47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 49:
שורה 49: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←תפיסות פשטניות של מערכות מורכבות
==תפיסות פשטניות של מערכות מורכבות==
==תפיסות פשטניות של מערכות מורכבות==
לעיתים תכופות אנשים מתקשים לקלוט את ההתנהגות של [[מערכות מורכבות]] כמו האקלים או [[הביוספרה]] ולכן מייחסים למערכת תכונות פשוטות יותר. דוגמה להפשטה ככזו היא ייחוס למערכת האקלים [[שיווי משקל יציב]] יחיד (ומתפקד) או לחלופין שיווי משקל בודד ובלתי יציב. מומחה הסיכונים John Adams טען בשנת 1995 כי לאנשים יש תפיסה שונה לגבי הטבע. חלקם מניחים כי הטבע הוא מערכת יציבה וכי לא משנה מה האדם יעשה, הטבע הוא נדיב ויציב ויתמודד עם זה בלי פגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה]] שלנו. לעומת זאת יש אנשים שחושבים שהטבע הוא הפכפך, וכי הפרעה קטנה מאד של האדם תגרום לקריסה כוללת. השקפה שלישית היא כי יש מספר רב של שיווי-משקל וכי שינוי גדול מידי ידחוף לכיוון של שיווי משקל חדש (אם כי שיווי משקל זה, יכול לכלול בתוכו הכחדה של האדם) נקודת השקפה רביעית מניחה כי יש שיווי-משקל אדיש וכי לאדם אין השפעה מהותית על שיווי המשקל שהטבע יהיה בו[http://www.amazon.co.uk/gp/product/1857280687/202-1128602-5179060?v=glance&n=266239]
{{הפניה לערך מורחב|מערכות מורכבות}}
לעיתים תכופות אנשים מתקשים לקלוט את ההתנהגות של [[מערכות מורכבות]] כמו האקלים או [[הביוספרה]] ולכן מייחסים למערכת תכונות פשוטות יותר. דוגמה להפשטה ככזו היא ייחוס למערכת האקלים [[שיווי משקל יציב]] יחיד (ומתפקד) או לחלופין שיווי משקל בודד ובלתי יציב. מומחה הסיכונים John Adams טען בשנת 1995 כי לאנשים יש תפיסה שונה לגבי [[הטבע]]. חלקם מניחים כי הטבע הוא מערכת יציבה וכי לא משנה מה האדם יעשה, הטבע הוא נדיב ויציב ויתמודד עם זה בלי פגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה]] שלנו. לעומת זאת יש אנשים שחושבים שהטבע הוא הפכפך, וכי הפרעה קטנה מאד של האדם תגרום לקריסה כוללת. השקפה שלישית היא כי יש מספר רב של שיווי-משקל וכי שינוי גדול מידי ידחוף לכיוון של שיווי משקל חדש (אם כי שיווי משקל זה, יכול לכלול בתוכו הכחדה של האדם) נקודת השקפה רביעית מניחה כי יש שיווי-משקל אדיש וכי לאדם אין השפעה מהותית על שיווי המשקל שהטבע יהיה בו[http://www.amazon.co.uk/gp/product/1857280687/202-1128602-5179060?v=glance&n=266239]
חוקר האקלים, פרופסור Mark Maslin, טען כי דפוסים אלה מאפיינים גישות שונות ביחס לנושא האקלים, וכי דפוסים אלה קשורים בעיקר לרקע פוליטי. מכחישי אקלים ואנשים רבים בימין, מאמינים שהאקלים והטבע בכלל הוא יציב, ושהאדם לא יכול לשנות אותו (שיווי משקל יציב), ואילו ארגוני סביבה כמו [[גרינפיס]] מדגישים יתר-על-המידה את הסיכונים בחוסר יציבות (שיווי משקל בלתי יציב). הוא מעריך כי רוב המדענים מאמינים באפשרות השלישית של ריבוי שווי משקל מקומיים - כלומר האקלים יציב בטווח פרמטרים מסויים, אבל שינוי גדול מידי בפרמטרים עלול להוביל אותנו לשיווי-משקל יציב-מקומית אחר - כמובן שמצב מקומי חדש זה, אף כי הוא יציב, אינו בהכרח נוח לאדם. [http://theconversation.com/why-ill-talk-politics-with-climate-change-deniers-but-not-science-34949]
חוקר האקלים, פרופסור Mark Maslin, טען כי דפוסים אלה מאפיינים גישות שונות ביחס לנושא האקלים, וכי דפוסים אלה קשורים בעיקר לרקע פוליטי. מכחישי אקלים ואנשים רבים בימין, מאמינים שהאקלים והטבע בכלל הוא יציב, ושהאדם לא יכול לשנות אותו (שיווי משקל יציב), ואילו ארגוני סביבה כמו [[גרינפיס]] מדגישים יתר-על-המידה את הסיכונים בחוסר יציבות (שיווי משקל בלתי יציב). הוא מעריך כי רוב המדענים מאמינים באפשרות השלישית של ריבוי שווי משקל מקומיים - כלומר האקלים יציב בטווח פרמטרים מסויים, אבל שינוי גדול מידי בפרמטרים עלול להוביל אותנו לשיווי-משקל יציב-מקומית אחר - כמובן שמצב מקומי חדש זה, אף כי הוא יציב, אינו בהכרח נוח לאדם. [http://theconversation.com/why-ill-talk-politics-with-climate-change-deniers-but-not-science-34949]
דוגמה נוספת לכשל נפוץ הקשור בהכחשת אקלים היא האמונה כי האקלים מושפע רק מגורם אחד, או האמונה כי המדענים טוענים כי האקלים מושפע רק מגורם אחד. לדוגמה הטענה "גם השמש משפיעה על האקלים" - זו טענה נכונה אבל היא לא סותר את דברי המדענים, או "בשנים האחרונות העולם המשיך לפלוט גזי חממה אבל האקלים לא התחמם עוד" - לפי אמונה זו האקלים מושפע רק מגזי-חממה ולא מתהליכים אחרים כמו מחזורי אל-ניניו, פליטה של אירוסולים, שינויים בפליטות השמש ועוד.
דוגמה נוספת לכשל נפוץ הקשור בהכחשת אקלים היא האמונה כי האקלים מושפע רק מגורם אחד, או האמונה כי המדענים טוענים כי האקלים מושפע רק מגורם אחד. לדוגמה הטענה "גם השמש משפיעה על האקלים" - זו טענה נכונה אבל היא לא סותר את דברי המדענים, או "בשנים האחרונות העולם המשיך לפלוט גזי חממה אבל האקלים לא התחמם עוד" - לפי אמונה זו האקלים מושפע רק מגזי-חממה ולא מתהליכים אחרים כמו מחזורי אל-ניניו, פליטה של אירוסולים, שינויים בפליטות השמש ועוד.
==הכחשת אקלים בקרב הימין השמרני והליברלי==
כאמור מכחישי אקלים ואנשים רבים בימין, מאמינים שהאקלים והטבע בכלל הוא יציב, ושהאדם לא יכול לשנות אותו (שיווי משקל יציב). דבר זה נובע משילוב של אמונות דתיות (אלוהים שומר עלינו) וכן מסיבות אידאולוגיות - אמונה של שמרנים , ליברלים של השוק, קפיטליטסים וליברטלים כי התחממות עולמית היא רק תרוץ כדי לקדם מדיניות של [[רגולציה]] - התערבות של המדינה ב[[שוק חופשי]]. חלקם חוששים כי נושא ההתחממות העולמית הוא תרוץ כדי לפגוע בזכויות הפרט, להגדיל את כוחה של הממשלה, לקדם סוציאליזם או קומוניזם ועוד.
לפי [[נעמי קליין]] ([[זה משנה הכל]]) ב-2008 כ-71% מ[[דעת הקהל]] בארצות הברית תמכה בקשר שבין [[דלק מחצבי|שריפת דלקים מאובנים]] ל[[התחממות עולמית|התחממות האקלים]], ולא הייתה מחלוקת בין-מפלגתית בנושא. עד 2011 תמיכת דעת הקהל בנושא צללה ל-44%, ו[[המפלגה הרפובליקנית]] התייצבה במובהק נגדו. הנושא הפך מעניין מדעי שלא מעניין את רוב האוכלוסייה, לוויכוח חם ורגשי עבור אנשים שנלחמים על השקפת העולם שלהם. התמיכה בהכחשת אקלים מקובלת בעיקר בקרב חוגי ימין, בעיקר בארצות הברית.
עבור שמרנים רבים, מדע האקלים מהווה פגיעה אנושה באמונה הבסיסית ב[[עליונות האדם על הטבע]] - שזכותם של בני האדם היא להכניע את הארץ ואת תנובתה, ולבסס שליטה על הטבע. לפי נעמי קליין הסיבה למלחמת החורמה שמנהלים השמרנים במדע האקלים היא שהם מבינים את המשמעות העמוקה שלו טוב יותר מ[[ארגוני סביבה|הארגונים הירוקים]] הגדולים שמנסים לקדם פעולה הדרגתית וחסרת כאבים, ללא צורך ביציאה למלחמה, אפילו לא ב[[חברות הנפט]].
בחינה של נושא של הכחשת אקלים ושל חקר האקלים והתחממות עולמית מעלה כמה תובנות חשובות שאינן מסתדרות עם הטענות הפוליטיות של ארגוני הימין.
* '''המדענים החוקרים את נושא האקלים מגיעים ממגוון גדול של דעות פוליטיות''' המחקר המדעי בנושא התחממות עולמית מקודם על ידי מדענים שיש להם מגוון גדול של דעות פוליטיות וכלכליות, והם מודדים תופעות שונות בתחומים שונים במדינות שונות ובתקופות שונות. מדובר בעשרות שנות מחקר ואלפי מדענים בעיקר מחקר האקלים אבל לא רק מתחום זה. אין שום מקום שבו המדענים האלה יכולים להתכנס ולדון בו על דעות פוליטיות או אידואלוגיות כלכליות.
* '''לחוקרים אין אינטרס מיוחד לשמור על התאוריה של התחממות עולמית''' האינטרס החזק של כל חוקר וקבוצת מחקר הוא לחדש ולהפתיע ולכן יש למדענים אינטרס לפקפק בתאוריה המרכזית או לכל הפחות לתקן אותה - לדוגמה למצוא מנגונים נוספים שיכולים להסביר את ההתחממות העולמית.
* '''התאוריה של התחממות עולמית לא היתה מקובלת על כל המדענים בחקר האקלים'''. היא קיבלה עוד תומכים לאחר ויכוחים ארוכים ומרים בתחום. דוגמה לויכוחים כאלה היו: האם האטמוספירה הולכת ומתחממת (או שאולי יש התקררות או אין שינוי?), האם התחממות קיימת או שזו רק בעיה של [[אי חום עירוני]]?, האם האוקיינוסים מתחממים?, האם החלק העליון של האטמוספירה הולך ומתקרר או הולך ומתחמם?, האם הקטבים מתחממים מהר יותר? האם התחממות שאנו רואים קשורה לפעילות של השמש? ועוד שאלות רבות. עם הזמן הטיעונים נגד התאוריה המרכזית ובעד תאוריות אחרות הלכו ונחלשו ועוד מדענים השתכנעו בנכונות התאוריה המרכזית.
* '''השמאל הפוליטי נשען על הממצאים המדעיים''' פוליטיקאים מהשמאל, ארגוני סביבה ועיתונאים שמאלנים אכן מדגישים יותר את הנושא של התחממות עולמית - אבל הם מתבססים על מידע שניתן להם על ידי מדענים, ירחוני מדע וגופי מחקר ומדע של אקלים. ההשפעה שלהם על מה החוקרים בודקים ומה הם מפרסמים היא שולית עד לא קיימת. האידואלוגיה של מפלגות ושל פוליטיקאים בשמאל משתנה עקב נתונים מדעיים ולא להפך - לדוגמה המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית או מפלגת העבודה בישראל לא החזיקו בדעות סביבתיות או בדעות לגבי התחממות עולמית אלא רק אחרי שדעות אלה הפכו יותר ויותר מקובלות בקרב המדענים. הדוגמה המרכזית של פוליטיקאי שמאלי שנבנה מנושא האקלים הוא אל גור. אבל גור לא זכה במרוץ לנשיאות. השפעתו העיקרית היתה פרסום נושא האקלים בקרב הציבור והאליטה השמאלית (חלקה סוציאל- דמוקרטית וחלקה המרכזי ליברלים - המאמינים בשוק מעורב). השפעתו של גור על מחקר המדעי היא אפסית.
* '''השמאל הפוליטי ממעט להשתמש בנושא של התחממות עולמית''' - למרות שכבר משנת 2004 יש קונצנוזס חזק בקרב מדענים על התחממות עולמית והסיבה לה, עד היום (2017) השפעת הטיעון של התחממות עולמית כצורך ברגולציה הוא טיעון פוליטי חלש יחסית - פוליטקיאים של השמאל מדברים הרבה יותר על נושאים אחרים - כמו ביטוח בריאות או פערים כלכליים -אלו סוגיות פוליטיות שהן קרובות יותר לחיי היום-יום של מצביעים ומטרידים אותם יותר מהתחממות עולמית. חלק גדול מהמצביעים ומהפוליטיקאים כלל אינו מודע לנושא האקלים ולא מבין את השלכותיו הכלכליות והחברתיות. לדוגמה למרות הדיון הציבורי הרחב על מלחמת האזרחים בסוריה, אף פוליקיאי שמאלי בולט בישראל לא דיבר על [[הרקע החברתי והסביבתי למלחמת האזרחים בסוריה]], וגם [[השפעת התחממות העולמית על המזרח התיכון]] אינה נושא שפוליטקאים שמאליים בקיעים בו או מדברים עליו.
* '''הימין הפוליטי נרתם להכחשת אקלים''' לעומת זאת אנשים רבים בימין לוקים בתופעה שהם מאשימים בהם אחרים - הם קודם בוחרים אידאולוגיה פוליטית או ראיית עולם כלכלית, לאחר מכן מגבשים לפי דבר זה מה צריכה להיות המדיניות (אסור שהמדינה תתערב בשוק) רק לאחר מכן הם ניגשים לשאלות מדעיות כמו האם העולם מתחמם או מה הסיבה לדבר זה. תופעה זו קיימת גם בקרב אנשי שמאל וסביבתנים רבים במגוון סוגיות אחרות וגם בנושא האקלים - לדוגמה נטיה לבצע ציטוט של רק חלק מהמחקרים בתחום או לצדד יותר בנתונים ובמחקרים שתומכים בעמדה שלך. דוגמה להרתמות של אנשי ימין להכחשת אקלים היא מדענים או כלכלנים שתומכים בהכחשת אקלים למרות שנושא האקלים אינו תחום ההתמחות שלהם.
מעצבי המדיניות של ארגונים כמו [[מכון הארטלנד]] מבינים שאם יניחו לשינוי האקלים להכתיב את סדר העדיפויות הבינלאומי, המסקנות עלולות להיות [[רגולציה|התערבות ממשלתית]] מסיבית, איסורים והגבלות חריפים על פעילות היוצרת פליטות פחמן, אכיפת קנסות על הפרתם, [[סבסוד ירוק|סובסידיות נדיבות לחלופות ירוקות]] , ועוד פעולות שלא יעלו על הדעת עבורם. היות והמדינות הפוליטית הזו נראית להם מפחידה וראיית העולם התומכת במדיניות זו אינה נוחה להם הם מעדיפים לעדוד ראיית עולם אחרת, גם אם הדבר נוגד ממצאים מדעיים.
מחקר שערך דן כהן מאוניברסיטת ייל בדק את האפקטיביות של גישות שונות בשינוי דעותיהם של שמרנים בנוגע לשינוי האקלים. במסגרת המחקר נתנו לשמרנים לקרוא ידיעה חדשותית המציינת מספר עובדות על שינוי האקלים. כאשר הידיעה הייתה על אמצעי ענישה על [[זיהום אוויר]], העובדות התקבלו בסקפטיות רבה, לעומת זאת כאשר הידיעה הייתה על שימוש ב[[אנרגיה גרעינית]] כחלופה לשריפת דלקים מאובנים, אותן עובדות בדיוק התקבלו בפתיחות רבה יותר. הסיבה היא שאנרגיה גרעינית היא תעשייה ריכוזית גדולה הנתפשת כניצחון האולטימטיבי של האדם על הטבע, ולכן משתלבת בתפישת העולם השמרנית הניאו-ליברלית, לעומת מיסים וקנסות על התעשייה שנחשבים אמצעים של שמאל כלכלי מובהק.
==היחס לשינוי אקלים בקרב ארגוני סביבה והשמאל==
המסקנה של פעילי סביבה וארגוני סביבה רבים היא שכדאי "לארוז" את התובנות של שינוי האקלים בהקשר שלשמרנים קל יותר לעכל. ארגוני סביבה רבים מפחדים להצטייר כארגוני שמאל והם רוצים לגרום לשינוי הדרגתי ולא כואב. הטענה המרכזית היא ששינוי אקלים הוא לא נושא פוליטי - יושפעו ממנו אנשים בכל העולם לא משנה מה העמדה הפוליטית שלהם. הדגש המרכזי של ארגוני סביבה אלה הוא בשינויים קלים ובעיקר ב[[שינוי טכנולוגי]] לכיוון ירוק יותר - לדוגמה שימוש יותר גדול ב[[אנרגיה מתחדשת]], ב[[תחבורה בת קיימא]] ועוד צעדים - כל זאת ללא נסיון לערער על תפיסות ימניות כמו העמדה הנאו ליברלית, או העמדה השמרנית.
גישה זו נתקפת על ידי [[נעמי קליין]] בספרה [[זה משנה הכל]] שטוענת שהגישה לא עובדת כלל - פליטות הפחמן עולות וההתנגדות לשיח על שינוי האקלים רק גובר. בעיה אחרת לפי קליין היא שבמקום לאתגר את התפיסה [[נאו ליברזלים|הנאו ליברלית]] גישה זו שומרת עליה ומחזקת אותה. קליין טוענת, שהימין צדק בצורה מסויימת - ש[[מדע האקלים]] הוא פשוט הזדמנות פז עבור [[שמאל כלכלי|השמאל הכלכלי]] לקדם את השינויים שרצה ממילא.
גישה מעט שונה בקרב פעילי סביבה היא שהנושא של שינוי אקלים הוא רק אחד מתוך שורה ארוכה של [[בעיות סביבה]] נוספות וחמורות לא פחות - לדוגמה בעיות של [[חקלאות תעשתייתית]] המבוססת על [[דלק מחצבי]] או בעיות של [[שיא תפוקת הנפט]]. לא רק שהימין השמרני או הליברלי אינו צודק, גם הגישה של השמאל היא ברובה מיושנת ומבוססת ברובה על ניתוחים מהמאה ה-19 שהדגישו את הבעיות של הבדלי מעמדות ו[[אי שוויון]] ולא ראו בנושאים של [[קיימות]] נושאים חשובים במיוחד. נושא שינוי האקלים מדגים מדוע יש [[כלכלה מבוססת מדע|לבסס את הכלכלה על מדע]] ועל אילוצים של [[הביוספרה]] וחוקים מדעיים. דבר זה מצריך שינוי גם בדרך המחשבה השמאלית - שבדומה לאידואלוגיות הימניות צמחה בעיקר במאה ה-19 - לפני הקיום של חקר ה[[אקולוגיה]] או התובנות החברתיות הנובעות מהמחקר הביולוגי של האדם (כמו [[כלכלה התנהגותית]], [[סוציוביולוגיה]], [[כלכלה אבולוציונית]], [[כלכלה אקולוגית]] ועוד).
==ניסיונות לבצע סילוף מחקרים==
==ניסיונות לבצע סילוף מחקרים==