− | '''מיכל האמוניה בחיפה''' הוא מיכל בעל קיבולת של 12,000 טונות של [[אמוניה]] המשמש את המפעלים בחיפה ובמיוחד את מפעל [[חיפה כימיקלים]]. המיכל והפעילות סביבו מעוררים חשש לאסון בעל אלפי נפגעים עקב דליפת אמוניה בעקבות אירועים כמו תאונה, רעידת אדמה, פיגוע או ירי טילים מצד חיזבאללה או כל גורם עוין אחר. [[ארגוני סביבה]] טוענים מזה זמן רב כי יש להעביר את המיכל ו/או את פעילות הייצור הכרוכה בו למקום אחר שאינו קרוב לריכוזי אוכלוסיה. תוכניות להעברת המיכל נדחו שוב ושוב. ממשלת ישראל מעוניינת להקים מפעל להכנת [[דשן כימי]] בנגב דבר שייתר את המיכל. בשנת 2016 איים חסן נסראללה, מזכ"ל ארגון הטרור הלבנוני חיזבאללה, כי ירי טילים על המיכל הוא בבחינת "פצצת אטום" עבורו. | + | '''מיכל האמוניה בחיפה''' הוא מיכל בעל קיבולת של 12,000 טונות של [[אמוניה]] המשמש את המפעלים בחיפה ובמיוחד את מפעל [[חיפה כימיקלים]]. המיכל והפעילות סביבו מעוררים חשש לאסון בעל אלפי נפגעים עקב דליפת אמוניה בעקבות אירועים כמו תאונה, רעידת אדמה, פיגוע או ירי טילים מצד חיזבאללה או כל גורם עוין אחר. [[ארגוני סביבה]] טוענים מזה זמן רב כי יש להעביר את המיכל ו/או את פעילות הייצור הכרוכה בו למקום אחר שאינו קרוב לריכוזי אוכלוסיה. תוכניות להעברת המיכל נדחו שוב ושוב. ממשלת ישראל מעוניינת להקים מפעל להכנת [[דשן כימי]] בנגב דבר שייתר את המיכל. בשנת 2016 איים חסן נסראללה, מזכ"ל ארגון הטרור הלבנוני חיזבאללה, כי ירי טילים על המיכל הוא בבחינת "פצצת אטום" עבורו. לאחר פסיקת בג"ץ שהורה על ריקון המיכל, רוקן המיכל בספטמבר 2017.[https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3721534,00.html] |
| בשנת 1986 בנתה חברת חיפה כימיקלים את מיכל האמוניה. עם זאת החברה חרגה מההיתר הבנייה שניתן לה. במקום 12 אלף טון אמוניה, הוא הכיל 14 אלף טון. בשל החריגה, התבטל ההיתר. בשנת 2001, פורסם דו"ח מבקר המדינה שהזהיר מפני מסוכנות המתקן בעת רעידת אדמה. בעקבות הדו"ח ביקשה החברה להעניק היתר בדיעבד למתקן בן ה-14 אלף טון, אך הבקשה נדחתה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, הגישה החברה בקשה נוספת להיתר. [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110] בשנת 2017, החליט בית המשפט, לבקשת עיריית חיפה, שהמיכל ירוקן כליל עד ה-1 באפריל 2017.[http://www.themarker.com/news/1.3899998], החלטה זו נדחתה עקב התנגדות, עד לפסיקת בית המשפט העליון כי מכל האמוניה ירוקן סופית עד ה-31 ביולי 2017. | | בשנת 1986 בנתה חברת חיפה כימיקלים את מיכל האמוניה. עם זאת החברה חרגה מההיתר הבנייה שניתן לה. במקום 12 אלף טון אמוניה, הוא הכיל 14 אלף טון. בשל החריגה, התבטל ההיתר. בשנת 2001, פורסם דו"ח מבקר המדינה שהזהיר מפני מסוכנות המתקן בעת רעידת אדמה. בעקבות הדו"ח ביקשה החברה להעניק היתר בדיעבד למתקן בן ה-14 אלף טון, אך הבקשה נדחתה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, הגישה החברה בקשה נוספת להיתר. [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1262110] בשנת 2017, החליט בית המשפט, לבקשת עיריית חיפה, שהמיכל ירוקן כליל עד ה-1 באפריל 2017.[http://www.themarker.com/news/1.3899998], החלטה זו נדחתה עקב התנגדות, עד לפסיקת בית המשפט העליון כי מכל האמוניה ירוקן סופית עד ה-31 ביולי 2017. |
| אתר [https://svivatot.com סביבתית]}}. לבסוף החליט העליון כי המיכל פועל באופן בלתי חוקי, יש לרוקנו עד ל-31 ביולי 2017 ואין לייבא יותר אמוניה באוניות. [http://www.themarker.com/news/macro/1.4144152#_atscid=2_89725_99519451_2813244_0_Tjjfzjef3882d8w2a] ב-27 ביולי 2017 הסכים בית המשפט העליון להאריך, בפעם האחרונה לדבריו, את ריקון המיכל ל-18 בספטמבר. זאת לאחר שהמדינה ביקשה להאריך את המועד לריקון המיכל עד לתחילת 2018. | | אתר [https://svivatot.com סביבתית]}}. לבסוף החליט העליון כי המיכל פועל באופן בלתי חוקי, יש לרוקנו עד ל-31 ביולי 2017 ואין לייבא יותר אמוניה באוניות. [http://www.themarker.com/news/macro/1.4144152#_atscid=2_89725_99519451_2813244_0_Tjjfzjef3882d8w2a] ב-27 ביולי 2017 הסכים בית המשפט העליון להאריך, בפעם האחרונה לדבריו, את ריקון המיכל ל-18 בספטמבר. זאת לאחר שהמדינה ביקשה להאריך את המועד לריקון המיכל עד לתחילת 2018. |
− | בפסק הדין של שופטי העליון מלצר, סולברג ועמית נמתחה ביקורת נוקבת על המשרד להגנת הסביבה ששינה את דעתו פעם אחר פעם בהתנהלות מול חיפה כימיקלים, כמו גם על החברה עצמה, ששניהם לכאורה "מרחו את הזמן" במציאת פתרונות או באכיפתם. לדברי השופטים חיפה כימיקלים "עשתה דין לעצמה וחדלה, באמצע חודש מאי 2017 לערך, מלקדם את המהלכים למימוש השיטה שנבחרה (לריקון המכל), ואילו המשרד להגנת הסביבה לא הגיב כראוי. בנסיבות אלו – המערערת העלתה לפתע מחדש את השיטה של אידוי טבעי בעזרת מפוחים חיצוניים (המחייבת דחייה משמעותית בלוח הזמנים של ריקון המיכל), והמשרד להגנת הסביבה נענה שוב למפוקח והיה נכון עקרונית לאשר את שינוי שיטת הריקון (על הדחייה בלוח הזמנים הכרוכה בכך)". השופטים ראו בחומרה את המציאות הזו ולא חסכו ביקורת מהמצב שנולד. "לא ניתן ליתן יד להתנהלות שכזו, ואולם בשים לב לכך שהועמדנו בפני עובדה מוגמרת ובהתחשב בכך שטובת הציבור ובטיחותו היא בראש מעיינינו – נצעד באותו נתיב בו הלכנו עד כה ונאשר דחייה נוספת ואחרונה לריקון סופי ומוחלט של המיכל עד 20 לתאריך 18.9.2017, בכל שיטה שהמשרד להגנת הסביבה ורשויות הביטחון יאשרו". השופטים גם התייחסו לשינויי העמדה של המשרד להגנת הסביבה בכל הטיפול במכל האמוניה וכותבים בפירוש ש"מסתבר שלעיתים קרובות (מדי) – הרגולטור קיבל פה את עמדת המפוקח ולפרקים הוא אפילו שינה את גישתו הרגולטורית הבסיסית (פעמים לכאורה אפילו ללא פשר), וזאת, בין השאר, כדי להתאימה לדרישות של הנתון לביקורתו". [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3718032,00.html] | + | בפסק הדין של שופטי העליון מלצר, סולברג ועמית נמתחה ביקורת נוקבת על המשרד להגנת הסביבה ששינה את דעתו פעם אחר פעם בהתנהלות מול חיפה כימיקלים, כמו גם על החברה עצמה, ששניהם לכאורה "מרחו את הזמן" במציאת פתרונות או באכיפתם. לדברי השופטים חיפה כימיקלים "עשתה דין לעצמה וחדלה, באמצע חודש מאי 2017 לערך, מלקדם את המהלכים למימוש השיטה שנבחרה (לריקון המכל), ואילו המשרד להגנת הסביבה לא הגיב כראוי. בנסיבות אלו – המערערת העלתה לפתע מחדש את השיטה של אידוי טבעי בעזרת מפוחים חיצוניים (המחייבת דחייה משמעותית בלוח הזמנים של ריקון המיכל), והמשרד להגנת הסביבה נענה שוב למפוקח והיה נכון עקרונית לאשר את שינוי שיטת הריקון (על הדחייה בלוח הזמנים הכרוכה בכך)". השופטים ראו בחומרה את המציאות הזו ולא חסכו ביקורת מהמצב שנולד. "לא ניתן ליתן יד להתנהלות שכזו, ואולם בשים לב לכך שהועמדנו בפני עובדה מוגמרת ובהתחשב בכך שטובת הציבור ובטיחותו היא בראש מעיינינו – נצעד באותו נתיב בו הלכנו עד כה ונאשר דחייה נוספת ואחרונה לריקון סופי ומוחלט של המיכל עד לתאריך 18.9.2017, בכל שיטה שהמשרד להגנת הסביבה ורשויות הביטחון יאשרו". השופטים גם התייחסו לשינויי העמדה של המשרד להגנת הסביבה בכל הטיפול במכל האמוניה וכותבים בפירוש ש"מסתבר שלעיתים קרובות (מדי) – הרגולטור קיבל פה את עמדת המפוקח ולפרקים הוא אפילו שינה את גישתו הרגולטורית הבסיסית (פעמים לכאורה אפילו ללא פשר), וזאת, בין השאר, כדי להתאימה לדרישות של הנתון לביקורתו". [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3718032,00.html] המיכל רוקן בספטמבר 2017 בהתאם למועד הסופי שקבע בית המשפט. [https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3721534,00.html] |