שינויים

==זרמי מחשבה בכלכלה==

==זרמי מחשבה בכלכלה==

'''כלכלה עתיקה''' - בימי יוון העתיקה היו מספר פילוסופים שדיברו על סוגיות כלכליות. אחת השאלות שעלתה לדוגמה היא מדוע יהלומים - שלא היה להם שימוש מעשי מלבד קישוט, הם יקרים יותר ממים שהם דבר שימושי ומציל חיים. התשובה היא שיהלומים הם נדירים יותר. מאוחר יותר בזמן הרנסנס הוגים מרקנטליסטים שקידמו [[מרקנטליזם]] ששם דגש על צבירת זהב, וכן הוגים [[פיזיוקרטים]] ששמו דגש על הגדלת התנובה החקלאית. (ראו כלכלה ביופיזית בהמשך)  

'''כלכלה עתיקה''' - בימי יוון העתיקה היו מספר פילוסופים שדיברו על סוגיות כלכליות. אחת השאלות שעלתה לדוגמה היא מדוע יהלומים - שלא היה להם שימוש מעשי מלבד קישוט, הם יקרים יותר ממים שהם דבר שימושי ומציל חיים. התשובה היא שיהלומים הם נדירים יותר. מאוחר יותר בזמן הרנסנס הוגים מרקנטליסטים קידמו מדיניות של [[מרקנטליזם]] שעודד מדינות לצבור עוד ועוד זהב. כמו כן בצרפת היו כלכלנים [[פיזיוקרטים]] ששמו דגש על הגדלת התנובה החקלאית. (ראו כלכלה ביופיזית בהמשך).

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]]. הכלכלנים שבה ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין גורמים שונים באוכלוסייה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ו/או בעלי ה[[הון]] -מפעלים), האיכרים והפועלים.  

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים מאיזור אנגליה, כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]] שהיא תורת ערך אובייקטיבית. הכלכלנים הקלאסיים ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין מעמדות שונים באוכלוסייה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ו/או בעלי ה[[הון]] - בעלי מפעלים), האיכרים והפועלים.  

   

   

'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה נתפסה כבעלת השלכות בעייתיות על השפעתם של העשירים על החברה. בשנת 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. מאז התחזק זרם זה בהדרגה והפך לזרם המרכזי בכלכלה. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהינתן העדפות נתונות וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא מדיניות [[נאו ליברליזם|נאו ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]] או [[השפעה חיצונית]] ועידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.  

'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה, שהיתה הבסיס לתאוריה הקלאסית, נתפסה כבעלת השלכות פוליטיות בעייתיות הן למשטרים והן לבעלי הון ולתפיסה הקפיטליסית בכלל. בעקבות זאת החל חיפוש אחר תאוריות כלכליות חדשות בתכלית שיכלו להיות מנותקות מתורת הערך של העבודה והניתוח המרקיססטי. בשנת 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. תחילה התעלמו מניתוח זה, אבל בעקבות ספר הלימוד הפולארי של [[אלפרד מרשל]], Principles of Economics, שיצא לאור ב- 1890 החלה הכלכלה הנאו-קלאסית להתחזק. בעקבות אירועי ההפיכה ברוסיה, השפל הגדול, מלחמות העולם ועליית הקיינסניזם מעמדה של הכלכלה הנאו קלאסית לא היה דומיננטי במשך עשרות שנים וכלכלנים ממחנות שונים עסקו בויכוחים מרים. הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20, בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם [[תורת שיווי המשקל הכללי]] General Equilibrium Theory - GET. כבסיס למדיניות כלכלית עלתה התאוריה הנאו-קלאסית רק בשנות ה- 70' וה-80' של המאה ה-20 יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי [[רייגן]] ו[[תאצ'ר]]. עד היום כלכלה נאו קלסית היא הזרם המרכזי בכלכלה - הניתוח המקובל ביותר בבתי הספר לכלכלה ובניתוחים ממשלתיים ועסקיים. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה, תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהינתן העדפות נתונות מראש וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו קלאסית היא מדיניות [[נאו ליברליזם|נאו ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]], [[מוצר ציבורי]] או [[השפעה חיצונית]] וכן עידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.  

'''[[כלכלה קיינסיאנית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי שהתמקד ב[[מיקרו כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח מודרני, קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה. קיינס טען גם שהשוק יכול להיקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך וכתוצאה מכך יש אבטלה שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי התערבות פיסקלית - כמו בניית תשתיות והן על ידי התערבות מוניטרית - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקיינסיאנית עלתה לבכורה בשנות ה-40-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקיינסיאנים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.  

'''[[כלכלה קיינסיאנית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי, שהתמקד באותה תקופה ב[[מיקרו כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח של [[מערכות מורכבות]], קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה- קיום של תופעות מערכתיות שאינן גלויות בהכרח כאשר מסתכלים על איבר בודד במערכת. קיינס טען גם שהשוק יכול להיקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך, וכתוצאה מכך יש [[אבטלה]] שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי [[התערבות פיסקלית]] - כמו בניית תשתיות והן על ידי [[התערבות מוניטרית]] - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקיינסיאנית עלתה לבכורה בשנות ה-40 עד שנות ה-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית של מדינות מערביות רבות. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקיינסיאנים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.  

קיימם זרמים נוספים בחקר הכלכלה. רובם זרמים קטנים יותר יחסית לזרמים הקודמים. חלקם הטרודוקסיים לחלוטין - כלומר נמצאים בהתנגשות מוחלטת עם הזרם הנאו-קלאסי, וחלקם מנותקים ממנו בנקודות מסויימות ומשתפים פעולה בתחומים אחרים.  

קיימם זרמים נוספים בחקר הכלכלה. רובם זרמים קטנים יותר יחסית לזרמים הקודמים. חלקם הטרודוקסיים לחלוטין - כלומר נמצאים בהתנגשות מוחלטת עם הזרם הנאו-קלאסי, וחלקם מנותקים ממנו בנקודות מסויימות ומשתפים פעולה בתחומים אחרים.  

'''[[פוסט קיינסיאנים]]''' הכלכלנים הנאו-קלאסיים רצו להטמיע את החשיבה של קיינס לגבי [[מאקרו-כלכלה]] ולכן ייצרו מודלים שמנסים לאחד בין יסודות [[מיקרו-כלכלה]] נאו-קלאסיים, לבין הגישה של התבוננות במשתני מאקרו-כלכלה. המודל המפורסם ביותר הוא [[מודל IS/LM]]. חלק מהכלכלנים הקיינסיאנים התנגדו לכך ויצרו זרם פוסט-קיינסיאני שתוקף את הרעיונות הנאו-קלאסיים. זרם נוסף הם [[נאו-קיינסיאנים]].  

'''[[פוסט קיינסיאנים]]''' הכלכלנים הנאו-קלאסיים רצו להטמיע את החשיבה של קיינס לגבי [[מאקרו-כלכלה]] ולכן ייצרו מודלים שמנסים לאחד בין יסודות [[מיקרו-כלכלה]] נאו-קלאסיים, לבין הגישה של התבוננות במשתני מאקרו-כלכלה. המודל המפורסם ביותר הוא [[מודל IS/LM]]. חלק מהכלכלנים הקיינסיאנים התנגדו לכך ויצרו זרם פוסט-קיינסיאני שתוקף את הרעיונות הנאו-קלאסיים. זרם נוסף הם [[נאו-קיינסיאנים]].  

'''[[כלכלה ביופיזית]]''' (Biophysical economics) היא מסגרת חשיבה כלכלית שאינה מבוססת על [[כסף]] אלא על חוקי המרות של [[אנרגיה]] ושל חומר ועל הערכות אמפיריות של המרות אלה והקשר שלהן לכסף. כלכלה ביופיזית מתאפיינת במגוון רחב של שיטות ניתוח שנובעות מתחומים מגוונים אשר משתמשים בעקרונות [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] ו[[אקולוגיה|אקולוגיים]] כדי לבצע ניתוח של התהליך הכלכלי. שורשי הכלכלה הביופיזית במאה ה-18, אבל רוב הכלכלנים מיעטו לעסוק בה, והיא פותחה לאיטה לאורך המאה ה-20 בעיקר בידי פיזיקאים, כימאים וביולוגים. יש קשר בינה לבין כלכלה אבולוציונית וכלכלה אקולוגית.  

'''[[כלכלה ביופיזית]]''' (Biophysical economics) היא מסגרת חשיבה כלכלית שאינה מבוססת על [[כסף]] אלא על חוקי המרות של [[אנרגיה]] ושל חומר ועל הערכות אמפיריות של המרות אלה והקשר שלהן לכסף. כלכלה ביופיזית מתאפיינת במגוון רחב של שיטות ניתוח שנובעות מתחומים מגוונים אשר משתמשים בעקרונות [[תרמודינמיקה|תרמודינמיים]] ו[[אקולוגיה|אקולוגיים]] כדי לבצע ניתוח של התהליך הכלכלי. שורשי הכלכלה הביופיזית במאה ה-18, אצל הכלכלנים הפיזיוקרטים וכן אצל מלתוס, אבל רוב הכלכלנים מיעטו לעסוק בה, והיא פותחה לאיטה לאורך המאה ה-20 בעיקר בידי פיזיקאים, כימאים וביולוגים. יש קשר בינה לבין כלכלה אבולוציונית וכלכלה אקולוגית.  

'''[[האסכולה האוסטרית]]''' (Austrian School) היא זרם אידאולוגי וניתוחי בחקר הכלכלה. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות הליברליזם הקלאסי ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה בשוק ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. כלכלנים בולטים באסכולה זו הם [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מקורה של האסכולה בקרל מנגר בסוף המאה ה-19, היא נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] וממשלה לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.  

'''[[האסכולה האוסטרית]]''' (Austrian School) היא זרם אידאולוגי וניתוחי בחקר הכלכלה. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות הליברליזם הקלאסי ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה בשוק ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. כלכלנים בולטים באסכולה זו הם [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מקורה של האסכולה בקרל מנגר בסוף המאה ה-19, היא נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] וממשלה לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.  

'''[[כלכלה אבולוציונית]]''' - (Evolutionary economics) היא מתודולוגיה כלכלית חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום הביולוגיה. היא מדגישה תלויות הדדיות [[מערכות מורכבות|מורכבות]], תחרות, צמיחה ומגבלות משאבים. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של הסוכנים הכלכליים (כולל טעמים) או את התכונות של המוצרים. היא קוראת תגר על נקודת המבט הניוטונית ([[תהליך בלתי הפיך|בה אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן]]) של הכלכלה הנאו קלאסית.

'''[[כלכלה אבולוציונית]]''' - (Evolutionary economics) היא מתודולוגיה כלכלית חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום הביולוגיה. היא מדגישה תלויות הדדיות [[מערכות מורכבות|מורכבות]], תחרות, צמיחה ומגבלות משאבים. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של הסוכנים הכלכליים (כולל טעמים) או את התכונות של המוצרים. היא קוראת תגר על נקודת המבט הניוטונית ([[תהליך בלתי הפיך|בה אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן]]) של הכלכלה הנאו קלאסית.

'''[[כלכלה התנהגותית]]''' (Behavioral economics) היא תחום ב[[כלכלה]] וב[[פסיכולוגיה]] שמיישם מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ומדעי התנהגות אחרים כדי להבין טוב יותר את נושא קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי ואיך דברים אלו משפיעים על הכלכלה כמו מחירים, תשואות להשקעות, הקצאת משאבים וכו'. התחום עוסק בעיקר ב[[רציונליזם|רציונליות]] או ב[[רציונליות חסומה|העדר רציונליות]]  של סוכנים כלכליים. המודלים של כלכלה התנהגותית משלבים בדרך כלל תובנות מתחום הפסיכולוגיה יחד עם תאוריה של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]]. אסכולה זו היא בין האסכולות הצעירות ביותר בכלכלה - בעיקר מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, והיא מתפתחת כיום במהירות יחד עם [[כלכלה ניסויית]].

'''[[כלכלה התנהגותית]]''' (Behavioral economics) היא תחום ב[[כלכלה]] וב[[פסיכולוגיה]] שמיישם מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ומדעי התנהגות אחרים כדי להבין טוב יותר את נושא קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי ואיך דברים אלו משפיעים על הכלכלה בהיבטים כמו מחירים, תשואות להשקעות, הקצאת משאבים וכו'. התחום עוסק בעיקר ב[[רציונליזם|רציונליות]] או ב[[רציונליות חסומה|העדר רציונליות]]  של סוכנים כלכליים. המודלים של כלכלה התנהגותית משלבים בדרך כלל תובנות מתחום הפסיכולוגיה יחד עם תאוריה של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]]. אסכולה זו היא בין האסכולות הצעירות ביותר בכלכלה - בעיקר מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, והיא מתפתחת כיום במהירות יחד עם [[כלכלה ניסויית]]. הכלכלה ההתנגותית הגיעה להישגים רבים על ידי ערעור אחת מנקודות היסוד של הכלכלה הקלאסית והכלכלה הנאו-קאלסית - ההנחה כי יש [[אדם כלכלי]] שמתנהג בצורה [[רצניולית]].  

'''[[כלכלה ניסויית]]''' - כלכלה ניסויית היא השימוש בניסויים מבוקרים, בתנאי מעבדה או בתנאי שדה כחלק מהמחקר הכלכלי. מבחינה רשמית מדובר למעשה במתודת מחקר ולא בזרם כלכלי. עם זאת כלכלה ניסויית עומדת בניגוד למסורת של מתודות של מודלים רשמיים תאורטיים שמבוססים על אקסיומות נתונות ומנסה במקום זה לאשש ממצאים מהשטח. הכלכלה הניסויית מקובלת בתחומים של כלכלה התנהגותית ובשנים האחרונות מתפשטת גם לתחומי מחקר נוספים כמו כלכלת פיתוח המתמקד בסיוע לעניים וכן לניתוח השפעות של חוקים וצעדי רגולציה.

'''[[כלכלה ניסויית]]''' - כלכלה ניסויית היא השימוש בניסויים מבוקרים, בתנאי מעבדה או בתנאי שדה כחלק מהמחקר הכלכלי. מבחינה רשמית מדובר למעשה במתודת מחקר ולא בזרם כלכלי. עם זאת כלכלה ניסויית עומדת בניגוד למסורת של מתודות של מודלים רשמיים תאורטיים שמבוססים על אקסיומות נתונות ומנסה במקום זה לאשש ממצאים מהשטח. הכלכלה הניסויית מקובלת בתחומים של כלכלה התנהגותית ובשנים האחרונות מתפשטת גם לתחומי מחקר נוספים כמו [[כלכלת פיתוח]] המתמקד בסיוע לעניים, וכן לניתוח השפעות של חוקים וצעדי רגולציה.

==מדדים כלכליים==

==מדדים כלכליים==