגלל הרבגונוית של השחקנים המעורבים. הצעתה היתה של גישה פוליצנטרית (בעלת מרכזים רבים) שבה החלטות ניהול מרכזיות צריכות להתבצע קרוב ככל האפשר לזירה של האירועים ולסוכנים שמעורבים בנושא. | + | לפי המכון הנורווגי למחקר מקומי ועירוני (Norwegian Institute for Urban and Regional Research) אוסטרום הזהירה מפני יחידה עולמית ממשלתית בודדת לפתרון הבעיות של פעולה קולקטיבית של תאום העבודה נגד ההרס הסביבתי. חלק מהסיבה נובע מה[[מערכות מורכבות|מורכבות]] של הבעיות האלה וחלק בגלל הרבגוניות של השחקנים המעורבים. הצעתה הייתה של גישה פוליצנטרית (בעלת מרכזים רבים) שבה החלטות ניהול מרכזיות צריכות להתבצע קרוב ככל האפשר לזירה של האירועים ולסוכנים שמעורבים בנושא. |
| | | |
| ==ראו גם == | | ==ראו גם == |
שורה 36: |
שורה 36: |
| * [[נחלת הכלל]], [[מוצר ציבורי]], [[מוצר משותף]] | | * [[נחלת הכלל]], [[מוצר ציבורי]], [[מוצר משותף]] |
| | | |
− | {{מוצרים ציבוריים}}
| |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Elinor_Ostrom אלינור אוסטרום] בויקיפדיה האנגלית | + | * [https://en.wikipedia.org/wiki/Elinor_Ostrom אלינור אוסטרום] בוויקיפדיה האנגלית |
| * הספר [https://books.google.co.il/books?id=4xg6oUobMz4C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Governing the Commons: The Evolution of Institutions for Collective Action]. בהוצאת Cambridge University Press. 1990. | | * הספר [https://books.google.co.il/books?id=4xg6oUobMz4C&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false Governing the Commons: The Evolution of Institutions for Collective Action]. בהוצאת Cambridge University Press. 1990. |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
− | | + | {{מוצרים ציבוריים}} |
| + | {{מיון רגיל:קומונס, ג'ון אר.}} |
| [[קטגוריה:כלכלנים]] | | [[קטגוריה:כלכלנים]] |
| [[קטגוריה:נחלת הכלל]] | | [[קטגוריה:נחלת הכלל]] |