שינויים

ב[[כלכלה התנהגותית]], '''היוון היפרבולי''' מתייחס לממצאים אמפיריים לפיהם אנשים בדרך כלל מעדיפים תשלום קטן יותר בתקופה כלשהי מאשר תשלום גדול יותר בתקופה מאוחרת יותר; כאשר התשלומים הינם בזמן רחוק בעתיד או כאשר הם בזמנים קרובים, אנשים נוטים להעדיף את הסכום הגדול יותר. התופעה של היוון היפרבולי נתגלתה לראשונה  על ידי ריצא'ארד הרנסטין (Richard Herrnstein), שגם טבע את המונח בשנת 1967, בניסוי עם שכלל יונים ומזון, (Chung and Herrnstein, 1967) ולאחר מכן שוחזר בניסוי בהשתתפות בני אדם.  

ב[[כלכלה התנהגותית]], '''היוון היפרבולי''' מתייחס לממצאים אמפיריים לפיהם אנשים בדרך כלל מעדיפים תשלום נמוך יותר בתקופה כלשהי מאשר תשלום גבוה יותר בתקופה מאוחרת יותר; כאשר התשלומים הינם בזמן רחוק בעתיד או כאשר הם בזמנים קרובים, אנשים נוטים להעדיף את הסכום הגבוה והרחוק יותר. התופעה של היוון היפרבולי נתגלתה לראשונה  על ידי ריצא'ארד הרנסטין (Richard Herrnstein), שגם טבע את המונח בשנת 1967, בניסוי שכלל יונים ומזון, (Chung and Herrnstein, 1967) ולאחר מכן שוחזר בניסוי בהשתתפות בני אדם.  

לדוגמה, כאשר מציאים לאנשים את הברירה בין 50 ש"ח היום לבין 100 ש"ח בעוד שנה, רוב האנשים מעדיפים את הסכום המיידי של 50  ש"ח. אבל, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח בעוד חמש שנים, לבין 100 ש"ח בעוד שש שנים, רוב האנשים מעדיפים את 100 הש"ח בעוד שש שנים. בנוסף, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח היום, לבין 100 ש"ח מחר, רוב האנשים מעדיפים 100 ש"ח מחר.  

לדוגמה, כאשר מציעים לאנשים את הברירה בין 50 ש"ח היום לבין 100 ש"ח בעוד שנה, רוב האנשים מעדיפים את הסכום המיידי של 50  ש"ח. אבל, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח בעוד חמש שנים, לבין 100 ש"ח בעוד שש שנים, רוב האנשים מעדיפים את 100 הש"ח בעוד שש שנים. בנוסף, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח היום, לבין 100 ש"ח מחר, רוב האנשים מעדיפים 100 ש"ח מחר.  

שימו לב שהשאלה האם לבצע היוון של רווח עתידי הינה נכונה מבחינה לוגית או לא, או לשאלה באיזה קצב יש להוון רוויחים כאלה, תלויה באופן כללי בנסיבות. יש דוגמאות רבות בעולם הפיננסי, לדוגמה, שבהן הגיוני להניח שקיים סיכון מפורש שבו לא יהיה תגמול בתאריך עתידי, ויותר מכך, שהסיכון הזה מתגבר עם הזמן. לדוגמה: תשלום עבור הארוחה שלך היום בסך 50 ש"ח, או תשלום בעוד 60 שנה של 100,000 ש"ח. במקרה זה המסעדן הוא זה שיהוון את הערך העתידי המובטח היות וקיים סיכון משמעותי שהתשלום לא יתבצע (בגלל מוות של הסועד, מוות של המסעדן וכו').  

שימו לב שהשאלה האם לבצע היוון של רווח עתידי הינה נכונה או לא מבחינה, או לשאלה באיזה קצב יש להוון רווחים כאלה, תלויה באופן כללי בנסיבות. יש דוגמאות רבות בעולם הפיננסי, לדוגמה, שבהן הגיוני להניח שקיים סיכון מפורש שבו לא יהיה תגמול בתאריך העתידי, ויותר מכך, שהסיכון הזה מתגבר עם הזמן. לדוגמה: תשלום עבור הארוחה של סועד היום בסך 50 ש"ח, או תשלום בעוד 60 שנה של 100,000 ש"ח. במקרה זה המסעדן הוא זה שיהוון את הערך העתידי המובטח היות וקיים סיכון משמעותי שהתשלום לא יתבצע (בגלל מוות של הסועד, מוות של המסעדן וכו').  

כדי להסביר את תופעת ההיוון ההיפרבולי, הועלתה השערה שפונקציית ההיוון נראית כמו היפרבולה ביחס לציר הזמן. במילים אחרות, אנשים אנשים "יזניחו" או ימעיטו בחשיבותו של העתיד כדי לקבל תשלום מוקדם יותר (בטווח הקרוב) בקצב גדול יותר, אבל בקצב נמוך יותר בטווח הארוך יותר.  

כדי להסביר את תופעת ההיוון ההיפרבולי, הועלתה השערה שפונקציית ההיוון נראית כמו היפרבולה ביחס לציר הזמן. במילים אחרות, אנשים אנשים "יזניחו" או ימעיטו בחשיבותו של העתיד כדי לקבל תשלום מוקדם יותר (בטווח הקרוב) בקצב גדול יותר, אבל בקצב נמוך יותר בטווח הארוך יותר.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

http://en.wikipedia.org/wiki/Hyperbolic_discounting בויקיפדה האנגלית

http://en.wikipedia.org/wiki/Hyperbolic_discounting בויקיפדה האנגלית