שורה 19: |
שורה 19: |
| | | |
| ==היסטוריה של המושג== | | ==היסטוריה של המושג== |
− | מוצר ציבורי הוא הדוגמה המקובלת ביותר ואולי הוותיקה ביותר של [[כשל שוק]] בקרב [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] מזרמים שונים. אפילו אצל כלכלנים מוקדמים כמו [[אדם סמית]]. למרות התמיכה שלו ב[[שוק חופשי]] באופן כללי (או במונחים של היום - [[שוק משוכלל]]), סמית כן מתייחס למצבים שבהם השוק לא עובד טוב. סמית חושב שעל המדינה להתמקד ב-שלושה תפקידים מרכזיים, שאת כולם ניתן לתאר כ"מוצר ציבורי" (אם כי המושג לא היה מוכר בזמנו). שלוש ההיבטים הם : הספקה של צבא כדי להגן מפני פלישה צבאית, הספקה של מערכת חוקים ובתי משפט וכן מיזמים ומוסדות שמספקים רווחה אבל לא מספקים רווח ליזם - | + | מוצר ציבורי הוא הדוגמה המקובלת ביותר ואולי הוותיקה ביותר של [[כשל שוק]] בקרב [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] מזרמים שונים. אפילו אצל כלכלנים מוקדמים כמו [[אדם סמית]] ואצל הפילוסוף [[דיוויד יום]]. |
| | | |
− | "להקים או לשמור את המוסדות הציבוריים ואת העבודות הציבוריות, אשר למרות שהם יכולים להביא את התועלת הרבה ביותר לחברה כולה, הם עם זאת, בעלי טבע כזה שהתשלום עליהם לא יכול להחזיר את ההוצאות לכל פרט או למספר קטן של פרטים, ולכן לא ניתן לצפות כי פרט אחד או מספר קטן של פרטים יוכלו להקים או לשמור עליו." (עושר העמים, ספר 5, פרק 1). {{הערה|Jonathan Anomaly, [https://philpapers.org/archive/ANOPGA.pdf Public goods andgovernment action], Politics, Philosophy & Economics, 2015, Vol. 14(2) 109–128}} | + | יום, שהיה מורו של סמית, התייחס הן לקושי של הספקת מוצר ציבורי על ידי שוק , הן לכך שהביעה קשורה למספר השחקנים והן לכך שהממשלה יכולה לפתור בעיה זו. יום טוען שאם יש שני אנשים שיש להם חלקה משותפת הדורשת ניקוז הם לא יתקשו להחליט על ביצוע הפרוייקט. אבל אם יש 1000 אנשים סביר שהם לא יצליחו בכך. לעומת זאת המדינה או מוסד פוליטי שיש לו רגישות לרצונות הציבור כן יבצעו פרוייקט כזה. (Hume, 1739: Bk 3, Pt 2, ch. 7).{{הערה|שם=Anomaly|Jonathan Anomaly, [https://philpapers.org/archive/ANOPGA.pdf Public goods andgovernment action], Politics, Philosophy & Economics, 2015, Vol. 14(2) 109–128}} |
| + | |
| + | |
| + | |
| + | למרות התמיכה שלו ב[[שוק חופשי]] באופן כללי (או במונחים של היום - [[שוק משוכלל]]), סמית כן מתייחס למצבים שבהם השוק לא עובד טוב. סמית חושב שעל המדינה להתמקד ב-שלושה תפקידים מרכזיים, שאת כולם ניתן לתאר כ"מוצר ציבורי" (אם כי המושג לא היה מוכר בזמנו). שלושת ההיבטים הם : הספקה של צבא כדי להגן מפני פלישה צבאית, הספקה של מערכת חוקים ובתי משפט וכן מיזמים ומוסדות שמספקים רווחה אבל לא מספקים רווח ליזם: |
| + | |
| + | "להקים או לשמור את המוסדות הציבוריים ואת העבודות הציבוריות, אשר למרות שהם יכולים להביא את התועלת הרבה ביותר לחברה כולה, הם עם זאת, בעלי טבע כזה שהתשלום עליהם לא יכול להחזיר את ההוצאות לכל פרט או למספר קטן של פרטים, ולכן לא ניתן לצפות כי פרט אחד או מספר קטן של פרטים יוכלו להקים או לשמור עליו." (עושר העמים, ספר 5, פרק 1). {{הערה|שם=Anomaly}} |
| | | |
| [[פול סמואלסון]] נתפס ככלכלן הראשון שפיתח את התאוריה של מוצרים ציבוריים, במסגרת מאמר שלו משנת 1954 "התאוריה הטהורה של הוצאה ציבורית" (The Pure Theory of Public Expenditure) הוא מגדיר מוצר ציבורי, או כמו שהוא מגדיר אותו במאמר "מוצר צריכה ציבורית". | | [[פול סמואלסון]] נתפס ככלכלן הראשון שפיתח את התאוריה של מוצרים ציבוריים, במסגרת מאמר שלו משנת 1954 "התאוריה הטהורה של הוצאה ציבורית" (The Pure Theory of Public Expenditure) הוא מגדיר מוצר ציבורי, או כמו שהוא מגדיר אותו במאמר "מוצר צריכה ציבורית". |
| | | |
− | כלכלנים טוענים כי הבעיה של הספקת מוצרים ציבוריים היא בעיקר כיצד כמות השחקנים שצריכים לתרום למוצר כדי שיווצר (או ישמר) משפיע על [[עלויות עסקה|עלויות העסקה]] (קוואז 1960) וכן התנהגות אסטרטגית (Buchanan, 1999). כאשר מוצר ציבורי הוא מקומי באופיו, ומוחשי - כמו מגרש משחקים שכונתי - השותפים הפוטנציאלים יכולים למצוא דרך לשתף פעולה כדי לייצר "חוזה" שמאפשר הספקה על ידי גורם פרטי. הם יכולים גם לפתח מנגונים שגורמים להרחקה של "נוסעים חופשיים" (מי שלא משלמים על המוצר) ולפתור את בעיית ההבטחה על ידי חוזים מחייבים הדדים (Schmidtz, 1987). עם זאת כאשר המוצר הציבורי הוא עולמי בהיקפו, כמו [[דלדול שכבת האוזון]], קשה ולפעמים בלתי אפשרי עבור הצדדים למצוא זה את זה וכדי שמנהלי המשא ומתן יוכלו להבחין בין נוסעים חופשיים לבין תורמים ישרים, דבר שנחוץ לשם הספקה פרטית. | + | כלכלנים טוענים כי הבעיה של הספקת מוצרים ציבוריים היא בעיקר כיצד כמות השחקנים שצריכים לתרום למוצר כדי שיווצר (או ישמר) משפיע על [[עלויות עסקה|עלויות העסקה]] (קוואז 1960) וכן התנהגות אסטרטגית (Buchanan, 1999). כאשר מוצר ציבורי הוא מקומי באופיו, ומוחשי - כמו מגרש משחקים שכונתי - השותפים הפוטנציאלים יכולים למצוא דרך לשתף פעולה כדי לייצר "חוזה" שמאפשר הספקה על ידי גורם פרטי. הם יכולים גם לפתח מנגונים שגורמים להרחקה של "נוסעים חופשיים" (מי שלא משלמים על המוצר) ולפתור את בעיית ההבטחה על ידי חוזים מחייבים הדדים (Schmidtz, 1987). עם זאת כאשר המוצר הציבורי הוא עולמי בהיקפו, כמו [[דלדול שכבת האוזון]], קשה ולפעמים בלתי אפשרי עבור הצדדים למצוא זה את זה וכדי שמנהלי המשא ומתן יוכלו להבחין בין נוסעים חופשיים לבין תורמים ישרים, דבר שנחוץ לשם הספקה פרטית.{{הערה|שם=Anomaly}} |
| | | |
| ==סוגים שונים של מוצרים ציבוריים== | | ==סוגים שונים של מוצרים ציבוריים== |