שינויים

ב[[אקולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] '''סלקציה ל-r/K''' (באנגלית: r/K selection) היא תאוריה המתייחסת ל[[סלקציה]] של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection  נטבע על ידי האקולוגים  Robert MacArthur  ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.  

ב[[אקולוגיה]] וב[[כלכלה אקולוגית]] '''סלקציה ל-r/K''' (באנגלית: '''r/K selection''') היא תאוריה המתייחסת ל[[סלקציה]] של שילוב של תכונות ביצורים חיים שיש להם טרייד-אוף בין כמות לבין איכות הצאצאים. יצור חי יכול להוליד כמות גבוהה של צאצאים תוך השקעה של פחות אנרגיה והשקעה של ההורה (כמו חינוך, הגנה, מזון) בכל צאצא (אסטרטגיית רבייה r או r-selection), או לנקוט באסטרטגיה אחרת שבה מולידים כמות קטנה של צאצאים (אסטרטגיית רבייה K, או K-selection), תוך הגדלה של כמות ההשקעה מצד ההורה. המונח r/K selection  נטבע על ידי האקולוגים  Robert MacArthur  ו-E. O. Wilson בהתבסס על עבודתם בביו-גאוגרפיה של מינים.  

הברירה בין אסטרטגיות רביה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה [[בני אדם]], דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק, רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצאים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן ב[[הסביבה הטבעית|תנאי הסביבה]] הספציפית בה מדובר. אף אסטרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו [[בית גידול]] בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.

הברירה בין אסטרטגיות רביה אלה משתנה באופן ניכר בעולם החי, כאשר יש יצורים חיים שמולידים מספר קטן של צאצאים ומגדלים אותם במשך שנים (לדוגמה [[בני אדם]], דובי קוטב או פילים, ובאופן פחות מובהק, רוב היונקים והציפורים) לעומת יצורים אחרים שמנסים לייצר מספר גדול של צאצאים תוך השקעה נמוכה ככל האפשר בכל צאצא. כך רוב הצמחים ואלמוגים יכולים לייצר אלפי ואף מיליוני צאצאים, גם חרקים וזוחלים נוטים בדרך כלל לכיוון של כמות גדולה של צאצאים. השאלה איזו אסטרטגיה עדיפה תלויה הן בתכונות המין והן ב[[הסביבה הטבעית|תנאי הסביבה]] הספציפית בה מדובר. אף אסטרטגיה של התרבות מבין השתיים אינה עדיפה באופן מוחלט על חברתה, ולמעשה יצורים שונים שחולקים את אותו [[בית גידול]] בו זמנית (לדוגמה פילים ועכברים) יכולים לנקוט באסטרטגיות שונות.

סך הדברים אלה הובילו לירידה מתמשכת בכמות הצאצאים [[פריון הילודה]] בכל זרמי החברה (במידות שונות) בכל מדינות העולם. נדיר לדוגמה למצוא נשים שמתחילות ללדת בגיל 13-14 כפי שהיה בעבר וכמות הלידות של נשים במהלך חייהן יורדת. דבר זה מכונה [[מעבר דמוגרפי]] ויש הסברים שונים לגביו. ההסבר העיקרי נוגע להתמחות כלכלית והצורך בהשקעה גדולה יותר בכל ילד ככל שהחברה עשירה יותר. בחלק מהמדינות כמו במדינות מערביות, יפן ורוסיה דבר זה הגיע לכך שיש זוגות רבים  שיולדים 1-2 ילדים לכל היותר ויש גם אנשים שאינם יולדים ילד כלל, מסיבות תרבותיות ולא מסיבות ביולוגיות.

סך הדברים אלה הובילו לירידה מתמשכת בכמות הצאצאים [[פריון הילודה]] בכל זרמי החברה (במידות שונות) בכל מדינות העולם. נדיר לדוגמה למצוא נשים שמתחילות ללדת בגיל 13-14 כפי שהיה בעבר וכמות הלידות של נשים במהלך חייהן יורדת. דבר זה מכונה [[מעבר דמוגרפי]] ויש הסברים שונים לגביו. ההסבר העיקרי נוגע להתמחות כלכלית והצורך בהשקעה גדולה יותר בכל ילד ככל שהחברה עשירה יותר. בחלק מהמדינות כמו במדינות מערביות, יפן ורוסיה דבר זה הגיע לכך שיש זוגות רבים  שיולדים 1-2 ילדים לכל היותר ויש גם אנשים שאינם יולדים ילד כלל, מסיבות תרבותיות ולא מסיבות ביולוגיות.

היבטים אחרים של [[התקדמות טכנולוגית]] מעלים את כמות הצאצאים שנולדים - והם הורדה ניכרת בתמותה של נשים בגיל הלידה, עליה בתוחלת החיים שלא עקב הצלת תינוקות וילדים (כלומר הגדלת זמן הפריון על ידי מניעת מוות של ההורים), הגדלת משך הפריון של נשים וגברים באמצעים טיפולי פריון והגדלת מספר הילדים בלידה עקב טיפולי הפרייה. שינויים אלה הובילו כמעט בכל המדינות בעולם לתקופה של [[גידול אוכלוסין]] גבוה - כאשר הגידול היה בתקופות שונות במדינות שונות. במדינות אירופאיות לקראת תחילת המאה ה-20 החל שיפור משמעותי במניעת מוות של ילדים ונשים במהלך הלידה, בעיקר בגלל הבנת החשיבות של היגיינה. שינויים דומים הובילו לירידה מתמשכת בכמות הילדים שמתו בתקופת הילדות. עם זאת הנוהג של להביא 5-10 ילדים נמשך למשך כמה עשורים, עם הזמן הייתה ירידה בשל הלחץ הכלכלי ושינויים תרבותיים. ניתן לראות תהליכים דומים במדינות רבות אחרות שעברו קודם גידול של מספר הלידות וירידה בתמותה ולאחר מכן תהליך איטי של הורדת מספר הילדים למשפחה.  

היבטים אחרים של [[התקדמות טכנולוגית]] מעלים את כמות הצאצאים שנולדים - והם הורדה ניכרת בתמותה של נשים בגיל הלידה, עליה בתוחלת החיים שלא עקב הצלת תינוקות וילדים (כלומר הגדלת זמן הפריון על ידי מניעת מוות של ההורים), הגדלת משך הפריון של נשים וגברים באמצעים טיפולי פריון והגדלת מספר הילדים בלידה עקב טיפולי הפרייה. שינויים אלה הובילו כמעט בכל המדינות בעולם לתקופה של שיעור [[גידול אוכלוסין]] גבוה - כאשר הגידול היה בתקופות שונות במדינות שונות. במדינות אירופאיות לקראת תחילת המאה ה-20 החל שיפור משמעותי במניעת מוות של ילדים ונשים במהלך הלידה, בעיקר בגלל הבנת החשיבות של היגיינה. שינויים דומים הובילו לירידה מתמשכת בכמות הילדים שמתו בתקופת הילדות. עם זאת הנוהג של להביא 5-10 ילדים נמשך למשך כמה עשורים, עם הזמן הייתה ירידה בשל הלחץ הכלכלי ושינויים תרבותיים. ניתן לראות תהליכים דומים במדינות רבות אחרות שעברו קודם גידול של מספר הלידות וירידה בתמותה ולאחר מכן תהליך איטי של הורדת מספר הילדים למשפחה.  

כיום בחברות מודרניות היבטים של קידמה טכנולוגית מובילים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד  עקב גיל לידה מבוגר יותר (בגלל [[התמחות כלכלית]]), עקב [[זיהום]] ובמיוחד על ידי [[חומר טרטוגני]] ו[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]].  

כיום בחברות מודרניות היבטים של קידמה טכנולוגית מובילים לפוטנציאל גדול יותר של הולדת ילדים לכל במשך החיים אבל השפעתם נמוכה יותר לעומת השפעות אחרות. גורמים נוספים שיכולים להוריד את הפריון של נשים הם הפרעות בפריון והפרעות בהתפתחות הילד  עקב גיל לידה מבוגר יותר (בגלל [[התמחות כלכלית]]), עקב [[זיהום]] ובמיוחד על ידי [[חומר טרטוגני]] ו[[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]].  

* [http://graphs.gapminder.org גאפ-מיינדר] נתונים על אוכלוסיית העולם בצורה גרפית

* [http://graphs.gapminder.org גאפ-מיינדר] נתונים על אוכלוסיית העולם בצורה גרפית

* [http://www.ted.com/talks/hans_rosling_shows_the_best_stats_you_ve_ever_seen.html על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות] ועל מעבר דמוגרפי, הרצאתו של [[האנס רוסלינג]], 2006, TED

* [http://www.ted.com/talks/hans_rosling_shows_the_best_stats_you_ve_ever_seen.html על פערים מצטמצמים בין מדינות העולם השלישי למדינות העשירות] ועל מעבר דמוגרפי, הרצאתו של [[האנס רוסלינג]], 2006, TED

* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010.

* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] פרופסור האנס רוסלינג, הרצאת טד, 2010