שינויים

{{תוכן}}

{{תוכן}}

הכלכלנים מתייחסים לתאוריה השלטת בכיפה, התאוריה הנאו-קלאסית, כאל חוק טבע בנוסח חוקי הפיזיקה. אך בעצם זו תאוריה חברתית שהתפתחה במשך יותר מ-200 שנים. להלן נסקור את ההשתלשלות של התיאוריות הכלכליות.  

[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] מתייחסים לתאוריה השלטת בכיפה, [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הנאו-קלאסית]], כאל חוק טבע בנוסח חוקי הפיזיקה. אך בעצם זו תאוריה חברתית שהתפתחה במשך יותר מ-200 שנים. להלן נסקור את ההשתלשלות של התיאוריות הכלכליות.

 

כדאי להבחין בין היסטוריה של החשיבה הכלכלית - כיצד השתנתה החשיבה הכלכלית לאורך השנים , לבין [[כלכלה היסטורית]] - תאור היסטורי של הכלכלה (לדוגמה מה השינוים שעברו על כלכלת ארצות הברית ב -200 השנים האחרונות) או לחלופין היסטוריה כללית בניתוח כלכלי - כלומר ניתוח כלכלי של מגמות היסטוריות שונות - לדוגמה ניתוח כלכלי של התפתחות [[תהליך]] ה[[גלובלזיציה]] (ראו לדוגמה [[דאגלס נורת']].  

==1776-1867 התקופה הקלאסית==

==1776-1867 התקופה הקלאסית==

אבי התורה הקלאסית הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות ה[[מרקנטליזם|מרקנטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה.  

מי שנחשב לאבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] ו[[חקר הכלכלה]] בכלל הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות ה[[מרקנטליזם|מרקנטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה.

 

 

 

בזמנו של מלתוס ריקרדו וסמית היו לפחות 3 מעמדות עם אינטרסים שונים - בעלי האדמות או האצילים שהתפרנסו בעיקר מרנטה על קרקאות, בעלי מפעלים או קפיטליסטים שההכסף שלהם נבע מיוזמות עסקיות ובעיקר ממפעלים, ועובדים שהתפרנסו מעבודה. ניתן אולי לציין מעמד נוסף שצמח באותו זמן של בנקאים או בעלי הכסף שהתפרנסו מ[[ריבית]] ומ[[משחקים פיננסים]] שונים. באותה תקופה היו מתחים גלויים בין המעמדות השונים. עם הזמן אדמות, מפעלים ונכסים פיננסים הפכו כולם לצורות של הון כך ש"בעלי הון" או קפיטליסטים הפכו למונח מאחד של כלל המעמדות האלה.  

[[דיוויד ריקארדו]] פיתח מאוד את התאוריה של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] על בסיס [[תורת הערך של העבודה]] בתחילת המאה ה-19. בתורה זו הבסיס למחירים נבע מכמות העבודה שהושקעה בהם (כאשר הון  - מכונות  נתפס כ"עבודה קפואה"). בגישה זו דגלו כל הכלכלנים הקלאסיים כולל [[תומס מלתוס]], שתמך בבעלי הקרקעות והתפלמס רבות עם ריקארדו. [[קרל מרקס]], שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון).  

[[קרל מרקס]], שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון).  

==1867 – 1929 – מאבקים ומהפכות==

==1867 – 1929 – מאבקים ומהפכות==

בתקופה סוערת זו, רוב המדינות נקטו בפועל מדיניות שמרנית, תוך הסברתה בערבוב של התורה הקלאסית והנאו קלאסית. באקדמיה התאוריה הקלאסית היתה תחת מתקפה מצד הכלכלה המוסדית והכלכלה ההיסטורית. מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין מרקסיסטים (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין קפיטליסטים. בתקופה זו היו שביתות, קרבות, התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים בתאגידים מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר להתנהגות מונופולית ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים, אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש אבטלה עצומה.

בתקופה סוערת זו, רוב המדינות נקטו בפועל מדיניות שמרנית, תוך הסברתה בערבוב של התורה הקלאסית וה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו קלאסית]]. באקדמיה התאוריה הקלאסית היתה תחת מתקפה מצד [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]] ו[[כלכלה היסטורית|הכלכלה ההיסטורית]].  

 

מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין [[מרקסיסטים]] (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין [[קפיטליסטים]]. בתקופה זו היו שביתות, קרבות, התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים ב[[תאגיד|תאגידים]] מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר ל[[מונופול|התנהגות מונופולית]] ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים - [[השפל הגדול]] -  אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש [[אבטלה]] עצומה.

==קיינסיאנים 1936- 1970==

==קיינסיאנים 1936- 1970==

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלה עליית האסכולה של הכלכלן האנגלי [[ג'ון מיינרד קיינס]]. נוכח המהפכה ברוסיה, המאבק מול וועדי העובדים והשפל הגדול של 1929 היה קשה מאוד להמשיך ולתמוך ב'אי התערבות', שפרושה בפועל היה קשרי הון ושלטון בולטים, אבטלה גואה וסיכון גדל והולך למהפכה כמו ברוסיה. הקיינסיאנים תמכו בהתערבות המדינה בתחומים מסויימים כמו חינוך, דיור, בריאות ותשלומי סעד ([[תשלומי העברה]]). קיינס טען כי התערבות המדינה היא חיונית, היות והשוק עלול ליצור משברים שלבדו הוא לא יוכל לצאת מהם (כמו זה של 1929).  

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלה עליית האסכולה של הכלכלן האנגלי [[ג'ון מיינרד קיינס]]. נוכח המהפכה ברוסיה, המאבק מול וועדי העובדים והשפל הגדול של 1929 היה קשה מאוד להמשיך ולתמוך ב'[[עקרון אי ההתערבות|אי התערבות]]', שפרושה בפועל היה [[קשרי הון ושלטון]] בולטים, אבטלה גואה וסיכון גדל והולך למהפכה כמו ברוסיה. הקיינסיאנים תמכו בהתערבות המדינה בתחומים מסויימים כמו חינוך, דיור, בריאות ותשלומי סעד ([[תשלומי העברה]]). קיינס טען כי התערבות המדינה היא חיונית, היות ו[[שוק חופשי]] עלול ליצור משברים שלבדו הוא לא יוכל לצאת מהם (כמו זה של 1929).  

התאוריה של קיינס, בעקבות ספרו "[[התאוריה הכללית]]", הובילה למדיניות "המדינה גדולה" בארצות הברית ולסוציאל-דמוקרטיה באירופה. בתחום האנליזה הכלכלית, השילוב של התאוריה של קיינס והתורה הנאו-קלאסית,([[IS-LM]])  פותח על ידי היקס, ושלט עד שנות ה-70. בשנים אלו התרחש משבר ה[[סטגפלציה]] (מיתון משולב עם אינפלציה) שאותו התקשתה תאוריית IS-LM  להסביר.

התאוריה של קיינס, בעקבות ספרו "[[התאוריה הכללית]]", הובילה למדיניות "המדינה גדולה" בארצות הברית ול[[סוציאל-דמוקרטיה]] באירופה. בתחום האנליזה הכלכלית, השילוב של התאוריה של קיינס והתורה הנאו-קלאסית,([[IS-LM]])  פותח על ידי היקס, ושלט עד שנות ה-70. בשנים אלו התרחש משבר ה[[סטגפלציה]] (מיתון משולב עם אינפלציה) שאותו התקשתה תאוריית IS-LM  להסביר.

==נאו קלאסיים – עליות וירידות מ-1871- ועד היום==  

==נאו קלאסיים – עליות וירידות מ-1871- ועד היום==  

==מחוץ לוויכוח==

==מחוץ לוויכוח==

מלבד הוויכוחים בין השמרנים לקיינסיאניים, ניתן למצוא ערב רב של תאוריות לגבי דרכים לבצע אנליזה כלכלית, ולגבי הדרך לנהל מדיניות כלכלית (או התנהלות החברה כולה). המרקסיזם הינו הידוע ביותר מבין זרמים אלו. הנה דוגמא כמה זרמים והוגים אחרים:

מלבד הוויכוחים בין השמרנים לקיינסיאניים, ניתן למצוא ערב רב של תאוריות לגבי דרכים לבצע [[אנליזה כלכלית]], ולגבי הדרך לנהל [[מדיניות כלכלית]] (או התנהלות החברה כולה). המרקסיזם הינו הידוע ביותר מבין זרמים אלו. הנה דוגמא כמה זרמים והוגים אחרים:

* אנרכיסטים (פרודון, באקונין, קרופוטקין, אמה גולדמן) – המתנגדים למוסד המדינה ויוצאים גם נגד הקפיטליזם.  

* אנרכיסטים (פרודון, באקונין, קרופוטקין, אמה גולדמן) – המתנגדים למוסד המדינה ויוצאים גם נגד הקפיטליזם.  

* מרקסיסטיים מודרניים ונאו- מרקסיסטיים (ג'והן רובינסון, פיירו סראפה, פול סווייזי)

* מרקסיסטיים מודרניים ונאו- מרקסיסטיים ([[ג'והן רובינסון]], [[פיירו סראפה]], פול סווייזי)

* מוסדיים - תאור המוסדות המעצבים את "חוקי המשחק" הכלכליים. (טורסטין ובלן, ג'ון קומונס, וווסטלי מיטשל)  

* [[כלכלה מוסדית|מוסדיים]] - תאור [[מוסד חברתי|המוסדות]] המעצבים את "חוקי המשחק" הכלכליים. ([[טורסטין ובלן]], [[ג'ון קומונס]], ו[[ווסטלי מיטשל]])  

* בתי הספר ההיסטוריים: הגרמני, האוסטרי, הצרפתי והאנגלי.

* בתי הספר ההיסטוריים: הגרמני, האוסטרי, הצרפתי והאנגלי.

* כלכלה התפתחותית (ג'וזף שומפטר).

* [[כלכלה התפתחותית]] ([[ג'וזף שומפטר]]).

* [[כלכלה אקולוגית]] ([[הרמן דאלי]]).

* [[כלכלה אקולוגית]] ([[הרמן דאלי]]).

# תאוריה אגרגטיבית (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים  

# תאוריה אגרגטיבית (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים  

# אין מוסדות. המוסדות החברתיים (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו')  אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין עלויות עסקה (אין גנבים) אין עלויות למידע. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין עבדות.

# אין מוסדות. המוסדות החברתיים (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו')  אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין עלויות עסקה (אין גנבים) אין עלויות למידע. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין עבדות.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==