47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''מִסגוּר''' הוא מונח בתחום מדעי החברה המתאר תהליך סלקטיבי בלתי מודע, בו מוצגת מסגרת התייח..."
'''מִסגוּר''' הוא מונח בתחום מדעי החברה המתאר תהליך סלקטיבי בלתי מודע, בו מוצגת מסגרת התייחסות או [[סכמה פסיכולוגית]] למידע או אירוע, המשפיעה על הפרשנות הסובייקטיבית שנותן הפרט למידע או לאירוע זה. במושג נעשה שימוש בתחומים שונים כגון [[תקשורת]], [[סוציולוגיה]], [[פסיכולוגיה]], [[כלכלה]] ועוד. ההשלכות של מסגור הן בתחומים שונים כמו ערעור על [[תאוריית הבחירה הרציונלית]] בכלכלה וכן להסבר להתחזקות כוחות ימניים בתקשורת העולמית.
המושג הוגדר לראשונה על ידי [[ארווינג גופמן]] בשנת 1974.{{הערה|1=Goffman, Erving. 1974. Frame Analysis: An Essay on the Organization of Experience. New York, NY et al.: Harper & Row.}}
המושג אף זכה לבולטות ב[[שיח (מדעי החברה)|שיח]] של מדעי החברה בשל מחקריהם של [[עמוס טברסקי]] ו[[דניאל כהנמן]]{{הערה|1=Tversky, A. & Kahneman, D. (1981). The Framing of Decisions and the Psychology of Choice, Science, 211:453-458}}{{הערה|1=Tversky, A., & Kahneman, D. (1986). Rational choice and the framing of decisions. Journal of Business, 59, S251-S278.}}{{הערה|1= Tversky, A., & Kahneman, D. (1974). Judgment under uncertainty: Heuristics and biases. Science, 185, 1124-1131.}} בתחום [[קבלת החלטות|קבלת ההחלטות]] וה[[היוריסטיקה]].
מחקרים בתחום הראו כי העדפות הנבדקים תלויות באופן הניסוח של האפשרויות והתוצאות האפשריות. ההעדפות משתנות כתלות בתיאור המצב, קרי בנקודת הייחוס. המסגרת מגדירה את "האריזה" שניתנת לתיאור מילולי בצורה המעודדת פרשנויות מסוימות ומונעת היווצרותן של פרשנויות אחרות.
מקנזי ונלסון הראו בשנת 2003{{הערה|1= McKenzie, C. R. M., & Nelson, J. D. (2003). What a speaker’s choice of frame reveals: Referance points, frame selection, and framing effects. Psychonomic Bulletin & Review, 10, 596-602. }} שאנשים נוטים לבחור את תיאור המצב הנוכחי בהתאם לנקודת הייחוס שניתנה להם: אם אמרו להם שהכוס שמוצגת בפניהם היא חצי ריקה, הם הסיקו שקודם לכן הייתה מלאה. לחלופין, אם אמרו להם שהכוס שלפניהם היא חצי מלאה, הם הסיקו שקודם לכן הייתה ריקה. מכאן הם הסיקו שמסגרות הן אמצעי לתקשורת מרומזת (אך יעילה) בין אנשים.
ב[[פסיכותרפיה]], '''"מסגור מחדש"''' (באנגלית: reframing) הוא התייחסות טיפולית לשינוי הנרטיב (הסיפור האישי). ב"מסגור מחדש", המטפל לוקח את סיפור המטופל, או חלק ממנו, ושם אותו בהקשר אחר. מתוך כך משתנה המשמעות של "הסיפור" (או האירוע), ובהתאם לכך גם התגובה הרגשית המתייחסת אליו. הטכניקה מקובלת בשיטות התערבות שונות.
== דוגמה בקבלת החלטות ==
[[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] הראו כי הבחירה יכולה להשתנות בהינתן מסגרת לבחירה. במאמרם "בחירה, ערכים וייצוגים" שפורסם בשנת 1984 נערך הניסוי שידוע גם בשם - "דילמת 'השפעת האסייתית'":{{הערה|דניאל כהנמן ועמוס טברסקי (1984) "בחירה, ערכים וייצוגים" }}
לשתי קבוצות של נסיינים הוצגו שתי חלופות מהן היו צריכים לבחור.
לקבוצה הראשונה של המשתתפים:
כהכנה להתפרצות של מחלת השפעת שעלולה להרוג 600 איש, צריך לבחור בין שתי חלופות:
* 200 אנשים ינצלו בוודאות
* יש סיכוי של 33% שינצלו 600 אנשים וסיכוי של 66% שאף אחד לא ינצל
לקבוצה השנייה של המשתתפים:
כהכנה להתפרצות של מחלת השפעת שעלולה להרוג 600 איש, צריך לבחור בין שתי חלופות:
* 400 אנשים ימותו בוודאות
* יש סיכוי של 33% שאף אחד לא ימות וסיכוי של 66% ש 600 אנשים ימותו
למרות שהאפשרויות שניתנו לשתי הקבוצות זהות מבחינה מתמטית (בניסוח הפוך), בקבוצה הראשונה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באפשרות הראשונה, אך לעומת זאת, בקבוצה השנייה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באפשרות השנייה.
ההסבר לבחירה השונה בין שתי הקבוצות הינו המסגור השונה שניתן – לקבוצה הראשונה האפשרות הראשונה הוצגה בתוך מסגרת חיובית (חיים שינצלו) לקבוצה השנייה אותה אפשרות ניתנה בתוך מסגרת שלילית (חיים שיאבדו) ועל כן בקבוצה השנייה העדיפו את הבחירה ההסתברותית. {{הערה|ד"ר עדית סולברג (2013) "הטיות וקונפורמיות בתהליכי קבלת החלטות" }}
==השלכות על התאוריה הכלכלית==
אחת ההנחות המרכזיות במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית]] היא כי אנשים הם ראציונלים. [[כלכלה התנהגותית|כלכלנים התנהגותיים]] השתמשו בניסויים כמו הניסוי של כהנמן וטברסקי כדי להצביע על כך שהנחה זו אינה מדוייקת. וכי יש צורך בפיתוח של [[כלכלה ניסויית]] ופיתוח של תאוריות חדשות על ההתנהגות האנושית כדי להבין טוב יותר את [[חקר הכלכלה|אופן הפעולה של הכלכלה האנושית]].
==מיסגור בפוליטיקה ובתקשורת==
[[ג'ורג' לייקוף]], פרוספור לבלשנות מארצות הברית טוען כי מסגור הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון [[תאגידים גדולים]] ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופלארית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורלוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים.
לדוגמה לייקוף טוען כי בנושא של [[לובי פוליטי]] , ההשפעה של הלוביסט תלויה בעיקר בנכונות חברי קונגרס לקחת כסף או טובות הנאה אחרות מטעם הלוביסט. לכן השאלה החשובה היא לאו דווקא התנהגות הלוביסט עצמו אלא כיצד מגינים אל האתיקה של חברי הקונגרס. מרגע שיש מסגור של הנושא על הלוביסטים והתנהגותם, זה פחות משנה אם אתה בעד או נגד רפומרה בנושא לוביסטים, יש הצלחה בהסטת הדיון משאלות אחרות כמו איך משנים את המוסדות של הקונגרס או משפרים את האתיקה של חברי הקונגרס. {{הערה|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביו-טיוב, 2012}}
==ראו גם==
* [[תאוריית הבחירה הרציונלית]]
* [[תרבות הצריכה]]
== קישורים חיצוניים ==
* [http://web.archive.org/web/20160316020622/http://www.praxis.co.il/download/Reframing_Intelligence.doc אינטליגנציית Reframing: התרתו של עולם סבוך] - מאמר של ד"ר [[צבי לניר]]
* [http://doalogue.co.il/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9 מסגור מחדש בארגונים] - ערך באתר ויקי דואלוג
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
המושג הוגדר לראשונה על ידי [[ארווינג גופמן]] בשנת 1974.{{הערה|1=Goffman, Erving. 1974. Frame Analysis: An Essay on the Organization of Experience. New York, NY et al.: Harper & Row.}}
המושג אף זכה לבולטות ב[[שיח (מדעי החברה)|שיח]] של מדעי החברה בשל מחקריהם של [[עמוס טברסקי]] ו[[דניאל כהנמן]]{{הערה|1=Tversky, A. & Kahneman, D. (1981). The Framing of Decisions and the Psychology of Choice, Science, 211:453-458}}{{הערה|1=Tversky, A., & Kahneman, D. (1986). Rational choice and the framing of decisions. Journal of Business, 59, S251-S278.}}{{הערה|1= Tversky, A., & Kahneman, D. (1974). Judgment under uncertainty: Heuristics and biases. Science, 185, 1124-1131.}} בתחום [[קבלת החלטות|קבלת ההחלטות]] וה[[היוריסטיקה]].
מחקרים בתחום הראו כי העדפות הנבדקים תלויות באופן הניסוח של האפשרויות והתוצאות האפשריות. ההעדפות משתנות כתלות בתיאור המצב, קרי בנקודת הייחוס. המסגרת מגדירה את "האריזה" שניתנת לתיאור מילולי בצורה המעודדת פרשנויות מסוימות ומונעת היווצרותן של פרשנויות אחרות.
מקנזי ונלסון הראו בשנת 2003{{הערה|1= McKenzie, C. R. M., & Nelson, J. D. (2003). What a speaker’s choice of frame reveals: Referance points, frame selection, and framing effects. Psychonomic Bulletin & Review, 10, 596-602. }} שאנשים נוטים לבחור את תיאור המצב הנוכחי בהתאם לנקודת הייחוס שניתנה להם: אם אמרו להם שהכוס שמוצגת בפניהם היא חצי ריקה, הם הסיקו שקודם לכן הייתה מלאה. לחלופין, אם אמרו להם שהכוס שלפניהם היא חצי מלאה, הם הסיקו שקודם לכן הייתה ריקה. מכאן הם הסיקו שמסגרות הן אמצעי לתקשורת מרומזת (אך יעילה) בין אנשים.
ב[[פסיכותרפיה]], '''"מסגור מחדש"''' (באנגלית: reframing) הוא התייחסות טיפולית לשינוי הנרטיב (הסיפור האישי). ב"מסגור מחדש", המטפל לוקח את סיפור המטופל, או חלק ממנו, ושם אותו בהקשר אחר. מתוך כך משתנה המשמעות של "הסיפור" (או האירוע), ובהתאם לכך גם התגובה הרגשית המתייחסת אליו. הטכניקה מקובלת בשיטות התערבות שונות.
== דוגמה בקבלת החלטות ==
[[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] הראו כי הבחירה יכולה להשתנות בהינתן מסגרת לבחירה. במאמרם "בחירה, ערכים וייצוגים" שפורסם בשנת 1984 נערך הניסוי שידוע גם בשם - "דילמת 'השפעת האסייתית'":{{הערה|דניאל כהנמן ועמוס טברסקי (1984) "בחירה, ערכים וייצוגים" }}
לשתי קבוצות של נסיינים הוצגו שתי חלופות מהן היו צריכים לבחור.
לקבוצה הראשונה של המשתתפים:
כהכנה להתפרצות של מחלת השפעת שעלולה להרוג 600 איש, צריך לבחור בין שתי חלופות:
* 200 אנשים ינצלו בוודאות
* יש סיכוי של 33% שינצלו 600 אנשים וסיכוי של 66% שאף אחד לא ינצל
לקבוצה השנייה של המשתתפים:
כהכנה להתפרצות של מחלת השפעת שעלולה להרוג 600 איש, צריך לבחור בין שתי חלופות:
* 400 אנשים ימותו בוודאות
* יש סיכוי של 33% שאף אחד לא ימות וסיכוי של 66% ש 600 אנשים ימותו
למרות שהאפשרויות שניתנו לשתי הקבוצות זהות מבחינה מתמטית (בניסוח הפוך), בקבוצה הראשונה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באפשרות הראשונה, אך לעומת זאת, בקבוצה השנייה המשתתפים בחרו בצורה מובהקת באפשרות השנייה.
ההסבר לבחירה השונה בין שתי הקבוצות הינו המסגור השונה שניתן – לקבוצה הראשונה האפשרות הראשונה הוצגה בתוך מסגרת חיובית (חיים שינצלו) לקבוצה השנייה אותה אפשרות ניתנה בתוך מסגרת שלילית (חיים שיאבדו) ועל כן בקבוצה השנייה העדיפו את הבחירה ההסתברותית. {{הערה|ד"ר עדית סולברג (2013) "הטיות וקונפורמיות בתהליכי קבלת החלטות" }}
==השלכות על התאוריה הכלכלית==
אחת ההנחות המרכזיות במסגרת [[כלכלה נאו קלאסית]] היא כי אנשים הם ראציונלים. [[כלכלה התנהגותית|כלכלנים התנהגותיים]] השתמשו בניסויים כמו הניסוי של כהנמן וטברסקי כדי להצביע על כך שהנחה זו אינה מדוייקת. וכי יש צורך בפיתוח של [[כלכלה ניסויית]] ופיתוח של תאוריות חדשות על ההתנהגות האנושית כדי להבין טוב יותר את [[חקר הכלכלה|אופן הפעולה של הכלכלה האנושית]].
==מיסגור בפוליטיקה ובתקשורת==
[[ג'ורג' לייקוף]], פרוספור לבלשנות מארצות הברית טוען כי מסגור הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון [[תאגידים גדולים]] ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופלארית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורלוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים.
לדוגמה לייקוף טוען כי בנושא של [[לובי פוליטי]] , ההשפעה של הלוביסט תלויה בעיקר בנכונות חברי קונגרס לקחת כסף או טובות הנאה אחרות מטעם הלוביסט. לכן השאלה החשובה היא לאו דווקא התנהגות הלוביסט עצמו אלא כיצד מגינים אל האתיקה של חברי הקונגרס. מרגע שיש מסגור של הנושא על הלוביסטים והתנהגותם, זה פחות משנה אם אתה בעד או נגד רפומרה בנושא לוביסטים, יש הצלחה בהסטת הדיון משאלות אחרות כמו איך משנים את המוסדות של הקונגרס או משפרים את האתיקה של חברי הקונגרס. {{הערה|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביו-טיוב, 2012}}
==ראו גם==
* [[תאוריית הבחירה הרציונלית]]
* [[תרבות הצריכה]]
== קישורים חיצוניים ==
* [http://web.archive.org/web/20160316020622/http://www.praxis.co.il/download/Reframing_Intelligence.doc אינטליגנציית Reframing: התרתו של עולם סבוך] - מאמר של ד"ר [[צבי לניר]]
* [http://doalogue.co.il/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%9E%D7%97%D7%93%D7%A9 מסגור מחדש בארגונים] - ערך באתר ויקי דואלוג
[[קטגוריה:כלכלה התנהגותית]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]